ואם היו עושים לי את זה הייתי כועס

לבין זה שאתה בחתונה של חבר, ראית מישהי, אתה מנסה להסביר לחבר מי היא, לא מצליח.

החבר פותח תאלבום ואז מראה לך..

לא חושבת שזה סטוקרי.

ועוד מראה את זה לאחרים.

אין יותר סטוקרי מזה...

הוא הולך למישהו ספציפי שסביר להניח שיכיר אותה.

יובהר לכולם כמה זה סטוקרי

את זה בחיים.

אבל אם ההלכה אומרת שאפשר (כמו שהבאתי למטה בקישורים, בלי התייחסות לזה שזאת אישה וכו') זכותו...

זה לא שאתה הולך לפרסם תתמונה.

בסוף זה רצון טוב.

אתה יכול לנסות לתאר אותה,ואם זה לא יצליח להגיד שיש לך תמונה שלה.

http://www.lawguide.co.il/forum/print.asp?f=34&m=152678

צילום ללא ידע המצולם | שאל את הרב

(למרות שראיתי דיונים על זה, ככה כתבו בנ"ל)

מבחינה הלכתית נראה שזה בסדר

האם מותר לצלם אדם ללא ידיעתו?

פרסום תמונה של אדם בלי ידיעתו | אתר ישיבה

(כמובן שהנ"ל מדבר על מקרים שאין בהם בעיה של שמירת העיניים... וכשאתה מראה את זה לאחרים, לא יודע אם זה לא קצת בפני עיוור בעניין הזה, אבל אין לי מושג...)

דעתי האישית עדיין נגד אז יש לי מה ששנאוי עליך וכו'.

בהצלחה

נזק מהצילום (אני מניח שזה במצב שהוא לא גילה את דעתו במפורש שהוא לא רוצה להצטלם)

גם הבחורה שתגיד שזה הכי לא מוסרי תשנה את דעתה בסוף אם זה יוביל אותה לחתונה.

מה שלא יהיה, לפחות תכבה את הפלאש...

למה דייט לא יצא מזה...

(אין לי סמארטפון, הדיון היפותטי לחלוטין)

אדם עושה עם אותו מישהו שיודע עליה שיחת וידאו,

ובשיחה הוא מראה למישהו הזה את הבחורה.

זה מבחינתכם עקום באותה המידה?

רק לנסות להבין את הנידון המוסרי טוב,

כי כאן אין תמונה בפועל.

@מור ולבונה, @לך דומיה תהילה, @נהר הירדן, @מגיבה חדפ, @הזדמנות

הרבה פחות מביך.

למרות שבשיחות וידאו הרבה אנשים נראים מכוערים וזה יכול להיות לא מגניב

בהשוואה למה ששאל פותח השירשור,

אבל מבחינתי זה כמו שאדבר עם מישהו ברמקול ולא אעדכן אותו שיש מסביבי אנשים ששומעים אותו. לא ראוי ולא נכון בעיני.

כמו שלא הייתי רוצה שיעשו לי דבר מעין זה, כך לא הייתי רוצה לעשות זאת לאחרים.

בפרט שזה לא משתמע לי טוב המשפט "לצלם אותה בלי שהיא תשים לב"..

בביטוי מושאל, זה נשמע לי כמו "גנב במחתרת".

@מור ולבונה

ואם המישהו שמכיר אותה לידי,

ואני שואל אותו 'מי זאת?',

זה תקין מוסרית?

זה העניין של לצלם בלי ידיעה?

הקודמות שתוארו

עצם זה שזה נעשה ללא רשות. 

לצלם/ להקליט/ להסריט/ וואט אבר, בלי רשות האדם - לא מוסרי, לא ישר, ולא ראוי בעיני

או מרכל עליה (בהיתר, לתועלת) בלי שאמרתי לה,

פתאום זה נהיה מוסרי.

מנסה לפרק את התחושה להגדרה

אני מנסה להבין לאן אתה חותר?

ככלל, בעיני, דבר שנעשה מאחורי הגב בצורה לא מוסרית - אינו ראוי.

עוד אציין, שאני לא מכחישה שיש מקרים יוצאי דופן, ואז כל מקרה דנים לגופו בהתאם לסיטואציה.

אבל באופן כללי, אם לא נרד לדקויות, מה שנעשה ללא ידיעת האדם, וידוע לי שאם הוא היה יודע הוא היה מסרב - בעיני הוא פסול

ערכתי @כי בשמחה תצאו.

אני רואה כאן שיש בנות שונות עם גישות שונות,

ויש כאלה שלא אכפת להן להכיר כך.

כשאני מציע למישהי שנצא - אני רוצה להטיב לה,

ואני מברר עליה כדי לחסוך לשנינו זמן וכוחות נפש.

אחרת, כבר הייתי מתחיל איתה כאן ועכשיו.

איפה הקטע הלא מוסרי פה,

המעשה מאחורי הגב?

הרי כל בירורים אמורים להיעשות כך

(וזה שאומרים לך, ספציפית, דברים,

זה נטו חוסר טקט, כולל הקטע של אלול.

המילים 'לא רלוונטי' עושות את העבודה יופי).

רוצה לעשות זאת לאחרים.

אוי, אני חוזרת על דברים שכבר אמרתי..

אוךך התסבכתי, אני לא כ"כ מצליחה לרדת לסוף דעתך.. תוכל להסביר לי שוב?

ולא הבנתי, כשכתבת "דעתה" - למי התכוונת? דעתה של מי?

כדי לא להתחיל איתה כי היא נראית טוב,

אלא גם לבדוק אם זה קשור לעולם הערכים שלו.

יש לי סנטימנטים לשפה גבוהה

להגיב פה, אני חוששת שמא יחשבו שאני פרופסור ללשון מהאוניברסיטה העברית, אז אני משתדלת לפשט את הנכתב

האמת, שיש אנשים שנתנו לי כבר את התואר פרופסור ממזמן 

למה לי להתחיל עם מישהי,

שחוץ מזה שהיא נראית טוב אני לא יודע עליה כלום?

מצד שני, מצד הלבוש, סגנון דיבור, אינטואיציה שאין לי כגבר, וכו'

זה יכול ללכת.

אז מגששים קצת, ואז ניגשים לעשות את הצעד הזה.

לא יודע מה איתך,

כבחור עם הרבה אומץ וביטחון עצמי, ב"ה,

מימי לא התחלתי עם מישהי,

מסיבותיי שלי

(מעבר לזה שצריך את השלב שאראה אותה,

מה שלא קורה כשהעיניים תקועות בבלטות...).

א. השאלה הניחה שהוא יכול לצלם בלי שהיא תשים לב.

אז זה כבר לא קשור לאומץ.

ב. תודה על הטיפ

ג. זה שלב שהדיון ירד מפסים מוסריים לפסי

'איך מור ולבונה מעדיפה שיתחילו איתה'...

להתחיל, ומתוך כך גם דיברה על איך כן מוסרי.

זה העניין.

לא נראה לי שהיא באה לדבר דווקא על עצמה ספציפית, אלא באופן כללי, ונתנה את עצמה כהמחשה.

אני צודקת @מור ולבונה ?

אולי בשרשור נפרד:

האם הייתן מעדיפות שיתחילו איתכן שיחה ואז יחתרו לקשר,

או שאם הוא ניגש ואומר בענוות חן:

'ירדן, הסתכלתי עלייך כמה דקות,

וזה ממש הסגנון שאני מחפש.

יש כאן פרטים עליי ומספרי טלפון וכו' וכו',

אשמח לתשובה בימים הקרובים'.

אני מבין, אגב, שאת מסכימה איתה בנושא הזה?

את יודעת (ולא משערת) שהרבה בנות באותה הגישה?

ובכלל לא התכוונתי לדון על איך כדאי/ לא כדאי להתחיל עם בנות, ואם בכלל כדאי או לא כדאי להתחיל.

