הרי חנוכה , אין לה שום מקור דאורייתא וכל המצוות של החג הזה , הן דרבנן לכולי עלמא , אז למה דווקא במצוות נר חנוכה , שאפשר אפילו לברך ולצאת ידי חובה בנר שמדליק אלמוני ע"ג ספינה בנהר, למה דווקא כאן מחלקים ל"מהדרין" ול"מהדרין מן המהדרין" ולא עושים חלוקות כאלו במצוות דאורייתא מובהקות כמו מצוות סוכה, או ספירת העומר?

והחידוש שלי בעניין שבאו ללמד אותנו שככל שאנשים נוטים יותר להדר במצווה מסויימת , ככה היא מצווה פחות חשובה.

איפה בדיוק??

"מפורש בתורה"

כתוב פרי עץ הדר, כך שיכול להיות עץ שנקרא "הדר" . לא בהכרח שהפרי צריך להיות מהודר

כל אחד איך שבא לו...

מה שכתוב בגמרא זה הפירוש של הפסוק

אה, הידור גבוה?

הרעיון יפה מאוד, ואני מאוד מתחבר אליו

העניין של חנוכה הוא לא ח"ו מלחמת אחים, "לנצח" את היהודים "הכופרים".

יותר בכיוון של לחדד ולהעצים דווקא בתוכנו אנחנו את החיבור האמיתי לתורה. 

כלומר, ההודאה על זה שניצחנו את היוונים (רבים, חזקים) היא גדולה.

אולם הנס מתעצם כאשר אנו יודעים שהיה להם סיוע של גיס חמישי (טמאים, רשעים, זדים)

למה הנס מתעצם? 

1. בגשמיות. יותר קשה לנצח אויב חיצוני עם גיס חמישי.

2. ברוחניות- אנחנו עם אחד. ולכן לכאורה לא היה מגיע לנו נס עם כל כך הרבה מתיוונים. אבל העם הזה הוא בנו של ה' וה' עזר לו. על אחת כמה וכמה בדורנו שמדובר בתינוקות שנשבו ולא ניתן להשוות בינם לבין המתייונים דאז שהקב"ה יהיה איתנו.

כלומר, ההודאה היא בעיקר על הניצחון על האויב הזר. רק שהנס וההודאה מתעצמים עם הזכרת המערכה מול המתיוונים.

אם הבאת את העניין מתוך ליקוטי שיחות אז שם מובן שהגיבורים והרבים כן היו היוונים ואילו הטמאים, הרשעים והזדים אלו המתיוונים.

נראה לי שזה בפשטות הסיפור וההיסטוריה שהיתה מלחמה פיזית מול היוונים. אפשר לפתוח מגילת אנטיוכוס ולראות מי היו הרבים והגיבורים.

שם גם הנס מאוד ברור.

לפי השיטה של הרבי בעניין-

מדובר בפשטות על ניצחון המכבים על היוונים.

כל השאלה היא על 3 ה"ביד" הבאים- טמאים, זדים ורשעים.

א. מה זה קשור לגויים?

ב. מה הנס בלנצח רשע? ואם הוא רשע חלש?

עליהם השאלה ולכן התשובה היא בעיקר עליהם. 

והיא שהעובדה שהיה גיס חמישי הקשתה על המלחמה יותר גם בגשמיות וגם ברוחניות. כלומר, ההודאה היא על הניצחון על היוונים בתמיכת המתיוונים.

חידה נחמדה לומר ליד הנרות- למה החשמונאים לא עשו ''ביטול ברוב'' לשמן הטמא?

כדאיתא בנסכים שהשופך טיפין טיפן יין נסך לבור יין כשר- אפילו כל היום - בטל

החשמונאים יכלו לבטל את היין הטמא בטהור וכך היה נשאר להם שמן כשר לח' ימים!

תירוץ א'- בטומאה וטהרה הדין שונה - שכן טיפת משקה מטמאת את כל המשקה הטהור. הניחא למ''ד אין שיעורין בטומאת משקה, אבל למ''ד דצריך שיעורין בטומאת משקה - מאי איכא למימר?

תירוץ ב' - ביטול ברוב אינו לכתחילה (התירוץ הזה דחוק, שכן מצינו בסוכה שמערב סכך כשר בפסול לכתחי', וכבר תירצו בזה)

תודה לרב הרץ מישיבת ''מעלה אליהו'' על הד''ת

לכאורה, על פי ההלכה היה פשוט מותר להם להדליק בשמן הטמא.

