בנאדם שואל אם לחתוך על משהו...  ובא מישהו שאומר לו "בטח תחתוך גם אני חתכתי על זה...

ממש ניסיון חיים חח

בנאדם שואל על משהו אם זה משפיע על חיי נישואין.. אומרים לו כן, לא..

נו באמת מאיפה הם יודעים?  הם עברו את זה? 

סתם קופצים בראש..

הרבה אנשים חשבו שהם מבינים עד שהם התחתנו...

אבל אני רואה פה כולם קופצים.. לא אחד שניים.  

מה כולם חקרו עד היכן שידם מגעת?  פסס תותחים

זה פורום. וכל אחד נותן את עצותיו. מי שמשתף פה רק רוצה לשמוע חו"ד נוספת. לא לוקח את זה כמו פסיקה של רב.

לא לכתוב בהחלטיות

בס"ד

זאת דעתי ואני בטוחה בה. אולי אגלה שאני טועה אבל כרגע זה מה שאני חושבת ממה שראיתי ולמדתי. מותר לי להיות בטוחה בדעתי בלי קשר לזה שאני פתוחה לשמוע ביקורת ולהודות שטעיתי במקרה הצורך.

תתפלא, גם לאנשים שלא חוו משהו מסוים לפעמים יש דברים חכמים לומר ואני לא רואה סיבה למה לא להגיד אותם.

נכון, לא חוויתי נישואין אבל חוויתי קשרים ויש לי היגיון ואנשים נשואים סביבי, אז אני מרשה לעצמי ומקסימום אגלה שאני טועה.

אגב, גם אנשים נשואים לא יודעים הכל, כל אחד חווה דברים אחרת ככה שעל פי ההיגיון שלך אף אחד לא יכול לומר כלום כי אני לעולם לא אהיה במקום שלך. קצת כמו להשתמש במשפט "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" כדי לקעקע את כל השיפוטיות הבריאה של בני האדם.

נכון לפעמים יש דברים חכמים לומר, אבל למה לומר בהחלטיות? 

אולי חווית קשרים, אבל אני מקווה שאת יודעת שקשר של נישואים זה בכלל לא כמו קשר רגיל ולא מחייב.

ההרגשות לא אותו דבר...

ונכון, גם אדם שנשוי לא בטוח שהוא יודע... אבל יש לו יותר ניסיון הוא יכול לומר את מה שהוא חווה.

עם זה אתה מסכים איתי?

והאמת שכן זה קפץ לי בגלל שבדיוק התייעצתי עם מישהו שדי סמכתי עליו,

וגיליתי שהוא סתם מעיף עצות בלי לדעת מה ומי..

ואז ראיתי את זה גם פה.. זה מבאס שאין על מי לסמוך כבר

אני כבר לא מופתע לגלות מלא רווקים מכאן שמעניקים עצות ותובנות מעולות בכל מיני סוגיות הקשורות לחיי הנישואין.

לכתוב בנחרצות אין טעם, כפי שכתבת יפה, אבל ה"פורום" מאפשר הבעת דעות מגוונות גם מאלה שלכאורה חסרי נסיון באתו עניין,

וזה בסדר גמור מבחינתי.

יש דברים שלומדים מניסיון של אחרים כמו חברים, אחים וכו'...

אני לא חייבת להיות בגוף ראשון כדי לצבור ניסיון. אני למשל "ארגנתי כבר שתי חתונות" אז למרות שמעולם לא התחתנתי כשחברה מתארסת היא מתקשרת לשאול אותי דברים...

אני חושבת שבאופן כללי צריך פשוט לפני ששומעים כל המלצה לשנן לנו בראש שזו המלצה. בלבד!

נכון. יש כאלו שמדברים בהחלטיות אבל חובה עלינו לסנן את הטון ולשמוע רק את המלל עם תוספות משלנו כדי שלא נשכח שזה אדם חיצוני. (וזה קשה)

בקשר לפורום הזה ספציפית או לכל נושא שבענייך אנשים "לא מבינים בו" אף אחד לא מבין בכלום. כי אני זה אני ואתה זה אתה אז אני לעולם לא אבין אותך ואתה לעולם לא אותי. לפחות לא עד הסוף.  בין אם היינו בסיטואציה דומה ובין אם לא. מה שיוצא מזה- שאי אפשר באמת להתייעץ עם אף אחד. אז ככה נחיה?

לא... אולי נתייעץ וניקח סיכון שמי שמולנו קצת צריך לעבוד על ענווה.. למרות שזה מרגיז לפעמים...

בדיוק עכשיו אני מדבר עם חבר...( סיפור טרי.. עכשיו קרה)

מספר לי שנפגש עם בחורה כבר כמה פגישות, כל פגישה כמה שעות, הכל זורם, ממש חלומי...

היו כבר לקראת סגירה..  

ומי באה כדי להרוס?

החברה הגרושה אומרת לה "תזהרי, אל תהיי תמימה כזאת, בהתחלה גברים נחמדים אח"כ הם מתהפכים נהיים זבל"  הכניסה לה סרטים לראש...  חשבה וחשבה ובסוף החליטה לבטל מהפחד אולי גם הוא כזה..

כל הכבוד..כפיים...  כל אחד חושב הוא גאון הדור

אנשים דפוקים

יש בנאדם שיש לו גם ככה פחד מסוים ממשהו...  אולי כי דווקא הקרובים אליו נכשלו, או משהו כזה.. 

רק חסר את המטומטם שיבוא ויתן אישור שבאמת כדאי לברוח...

וזה מה שהיא עשתה.

נכון זה שהיא גרושה לא אומר שיש לה ניסיון... היא כרגע רואה הכל רע

להפך, ניסיון יש לאנשים שבאמת ניסו להתמודד ואז ממילא הם ראו את שני הצדדים

את הרע בהתחלה וגם הצליחו לתקן אותו...

וזה מעצבן אותי שלאנשים פשוט לא אכפת להרוס לשני את החיים... באהבה גדולה כמובן

מה שכן אמרתי, לומר דברים בצורה של "אפשר" ולא שבצורה של "בטוח זה ככה"

אגב, כל הכבוד לחברה שלך, כנראה שחוץ משכל טוב היא באמת גם אדם טוב.

אדם רואה את העולם דרך המידות שלו... אם טוב ואם רע

יש דברים שהלב נותן את הטון בצורה חזקה 

זה לא מפחית את חומרת המעשה... 

גם אחרי הנישואין יש כר נרחב להשפעות חיצוניות,

ואם הבחורה הנ"ל היא טיפוטס כזה שעלול להיות מושפע מכל גורם חיצוני

אז אולי מוטב שנפרדו.

אבל כאמור זו סתם השערה אנחנו לא מכירים את הנפשות הפועלות ודאי לא כמוך

מסכנה הבחורה הזאת... את יכולה לדעת מה עבר עליה שיש לה פחד להתחתן?  

ככה לקפוץ ולהגיד "מזל שהוא לא התחתן איתה"?

ככה לדלג על העוול שהחברה עשתה לה, כאילו שהכל באשמתה?

אולי עם קצת חיזוקים ושכנוע הכל היה מסתדר..?  

זה ממש לא יפה ככה לראות מישהו נופל ולהפטיר לעצמך  "טוב נו כנראה הוא היה חלש מגיע לו"

מה שכאב לי בתגובה הזאת זה שכאילו לא נורא מה שקרה לה... היועץ פחות אשם  

כמו להגיד במילים אחרות "לא נורא גם ככה הוא היה דפוק"

אולי טעיתי בהבנה..? @הפי אם כן אני מתנצל..

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.