הרהרתי בעניין ברכת " אשר יצר"... אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים וכו'...
ועלתה לי שאלה בראש, הרי המילים האלה תקפות גם לשאר בעלי החיים...
גם הם נבראו בחכמה, גם להם יש נקבים וכו' למה אנחנו אומרים "אשר יצר את האדם בחכמה"??
אחרי כמה רגעים עלתה לי תשובה (אני מאמין שיש עוד, אבל זו התשובה שלי)
יש טבע כזה, שאם מישהו מקבל מתנה אבל אח"כ הוא יראה שבעצם כולם קיבלו אותה,
זה עלול להוריד לו מהכרת התודה. "טוב נו הביאו לכולם אז גם לי.. לא ביג דיל"
הברכה הזאת באה להזכיר לנו: נכון, הוא ברא את כולם בחכמה, אבל בכל אחד הקב"ה השקיע באופן אישי.
וזה שהוא הביא לכולם מתנה זה לא מחייב אותו להביא גם לנו... בני האדם.
ובכל זאת, הוא השקיע גם בנו מחשבה ועם הרבה אהבה.
וככה בעצם צריך להתייחס לכל טובה שמישהו עושה לנו,
גם אם הוא עשה אותה לעוד הרבה אנשים, זה לא ברור מאליו שהוא יעשה אותה גם לי, כי הוא לא היה חייב!
לכן צריך לבודד במחשבה את הטובה שאותו אדם עשה לי ולהודות כאילו רק אני קיבלתי את הטובה.
שנזכה.. 
(מקווה שכתבתי בצורה ברורה)