אני חושבת ש@מור ולבונה לא כאן כרגע, אז הבהרתי את מה שהבנתי מדבריה.

למה מה שמוסרי הוא מה שאת לוקחת בחשבון?

האם לא ניתן לנסות להטיב לי באמצעים שלא לקחתי בחשבון?

(שוב, בהנחה שהתמונה לא מופצת וכו'.

ושוב, אני, כנראה, לא אעשה כך, אבל זו שאלה מוסרית מעניינת).

אני לא הייתי רוצה שיצלמו אותי מאחורי הגב, ולכן לא - לקראת נישואין וזוגיות

יש מצב אתה מסביר?

ושוב, הדיון לא קשור למה 'כי בשמחה תצאו' היה עושה.

אם הייתי קורא מחשבות - לך, או לשאר המתנגדות, לא הייתי עושה את זה.

כיוון שאני עוד לא, ויש בנות שזה בסדר עבורן, ומטרתי להטיב לה (ולי, אבל מה זה משנה) -

לא רואה למה זה לא מוסרי.

אם זה היה גבר חלומותייך,

והוא היה מוצא צד שלישי

(ועם חוק הדתיים השלובים הכל אפשרי...)

- באמת היית כועסת עליו כי ככה הוא התחיל?

אם זה היה "גבר חלומותיי" מן הסתם שבסוף בסוף היינו יושבים על הספה וצוחקים על זה, אבל זה עדיין לא הופך את המעשה למוסרי ולנכון. וכמובן שלא מלכתחילה.

בקיצור דעתי היא כמו מה שהסברתי מקודם..

את לא תאמרי את זה על ניתוח למישהו חסר הכרה,

שאין מי שיחתום לו על המסמכים.

את תכניסי אותו לניתוח,

ותטפלי בזוטות האלה אח"כ.

אם השרוי בלא אישה - אינו אדם,

יש בצד השני של המאזניים דבר בעל ערך גדול.

ואגב, גם ענישה היא נגד רצונו של אדם,

וכשהיא מוצדקת - היא מעשה מוסרי.

כדאי להחליף הגדרה.

אני מנסה להבין אם מה שאת אומרת הוא רק תחושה או משהו יותר מבוסס,

בלי לזלזל לרגע בתחושות.

ובהודעה ההיא - את פשוט לשיטתך,

שעדיף לברר עם האדם עצמו מאשר עם אחרים.

אין פה משהו מוסרי או ערכי.

[לא קראתי הכל, פשוט אני רואה שהדיון לא נגמר]

אלא תלוי כמה משקל יש לחירות מול ההזדמנות.

מ.ש.ל.

[יש לי פלאפון תם (יעני לא סמארטפון),

אז פחות קל לי להבין את המקום של המצלמים,

עד כמה זה נורמלי ורגיל בחברה].

גם לי יש כזה..

כל המיושנים להתפקד

@מיושנים

@פנאטים

@מגניבים

לכאן!

חח, סתם..

למרות שמי שהיה מצלם אותי ככה היה מקבל ממני מבטי אימה (זה קרה)

וכאן הרבה כתבו במפורש שגם במציאות ההזויה הזאת לא היה מפריע להם.

בכל מקרה, לא בטוח שזה נופל תחת הכלל ספק לכן הכלל "ספק דאו'" וכו' לא בהכרח תקף.

לגבי עניין מכוער או לא, זאת גם שאלה חברתית ולהפתעתי הרוב פה חושבים שזאת לא בעיה.

אני מניח שהייתי מעדיף לשבור לצלם את המצלמה במצב כזה, אבל כנראה שאני יוצא הדופן

או שזה ספק שקול, ההפרש פה קטן.

בכל אופן, המגזר הזה לא מייצג את כלל האוכלוסיה, בעיקר כי האתר מושך אנשים בדיוק מאותו הסוג. וגם אם התכוונת למגזר הדתי לאומי, הוא לא כלל העולם...

מאשר על השאלה.

