@גיבעוננח
@הדובדבן שבקצפת

@על הר ה' ששמם
@מרדכי

דרך קצרה שהיא ארוכה,

ודרך ארוכה שהיא קצרה.

הדרך הקצרה שהיא ארוכה אומרת, זה מה שיש כרגע ועל זה נתפשר, העיקר לקבל משהו. גם אם זורקים לנו עצמות יבשות, זה עדיף מכלום. גם אם נצטרך לעשות קומבינות והסכמים ולהודות שנק' מסוימת בארץ ישראל לא שלנו, העיקר לקבל כמה שיותר יח' דיור, העיקר שיהיו כמה שיותר תושבים ביו"ש. למען האמת, זאת דרך קצרה שהיא באמת קצרה, כי היא מסתיימת וגוססת ודועכת תוך רגע.

הדרך הארוכה שהיא קצרה אומרת, כשאתה מודה שנק' א' לא שייכת לך, אז אין לך שום הצדקה מוסרית לטעון שנק' ב' כן שייכת לך. בדיוק כמו שמי שכופר באות אחת בספר תורה, כאילו כפר בתורה כולה.

אז כן, אולי הפעם יפנו, אבל בטווח הארוך זה משתלם הרבה יותר. בטווח הארוך הרווחת את האמירה שזאת הארץ שלנו, וכולה שלנו. אם הילד החי יודעת שהילד שלה, ולכן לא תסכים לחתוך אותו גם אם זה אומר לוותר עליו. גם אם יקח זמן, ויקח, בסופו של דבר אנחנו נשכיל למנוע שריפות במקום להתעסק בכיבוי שלהן כל הזמן. 'דלא יסף - יסף'. כשלא מתקדמים, הולכים אחורה. עמונה תיהרס כי לא דאגנו להתקדם ולהקים את עמונה 2 ו3 ו4. וההתקדמות הזאת יכולה לבוא רק מתוך אמירה חדה וברורה ובהירה - ארץ ישראל כולה שלנו. בלי פשרות, בלי הסכמים, בלי קומבינות. כולה, מהנילוס עד הפרת. לתהליך הזה יקח זמן להתחיל, אבל כשהוא יתחיל, הוא יהיה חזק ואמיתי ויציב פי 1000 מדרך ההסכמים והקומבינות.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...