ואני בטוחה שכבר הייתי בזוגיות..

אולי אפילו נשואה

אבל בכלל לא בטוח שזה היה עם בחור שמתאים לי... 

בכ"מ

אני מחפש להתחתן- להקים בית בישראל

לא להיות בסתם זוגיות.

תחשוב כמה התאמה צריכה להיות מדוייקת, כדי ששני בני אדם שהיו פעם זרים יהיו מסוגלים "לסבול" את החברה אחד של השניה ואשכרה ליהנות ממנה.

זה לא משנה אם הקשר כולל מחוייבות או לא, או אם הם שומרים נגיעה או לא, או אם הם חילונים או דתיים.

לא סתם כל שידוך שמצליח זה פלא פלאים ונס גדול.

אולי אפילו *אחרי* מערכת זוגית כזו או אחרת,

אבל לאו דווקא מערכת זוגית שמורה להחזיק לטווח ארוך

מה זה "הייתם כבר בזוגיות"?...

הרי מי שעונים פה, אלו אנשים שמחפשים מישהו/י מתאים/ה, כדי להינשא - ועדיין לא מצאו. אם היו מוצאים - כבר היו יכולים להיות נשואים.

וברור שב"חברה החילונית" לא היו מוצאים יותר מהר מישהו מתאים לכך. אין כל סיבה.

זאת אומרת שמשמעות השאלה היא, פשוט, האם הייתם חיים בחיים מופקרים, ללא שמץ התחייבות, בידיעה שבהחלט סביר שזה לא יהיה מי שתתחתנו איתו - ולכן כביכול "לא היה איכפת לכם" לבדוק ממש אם זה האדם.. לכל היותר, והסביר, עוד אחד ועוד אחד.. איבוד הדברים הכי בסיסיים בצלם אנוש (גם כש"הרבה עושים" משהו שלא היה מקובל עד לפני כמה עשרות שנים גם בתרבות הגויית, זה עדיין לא הופך את זה למשהו נורמלי/מוסרי. יש הרבה דוגמאות לכך..), איבוד הבושה. איבוד הסיכוי להגיע לנישואין עם העמדת האישיות של שני בני האדם במרכז, ומתוך כך המרכיבים האחרים של החיים הללו, ואיבוד הראשוניות והתום. איבוד הסיכוי לבנות בית נאמן בישראל - בית שמתוך חיבור פנימי עמוק, ומתוך התחייבות עמוקה, ומתוך קדושה וטהרה, ומתוך שנהיים משפחה-איש ואשתו, ומתוך ראשוניות - לנצח. 

[אני לא רוצה להביא "משלים" חריפים - כמו, אם הייתם בדאע"ש, האם היית כבר רוצחים כעת לדעתכם... מספיק עצם הענין]

אם היה כך - היתה יכולה סתם לשאול על "חברה מעורבת". יש גם בבני עקיבא (כמובן, אם "זוגיות" הכוונה לנישואין).

ומלבד זה, אז זה לא על "זוגיות", אלא על נישואין. לצערנו, ידוע מה המשמעות של "זוגיות" שם. ובאמת, אין "זוגיות" ללא נישואין. אשליה. שקר וכזב.

ואגב, גם לא נכון ש"אם אתה מכיר יותר בנות יש לך יותר סיכוי שתכיר מישהי שתתאים" - הרי זו מציאות מוכחשת על פניה. אחוז הגירושין שם גבוה בהרבה. 

וכך כתב בספר חסידים על מישהו שנשא מישהי שאינה הוגנת לו  אמר לו, זה בגלל שהיית צופה בנשים.

ולכאורה, מעבר לעניינים מוסריים/נסתרים, יש לכך הסבר פשוט, שע"י כך מתקהה ההבחנה שלו במה שמיוחד לו.

[גם כאן, יש כאלה שאמרו שהכירו כבר למעלה ממאה בנות, ובפגישות אישיות. מספר "מכובד" לכל הדעות.. זה לא גרם שיכירו יותר מהר מי שמתאימה להם]

ולגבי הסיום, אפשר לחיות באשליות כמה שרוצים: כל "זוגיות" ללא נישואין - היא הפקרות. זו זנות - וחבל לצבוע את זה אחרת. מאד מצער אם אנשים מאבדים את התחושה הבסיסית הזאת. מאבדים את הבושה הבסיסית. 

היא אינה אשתו - אין מחוייבות. וברור לחלוטין, ללא שמץ-שבשמץ של ספק, לכל מי שמכיר את המציאות המרה הזו, שאם היו אומרים להם, "אתם בטוח מתכוונים להתחתן"? חלק גדול היו אומרים, לא. 

כלומר: עובדתית, לא בגלל שזו חֶברה כזו מוצאים יותר מי שמתאים - אלא בגלל שזו הפקרות אז מה איפכת אם לא בדיוק יתאים. לא התכוונו מראש שזה יהיה דווקא לטווח ארוך. נראה כבר...(אחוז הבנות שמשלות את עצמן שיצא מזה משהו, גדול בהרבה מהבנים - כך פרסמו פעם איזו סטאטיסטיקה. והן גם נשארות, באופן טבעי, עם יותר צלקות, ל"ע)

[ואני לא דברתי על מה "חילוני", אלא על מה שהיא שאלה עליו]

אופן ההיכרות - דייטים או "טבעית" (שאני לא חושב שהיא טבעית..) - הוא נושא שאם היה ניתן לנתקו מכל מרכיב אחר, היה אפשר לדון בו, לכאן ולכאן.

כמו שהסברתי, בתגובה אל הכותבת, אי אפשר לנתק אותו. והמציאות ה"מעורבת" מביאה לקלקולים רבים יותר מאשר ה"תועלת" שכבר מכירים מישהו מתאים. קל וחומר אם מדובר על מציאות מעורבת מופקרת, שזו הריסה של האנשים מבחינה זו, טרם שיגיעו אל מי שמתאים להם ויתחתנו עימו.

את בני עקיבא אני מכיר מקרוב, והמחשבה ש"אנשים מכירים בדרך טבעית ונישאים.. וכמות חתונות..מכובדת", אינה מדוייקת. הרבה מהמכירים, אינם נישאים, כי כביכול "אין בכך חידוש", כמו ששכנים לרוב לא מתחתנים..

ורבים יוצאים מזה עם סריטות, שמזיקות גם לטווח ארוך. אכן, יש גם כאלה שהכירו והתחתנו. וממה שאני פגשתי, התורנים שבהם, אינם מעוניינים שכך ילדיהם יכירו - ולא במקרה.

ככלל, יש לדעתי נקודה חשובה - שאני לא בטוח עד כמה בנות מודעות לה - שההיכרות בין שנים לבנות היא אכן לא "טבעית" בעצם מהותה... השוני גדול, ואי המודעות לו גדולה עוד יותר. וזה לגמרי לא "טבעי" שחיים בחברה מעורבת.

אשר על כן, יש צד שדווקא המודעות לשוני, שבאה כאשר מנסים להכיר ממוקד לצורך נישואין, היא מביאה לחיבור אמיתי יותר ועמוק יותר, שיכול להיות בסופו של דבר רק מתוך שמתחתנים.

אם מבינים שזה חלק מובנה מהענין, אז נוהגים בסבלנות יותר בדרך של ההיכרות. מבינים שמבחינה מסויימת, כדברי המהר"ל, זה "חיבור בין הפכים".

וכדברים המצוטטים מהזוהר הק', שסיטרא אחרא מתחילה בחיבור ומסיימת בפירוד (להבנתי, הצד החיצוני מתחבר בקלות כביכול, בסוף מתפוצץ). סיטרא דקדושש, מתחילה בפירוד ומסיימת בחיבור; קודם הדגשת היחוד של כל צד, ומתוך כך חיבור אמיתי ועמוק ופנימי.

[לגבי הפקרות - מה שכתבתי זה עוד "כסף קטן". אין קץ לגנות את הדבר הזה, שבן ובת שאינם נשואים, איבדו את החושים הכי בסיסיים שאמורים להיות לבני אדם. מחקתי דברים שהוספתי - מוטב לא להאריך בנושא המצער הזה]

אכן התכוונתי לזוגיות= נישואין/ מערכת יחסית רצינית לטווח ארוך

הרקע לשאלה- שיחה עם חברה בה הדיינו על נושא הפגישות והבירורים וכדו' כפי שנהוג בחברה שלנו למול היכרות בצורה חופשית ומשוחררת יותר כפי שנהוג במחוזות אחרים.

לדוגמא- בחור גרוש בחברה דתית למול גרוש בחברה חילונית שברור ששם הרבה פחות מפריע הנושא, יכול להרגיש שאם היה בחברה אחרת לא היו פוסלים אותו מראש בגלל הגירושין אלא מכירים אותו היכרות אישית.

כך בחורה לא יפה מצד אחד תתקשה במציאת בחור בחברה חילונית כי שם שופטים על פי יופי ומנגד בגלל שיש היכרות אישית יכול בחור להתאהב בה ולא לפסול מראש לפני שנפגשו כי שמע שלא יפה. וכך הלאה והלאה.

ברור לי שמציאת הזיווג שלי היא משמים ולא תקרה רגע לפני שאמורה לקרות. וברור לי שחיים ע"פ ההלכה מקרבים אותי ליעד ולא מרחיקים אותי. ועדיין היה מעניין לדון על כך.

הופתענו שתינו לגלות שכל אחת הרהרה על כך לבדה, עניין אותי לבדוק מה הלך הרוח כאן.

עכשיו מובן יותר?

לא "ביקשתי הסבר", אלא הערתי על איך שזה היה נשמע.

אם התכוונת לנישואין - שמח לשמוע.

"מערכת יחסים רצינית לטווח ארוך" - לא מקבל דבר כזה. מי שמוכנים לנהוג אחד עם השני בחוסר צניעות בסיסי (שכמו שאמרתי, עד לפני כמה עשרות שנים אפילו בחברה הגויית זה היה דבר בלתי נסבל. העירו על כך  - "במורת רוח".. שני פסיכלוגים אנגליים בספר ישן שכתבו), בלי להתחתן, הרי שה"רציני" אינו רציני אלא ההיפך. תוקע יותר ויותר בבוץ הזה. מראש יודעים שאינם מתחתנים. שאינם מתחייבים. שאינם משפחה. לא שהתחתנו וקרתה תקלה.. אלא מראש על דעת זה. ויוצאים מזה, הרבה-הרבה, בשן ועין. וכבר לא יבנו אח"כ מה שיכלו בלי זה. לעולם. שלא תהיינה אשליות. וזו פריצות גמורה.

לגבי עצם השאלה (שלטעמי מוטב היתה מוצגת כך - ולא בצורה שבעצם מצריכה אנשים שהתגדלו על צניעות, לחשוב "מה היה אילו היו חיים בפריצות" - רואים שכך הבינו את זה) - 

אפשר במבט ראשון לחשוב, שאם ממילא רואים אלו את אלו בחברה - אז אולי היו פחות פסילות-מראש, כפי שכתבת, והיה יותר סיכוי.

אבל, קודם כל אי אפשר להפריד בין הדברים. חיים בעוה"ז. המציאות של חיים כאלה, חסרי גבולות בין המינים, הרי אנו רואים בעינינו שהיא גורמת להרבה פריצות והפקרות וחוסר מחוייבות מינימלית ול"החלפות" כאילו מדובר בגרביים ולא בבת אדם. וזה - מעבר למתועב שבכך - בוודאי מרחיק את היעד שעליו את מדברת, של בניית בית עם מי שמתאים לך.

גם לגבי הדוגמאות שהבאת - מעבר לכך שכיום גם בחברה הדתית, לאור המציאות הלא-נעימה לצערנו, "גרוש" זה כבר לא מה שהיה פעם - 

הרי שלָמה שם זה לא נתון משמעותי? בדיוק מהסיבה הנ"ל, שכל היחוד שבין איש לאשתו, הבלעדיות, איבדה לצערנו מערכה. אין אצל כולם ערך עליון שאשתו תהיה הראשונה והיחידה ומתוך נישואין ותוכן משותף וקדושה וטהרה. 

אז כאילו "מרוויחים" שמכירים אישית מקודם, אבל מפסידים את ה"אישית" האמיתי. זה ששומר הכל למי שיתחתן, ומתוך שנהיים משפחה. עולם אחר.

כך גם לגבי היופי. את מכירה אמנם בכך ש"שם" ליופי יש משקל גדול - אך סבורה שולי בגלל "היכרות אישית מקודם", לא יפסלו בגלל זה מראש... חוששני שזו אשליה. מי שהצד החיצוני מאד משמעותי אצלו, לא יתחתן עם מישהי כזו. "מכיר מקודם"? הוא מכיר עוד הרבה..

התסכול שמביא לשאלה כזו, מובן. חושבות - אולי אם היו מכירים אותנו "חופשי", היה לנו יותר סיכוי למצוא או למצוא חן..

לדעתי, זו אשליה גמורה (כנ"ל, אפשר לראות מה גיל הנישואין המקובל שם, מה אחוז הגרושין, שלא לדבר על הדבר  הכאוב שהזכרנו מקודם, כמה ראשוניות יש. אולי היו עושים עליכן, ח"ו, יותר "ניסויים" ר"ל):

יותר כוויות, יותר אכזבות בעלות "משמעות", יותר התקהות חושים, פחות מהר למצוא ממוקד את מי שמתאים.

שלא לדבר, שאחרי שכבר מתחתנים - מה שיותר "נקי" מקודם, כך יותר טוב להמשך ולבנין הבית.

מה שנכון - שצריך להגדיל את ההזדמנויות לפגוש במי שמתאים, ובצורה כשרה. לעסוק בכך, להשתדל למקד את החיפוש - באופן שיהיו יותר הצעות רלוונטיות.

אני שמח שאני דתי ושאני בזוגיותבגיל הזה...

הדעה הרווחת של החילונים שבגיל הזה לא נמצאים בזויגיות

לפחות לא כמו שלי..לא למטרת חתונה

ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

ואם אני מבינה נכון, יש שם עוד דברים כשהמטרה של כולם היא היא לשמור על הנראות החיצונית והטיפוח המתמיד של הגן.

את החפצים, הספקים וכו' מביאים לשם- וזה עוד אופרציה לארגן אותה.

באולם יש לך את המקום כמו שהוא קומפלט, אתה משלם רק על השכירות שלו. 

כאן כנראה שפחות רלוונטי, אבל כנראה נסתכל בכל זאת

צחקתי

התכוונתי בחלק הערבי (לבינתיים) של חברון

ספציפית, לא צריכים חסד ולכן לא אבקש מגמח שהוא באמת גמח.

פשוט מעדיפים להוציא פחות על עצם האירוע במקומות שזה לא יפגע 

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

בס"ד

המלצות ספציפיות לאולמות -

אולמי מייפל בפתח תקווה מאוד זולים יחסית לשוק. 

יש מצב שגם האולמות האחרים באותו אזור יהיו זולים. שאר האולמות שאני מכירה הם בפריפריה הצפונית אז לא יהיה רלוונטי אני מניחה...

זורקת לבדיקה - מצפה יריחו, אם הם עדיין עושים אירועים.

מעריך מאוד

רעיון מעניין

לוותר על מנה ראשונה. להישאר עם סלטים ועיקרית

אחוזת זר בשומרון (אזור קרני שומרון) 190 למנה כולל הכל. לא יודעת מה זה באמת כולל, רק ראיתי פרסום.

מקום ממש ממש יפה, אבל לא נגיש (מבחינה לאולם יש הליכה בעלייה לא סלולה), אם יש אורחים מבוגרים זה פחות מתאים.

שמעתי שגם גוונא בגוש עציון נחשב זול.

לא יודעת עלות מדויקת.

האמת שנגיש זה קריטי, כנראה שנבדוק לגבי גוונא

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

וכי לבת 41 לא מגיע זיווג?

מי קבע שגבר בן 43 לא ירצה בחורה בגילו אלא רק עם פער של 3 שנים לפחות?

והאם גבר בן 28 לא מספיק בוגר בשביל בחורה בת 28?

מנסים ליצור תנאים הגיוניים ליצירת קשר בפער גילים סביר. 

וודאי שבחורה בת 41 זכאית להתחתן

בע"ה שכולן וכולם יימצאו בנחת.