אדם ירא שמים בורח מהעבירות מרחק גדול... ולא נשאר להתעסק בהיתרים (כולנו עוברים על זה במקומות שנוח לנו).

אדם שפחות, יחפש דווקא את ההיתרים, אפילו על חשבון חברו

מה מוסרי ומה הייתי עושה.

אכן הייתי מחמיר מחמת הספק, לשאלתך.

גם לא בתרבות שלי לצלם כל דבר,

זה עושה לי רע, אפילו.

שמחה שזה לא פגע בך

אני יודעת שהתבדחת, אבל אענה בכל זאת

בתאוריה, אם זה לא הפריע לך, אתה יכול לצלם מסך. אני הורדתי את זה כי חשבתי שוב והחלטתי שזה יכול להשמע לא טוב או אולי פוגע..

ועצם זה שאתה שואל - כבר הופך את זה למוסרי

שיש לי עודפים ממנה...?

(ולא אני אמרתי 'היכי תמצי' בדיון הזה)

אגב, לדעתי, דיון מוסרי לא גרע מתוספות,

ואם למדנות תעזור לברר אותו - אדרבא.

זה צילום של תמונה שתימחק לאחר גמר השימוש,

שהוא נטו לשאול מישהו שמכיר מי היא ומה היא.

בסוף בתוצאה היא תשב על הספה ותצחק על זה

הייתי רוצה שהוא ימצא דרך אחרת יותר ישרה בשביל זה. - לקראת נישואין וזוגיות,

אז אולי כשמציבים ערך מול ערך ושיקול מול שיקול -

ייתכן ששווה.

השאלה היא האם זה לא מוסרי או גורם אי נעימות לחלק מהאנשים.

עדיין לא מספיק ברור לי,

ומחמת הספק אני אמנע.

יש כאן רבות בנות שסבבה עם זה.

ב. מסכים.

אבל אם יש צורך - יש צורך.

מכניס את עצמי לסיטואצייתך,

בחור רווקק שרוצהה להתחתןןן, נמצא איפושו, רואה בחורה, עם חולצת 'עזרא' צנועה וחסידה, שולף תפלא, מצלם רק תבחורה, משאיר תחסידה מחוץ לפריים למעלה מהתמונה, שולח בווצאפ למשמו, מעזרא הסניף ליד,  
נותן/מקבל חוו"ד,
שולח לו אור ירוק ליצור מגע,

אולי פגישה,
אולי אישתך,
לא חבל?

זה לא שלא היו מקרים מעולם...
זה מה שאני הייתי עושה.
שווה לך לפספס אם יש היכי תמצי שזו היא? מזה משנה מה אחרים חושבים? -בגלל *שהם* חוששים לצלם מישו זר ברחוב?(אני פעם בשבוע לפחות מצלם מישו זר ברחוב) -שדווקא ככה פגשת אותה במקום במשו יותר בנאלי? ואין שום חשש לצלם מישו זר ברחוב..אפילו אותי צילמו אנערף מי כמה פעמים כשהייתי על מדים..וגם בלי.
הקיצר בהצלחה
חזרתי למועדי ב'
עמכם הסליחה ואיתי הבריחה

 

בין לצלם מישהו בטעות ברקע בלי תשומת לב, לבין לצלם מישהו בכוונת תחילה?

"ללא ידיעתה?? לא חיישינן".

תשובה מזלזלת. הידיעה וההסכמה של הבחורה זו הנקודה העיקרית.

אם יש לך ביטחון בהערכתך, אתה מוזמן לפרט ישירות מה "עומד מאחורי דעת המתנגדים" בלי מעטה המסתוריות המיותר הזה.

אפילו בידיעה וללא טעות שיש גם אנשים ברקע של העצם המצטלם..איך צילמו אותם צדיקים שברור לי שאף אם שמו לב לניצבים לא מדעת ברקע, המשיכו במלאכת ידם.

