סיפור תחילת בראשית - אמת היסטורית או מדרש אגדה?אלי--

בס"ד ,

 

שלום לכולם , לאחרונה יצא לי לחשוב על ההיבט הבא - יש חכם (בוודאות , פשוט שכחתי את שמו) שאומר שסיפור הבריאה , אדם וחווה , ששת ימי הבריאה וכו' וכו' , הוא אינו אלא מטאפורה שה' כתב בתורה בשביל להעביר מסר , ושאין זה משנה כלל (מבחינה אמונית) כיצד נברא העולם בפועל , אלא עלינו לדעת שה' ברא אותו ובכך זה נגמר.

 

אמנם, ולמרות שאני זוכר בוודאות שאמר את זה חכם שמקובל על כולם (ולא איזה "חוקר מקרא" שלא מבין מימינו ומשמאלו בדברי תורה) , זה לא מסתדר לי כלל עם ההשקפה הבסיסית "תורה מן השמיים" שמחייבת אמונה בכל אות בתורה כאמת אבסולוטית.

 

האירו עיניי

הוא לא אומר שזה מטאפורה, הוא אומר שאין להבין כפשוטו,הדוכס מירוסלב

ושהכללים שאנחנו מכירים במציאות לא חלים שם ולכן אין להקשות על הסיפור.

כמדומני שזה הגר"א. הרעיון שם שהכל זה משלים לעניינים גבוהים שמקובלים לומדים, ולא עניינינו להתעסק ביותר מהמשל הנחמד שהובא לנו.

 

זה בכלל לא בקטע מטאפורי, ואין מקום להגיד שזה לא היה בכלל

שכוייח!אלי--

תשובה נפלאה 

תודה רבה, שמחתי!הדוכס מירוסלב


תשובה יפיפיה שמעתי ממורי ורביאנו_נימי (G+)

ישנה שאלה, האם מגילת אסתר הייתה "מעשיה"? ואולי גם כל שאר התורה?

וכול האגדתות בש"ס-הכול סיפורים?

לא. יש בפשט צד רמוז וסודי על דרכי ה רד"ס(מרז דרש וסוד) אבל אל לנו לשכוח שינו גם פשט-ככה התורה בנויה-הפשט אכן קרה או יקרה לפי פשוטו אבל ישנם גם צדדים מרוחקים יותר ו"מיסתוריים" שגם קורים בו זמנית.

 

(מזכיר לי את המשפט בכול צחוק יש קצת אמת)

על דרך האמת 'תורה קדמה לעולם'אניוהוא
'ואיסתכל באורייתא וברא עלמא'

כלומר - כבר לפני שהעולם נברא - היה כתוב הכל
והבריאה היא כולה ע''פ מה שכתוב בתורה.
כתוב שיש שור או שה שנאבד? אז צריך בעולם שור ושה.
כתוב בתורה שיש מכת צפרדע- צריך שיהיה בעולם צפרדעים.
כתוב בתורה שיש דגן ותירוש וכו'...
כך כל הבריאה כל הפרטים שבבריאה מראשית העולם ועד אחריותו בתןרה- רמוזים בתורה ולכן הם קורים.

אז האם ככה בדיוק זה היה או לא?
זה לא רלוונטי לאמונתנו...
כלל חשוב הואגמני
שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. בנוסף לכך הכתוב מרמז על עוד דברים אך לא שולל את הפשט.
הכלל הזהימ''ל

נאמר לגבי מקראות שנאמרו בשביל פשטם, כך שאם תדרוש אותם - על כל פנים לא תוציא אותם מפשטם אלא תוסיף את הדרש על הפשט.

הוא לא נאמר לגבי מקרא שהוא כולו משל (גם אתה לא תאמר שהפסוקים שמדברים על 'יד ה'' או 'אף ה'' לא יוצאים מידי פשטם, נכון?).

יש מקראות שפשוט אין בהם 'פשט'.

אני לא רואה סתירהגמני
בין מה שכתבתי למה שאתה כתבת
הסתירה היאימ''ל

שלפי מה שאני כתבתי הכלל שהזכרת לא שייך במקראות שמלכתחילה לא נאמרו על דרך הפשט - בין השאר במעשה בראשית.

..גמני
אם הם לא נכתבו על דרך הפשט - ממילא זה לא חל עליהם.. "..מידי פשוטו"
סבבהימ''ל
אז אני אומר את זה גם לגבי שני הפרקים הראשונים של בראשית.
על סמך מה?גמני
על סמךימ''ל
א. על סמך המציאות - כבר הוכח שהעולם קיים יותר מאשר 5777 שנים ושהוא לא נברא באחת כמתואר בפשט ספר בראשית (בהרבה דרכים, שתיים מהן הזכרתי כאן -
חידוד השאלה - צעירים מעל עשרים ). אם כן - או שהתורה ח''ו משקרת או שהיא פשוט מלכתחילה לא התכוונה לפשט הדברים (את מה שאני כתבתי עכשיו כתבו כבר הכוזרי במאמר א' והרמב''ם במורה נבוכים חלק ב' לגבי שאלת קדמות העולם, הרב קוק כתב את זה אפילו מפורש יותר לגבי האבולוציה והמדע המודרני).