אבל כל המלחמה עם היוונים הייתה על עניין הטהרה והקדושה.

ליוונים לא הפריעה חכמה, תרבות. להפך, זה מצא חן בעיניהם. נרות שבת כאקט רומנטי, לימוד תורה כחכמה אנושית... פחות היה קריטי מבחינתם. הם נלחמו על כך שעם ישראל קדוש וטהור. שיש הבדל בין ישראל לעמים שלא נתפס בשכל. שישראל יכולים לקדש את גופם ע"י ברית או לשלוט בקדושת הזמנים ע"י קידוש החודש.

לכן הם גם טרחו לפתוח כדים ולטמא אותם בלי לשפוך את כל השמן. רק לטמא. כי מה ההבדל השכלי אם נגע בזה גוי או יהודי??? טמא או טהור???

החשמונאים יכלו על פי ההלכה להדליק בשמן הטמא, אולם זה היה מופרך כי על זה הם נלחמו.

הרי היה בהימ"ק, אין שום סיבה שהציבור יהיה טמא.

אולי לגבי ספק טומאה ברשות הרבים (בהנחה שזה באמת ברשות הרבים וכו'), ספק אם כשפתחו טמאו או לא... על זה שמעתי משהו פעם, לא מצליח להזכר.

יש איזה מדרש ששרד רק בתימן לגבי החותם, שכתבו על זה גדולי עולם שלא היה לפניהם מקור כזה, שיש הלכה ששמן של המנורה צריך להיות חתום בחותם של כה"ג, ואז אפשר לתרץ שהם פשוט רצו לעשות מצווה מן המובחר.

שלנו. ולא כל מי שבמלחמה הורג במגע, ולא כל מי שבמלחמה הורג בכלל.

לא חושב שזה מתקרב לרוב עם ישראל של אז.

(אם כל עם ישראל דאז היה נלחם ביוונים זה כבר לא היה מעטים מול רבים...)

זה רעיון שמופיע בהרבה מקורות.

והיו בחזקת טמאים?

הרי לפי דעות שונות הם ה"טמאים" בוועל הניסים.

ואז כשהמכבים גם טמאים, זה בהחלט הרוב

ראיתי פעם לימוד של אחד האדמו"רים של חב"ד מהרמב"ם שלעניין כל ישראל חייבים או זכאים לביאת המשיח לא סופרים את הרשעים...

הרבי:

"מ״מ היו כו״כ מבנ״י ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות כר״ 5 1 (המתיוונים) שהצטרפו להיוונים (נוסף על אלה שעשו כן מפני האונס), ועד שמיעוט מבנ״י נשארו שלימים בגלוי עם ה׳ ותורתו."

כלומר, חיבור המתיוונים ברצון או באונס יחד, מהווה את רוב העם.

כלומר, אם נתעלם מאלו שחיו במערות אבל לא נלחמו, שגם הם ספגו בחלקם אבדות ויתכן ונטמאו להם- אז כל העם אמור להיות טמא.

הרבי מציין שם שזה ידוע בדברי הימים ההם. מעניין אותי מה המקור הקודם לכך.

איך שלא יהיה, לי זה ענה תשובה

אה, ולא הכרתי את הלימוד שהוספת..

מהרבי? קשה להבין מה הוא אומר כשזה ככה קצר, אשמח לראות במקורו.

איזה תשובה זה ענה לך?

זה יישב לי בדרך אפשר את נושא הטומאה.

כיוון שהיוונים נלחמו לפי מקורות אחרים בנושא הטהרה, אז די הגיוני שהמתיוונים יהיו טמאים.

בנוסף, הם נתנו להכניס למקדש הכל, הקריבו חזיר לעבודה זרה ואכלו ממנו. אז לומר שהם לא נטמאו בשום טומאה?

ואם רוב העם היו מתיוונים ורובם היו טמאים ונוסיף גם את המכבים שנלחמו והיו טמאי מת מהאבדות שבצד שלהם גם כן, וכל מי ששמר מצוות וקבר יהודי שנהרג בשל כך ולא בדיוק יכל להיטהר במצב שקורה מסביב,

אז רוב העם היה טמא וטומאה הותרה בציבור.

(זה שרוב העם היה טמא זה לא השערה שלי. זה מופיע בפני יהושוע ועוד מקורות רבים)

להטהר ממנה (בהנחה שאין ביהמ"ק).

השאלה היא אם נניח שטומאה ברבים הותרה, אם זה תמיד או רק במקרה שאי אפשר לטהר את כולם (בין אם מצד הזמן, או היכולת וכדומה).

כי גם אם מותר להקריב בטומאה כשאפשר להטהר, אז אפשר להגיד שרצו לעשות מצווה מן המובחר, שהרי יכלו להטהר.

וזה מתחבר לרעיון הכללי של חג החנוכה עצמו שבו כולנו מהדרין מן המהדרין (ביטוי שראיתי כמה פעמים אצל הרבי גם בהקשר של חנוכה ), ושהחשמונאים אמרו עד עכשיו עשו לנו דווקא (ועוד בענייני טהרה)? אנחנו נעשה הכי מהודר שאפשר!

מכאן התגובה של בני שבט לוי לכופרים, כמו תמיד, לא להתפשר, לא להפגש באמצע, "ללכת על כל הקופה".

וגם זה שבוע, שגם ככה לקיים מצווה מן המובחר היו צריכים לחכו.

שאר העם, כנראה רובו, יכלו להטהר בהערב שמש.

אבל זה סתם פלפול שאני לא שלם איתו.

נראה לי יותר כמו שכתבתי למטה

וואי אני גאה בעצמי! כיוונתי להלכה... רמב"ם, הלכות ביאת מקדש - בית המדרש

בדרך אחרת, או שיש מקור כלשהו בחז"ל עצמם על זה.

הרב רצאבי כותב על זה במפורש בהלכה הראשונה של הלכות חנוכה בהערה ב'.

אני חושב שהם ניסו ליישב את הקושיא הזאת בכך שרובם היו בחזקת טמאי מתים, ולא ממקור, מה שלא מוכרח.

המהלך היה כזה:

"לא מצאו פך שמן שחתום, לכן חיכו".

שאלה: "אבל לא כתוב בשום מקום שצריך חותם!".

יישוב: "חזקת טמאי מתים".

תשובה אחרת: "יש מקור שצריך חותם! לכן אין צורך ביישוב הזה מסברא".

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

והטעם שהוצרכו להדליק שמנה ימים מאותו פך מפני שכל ישראל היו בחזקת טמאי מתים ואי אפשר להתקין שמן טהור עד שיעברו עליהם שבעה ימים מיום טומאתם ויום אחד לכתישת הזיתים ותיקונם להוציא מהם שמן טהור והר"ן (שם) כתב שהיה להם שמן טהור רחוק ארבעה ימים והוצרכו שמנה ימים בין הליכה וחזרה (בית יוסף אורח חיים סימן תרע

הטומאה של ישראל היתה טומאת מת. וכמו שציינתי מקודם- הם היו בחזקת טמאים. כלומר, לאו דווקא שידעו על כל אחד ואחד. אבל מי שלא מקפיד על המצוות ומאמץ את תרבות יון, לך תסמוך עליו בטומאה וטהרה...

נושא הטומאות האחרות לא נוגע לטומאת העם ספציפית אלא לטומאת הכלים. כאשר סחבו אותם טמאים בטומאת זב וכדומה. (היתה פה גזירה מיוחדת לגבי מגע של גויים שלא אמור לטמא)

נראה לי שהב"י מתייחס לתמיהה של כולם שאין שום מקור לכך שצריכים חותם של כה"ג.

לכן הוא מביא סיבה אחרת לומר שחיכו שמונה ימים.

אבל לפי המדרשים שנמצאו בתימן, שיש מצווה (אולי אפילו מעיקר הדין) שיהיה חתום בחותם כה"ג ולכן חיכו, אפשר להגיד שלא מתחייב לומר שהיו בחזקת טמאי מתים.

השאלה מה המקור של דברי הב"י, לצערי אין לי את זה זמין כרגע, אז אי אפשר לדעת אם החזקה הזאת הייתה סברה או לא כמו שאני מנסה ליישב.

זו דעת הבית יוסף, הפני יהושוע והרבי מליובאוויטש...

(ראיתי פשוט משהו דומה ברב רצאבי), זה יהיה חידוש יפה...

תודה!

לגבי א. זאת השאלה ששאלתי גם אני... אבל יש מקור שגם על השמן אומרים טומאה הותרה בציבור (לא חולק, מחפש מקור)?