וחס ושלום מזלזלת. והגם זה עניין יחסי. ראה ערך לאכול תוך כדי הליכה בכפר ערבי או להרים רגל בישיבה עם בן דוד ישמעלי.. אומרים שלא נהגו השכנים הדבר.
ושוב, הלא חיישנין המדובר צוטט מההלכה (והחוק) עוד לפני החקירה השכלית האישית. ומה עוד שעפ ההלכה(או החוק) במקומות ציבוריים אף בניגוד להסכמה (נראה ש)מותר לצלם. לכן הניגוד אומר דרשני, כי נראה שזה דרך העולם. ולא מיותרת בעיניי ההסתרה אם אחשוש שאפגע בכי קצת, וסליחה כבר עכשיו אם כך שודר למרחב..:/ וכן מניח שכמה סיבות יכולות לגרום לדעה לאסור, כשבכוונתי שלחלק מה"מתנגדים", הסיבות מצביעות על דברים יותר עמוקים והמקרה זה סימפטום למשו.
וממש לא בקטע רע אך ידיעת והסכמת הבחור/ה לעשות דבר שלא אסור בשום אופן, פחות משחק תפקיד בעיניי אם ישלי צורך גדול יותר מ*התחשבות אמיתית* ברגשי הזולת לפנים משורת הדין.. בכל חוק או נורמה יהיו את האלה שעדיין יפריע להם הדבר. כך שזה לא עילה להימנע מהדבר. או לעורר רגשי אשמה אף כשקורה בשושו, אמרתי כבר שאנלא מונה את הפעולה הנל כסטוקריות עוד לפני לגיטימציה הלכתית חוקית משו

"שיש גם אנשים ברקע של העצם המצטלם".

עדיין יש הבדל.

"איך צלמו אותם צדיקים... המשיכו במלאכת ידם".

אפשר להמשיך הלאה בלי להשתמש במליצות יעני למדניות?

"ומה עוד שעפ ההלכה(או החוק) במקומות ציבוריים אף בניגוד להסכמה (נראה ש)מותר לצלם".

איזה מין יהודי זה שעושה כ-ל מה שמותר? זה כשר אבל מסריח, ולא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה בלבד. תמיד עדיף להיות "מסילת ישרים" מאשר "בבא בתרא".

"נראה שזה דרך העולם".

בסגנון פחות הלכתי: 'כולם עושים ככה'. לא שוכנעתי.

"הסיבות מצביעות על דברים יותר עמוקים והמקרה הזה סימפטום".

אשמח לשמוע באישי. אם כי אני לא מבין למה צריך לערב מניעים נסתרים כשהדברים כתובים ואיך מפרשנים אנשים דרך האינטרנט.

"פחות משחק תפקיד בעיניי אם יש לי צורך גדול יותר".

רק הכרתם, אתם לא הולכים להתחתן. פרופורציה. ואם אתם הולכים להתחתן, תתרגל להתחשב ברגשות שלה.

"בכל חוק או נורמה יהיו את אלה שעדיין יפריע להם הדבר".

לא מדובר פה על שוליים חריגים, מאוד הגיוני שאדם לא ירצה להצטלם ובצדק. אנשים לא מרוצים מהאפשרות שיצלמו אותם, אבל כשהאלטרנטיבה היא להישאר בבית הם יצאו לרשות הרבים ויקבלו זאת באי-רצון. אולי אין פה "קייס" משפטי, אבל קצת Common sense.

האמצעים, וחלק חושבים שכן.

נו שויין

[לא הבנתי מה מצחיק?]

היא מקודשת מספק..

חשבתי לדמות את זה להקלטה, ששמעתי שזה אסור בלי רשות - גזל דעת (או משהו כזה)

אבל מצד שני,  זה לא כל כך דומה,

כי קורה שאנשים נתפסים בתמונות בלי לדעת ולרוב זה לא אכפת להם.

נראה לי (זו דעתי בלבד כמובן)  שאם זה רק כדי לצורך זיהוי ואח"כ מוחקים אותה

ולא מתחילים לדון על המראה שלה ולתת ציונים,  לא נראה לי בעיה.

ולי אישית זה לא היה אכפת.  

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות