ואני בטוחה שכבר הייתי בזוגיות..

אולי אפילו נשואה

אבל בכלל לא בטוח שזה היה עם בחור שמתאים לי... 

בכ"מ

אני מחפש להתחתן- להקים בית בישראל

לא להיות בסתם זוגיות.

תחשוב כמה התאמה צריכה להיות מדוייקת, כדי ששני בני אדם שהיו פעם זרים יהיו מסוגלים "לסבול" את החברה אחד של השניה ואשכרה ליהנות ממנה.

זה לא משנה אם הקשר כולל מחוייבות או לא, או אם הם שומרים נגיעה או לא, או אם הם חילונים או דתיים.

לא סתם כל שידוך שמצליח זה פלא פלאים ונס גדול.

אולי אפילו *אחרי* מערכת זוגית כזו או אחרת,

אבל לאו דווקא מערכת זוגית שמורה להחזיק לטווח ארוך

מה זה "הייתם כבר בזוגיות"?...

הרי מי שעונים פה, אלו אנשים שמחפשים מישהו/י מתאים/ה, כדי להינשא - ועדיין לא מצאו. אם היו מוצאים - כבר היו יכולים להיות נשואים.

וברור שב"חברה החילונית" לא היו מוצאים יותר מהר מישהו מתאים לכך. אין כל סיבה.

זאת אומרת שמשמעות השאלה היא, פשוט, האם הייתם חיים בחיים מופקרים, ללא שמץ התחייבות, בידיעה שבהחלט סביר שזה לא יהיה מי שתתחתנו איתו - ולכן כביכול "לא היה איכפת לכם" לבדוק ממש אם זה האדם.. לכל היותר, והסביר, עוד אחד ועוד אחד.. איבוד הדברים הכי בסיסיים בצלם אנוש (גם כש"הרבה עושים" משהו שלא היה מקובל עד לפני כמה עשרות שנים גם בתרבות הגויית, זה עדיין לא הופך את זה למשהו נורמלי/מוסרי. יש הרבה דוגמאות לכך..), איבוד הבושה. איבוד הסיכוי להגיע לנישואין עם העמדת האישיות של שני בני האדם במרכז, ומתוך כך המרכיבים האחרים של החיים הללו, ואיבוד הראשוניות והתום. איבוד הסיכוי לבנות בית נאמן בישראל - בית שמתוך חיבור פנימי עמוק, ומתוך התחייבות עמוקה, ומתוך קדושה וטהרה, ומתוך שנהיים משפחה-איש ואשתו, ומתוך ראשוניות - לנצח. 

[אני לא רוצה להביא "משלים" חריפים - כמו, אם הייתם בדאע"ש, האם היית כבר רוצחים כעת לדעתכם... מספיק עצם הענין]

אם היה כך - היתה יכולה סתם לשאול על "חברה מעורבת". יש גם בבני עקיבא (כמובן, אם "זוגיות" הכוונה לנישואין).

ומלבד זה, אז זה לא על "זוגיות", אלא על נישואין. לצערנו, ידוע מה המשמעות של "זוגיות" שם. ובאמת, אין "זוגיות" ללא נישואין. אשליה. שקר וכזב.

ואגב, גם לא נכון ש"אם אתה מכיר יותר בנות יש לך יותר סיכוי שתכיר מישהי שתתאים" - הרי זו מציאות מוכחשת על פניה. אחוז הגירושין שם גבוה בהרבה. 

וכך כתב בספר חסידים על מישהו שנשא מישהי שאינה הוגנת לו  אמר לו, זה בגלל שהיית צופה בנשים.

ולכאורה, מעבר לעניינים מוסריים/נסתרים, יש לכך הסבר פשוט, שע"י כך מתקהה ההבחנה שלו במה שמיוחד לו.

[גם כאן, יש כאלה שאמרו שהכירו כבר למעלה ממאה בנות, ובפגישות אישיות. מספר "מכובד" לכל הדעות.. זה לא גרם שיכירו יותר מהר מי שמתאימה להם]

ולגבי הסיום, אפשר לחיות באשליות כמה שרוצים: כל "זוגיות" ללא נישואין - היא הפקרות. זו זנות - וחבל לצבוע את זה אחרת. מאד מצער אם אנשים מאבדים את התחושה הבסיסית הזאת. מאבדים את הבושה הבסיסית. 

היא אינה אשתו - אין מחוייבות. וברור לחלוטין, ללא שמץ-שבשמץ של ספק, לכל מי שמכיר את המציאות המרה הזו, שאם היו אומרים להם, "אתם בטוח מתכוונים להתחתן"? חלק גדול היו אומרים, לא. 

כלומר: עובדתית, לא בגלל שזו חֶברה כזו מוצאים יותר מי שמתאים - אלא בגלל שזו הפקרות אז מה איפכת אם לא בדיוק יתאים. לא התכוונו מראש שזה יהיה דווקא לטווח ארוך. נראה כבר...(אחוז הבנות שמשלות את עצמן שיצא מזה משהו, גדול בהרבה מהבנים - כך פרסמו פעם איזו סטאטיסטיקה. והן גם נשארות, באופן טבעי, עם יותר צלקות, ל"ע)

[ואני לא דברתי על מה "חילוני", אלא על מה שהיא שאלה עליו]

אופן ההיכרות - דייטים או "טבעית" (שאני לא חושב שהיא טבעית..) - הוא נושא שאם היה ניתן לנתקו מכל מרכיב אחר, היה אפשר לדון בו, לכאן ולכאן.

כמו שהסברתי, בתגובה אל הכותבת, אי אפשר לנתק אותו. והמציאות ה"מעורבת" מביאה לקלקולים רבים יותר מאשר ה"תועלת" שכבר מכירים מישהו מתאים. קל וחומר אם מדובר על מציאות מעורבת מופקרת, שזו הריסה של האנשים מבחינה זו, טרם שיגיעו אל מי שמתאים להם ויתחתנו עימו.

את בני עקיבא אני מכיר מקרוב, והמחשבה ש"אנשים מכירים בדרך טבעית ונישאים.. וכמות חתונות..מכובדת", אינה מדוייקת. הרבה מהמכירים, אינם נישאים, כי כביכול "אין בכך חידוש", כמו ששכנים לרוב לא מתחתנים..

ורבים יוצאים מזה עם סריטות, שמזיקות גם לטווח ארוך. אכן, יש גם כאלה שהכירו והתחתנו. וממה שאני פגשתי, התורנים שבהם, אינם מעוניינים שכך ילדיהם יכירו - ולא במקרה.

ככלל, יש לדעתי נקודה חשובה - שאני לא בטוח עד כמה בנות מודעות לה - שההיכרות בין שנים לבנות היא אכן לא "טבעית" בעצם מהותה... השוני גדול, ואי המודעות לו גדולה עוד יותר. וזה לגמרי לא "טבעי" שחיים בחברה מעורבת.

אשר על כן, יש צד שדווקא המודעות לשוני, שבאה כאשר מנסים להכיר ממוקד לצורך נישואין, היא מביאה לחיבור אמיתי יותר ועמוק יותר, שיכול להיות בסופו של דבר רק מתוך שמתחתנים.

אם מבינים שזה חלק מובנה מהענין, אז נוהגים בסבלנות יותר בדרך של ההיכרות. מבינים שמבחינה מסויימת, כדברי המהר"ל, זה "חיבור בין הפכים".

וכדברים המצוטטים מהזוהר הק', שסיטרא אחרא מתחילה בחיבור ומסיימת בפירוד (להבנתי, הצד החיצוני מתחבר בקלות כביכול, בסוף מתפוצץ). סיטרא דקדושש, מתחילה בפירוד ומסיימת בחיבור; קודם הדגשת היחוד של כל צד, ומתוך כך חיבור אמיתי ועמוק ופנימי.

[לגבי הפקרות - מה שכתבתי זה עוד "כסף קטן". אין קץ לגנות את הדבר הזה, שבן ובת שאינם נשואים, איבדו את החושים הכי בסיסיים שאמורים להיות לבני אדם. מחקתי דברים שהוספתי - מוטב לא להאריך בנושא המצער הזה]

אכן התכוונתי לזוגיות= נישואין/ מערכת יחסית רצינית לטווח ארוך

הרקע לשאלה- שיחה עם חברה בה הדיינו על נושא הפגישות והבירורים וכדו' כפי שנהוג בחברה שלנו למול היכרות בצורה חופשית ומשוחררת יותר כפי שנהוג במחוזות אחרים.

לדוגמא- בחור גרוש בחברה דתית למול גרוש בחברה חילונית שברור ששם הרבה פחות מפריע הנושא, יכול להרגיש שאם היה בחברה אחרת לא היו פוסלים אותו מראש בגלל הגירושין אלא מכירים אותו היכרות אישית.

כך בחורה לא יפה מצד אחד תתקשה במציאת בחור בחברה חילונית כי שם שופטים על פי יופי ומנגד בגלל שיש היכרות אישית יכול בחור להתאהב בה ולא לפסול מראש לפני שנפגשו כי שמע שלא יפה. וכך הלאה והלאה.

ברור לי שמציאת הזיווג שלי היא משמים ולא תקרה רגע לפני שאמורה לקרות. וברור לי שחיים ע"פ ההלכה מקרבים אותי ליעד ולא מרחיקים אותי. ועדיין היה מעניין לדון על כך.

הופתענו שתינו לגלות שכל אחת הרהרה על כך לבדה, עניין אותי לבדוק מה הלך הרוח כאן.

עכשיו מובן יותר?

לא "ביקשתי הסבר", אלא הערתי על איך שזה היה נשמע.

אם התכוונת לנישואין - שמח לשמוע.

"מערכת יחסים רצינית לטווח ארוך" - לא מקבל דבר כזה. מי שמוכנים לנהוג אחד עם השני בחוסר צניעות בסיסי (שכמו שאמרתי, עד לפני כמה עשרות שנים אפילו בחברה הגויית זה היה דבר בלתי נסבל. העירו על כך  - "במורת רוח".. שני פסיכלוגים אנגליים בספר ישן שכתבו), בלי להתחתן, הרי שה"רציני" אינו רציני אלא ההיפך. תוקע יותר ויותר בבוץ הזה. מראש יודעים שאינם מתחתנים. שאינם מתחייבים. שאינם משפחה. לא שהתחתנו וקרתה תקלה.. אלא מראש על דעת זה. ויוצאים מזה, הרבה-הרבה, בשן ועין. וכבר לא יבנו אח"כ מה שיכלו בלי זה. לעולם. שלא תהיינה אשליות. וזו פריצות גמורה.

לגבי עצם השאלה (שלטעמי מוטב היתה מוצגת כך - ולא בצורה שבעצם מצריכה אנשים שהתגדלו על צניעות, לחשוב "מה היה אילו היו חיים בפריצות" - רואים שכך הבינו את זה) - 

אפשר במבט ראשון לחשוב, שאם ממילא רואים אלו את אלו בחברה - אז אולי היו פחות פסילות-מראש, כפי שכתבת, והיה יותר סיכוי.

אבל, קודם כל אי אפשר להפריד בין הדברים. חיים בעוה"ז. המציאות של חיים כאלה, חסרי גבולות בין המינים, הרי אנו רואים בעינינו שהיא גורמת להרבה פריצות והפקרות וחוסר מחוייבות מינימלית ול"החלפות" כאילו מדובר בגרביים ולא בבת אדם. וזה - מעבר למתועב שבכך - בוודאי מרחיק את היעד שעליו את מדברת, של בניית בית עם מי שמתאים לך.

גם לגבי הדוגמאות שהבאת - מעבר לכך שכיום גם בחברה הדתית, לאור המציאות הלא-נעימה לצערנו, "גרוש" זה כבר לא מה שהיה פעם - 

הרי שלָמה שם זה לא נתון משמעותי? בדיוק מהסיבה הנ"ל, שכל היחוד שבין איש לאשתו, הבלעדיות, איבדה לצערנו מערכה. אין אצל כולם ערך עליון שאשתו תהיה הראשונה והיחידה ומתוך נישואין ותוכן משותף וקדושה וטהרה. 

אז כאילו "מרוויחים" שמכירים אישית מקודם, אבל מפסידים את ה"אישית" האמיתי. זה ששומר הכל למי שיתחתן, ומתוך שנהיים משפחה. עולם אחר.

כך גם לגבי היופי. את מכירה אמנם בכך ש"שם" ליופי יש משקל גדול - אך סבורה שולי בגלל "היכרות אישית מקודם", לא יפסלו בגלל זה מראש... חוששני שזו אשליה. מי שהצד החיצוני מאד משמעותי אצלו, לא יתחתן עם מישהי כזו. "מכיר מקודם"? הוא מכיר עוד הרבה..

התסכול שמביא לשאלה כזו, מובן. חושבות - אולי אם היו מכירים אותנו "חופשי", היה לנו יותר סיכוי למצוא או למצוא חן..

לדעתי, זו אשליה גמורה (כנ"ל, אפשר לראות מה גיל הנישואין המקובל שם, מה אחוז הגרושין, שלא לדבר על הדבר  הכאוב שהזכרנו מקודם, כמה ראשוניות יש. אולי היו עושים עליכן, ח"ו, יותר "ניסויים" ר"ל):

יותר כוויות, יותר אכזבות בעלות "משמעות", יותר התקהות חושים, פחות מהר למצוא ממוקד את מי שמתאים.

שלא לדבר, שאחרי שכבר מתחתנים - מה שיותר "נקי" מקודם, כך יותר טוב להמשך ולבנין הבית.

מה שנכון - שצריך להגדיל את ההזדמנויות לפגוש במי שמתאים, ובצורה כשרה. לעסוק בכך, להשתדל למקד את החיפוש - באופן שיהיו יותר הצעות רלוונטיות.

אני שמח שאני דתי ושאני בזוגיותבגיל הזה...

