ולהיפך

שזה בעייתי אלמלא כן לא הייתי מרגישה צורך לשאול. (וכמובן לא דיברתי על חיבוקים וכאלה אם זה לא היה ברור..ב"ה לא נתקלת בכאלה מיקרים)

היה אפילו דיבור מאחורי גדר... אז ברור שלא בחיבוקים עסקינן

מה הכוונה דיבור מאחורי גדר? בחורה שמדברת עם בחור זה יהרג ובל יעבור? או שלא הבנתי את המושג "מאחורי גדר".

תודה על התובנות אבל בכל אופן מעדיפה להתייעץ עם הרב שלי ולא לפסוק הלכה ע"פ סיפורי גמרא.

תודה לכולם.

לא יודעת שמות אבל יודעת באופן מבוסס שהדבר הזה קיים.

אני לא אומרת מעבר למה שאני יודעת.

רק שאם היא תחפש היא תמצא, כי אני יודעת שיש. (ושים לב שאני גם לא מביעה דעה)

עושה רושם שיש לי ממה.

שמה שמקור רציני בעיני אחרים, לא מקור רציני בעיניך- כל אחד ורבו שלו.

ה' יעזור!! זה יהרג ובל יעבור!!

שוב, אני לא אומרת מקור כי אין לי מקור, אני רק יודעת שיש היתר כזה.

אין לשאול שאלות כאלו בפורומים שכאלו(לא בא לזלזל בפורומים.)

התרים אם תחפש תמצא.השאלה היא מה האידיאל והדרך הנכונה והאמיתית.

ובא איזה רב לדבר על הנושא הזה

ונראלי שהוא אמר שזה אסור

אבל אני לא סגור עלזה

אבל נראלי שכל מקרה צריך בדיקה לגופו..

עדיף לשאול רב על מקרה ספציפי

על התובנות אבל כבר התייעצתי עם רב בעניין.

ואגב- יש להיזהר עם האמירות החריפות של- "יהרג ובל יעבור" במקרה הזה, כי זה ממש לא נכון.

(כמה תוספות: היהרג ובל יעבור בגמרא היה על אישה נשואה וכו' ואפילו בדיבור מרחוק.

לא יודע מה הרב אמר בנ"ל, אבל ההנהגה הכללית היא שגבר ילמד בנים ואישה בנות וק"ו בדברים שדורשים נגיעה וכו'. גם אם יש מקום להתיר, שעד כמה שאני יודע זה בילדים או חולים שצריכים סיוע [המקור מחולי מעיים] וכו')

אם זה יהרג ובל יעבור בכל מצב אז איך אתה מסביר את האחיות והרופאות למיניהן?

לחולים שלא עצמאיים. לגבי חולים עצמאיים וכו', שאלה קשה, ששאלתי רבנים ותשובה אַיִן (לכל הפחות ממי ששאלתי). אמנם המציאות הבעייתית הזאת נדירה מאוד בבתי חולים, אבל היא קיימת.

לא עיינתי בסוגיא לגבי חולים, אני מניח שיש איך להתיר.

אבל שם יש המון בעיות, גם נגיעה, גם יחוד, גם צניעות... לא חסר שישו ושימחו.

לגבי רפואה לא דחופה (קופ"ח ומומחים וכו'), עד כמה שאני יודע, אין היתר אלא אם אין מומחה באותה הרמה והדבר נצרך.

ויש המוני המונים של מקרים שרוב העולם לא שומע עליהם שרק מראים כמה המציאות הזאת והנ"ל בעייתיות ומסוכנות.

אז כבר האמירה "יהרג ובל יעבור" היא לא נכונה בכל מצב כמו שהבאת מהגמרא.( וזה לא מה שהצגת בתחילת השרשור).

ומי אמר לך שאני מדברת על אוכלוסייה שהיא עצמאית? יש אנשים על הרצף שהם לא עצמאיים.

בכל אופן מגע לצורך טיפול ולא לצורך חיבה מותר.

לא יודעת מי הרבנים שלך אבל אני סומכת על הרבנים שלי.( וזכותך לסבור אחרת)

כל טוב.

כל שאר הראיות שהבאת מבתי חולים וכו' אינן ראיות כי רובם ככולם לא מתנהגים ע"פ התורה.

לניאדו ושערי צדק הם היחידים שההלכה היא תנאי שם.

מה שאני ראיתי בכמה מקרים בשערי צדק - המקום מתנהל ללא יחוד (חדר פתוח, הרבה חולים, אחים ואחיות נכנסים ויוצאים), וגם במקרים של כמעט מוות בלי ממש מגע.

קופות חולים כנ"ל, אין שום קשר לתורה. הקופ"ח החרדיות מופרדות מגדרית.

כשאת אומרת מגע לצורך טיפול, שהוא מותר, את מרחיבה מדי את היריעה בשם האנונימיות. זה בוודאי לא נכון.

יש מגע לצורך טיפול, כשאי אפשר אחרת, שהוא מותר.

וגם זה אך ורק טיפול שאי אפשר בלעדיו.

מסתמא מי שהתיר לך שמע יותר פרטים ופסק לך נקודתית.

אל תכתבי כאן דברים בשמו כאילו שזה היתר גורף, יש כאן עוד אנשים שקוראים ואין להם מושג מה המקרה שלך.

אני לא הנחתי בשום מקום מה המצב האישי שלך, דיברתי על הכלל. את זאת שהסתירה פרטים ואז רצה לספר לכולנו שזה מותר כאילו שלכולם זה מותר ובכל מצב.

כתיבה לנצח על גבי האינטרנט צריכה להיות אחראית, לא יודע למה אתם לא מבינים את זה.

אתאר לכם את הצורך בכתיבה אחראית בפורומים:

*אדם שלפני דקה וחצי התחיל להתחזק מחפש בגוגל "האם מותר לגעת לצורך טיפול", ומגיע לשרשור הזה*

"וואי הדוסים האלה, הכל הם כבר חשבו עליו! אז מותתתתתר לעשות מסאז'ים טיפוליים לכל אחד ישש!!".

וכותב השרשור וכל תומכיו זוכים לקיים בהידור מה שנאמר "גדול המחטיאו יותר מההורגו".

ואם את חושבת שהמציאות הגוגלית הזאת נדירה, את יכולה לשאול את Admin.

נ.ב, ככה אני הכרתי את הפורום.

אתה רשמת בתחילת השרשור שאתה לא רואה שום מקום או דרך להתיר כזה דבר. וכנגד האמירה הזו יצאתי ,זה הכל( וגם אתה דיי סותר אותה עכשיו).

לא פוסקת לאף אחד, כל אחד ורבו שלו.

השתנה, לא סתרתי כלום. בכל אופן, אני לא פוסק, ציינתי משהו בשביל שיכתבו במפורט יותר את התגובה שמעלי.

לגבי פוסקים בני ימינו אני מניח ש@אניוהוא יכול להרחיב יותר ממני.

אם הסתרת איזה פרט, ויצרת רושם של סתם הוסטל סחבקי, האחריות עליך כנ"ל. לא כתבת בשום מקום שזה צורך שאי אפשר להסתדר בלעדיו.

במחילה, את בוודאי לא פוסקת, אבל גם לא חושבת מספיק על אנשים אחרים.

אבל לא זקוקה לעוד הרחבות בנושא, קיבלתי תשובות מספקות מדמות מוסמכת עלי.

אתה צודק שהפרטים שנתתי הם מאד כלליים אבל בכוונה לא פירטתי עוד כי כמו שרשמתי אח"כ אמרתי שכבר אתייעץ עם רב.

להתיר בכלל ולאשכנזים זה היתר דחוק מאוד.

יהודי יקר! אם אתה לא יודע ללמוד אל תבוא אלי בטענות בבקשה.

מה גדר שוטה בעניין הזה ואם לשוטה יש פטור מהצד שלו באיסור.

(האיסור הוא על שני הצדדים)

שוב, לא הגבתי כלום לעניין הנקודתי, רק אמרתי שצריך להזהר מלכתוב בצורה גורפת בטח לא על מקרה כל-כך לא ספציפי.

לגבי שוטים, יכול להיות שעל זה הסתמך הרב הנ"ל וגם אז זה רק לאשכנזים וגם בכמה הנחות וגם בהיתר דחוק הלכתית (זה לא המקום להרחיב מי מה מו ולמה).

אני ממהר לא מצליח להתיישב על זה אבל אחשוב על זה, תבורך

סליחה אבל אנשים שמסתכלים בפורומים כדי לפסוק לעצמם הלכה( ועוד בנושאים כאלה)האחראיות היא עליהם בלבד ולא צריך להפיל עלי את הקלות ראש שלהם. מה גם שלא פסקתי אלא ציינתי מה אמרו לי במקרה שלי( אם זה לא היה ברור). אדם שמסיק מהשאלה שלי על מסאז'ים טיפוליים לכל אחד זה חוסר אחראיות מצידו ואני לא אשמה בזה.

ואגב אני יכולה להגיד באותה מידה שהאמירה המידית  "יהרג ובל יעבור" על השאלה שלי היא גם חסרת אחראיות. אם היו חסרים לך פרטים כדי לתת תשובה יותר לעומק אז יכולת לשאול ובכיף הייתי אומרת.

הנקרא אצלך, ואז טוענת שהאחריות אצל אנשים שיבינו אותך לא נכון היא עליהם.

לראיה, ברורה שאין בירור כמותה, על מה נאמר יהרג ובל יעבור.

\

שהשתלבה נהדר עם השרשור

חשבתי כבר שאת תומכת בי קצת 

@tz1994 

@יעל מהדרום הכוונה פה זה שתמיכה נפשית זה קל וחומר מנגיעה.

סוף הסיפור בגמרא היה ככה "אז שלפחות תגע בו? ימות ולא ... לפחות תדבר איתו מאחורי הגדר. ימות ולא תספר עמו וכו'".

הדיבור הוא פחות מהנגיעה.

לא מדובר על תינוקות בכלל.

יש גיל לאיסור, והיא כתבה במפורש שמדובר בבני נוער.

את שוב פעם נצמדת למקרה הספציפי, לא כתבתי כלום בהקשר אליו.

מה הקטע? לחפש להצמיד למישהו טעות?

לא מבין.

הרב פסק מה שפסק, אף אחד כאן לא יודע מה המקרה (חוץ מפותחת השרשור) ולמה.

זאת ממש לא הנקודה.

מה שהרב אבינר כותב.

לכתוב יותר מפורט?

לגבי אוטיסטים כבר כתבתי למעלה מה העניין. פה לא נאמר שום דבר על אוטיסטים, אני מדבר על העניין הגורף.

אתם מתעקשים ליצור ויכוח? אני לא מבין.

יהרג ובל יעבור זה על המקרה בגמרא - בית המדרש

זאת הנקודה מבחינתי, אם למישהו יש ראש אטום מכדי להבין את זה, אפרוש מהדיון הזה.

זה תלוי בגיל, תלוי במצב המטפל, במצב המטופל ועוד.

למרות שבתכל'ס לספרדים כמעט בלתי אפשרי להקל אלא אם זה ממש לרפואה וגם אז בסייגים.

אני כותב מה שאני כותב אחרי שפתחתי את הסוגיה היום במשך שעה, עברתי עליה עם שני ת"ח, ושאלתי אחר-כך פוסק אם הבנתי נכון.

מי ששאלה את הרב אבינר לא דיברה על מסגרת טיפולית ולכן התשובה לא רלוונטית למקרה הנ"ל.

כל מקרה לגופו

התשובה של הרב אבינר לא רלוונטית לשרשור שפתחתי וכן הגמרא המדוברת ולכן אין צורך לפרט אותה פה. התשובה היותר רלוונטית פה היא  כמדומני התשובה שאני עצמי קיבלתי מרב לגבי המקרה שלי וכמו שהבנת היא לא תואמת את סברותיך.

או לא את הסברות?

כי כמו שאמרתי, מה שאני כותב היה אחרי ישוב הדעת עם כמה ת"חים ועם פוסק על הנושא.

חסר לנו מידע קריטי, כי אף אחד מהנ"ל לא הבין את ההיתר.

כל אחד ורבו שלו. אני התייעצתי עם רב שמוסמך עלי בנושא- אז זכותי ללכת על פיו. אתה התייעצת עם פוסקים שמוסמכים עליך- זכותך,סבבה לך על פיהם אבל אל תנסה לשכנע אותי בדבריהם. ואני לא אשתף בדבריו כי כמו שאמרת יש בכך סכנה לקוראים מבחוץ שעלולים להסיק מסקנות לא נכונות. רק אגיד שהוא לא הציג את זה כהיתר דחוק מאד מאד רק אם יש צורך ואין ברירה אחרת.

ואת יכולה לשתף בפרטיות, לא רק אני אשמח...

הרב לא התיר לי רק לגבי מקרה ספציפי אלא באופן כללי אמר לי מה הקו המנחה במסגרת טיפולית זו.

וזה לא סתם הוסטל לבני נוער. זה הוסטל לאנשים על הרצף האוטיסטי.

ואז ההיתר הרבה יותר קל לאשכנזים.

לא יודע לגבי ספרדים, זה מורכב קצת ואני לא מונח בסוגיה כבר

@tz1994

רצף= רצף האוטיסטי

בטוח שלא ערכת אחרי??

אני זוכר במפורש שהסוגריים היו קצרים

אז אם אפשר לשאול במה חשבת שמדובר??

אגב, זה שונה לגמרי אצל ספרדים, בעיקרון כל עוד יש ברירה לא יתירו.

וזה עדיין די היתר דחוק מצד מה שכתב @אניוהוא למטה

אני סומכת על הרב שלי והוא לא עשה לי הפרדה לגבי אשכנזים וספרדים( מה גם שאני לא אף אחד מהם) אז למה אתה ממשיך ללמד אותי הלכה?

אני לא מלמד אף אחד כלום, מה הקטע?

אתה רציני?? רשמתי את זה מהתחלה וגם יעל מהדרום האירה את תשומת ליבך

אז גם אם אין שני איסורים איסור אחד עדיין יש (אגב לחלק מהפוסקים יש את שניהם, ולכל המקובלים את הפגם יש גם אם אין את האיסור) אבל נראה לי שזה גלישה שצריך להפריד לחלוטין מהשרשור הזה

אלוי אתה מבלבל בינם לבין לוקים בתסמונת דאון)

ואם הוא אכן מצנזר אני אשמח לשמוע את זה ממנו...

(לא נראה לי, לפי ההקשר.)

כל עוד הוא לא מדבר אתיי זה לא אומר לי הרבה

(בחייאת, הנושא הזה לא *כזה* נפיץ)

אפשר לדבר על כל דבר בשפה נקייה

אבל הוא כתב בכלל ש'אוטיסטים נוטים להראות אהבה וחיבה'

לא יודעת איך אפשר לדחוף לכאן רמזים לרבדים אחרים.

מה, לאוטיסטים יש יותר יצר מלשאר בני האנוש?

(ספויילר: לא.)

הוא התכוון שיש דברים שקורים פיזיולוגית גם בלי שתהיה בזה דעת וזה יכול לפגוע ב-מ-ט-פ-ל[-ת].

כלומר גם אם אין בעיה הלכתית בצד של המטופל, יש כמה וכמה בעיות בצד של המטפל...

אל תכניס מילים לפה.

אם ינעלו כבר את השרשור הזה. המנהל לא חוזר אלי כבר שבוע

והאוטיסטים שכן שולחים ידיים למגע זה לרוב מחוסר הבנה ולא לשם חיבה להבדיל מתסמונת דאון

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!