ב. יש טומאה, זה מוזכר במלחמת מדיין בתורה במפורש כמדומני. גוי מטמא טומאת מת במגע, לגבי אוהל יש מחלוקת.

כל המקורות התורניים בעניין. אם יש בזה מחלוקת, אשמח לראות.

כתב הב"י במפורש שזה משום טומאת מת ולכן (וצ"ע למה) הוא אומר שטומאה הותרה גם שם ספציפית, אפילו שהיה אפשר לבטל ברוב.

שיקול הלכתי לגמרי ובו יצא שלא רק שעדיף אלא שצריכה להדחות המצווה כולה בשביל השמן הטהור.

אז צריכים למצוא סיבה למה בכלל ששמן טמא יהיה בעייתי כל-כך

מדוע לא עשו ביטול ברוב בשביל להשיג שמן טהור שעדיף על הטמא והתשובה היא שזה בדיעבד, אבל לכתחילה אסור לבטל

אם סומכים על הנס) ודאי הם לא היו סומכים על זה הלכה למעשה.נ

ודאי שעדיף דיעבד מאשר לא לעשות כלום ולדחות את המצווה-חובה כולה... לכן צריכים סיבה יותר חזקה שבגינה הם לא השתמשו בשמן גם בדיעבד

שאומר שהדין בטומאה וטהרה שונה- כי השמן הטמא לא הופך לטהור, אלא רק מאבד את שמו בעצם הביטול, וממילא אין השמן הטמא מוסיף, אלא גורע

זה אומר שהשמן לא טמא ולא טהור, לכן אסור להדליק בו

המקורות נמצאים במחברת סיכומים שלי בישיבה. כאחזור אחרי ביה''ז אוכל לברר לך.

אולי @אניוהוא יכול לומר לך את המקור על ציצית לא לשמה שנתערבה לשמה ולחפש שם הפניות

כלומר, מדוע נעשה הנס הזה?

הקב"ה ברא עולם. טבע. כי זהו רצונו.

ואין הקב"ה עושה נס לחינם.

אם ההדלקה בשמן טמא מותרת, למה שה' ישנה את הטבע שהוא ברא?

נראה לי שהלשון היא מדוע היה טורח הנס או משהו מהסגנון.

מקור נוסף. 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כשהוא מונה למשנה למלך כתוב שהלבישו אותו בבגדי שש.

אין לי כרגע מקור מדויק.

אני בעבודה...

אולי אחפש בבית/ אשאל את בעלי יותר מאוחר ואשיב....

וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ.

שלא יכלו להקריב באותה שנה. הם הקיפו את המזבח עם המינים. 

מעניין שדבר זה קשור למיקום התורני של חנוכה שגילה האריז"ל.  לפי האר"י החגים מסודרים לפי הספירות .

פסח- בחסד.  ראש השנה עד שמיני עצרת בצד שמאל בגבורה.  

שבועות בתפארת.   פורים בנצח.  וחנוכה בהוד.

הצד הימני שבו פסח הוא ההשפעה כמעט ללא גבול. גם כאשר ישראל לא ראויים. זה פסח.

הצד השמאלי הוא הגבורה שבה מכניסים את האורות לכלים וגבולות.

לכן שם ראש השנה.  סוכות שבו יש תיחום של סוכה שאוצרת את האור בתוכה.  ומתחת לסוכות שבגבורה נמצא חנוכה ב"הוד". בחנוכה המצווה "נר איש וביתו. מכניסים את האור לתיחום יותר ממשי בחיים בבחינה של בית.

לכן הוא מצווה דרבנן שבעצם הקב"ה נותן ל"כנסת ישראל" להתבטא. ובה יהודה המכבי ושאר הלוחמים המדהימים באמונתם ואומץ ליבם הראו הקרבה בלי גבול לקב"ה מול צבא ענק. (זה מדהים אותי כל פעם מחדש).

החג הזה הגיע מלמטה. ממסירות של ישראל למען ה' יתברך, ולכן מיקומו בספירות יותר קרוב אלינו.

חנוכה שמח! 

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

… לובשים אותו דבר, ומצביעים אותו דבר.

כל הילדים שלי למדו בבית ספר של חב"ד.

בקשר ל"מצביעים אותו דבר" - אתה מוזמן לראות את התפלגות ההצבעות בכפר חבד...

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.