יש עכשיו המון בגדי חורף במבצעי סוף עונה..

בהנחות של 50% ויותר..

אתה יכול לנצל את זה ולקנות משהו מחמם, יפה, מפנק ובזול..

אתה יכול לפנק אותה במנוי חודשי לאיזה מכון כושר..

ואם היא תאהב היא כבר תמשיך לשלם מעצמה ולהמשיך..

דיסק שהיא אוהבת תמיד הולך.

אפשר ספרים.. ספרי קודש אם היא בעניין. סיפורי צדיקים.

או סתם ספרי קריאה יפים.

אפשר לתת לה שובר לאיזו חנות של אביזרי יצירה..

משחק קופסא שווה ומשפחתי.. שיושבים ומשחקים בשבת או משהו..

אם יש לה רכב אפשר לקנות לה משענת כזו של ד"ר גב.

או כיסוי להגה אם אין לה.

אפשר גם רדיו-דיסק חדש אם צריך..

תזמין לה תור לאיזה ספא מפנק!

עיסוי כיפי..

זה שווה!

אם היא אוהבת לבשל אפשר לקנות לה כלים שהיא תהנה מהם..

מיקסר, בלנדר, סלייסר וכו'...

אנאערף מה משתמשים במטבח.

תקנה לה עוגת שמנת איכותית, משמינה וטובה.. ומשקל דיגטילי ביחד עם זה.. 

בס"ד

האמת שזה תלוי מה היא אוהבת...

אפשר כל מיני קרמים ומוצרי רחצה כזה... זה ממש מפנק וכייף- והכי כייף לדעת שזה מאח גדול...

אפשר לקנות לה איזה דיסק או ספר טוב ללמוד ממנו ולהתחזק...(זה בד"כ מה שאני מבקשת..)

אולי שובר מתנה בדברי שיר או חנות אחרת...

ואם אתה לא בקטע להפתיע אז אפשר פשוט לשאול אותה מה היא הייתה שמחה לקבל, או לשים לב למשהו שחסר לה ולקנות...

מזל טוב!

ואיזה אח טוב אתה..!!

הן באמת היחידות שיודעות מה בנות אחרות ירצו..

שיהיו בריאות עם כל תכשירי הטיפוח האלה (כמובן שהן מתייפות רק בשביל הבעל שיהיה בעז"ה, והן פשוט צריכות להתאמן בינתיים עד שהוא יגיע...!  )

ברור שזה בצחוק..

כל עוד יהיה לי איפור אני אתאפר. אמנם אני אשמור את האיפור לשבת אם אני ידע שאין לי אספקה אבל בגדול מתי שאני יכולה אני אתאפר.

גם היום אני יכולה להיות כל היום בפיג'מה ואפ'חד לא רואה אותי ואני רק מנקה את הבית ואני אתאפר.

לא איפור מוגזם!! עדין ויפה!

כל העולם מושגים היה משתנה, ולא בהשוואה לאף אחד ולאף אחת.

אדם שנמצא על אי בודד בלי הכנה מראש לרוב נמצא במצב של הישרדות, ובמצב שבו חושבים רק על איך לשרוד את היום והימים הבאים אין אפשרות לחשוב על שום דבר מעבר (ככה היה להבדיל במלחמות קשות, ובשואה למשל, רוב האנשים לא היו מסוגלים לחשוב על שום דבר מעבר להישרדות כי הם נלחמו על זה)

לכן השאלה פחות מתאימה, כי נשמע מדבריך שהתכוונת לברר האם במצב שבו אף אחד לא יראה את הבחורה היא עדין תרגיש צורך להתייפות, או שזה צורך חברתי, ולא האם התייפות עומדת מעל האינסטינקט של האדם לשרוד ולחיות..

כי יש משהו בהצגה של זה שגורמת לתשובות לא להיות אמינות

כולם מבינים ומפנימים את הכוונה.. לא נראה לי שמישהו מרגיש את עצמו במצב הישרדותי וחרדתי..

רצון אנושי טבעי.

הערת אגב- יותר נכון, אם כבר, לשאול- אם היו בסביבתה רק בנות אם היתה משקיעה אותו דבר. במקרה כזה כבר אפשר לטעון שיש מימד של צניעות מעבר ל"לעשות רושם טוב".

על זה אני משערת שבפורום הזה הרוב יענו שכן.

(וברור שיש כאלה שלא, אצל חברות שלי היה ידוע שביום חמישי כשחוזרים הביתה מתלבשים יפה כי יש חיילים באוטובוס.

וברור גם שזה מגעיל.)

יש להיות מסודר ומטופח כי זה עושה הרגשה טובה (או ברמה יותר גבוהה כי אני מייצג את עובדי ה').

ויש להיות מסודר ומטופח כי אנשים מסתכלים... זה בוודאי לא עבירה (לא מדבר על חוסר צניעות), אבל להתחשב יותר מדי בסביבה זאת לא דרך של אנשים גדולים.

מי שרוצה להתעלות בעבודת ה', בעיקר בצד הרוחני, הייתי ממליץ ללמוד את הנושא של "פניות" (זה מוזכר הרבה לגבי עשיית מצוות או תפילה בדבקות)

אגב לגבי האנשים הגדולים, זה הכי לא נכון שיכול להיות.

אני מדבר על ההגדרה התורנית לאדם גדול, שזה הנוטריקון הידוע של מל"ך.

נראה לי שהתכוונת לאנשים מפורסמים וכו'

הדבר האחרון שאני טוב בו זה לכתוב ברכות ולקשט וכל זה...

אני עלול לכתוב  "שתהיי בריאה"  וזהו... 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים