על מורינו ורבינו , הרצי"ה זצ"ל:
"למרבה הזעזוע, הרב צבי יהודה, ראש הישיבה, בכה, זעק, ושאג כשאמרנו בקינות: 'עלי שמך אשר חולל'. מהשאגות הללו כולנו עמדנו מזועזעים ונפעמים. לעולם לא אשכח זאת".
הבנתם? צריך שיכאב! זה יום של כאב אמיתי!
לא צריך הרצאות יפות, ושיח עם חילונים יכול להשמר ליום אחר.
לכו לכותל, לכו למרפסת מעל הכותל, הסתכלו על הר הבית, על המסגד ששוכן בו, על השועלים הטמאים שמהלכים בו
ודמיינו. דמיינו מה צריך להבנות בו, דמיינו את בית המקדש בנוי לתפארת.
ואז, לא תוכלו שלא לבכות את צער השכינה.


