ב. למעשה בראשית פשוט אין פשט - הוא מלא בסתירות ובדברים סתומים ולא מובנים, גם אם תרצה להבין אותו כפשוטו (מעבר להבנה ברמה של הגננת בגן) אתה לא תצליח. כך גם כתב הרמב''ן בתחילת הפירוש על בראשית.

ג. חז''ל עצמם אמרו בהרבה מקומות שמעשה בראשית הוא דבר עמוק ולא פשוט כמו שנראה מהמקרא.
זו לא מציאות..מבקש אמונה

כתוב בגמרא בחולין שבעלי החיים נבראו בוגרים, כמו כן אדם הראשון נברא כשהוא בגיל 20. 

שום אבולוציה...

 

יתכן שהקב"ה נתן מקום לטעות למי שרוצה לטעות וגרם שזה יתן רושם של אלפי שנים, או המבול (שהיה מים רותחים וכו') גרם לדברים להתיישן.

 

איפה ראית כתוב שעולם קיים יותר ממה שכתוב?

זו מציאותימ''ל

נכון, יש תירוצים להסביר את המציאות כאילו היא אחיזת עיניים אחת גדולה או בהסברים שלא באמת מתיישבים אם המדע - אבל הם קשים מאוד ואף לא קבילים למתבונן הישר (יש חפצים ויצירות מעשה ידי אדם מלפני 'בריאת העולם' - גם הם נבראו יחד איתו? ייתכן אבל זה קשה. ובישול במי המבול, אם היה כזה, לא משפיע על פחמן14, למשל, שהוא המדד האמין ביותר לתיארוך). יותר פשוט להסביר שמעשה בראשית הוא לא כפשוטו - דבר שכאמור נכון לכשעצמו גם אם לא היה צריך 'לתרץ' את הקשיים המדעיים.

 

 

[ציטוט מהתגובה שהזכרתי בתגובה הקודמת שלי:

ישנן כמה תשובות לשאלות האלו כמו שהמבול (שלפי שיטה אחת בחז"ל היה במים רותחים, ואולי עם עוד מרכיבים כימיים) שינה את ההרכב הכימי של כדוה"א והיצורים שבו, או שהעולם נברא בצורה כזו שהוא נראה כאילו הוא בן מליוני שנים כמו שאדם נברא כאדם מבוגר (כמו שמובא בחז"ל "אמר ריב"ל כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו"). אישית אני מעדיף את התשובה שמעשה בראשית וכל המקראות שבו לא נכתבו כתיאור מעשה שהיה אלא כרמזים (דווקא מעשה בראשית ולא שאר המקראות, כך למשל כותבים הרמב"ם והרב קוק), ממילא אין סתירה בין פשטיהם לממצאים המדעיים כי הם לא נכתבו לפשטם.]

שני דברים..מבקש אמונה

מי אמר לך שפחמן 14 כל כך מדוייק?    לא יתכנו פאשלות?

 

דבר שני, אבולוציה כשלעצמה לא כל כך תואמת את המציאות...

לא תמיד החזק שורד,  ולא ראיתי שום חיה משתנה בגלל צורך

 

בכל אופן, אני מעדיף להאמין לתורה מאשר לפחמן 14 (מקווה שלא לא נעלב..)

פתח את התגובה שקישרתי אליהימ''ל
הסברתי שם בקצרה גם לגבי הודאות של האבולוציה וגם של הפחמן14. שניהם מוכחים ברמה גבוהה מאוד.

(לשאלתך - כן, יש סטייה קלה של כמה שנים בודדות לכאן או לכאן, תלוי במרחק הזמן. ממש לא משהו שמערער על השיטה או על פער השנים העצום.)

יש המון מידע באינטרנט ואתה מוזמן ללמוד, חוסר ידע הוא לא תירוץ,ץ. אי אפשר לומר 'אני לא יודע אז זה לא נכון'.
מבטיחה שלא ראיתי שהגבת פסידונית


זה בסדר, יש מקום לכולם ימ''ל
פתחתי... לא מוכיח כלום מחילה.מבקש אמונה

הכל מבוסס על תאוריות של מה היה פעם לפי ממצא כלשהו..

אם זה היה נכון היו צריכים להימצא בינינו כמה יצורי ביניים.. מה שלא קיים כידוע לך.

 

 

 

שמע חביביימ''ל

זו לא חכמה לא להכיר את העובדות ולצאת נגדם, זה מה שהרבה מהמחזירים בתשובה עושים וזה ממש מקומם - או שתתנגד למדע ותגיד את זה או שתתייחס אליו ברצינות ותסביר למה כל המדענים טועים, אבל להתייחס כאילו עניינית מתוך בורות מכוונת זה לא אמיתי וזה מביך (אני לא מתייחס אליך אלא לגישה הכללית הזאת שיש בציבור הדתי/חרדי).

 

מה זאת אומרת "מה שהיה פעם לפי ממצא כלשהו"? כל הדיון הוא על מה היה פעם, ואם יש ממצאים שמוכיחים מה היה פעם איך אפשר שלא להתבסס עליהם? זה שאתה לא מבין ולא למדת למה התאוריה הזו מבוססת לא הופך אותה ללא נכונה...