הדעה הרווחת של החילונים שבגיל הזה לא נמצאים בזויגיות

לפחות לא כמו שלי..לא למטרת חתונה

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

לק"י

אני אף פעם לא הייתי נפגשת עם חברות יותר מידי.

אבל גם כשכן, נשמע לי מוזר להביא עוד חברים בלי לשאול קודם אם מתאים.

כך שלא זוכרת שעשו לי את זה.

מה שכן, יש דברים שכנראה מקובלים מאוד אצל אנשים מסויימים, ולכן אולי להם זה נראה מוזר שלך זה מפריע.

מציעה להגיד מראש בפעם הבאה, שאם רוצים להביא עוד חברים, שישאלו אותך לפני.

כי אני עושה את זה מלא אבל צריך טאקט לדעת מתי להכניס

לק"י

אלא אם כן, את יודעת מראש שזה בסדר מצד החברות שלך.

וגם יש הבדל בעיני, אם קבעתן כמה ביחד להפגש, ונוספה עוד אחת. לבין אם קבעת מראש רק עם חברה אחת....

כי הן מכירות ואני מפחדת לפגוע במישהי שלא אזמין אותה

מציעים להזמין עוד אנשים או כיף לא בא שיחות חופרות אחד על אחד. או להנות ביחד כדי לא לחפור אחד על אחד.

שזה מובן לי..

כך או כך מבקשת כנות ופתיחות

כלומר מופעלת וצריכה להיפגש 1/1 ?

אישה רגישה = צריכה להפגש אחד על אחד עם חברה?

מהי אישה מופעלת?

אני מנסה להבין את המנגנון הבסיסי לפני שאני עונה יותר ברצינות.

אם את אישה שהרבה אנשים "מפעילים" אותה (בגוף, אין לי איך לתאר את זה - תחושה כזו של הצפה), אז פשוט לא שייך להזמין עוד מישהי בלי לידע אותך. אין לך קיבולת לזה.

בעיני אנשים אחרים ארוע עם 2 אנשים, 3 אנשים או עם חמישה אנשים זה סבבה וזורם ויהיה כיף. בעיני אנשים רגישים - לא. זה דורש התייחסות אחרת.

בפוסט שלי.

אם אני קובעת להפגש עם חברה מבחינתי קבעתי רק איתה ולא עם חבורה של אנשים נוספים. אני רוצה להנות מהשיחות איתה, מחוויות שלנו המשותפות. אם הייתי רוצה להנות עם עוד בנות הייתי קובעת איתן.

ולגביי ההצפה מבינה למה התכוונת, אני לא כזאת.

כי כתבת להזרים אנרגיה חדשה.

כלומר את להרגשתך צריכה לייצר אנרגיה וזה לא הוגן כי באת עם 5w להנות ולא להפעיל

גנרטור של הכרויות שיצרוך ממך יותר

והוא משה, כידוע שמתמחה באנשים רגישים.

רק שאלה כדי לדעת אם לענות לך לפי השיטה שלו.

הוא שאל בתמימות לא מתוך התנשאות או משהו ככה הרגשתי מההודעה שלו.

לק"י

בעיני זה לא קשור בהכרח.

לפעמים פשוט רוצים לבלות עם חברה ספציפית.

אבל שאלתי.

לפעמים זה כיף מאוד לפעמים לא

את יכולה לשאול או לבקש שיעדכנו לפני, לפעמים זה קורה ספונטנית שמצטרפים אלינו מכרים.

אם המטרה שלך היא בילוי פרטי או שיחת נפש אז גם מצידך כדאי לעדכן, אולי מתאים יותר יציאה לקפה ולא פסטיבל המוני.

אם עושים את זה מעדכנים מראש בד"כ

לא דומה מפגש בין זוג נשוי לעוד כמה זוגות למפגש של רווקות;

גם לי זה היה מפריע.

באותו רגע אם מתאים לי אבל להבא מתאמת ציפיות מראש

מודה שלא קרה לי

להבנתי זה נפוץ שיוצאים בחבורות בביצות הרווקיות.. כמראה שזה זלג גם אליי להבא אקפיד יותר על תיאום ציפיות.

ילדים מתוקים אהובים ומהממים יותר ממנה

שנותנים כוחות וכיפיים

יש בזה תחושה של בגידה קטנה. אני הצעתי לצאת רק איתך ואתה מביא אנשים אחרים. זה מעלה שאלה מה בכלל החבר ההוא רואה בי? עוד אחד מכולם? עוד מישהו שמבדר אותו? חשבתי שלנו יש קשר קרוב וייחודי..

נשמע קצת זוגיות, אבל חברות עמוקה לא מאוד רחוקה מזה.

למה להנחית? אם רוצים להזמין עוד אנשים תעדכני

ותעשו תיאום ציפיות אם מדובר במפגש 1/1 או מפגש חברתי מורחב

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!