"בשעה שכתבתי את המכתב לפני מספר שנים, היה לי ברור כשמש בצהרים שיש ב"המודיע" דמוקרטיה מלאה ולכל אחד מהזרמים יש זכות ביטוי והבעת דעה באופן שווה. כך שכל ביקורתי כלל לא היתה ממוקדת כלפי חסידות גור. אמנם לאחרונה ממש, אני כמו כולם שמעתי דיבורים ש"המודיע" נשלט ע"י חסידי גור, לא בדקתי את זה, אין זה מענייני, ואותי אישית זה לא מטריד.
אפרופו חסידות גור, כבר בתור ילד צעיר ניסיתי (ללא הצלחה..) להידחף ב"שירה" בגור אצל השולחנות הטהורים של ה"בית ישראל" זצוק"ל והיה זה עוד בביה"כ הישן שלפני רלב"ח; כך שהתגלגלתי הרבה בביהמ"ד של גור. בכל איזור הקריות המקום היחידי שיש סעודת הילולה בה' שבט, יום פטירתו של ה'שפת אמת' הוא בקרית מוצקין, כאשר אני הנואם הראשי ומדבר על גור באהבה והערצה. ובנוסף, אני מהבודדים שעולים כמעט כל שנה ביום ב' אדר היארצייט של 'הבית ישראל' על ציונו הקדוש בהר הזיתים בירושלים.

לגבי ההתמרמרות המוזרה כאילו "הרב דרוקמן פגע בגור" אני בהכרח נזכר בהלצה המפורסמת, שאולי שייכת לענייננו, אודות מפקח בחברת אוטובוסים אשר עולה לאוטובוס ומכריז שהטיפש בין הנוסעים יצא החוצה; ואז קם מאן דהו ושואל: למה דווקא אני?...

ברגע של בדיחות הדעת, היתה לי "שאלה" גדולה האם לברך 'שהחיינו, על ש"זכיתי" להיכנס לגלריה של אישים מכובדים ביותר, שיש י שדואג להם לאספקת משלוחי פיצות ללא הכשר ולקבלת התרעות "ידידותיות" לי ולבני משפחתי שכדאי לי לשמור על עצמי ושאדע שיש מי ש"ממתין לי בסיבוב". להבא אני מציע לכל 'הידידים' הדואגים כל כך לבטחוני, שיאיימו ממכשיר טלפונים שבהם המספר לא מזוהה. בקלות יתרה הגענו למוסד חינוכי מאוד חשוב של גור בבני ברק ממנו יצאו השיחות.

למרות שאין לי צל של ספק שהדברים לא נעשו חלילה על דעת משפיעים רוחניים וגדולים- אני מקווה שלא שרתה כאן מה שמכונה בעגה הצבאית "רוח המפקד", כלומר, השראה ממאן דהו מהעסקנים הקטנים-קטנוניים.

אני יכול להוסיף ולומר שכידוע אני מוכר כרב שמתבטא שמשתדל לקיים בנפשו את ה"לא תגורו" ועד היום ברמה האזרחית, (למעט הטרדות של היועמ"ש לממשלה בשליחות הרפורמים) ב"ה מעולם לא הוטרדתי".

אינני מתכונן כמובן לרדת לרמה של הגשת תלונה למשטרה, כי סוף כל סוף מדובר ב"אנשים אחים אנחנו".