יש אלפים רבים של ממצאים, ביניהם גם לא מעט 'יצורי ביניים' (מונח לא מדויק אבל שיהיה) שמוכיחים את האבולוציה.

 

אני רואה שכבר ענו פה מספיק.מבקש אמונהאחרונה

 

 

מצחיקה האחיזה הדתית בתיארוך פחמן. solar flares carbon datingהדוכס מירוסלב

עצוב

(אני חושבת שלא הבנת בדיוק מהי אבולוציה..פסידונית

'החזק שורד' זאת פונקציה אחת

בגדול התמה היא 'המתאים שורד'. מי שמתאים הכי טוב לתנאי הסביבה הוא זה שיישאר (מה שיהפוך אותו באופן טבעי לחזק ביותר)

וכמובן שכשאומרים 'שורד' מתכוונים למין, לא לבעל החיים עצמו אף אחד לא חי לנצח.

 

אני יודע, לא ניסחתי נכון. מבקש אמונה


עם כל הכבודגמני
עבר עריכה על ידי גמני בתאריך כ"ו בסיון תשע"ז 21:09
ה'הוכחות' מפחמן 14 גם הן קשות ולא 'קבילות למתבונן הישר'
אוקי, עכשיו תסביר מדעית את הטענה שלךימ''ל

ובזמנך הפנוי - שמע חביבי.

אני לא צריךגמני

ברגע שאתה מסכים עם הטענות של שינוי כימי ומצהיר ש-אתה- מעדיף את התשובה השניה - ממילא אין פה ויכוח

כבר אמרתי על ההתחלה, לוגיקה היא דבר גמיש הדוכס מירוסלב

כל אחד בוחר את העובדות שנוח לו להאמין בהם ואז הוא מתעקש שהן עובדות ושהלוגיקה מכריחה כדעתו. מתבגרים מסגנון המחשבה הזה...

 

התגובה הזאת מכוונת לימ"ל, רק רציתי לשרשר תוך כדי הדיון

לוגיקה היא דבר גמיש לאנשים שמאמינים במה נוח להםפסידונית

היא הרבה פחות גמישה לאלה שמתעקשים להאמין למה שנכון.

ההבנה הזאת של מה שאני מנסה לומר היא מאוד שטחית, אאריךהדוכס מירוסלב

אם נסחף קצת, ואשטח את הנושא בכוונה, נשתמש במושג הפילוסופי אפלטוני absolute.

איך יתכן שמ"האחד הפשוט" יצאו דברים שהם אמיתות אבל הם לא דומים אחד לשני? הרי המציאות הזאת סותרת את עצמה.

אשאיל קצת מושגים מהחסידות כדי לא לזלוג למושגים שלא כאן המקום לדון בהם, החילוק בין עובדות הוא בהסתרה שלהם. האמת היא אחת, טהורה, ומופשטת מכל מושג, וכדי שיוכלו להיות חילוקים, יש הסתרה.

ההסתרה הזאת היא כורח המציאות. ואין שום עובדה גשמית שיכולה להיות אמת מוחלטת, וזה בהכרח נובע מבריאת העולם. לכן כל עובדה שתמצאי, יהיה מי שיערער עליה, גם מדעית.

וכל תאוריה מדעית תתפתח ותדחה ותשתכלל (לדוגמא הפיסיקה הקלאסית מול המודרנית, שאין ביניהן כמעט דמיון ובחלקן הם סותרות אחת את השניה, ושתיהן מסבירות על נכון את המציאות ומשתמשים בהן, בהצלחה, במדע היישומי).

 

לכן, לוגיקה לא מחייבת ולא יכולה לחייב כלום במציאות.

 

וכמו שכתבתי, מי שחושב אחרת, לא שייך כנראה לבחינה שנקראת עולם המחשבה (ואולי למטה מכך). שם המחשבות הן עצמן דברים מוחשיים לגמרי.

וואו. אני לא בטוחה מאיזה כיוון להגיב על זהפסידונית

את ההתחלה הבנתי והסכמתי אתה (לפחות עם מה שנדמה לי שהשתמע מדבריך)

יש אמת אחת, שמחולקת להרבה אמיתות קטנות.

אין בעיה כשאמיתות לא דומות זו לזו, יש בעיה כשאחת סותרת את השנייה, מה שמוכיח שלפחות אחת מהן לא נכונה. בהכרח.

'אין שום עובדה גשמית שיכולה להיות אמת מוחלטת'? וודאי שיש. מישהו יכול אומנם לערער עליה, אבל זה לא ישנה מהאמיתות שלה. הבעייתיות נעוצה בקושי לגלות מהי האמת הזאת, אבל היא וודאי שהיא קיימת.

תיאוריות מדעיות מתפתחות ומשתכללות כשמישהו עולה על הנקודה השגויה ומתקן אותה. התיאוריות לא מושלמות משום שלמרבה הצער אנחנו בני אנוש, אבל זה הרעיון, לא? ככה לומדים.

לוגיקה שאין לה קיום מעשי מעבר למילים לא שווה יותר מידי, ולכן מה שאתה אומר תמוה מאוד בעיני.

שוב, צריך להעמיק בנושא, ואני לא מעוניין להרחיב פה בפתיחותהדוכס מירוסלב

בקצרה, אציין שיש מאמר שלם על יכולת הכלת הסתירות בנפש (מדרגה בנפש), שם רואים שגם שתי אמיתויות שסותרות אחת את השניה אינן באמת סותרות אלא הן שני מבטים שונים על אותה האמת.

כל שאר הפרטים הם, אם יורשה לי לפשט בצורה מוגזמת שוב, סוגים שונים של שקר שמכילים אמת קטנה כזאת ואחרת. מדובר כמובן על דברים שעל פניו סותרים לחלוטין אחד את השני(לדוג' ששחור ולבן הם אותו הצבע. העובדות שפה הם פרשנויות לממצאים מדעיים, וכבר ציינתי מקורות שמראים את זה בבירור).

אם תרצי פני אלי במסר ואפנה אותך בפריטות אל המאמר, אבל הוא נוגע קצת במושגים מעולם הקבלה.

 

נראה לי שכמו שהבנת את תחילת מה שכתבתי, איבדת את הנקודה בסוף הפסקה. פספסת מחדש את הנקודה שניסיתי להעביר, אחרי שנדמה לי שהבנת. עובדה גשמית לא יכולה להיות אמת מוחלטת. פה אני מסיים את הדיון, הנושא הזה לא צריך להיות נידון במרחבים כאלה. אשמח להבנה.

אם אתה לא מעוניין לדבר על זה כנראה שבאמת אין טעם לדבר על זהפסידונית

הפסקה הראשונה היא מה שאמרתי במילים אחרות.

אותה פסקה שלך היא בתורה, מה שאני אמרתי, מלכתחילה...הדוכס מירוסלב

אבל את מפספסת את הנקודה בסופו של דבר.

ראינו במפורש בתורה מחלוקות גמורות, סתירות והתקפתות בגמרא שעל כולם נאמר "אלו ואלו דברי אלוה-ים חיים". והרי חלק מהדברים נדחו לחלוטין גם מההלכה וגם מצד הסברה. שם נעוץ השורש של המידה הרוחנית של הכלת הסתירות, שמצויה אצל יחידי סגולה.

 

תודה על ההבנה, ישר כח!

בשמחהפסידונית

(לי יש הסבר אחר לבי הציטוט שהבאת, אבל זה לא משנה.)

מסכים איתך/נערךגמני
עבר עריכה על ידי גמני בתאריך כ"ו בסיון תשע"ז 23:33
עבר עריכה על ידי גמני בתאריך כ"ו בסיון תשע"ז 23:29
כבר מהתגובה למעלה. רק תרשה לי לתקן, לדעתי הלוגיקה היא לא גמישה, ובדיוק זה החיסרון שלה, כמו שאמר @סתם 1..., שהלוגיקה היא כלי להפיכת מחשבות למילים, אלא שיש מחשבות שקשה להסביר, שלאדם הלוגי קשה לתת להם מקום כי הוא כבול ללוגיקה. אני חייב לציין שהרב גינזבורג יודע להפוך גם את אותן מחשבות למילים (כמובן שבשביל להגיע לזה, צריך 'להניח ללוגיקה', לתת מקום למחשבות, ואח"כ אולי לחזור ולתת להם ביטוי לוגי), ובנוסף הוא מבין לא קצת בנושאי תורה ומדע.
רק בקשר לדיוק הבדיקה פחמן 14אניוהוא
מכיר בחורה אתיופית (חברה של אישתי) שרצתה לדעת בדיוק בת כמה היא
התשובה של הפחמן 14 היתה לפחות פי 2 מגילה ההגיוני...

אכן בדיקה מאד מדוייקת...
יש המון דוגמאות כאלה... אפילו במחקר!הדוכס מירוסלב

עצוב

להכל יש ישובים, להכל יש תירוצים. הלוגיקה גמישה עד אין קץהדוכס מירוסלב

לכל בר דעת הדבר ברור.

כל אחד יעשה כרצונו ויבחר את דעת הרב שהוא מתחבר אליה.

אשמח לשמוע יישובים, ולא - הלוגיקה לא גמישה עד אין קץימ''ל

לפני הכל צריך להיות ישרים עם עצמנו ולא לדחות קשיים בקש רק כדי להישאר עם תירוץ, זה בדיוק מה שריה''ל והרמב''ם ולהבדיל הרב קוק באו לומר במקורות שהזכרתי לעייל.

השנה ראינו בכל מקום איך עובדות משמשות ביד היוצר לכל דברהדוכס מירוסלב

עצוב

לא ממש מבין את השימוש שלכם במילה לוגיקהסתם 1...
וכן יש לי רקע בתחום.
אני מגדיר את הלוגיקה ככללי המחשבה, פשוט אף אחד לא משתמש בהםהדוכס מירוסלב

באמת.

יש אמת אחת, בלתי ניתנת לערעור, ומבחינה רוחנית, היא מתבטאת בכמה עובדות שהם בעצם כמה זוויות הסתכלות על אותה האמת (המשך על הצוהר הקטן והחדר הגדול וכו').

 

אני מניח שמובן שלא משתמשים פה במושג לוגיקה על טהרתו המילולית.

אבל בלוגיקה המילולית, וכאן אני מראה שאפילו האמפירית, אין טענות מוחלטות.

הלוגיקה היא כללים מילוליים להעברת מחשבותסתם 1...
לא מילוליות.

אתה הכנסת את אחת המחלוקות הגדולות ביותר בתחום הלוגיקה ופטרת אותה במשפט בודד. האם ניתן לנסח משפטים וטענות מוחלטות או לא.

בלי להתייחס למושג האמת...

ראה ערך, לפי הסדר הזה,- פרגה, ראסל, קארנף, סטרוסון. (מתימטיקאים ולוגיקנים מודרניים)

זה כמובן דורש שרשור חדש, אולי לא בבית מדרש.
כמו שכתבתי, לא התכוונתי בכלל לעולם המושגים שכתבת עליוהדוכס מירוסלב

הרעיון שלי היה בהפשטה מהמושגים הגשמיים של עולם המעשה. כתבתי את זה בנפרד למעלה יותר בשרשור. אם יורשה לי לנסח את זה מילולית (): "האמת שבסיפור, לפני המעשה".

 

אתה מוזמן לפתוח על זה שרשור, אשמח לשמוע למה אתה מתכוון בהרחבה.

 

נ.ב, אני לא רואה שום מניעה לתמצת עניין שלם במשפט אחד קצר. אני לא כאן להרצות או ללמד, העברתי את הרעיון, ונראה שאתה היחיד כאן שהבין את הנקודה, בגדול (אם כי התכוונתי אליה מנקודת מבט אחרת לגמרי).

לא רציניימ''ל

"איפה יש טענות?" ברצינות? אתה לא מכיר את הטענות המדעיות כנגד פשט בריאת העולם? לא הזכרתי כאן כמה?

 

לא, אתה לא יכול לומר "עובדות זה דבר נזיל" ובזה לפתור כבמטה קסם כל שאלה בלי להתייחס אליה. יש לך תשובה עניינית לקושי עובדתי - אדרבה, תוכיח שהעובדה לא נכונה, כל עוד לא עשית את זה זה לא רציני לטעון טענה שכזו...

 

לגבי התפרצויות סולריות - זו אחת הסיבות לסטייה הקלה שהזכרתי, גם זה נלקח בחשבון וגם אחרי זה השיטה אומתה בעזרת השוואות לשיטות מדידה שונות שלא מושפעות מהתפרצויות סולריות. 

 

(לא שיש קשר ללוגיקה, אבל שוב חוזר המכנה המשותף שהוא זלזול בהיגיון בתור תשובה גנרית לכל קושי, כאמור - לא רציני)

הבאתי למעלה את כל הפולמוס על אורכוהדוכס מירוסלב

עצוב

אמר לי מקובל מאוד גדולשייגעץ
כמו שאתה לא מצפה מרב שיהיה מסוגל לתקן לך את האוטו ככה אל תצפה ממנו שיהיה מומחה לפרהיסטוריה לגיאולוגיה ולפליאונטולוגיה
מה הקשר בכלל? אתה לא מונח בשום מקום חבובהדוכס מירוסלב


זה מה שמכונה מיתוסקנפלר
זה סיפור שיש לו מטרה חינוכית.
על דבר שכתוב בתורה להגיד "סיפור??" זה לא מוזיל אותו קצת???נפש חיה.


לא הבנתי איך אפשר להוזיל מיתוסקנפלר
יש לו מחיר מוסכם?
להתבדח אפשר במקום אחר, אני לא רוצה להגיב ככה ...וברצינותנפש חיה.

יש ערך לדברים הכתובים בתורה. לדורות
לקרו להם סיפורים זה מעמיד אותם במקום לא ראוי להם.
בעיניי.

בוודאי שיש ערךקנפלר
נגיד סיפור הגירוש מגן עדן יש לו משמעות רבה. הוא מחנך את האנשים לא להאמין בעצמם. הוא מחנך אותם לחשוב שהאדם הוא חלש וחוטא והדבר הכי חשוב זה שהאדם הוא אשם בצרות שלו.
זה מסר מאוד חשוב אצל פוליטיקאין שרוצים לשלוט באנשים. זה מסר שעניינו תאוות שררה.

מה שקרה או לא קרה, את זה אף אחד לא יכול לדעת. החשיבות של המיתוסים היא במשמעות שלהם ולא במהירות ההיסטורית.
אתה מפרש בצורה מעניינת ויפה אבל לא בטוחנפש חיה.
שזאת הכוונה הבלעדית.
ברור שלהתייחס בצורה פשטנית לתורה
לא יביא לשום מקום ..
התלבטתי רבות אם להגיבסתם 1...
אם להפנות לרמב"ם הזה במורה חלק ב פרק כה. שם הרמב"ם יוצא נגד שיטת רס"ג, לבלי להזכירו בשמו.

רס"ג מבסס את ההוכחה לקיום האל ואמיתת התורה על התיאוריה 'המדעית' דאז שהעולם נברא. (לשיטת הכלאם, המדברים).

רמב"ם מתנגד לשיטה זו בדיוק בגלל כל הבאלאגן שישנו כאן בשרשור. אם מחר יוכח שהעולם קדמון מעבר לכל ספק סביר מה יהיה על עולמינו הרוחני לפי שיטת רס"ג?!

ומכאן רמב"ם מסביר שהתורה ניתנת לפרשנות ואנו נפרש אותה על פי הוודאות המוחלטת והמדעית שלא ניתנת לספק.

בזמנו של הרמב"ם עוד היה ספק ומחלוקת בדבר קדמות העולם או בריאתו ולכן רמב"ם לא מכריע אך כותב מפורשות :

אם הייתי משוכנע בקדמות העולם הייתי מפרש את הפסוקים אחרת!

ניסוח יותר חריף מזה, אין!

לגבי חכמים שטענו לאלגוריות אולי הכוונה לרלב"ג שיש לו שיטת פירוש ייחודית.
זה לא ממש בלאגן מה שהולך פה, דיון נחמדהדוכס מירוסלב

אבל על הנקודה שציינת בפנים, שאין פה שום ראיה מוחלטת כולם כאן כמעט יסכימו.

ברור לרוב מי שמשתתף פה בדיון שיש כמה דעות במפרשים ואי אפשר לדחות אף אחת מהן בהינף יד (זאת הסיבה שכתבתי שהלוגיקה היא גמישה. כי גם במקרה כזה מתקיים המאמר "אלו ואלו דברי אלה-ים חיים").

אני מאמין שלכל הפחות על זה @גמני @ימ''ל ו@מבקש אמונה יסכימו. גם אם כל אחד כאן בוחר את מה שנוח לו להאמין בו, בסופו של דבר אלה דעות של קדושי עליון.

 

לדעתי, הדיון בתארוך פחמן חוטא לחלוטין לפותח השרשור. לכן אני נוטש. בהצלחה אנשים יקרים.

אל תשכח שרק על המשפט אלו ואלו נכתבו ספרים רביםסתם 1...
על מהות המחלוקת, על מה חולקים, האם ראוי לחלוק ואיך... הלכתית, רעיונית ועוד
לא רואה פה סטיות מהתקןהדוכס מירוסלב

נראה לי שכולם היו מנומסים, אם כי לא פתחתי את כל התגובות (ואולי מישהו יטען שאני קרוב אצל עצמי).

בכל אופן, כל עוד זאת לא מחלוקת הלכתית, אין צורך בפוסק וכו'.

 

אין כאן מסקנות למעשה, ואף אחד לא הביא כאן דעה כופרת... נראה לי שזה נחמד לגמרי.

לא התכוונתי להעיר לךסתם 1...
אלא להסב את תשומת לבך שהמימרה הזו קיבלה פרשונויות תורניות רבות והמחלוקת והיחס למחלוקת שנויים במחלוקת.....

האם ריבוי דעות הוא, רצוי, לגיטימי, או אסור ומעיד על חיסרון...

כך שאין הרבה חשיבות לצטט מימרה כזו כללית בלי להבהיר למה הכוונה.
הבהרתי למעלה בקיצור...הדוכס מירוסלב


זמני היוםצע
עבר עריכה על ידי צע בתאריך ד' בחשוון תשפ"ז 2:20

אשמח לתשובות.

אני לא טוב בניסוחים מדויקים כל התייחסות זה מבורך.

ייתכנו אי דיוקים שלי מקסימום תשאלו ואסביר/אתקן.

א. האם קרבן התמיד הוקרב לפני נץ החמה? משנה ידועה ביומא - האיר פני המזרח.. אם כן אז למה תפילה אידיאלית היא בנץ ולא כבר משהאיר פני המזרח כמו קרבן?

ב. השוע בסימן פט מחלק בין תפילה בעלות השחר - רק בשעת הדחק. לתפילה משהאיר פני המזרח - בדיעבד.

למה תפילה שונה מהרבה מצוות שנאמר בהם שבדיעבד יצא כבר מעלות השחר..(ולא רק בשעת הדחק כבתפילה)?

ג. יש דעות בראשונים שתפילה אחרי הנץ (נניח בשמונה בבוקרל צורך הפשטות) היא רק בדיעבד ולא לכתחילה? ולכתחילה זה רק בנץ?

תודה

שאלות טובות (ואני לא בטוח בתשובות שאני כותב)טיפות של אור

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

תפילה בנץה' אלהים אמת

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

המשךטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 23:26

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

רק מעיר שלפי הא"ר וגר"א לפני משאיר נחשב לילהרודף מצוות

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

טיפות של אור

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

יש לי תאוריה שאת איברי תמיד של שחר הקטירו בנץ החמהרודף מצוות

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

עונה מהזיכרוןיהודי שואף לטוב

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

במחילה, זו טענה שקשה מאד לקבל אותהדורש טוב לעמי

בסדר העבודה היומיומי המתואר במסכת תמיד מתוארת שחיטת התמיד בתחילת פרק ד, וקריאת שמע של אנשי משמר בתחילת פרק ה. ובברייתא למדנו "הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים", וברור מתוך דברי רש"י בברכות יא: שהברייתא מדברת באופן כללי, ולא רק יום הכיפורים, כך שיוצא ששחיטת התמיד בכל יום היתה עוד לפני זמן 'משיכיר'.

(והמשנה ביומא על ברקאי ומשהאיר מופיעה מילה במילהטיפות של אור

גם במסכת תמיד [פרק ג משנה ב])

צודק, זו הוכחה טובה יותר.😅דורש טוב לעמיאחרונה

תעשו לי סדר בסוגיית מסיק עצי זית שנטעו ערביםפתית שלג

בעיקר על העצים הרחוקים יותר מהיישובים- אלה שערבים לא מנועים מלמסוק ואלה שאין בהם סכנה בטחונית מיוחדת אם ערבים יבואו למסוק (לדוגמה בצמוד לכביש)

הדין ההלכתי של אצות, אלמוגים ושושנות יםקעלעברימבאר

מה הדין של אלמוגים? האם אפשר לסכך בהם מחמת דבר שגידולו מהקרקע? הרי הגמרא בסוכה אומרת שאלמוגים שבקרקע הים הם מ7 מיני ארזים.

ואצות? ומה לגבי קניית אצות בכספי מעשר שני? האם הן כדגים שמותר או כפטריות שאסור?

ומה דין האוכל שושנת ים? האם בגלל שמחוברת לקרקע היא צמח ודומם, או בגלל שזזה היא חיה?

לכאורה מצד אחדאדני השדה הם חיה למרות שמחוברים בחבל בשר לקרקע ואם ינתק ימותו (ואפילו מטמאים באוהל) ,מצד שני צמחים טורפים הם זזים ועדיין מוגדרים צומח ומותר לאכלם.

(אהבתי את השאלות)טיפות של אור

כל מה שהזכרת הם דברים שיחסית קשה לסוכך איתם טכניתאריק מהדרום

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

לפי מה שהבנתי אצות וכדומה פטורות ממצצוות התלויותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ז 8:55

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

עוד סברה-קעלעברימבאר

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

(לא בדיוקטיפות של אור

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

תודה.קעלעברימבאר

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

לא הבנתינקדימון

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

פשיטא שלא הולכים לפי הגדרה מדעית מיקרוסקופית.קעלעברימבאר

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

אם הייני הולכים לפי מיקרוסקופית אז גם חיידק יחיד אנקדימון

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

אם כן מה ההגדרה ההלכתית של צמח?קעלעברימבאר

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

איך יודעים שאדם אינו קוף לפי ההלכה?מי האיש? הח"ח!

הצתה מאוחרת אמנם, אבל היינו עסוקים בשטויות של בני אדם, וברגע מסוים גם סביב ענייני הקופים.

לי זה נשמע שיש קשר הדוק בין ההלכה לבין המדע, מפני שהניסיון האמפירי מפריד רביית אדם מרביית הקופים הגדולים (וכמובן קופים אחרים, שגם גנטית רחוקים יותר מהמשפחה). יש מקורות הלכתיים שמבדילים בין אדם לבין קוף, אבל הפרטים שהם מספקים כלל אינם מדעיים אלא אגדיים, כגון סנהדרין ק"ט ע"א.

האדם הוא פרימט, אבל לא קוף גדול. לקופים הגדולים 24 זוגות כרומוזומים בגרעיני התאים. לאדם 23 זוגות (ומן הסתם לכל ההומינידים). גם מבחינה פילוגנטית זה מפריד אדם מקוף, אחרת היינו גם קופים וגם בננות. השוני הכרומוזומלי אחראי ככל הנראה לשחרור שרירי הלסת העצומים המחזיקים בגולגולת הקוף, ועושים את מבנה הלסתות הקופי ל"חייתי" כלומר, מלבני. לסת האדם משוחררת מתפיסת הלחץ העצומה הזאת, והיא אליפטית.

מובן שכל זה הוא בהתיישבות מוחלטת עם האבולוציה הדרוויניסטית.

אבל רבי יוסי סובר שאדני השדה מטמאים באוהל כאדם.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ט"ז בחשוון תשפ"ז 21:48

ולא נראה לי שסבר שהם תבוניים או שאדם יכול להוליד מהם. גם אם זה דברי אגדתא. מכאן רואים שרבי יוסי סבר שאם ישנו בעולם יצור דמוי אדם, הוא יטמא באוהל כאדם מריבוי בפסוק.

ב. לגבי שלדים אני לא חושב שהולכים כאן לפי מדע אלא לפי חזקה. אם זה נראה כמו אדם או לא

אבל עד כמה דמוי אדם?מי האיש? הח"ח!

לפי הירושלמי זה משהו שאנחנו בכלל לא מכירים במציאות ["בר נש... חיי מן טיבורייה"], לפי הערוך אלה בני אדם אבל עם איזו מין מוגבלות ("הגדלים ביערים"), לפי התפארת ישראל שם זה אורנגאוטן. אני לא חושב שיש פירוש מובן ומקובל. לגבי ה"נראה כמו אדם", עדיין לא מתיישב לי מה לחשוב. האם הדניסובים היו "אדם"? אם דניסובי היה "מתגייר", האם היה גיורו מכניסו תחת שם ישראל? אני בספק רב שאתה או אני שאיננו פתולוגים או אנתרופולוגים נתבונן בשלד הדניסובי, נבין שזה היה משהו "אחר", ואנו יודעים בוודאות שזה היה משהו אחר ולא סאפיינס.

לכולי עלמא זה לא בני אדם.קעלעברימבאר

אילו זה בני אדם הגרים ביער רק עם מוגבלות הם היו בדין אדם לכל דבר.

"בני אדם הגדלים ביערים" זה כינוי לקופי אדם. כמו שבאינדונזית "אורנג אוטן" פירושו "איש היער" זה לא שחשבו שהוא אדם עם מוגבלות.

ב. לא צריך פה דין "אדם". אלא רק דין לטמא באוהל. רבי יוסי לא סבר שהם אדם לכל דבר, רק לגבי טומאה באוהל.

אם למראה עין הוא רנאה כמו שלד אדם - נראה שלא הולכים לפי המדע אלא לפי מראה העין. כי התורה ניתנה לבני אדם ולא למדענים במעבדה. כנל מותר לאכול חיידקים

אמנם היה שזיהה את אדני השדה עם אורנגאוטןרודף מצוות

(בעל תפארת ישראל על המשנה)

אך סביר הרבה יותר שמדובר בייצור קרוב הרבה יותר לבן אנוש.

מרדכי כסלו טוען טענה מרתקת לפיה מדובר בצאצאי ייצורים דמויי אדם (מיני 'אדם הקדמון') שהיו בעולם לפני בריאת אדם וחווה, אך לא היתה להם את יכולת הדיבור.

בכל מקרה לא מדובר פה באדם תבוניקעלעברימבאר

נכון, אך השאלה מהו תנאי הסף להיחשב תבונירודף מצוות

בהחלט ייתכן למשל שאדני השדה עשו שימוש בכלים (ברמה מתקדמת בהרבה מהשימוש בכלים שקופים עושים).

למה הכוונה?מי האיש? הח"ח!

פרט של המין הביולוגי "אדם נבון" (סאפיינס)? או אדם, לצורך העניין הומיניד כלשהו, אבל נבון (כי כאמור הדניסובים היו לצורך העניין תבוניים לגמרי, או למשל הננסים של פלורס)?

תבונה ברמה כזאת המאפשרת שפה עם מילים מופשטותקעלעברימבאראחרונה

ולא רק שמות עצם

השאלה התעוררה בעקבות תמיההקעלעברימבאר

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדaibrainora

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

מסתבר לענ"דרודף מצוות

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

הגיוני. רק תקח בחשבון ששוננת ים זזה כמו חיה, רקקעלעברימבאר

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

לאחר בחינה מחודשת בקשר לשושנות יםרודף מצוות

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

מה ההגדרה של שרץ מול צמח או פטריה?קעלעברימבאר

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

זו בדיוק השאלה שצריך לברר אותה.רודף מצוות

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחרטיפות של אור
ישר כוח!🙂קעלעברימבאר

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת"עיתים לתורה

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת" (113 עמודים) – עם שיעור מוקלט לכל פרק

20261018005719.pdf

שלום לכולם,

הספר "קיצור הלכות שבת" מאת הרב ירון אליה זמין עכשיו להורדה חינם, והקובץ המלא מצורף כאן להודעה. זהו ספר של 113 עמודים, ובו 43 פרקים.

הספר מרכז את הלכות השבת שפוגשים בכל שבוע – מהדלקת נרות וקידוש, דרך מוקצה, בישול וחימום אוכל, ועד מלאכות שבת ורפואה בשבת – כמנהגי הספרדים והאשכנזים, בלשון בהירה ותמציתית.

מה תמצאו בו

  • סדר ברור לפי נושאים – קל למצוא את התשובה בדיוק כשהשאלה עולה.

  • מקורות לכל הלכה – בגוף הטקסט, למי שרוצה לבדוק ולהעמיק.

  • שיעור מוקלט לכל פרק – ליד כל כותרת יש שני ברקודים: אחד לשיעור קצר למעשה, ואחד לשיעור מורחב מהמקורות. סורקים בטלפון ושומעים את השיעור על אותו נושא בדיוק.

איך להפיק ממנו את המרב: שמרו את הקובץ בטלפון או הדפיסו אותו. כשעולה שאלה – פותחים את הפרק, ומי שרוצה להבין את ההלכה לעומק סורק את הברקוד ושומע את השיעור.

אם הספר הועיל לכם – נשמח שתעבירו אותו הלאה, לחברים, למשפחה ולבית הכנסת.

שבת שלום ומבורכת!

צוות עיתים לתורה

תוכן העניינים

כל כותרת כאן מקשרת לפרק המלא באתר "עיתים לתורה", כך שאפשר לקרוא כל פרק גם אונליין:

כבוד ועונג השבת

הלכות מוקצה

בישול, שהייה והטמנה בשבת

הנאה ממעשה שבת

מלאכות שבת

רפואה בשבת

להמשך לימוד

שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

ישדורש טוב לעמי

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הזדמנות להמליץ בחום על שיעורים של הרב הראל ביוטיוברודף מצוותאחרונה

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.

מישהו מכיר את הרב גור אריה ארגמן?אביעד מילוא

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

לקוראים: פוצלו מהדיון מספר ענפים שעסקו במהות ההלכהטיפות של אור

ולא בגופה של סוגיה

הם הועברו לכאן:

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחר - בית המדרש