לך דומיה תהילהובלי קשר לכותרת (לא שייך..) על "קוווניקים" ו"אויבים" -
מכל מקום, הרבי הריי"צ זצ"ל, שהיה בזמנו של הרב קוק - אכן התייחס אל הרב זצ"ל בחרדת קדש והערצה רבה.
באגרותיו אליו, הכינויים בראש האיגרת הם כמעט יחידאיים. כאשר הרב זצ"ל חלה - שלח לו הרבי הריי"צ איגרת מודאגת על מצבו, והודיעו שבישיבתו מתפללים עבורו.
כמובן, בביקור בירושלים, היו ביקורים הדדיים זה אצל זה.
לביקור אצל הרבי הריי"צ, הצטרף גם הרב חרל"פ זצ"ל, ושמעתי מת"ח, שהרב חרל"פ דיבר איתו כנגד שיטת חב"ד לגבי תחיית ישראל דהאידנא.
בוודאי שהיו חילוקי דעות לגבי דרך הגאולה. בעוד הרבי הריי"צ זצ"ל אמר שלא מרצוננו יצאנו לגלות ולא מרצוננו נצא ממנה - סבר הרב זצ"ל שאכן מה שרואים בעינינו בשיבת ישראל לאדמתו, היא-היא השבתו של ה' אותנו לכאן.
אבל בנושא של אהבת ישראל לכל אשר בשם ישראל יכנה - ואי ההתייאשות ממנו, יש קרבה מאד גדולה. כך גם בהתאמצות המעשית לקרב לתורה מתוך אהבת ישראל.
כשנפטר הרב הריי"צ - דומני ששלחו הרב חרל"פ והרצי"ה, זצ"ל, איגרת אליו להמשיך את שלשלת הקדש. וכשעלה לנשיאות-חב"ד, שלחו את ברכותיהם, על לוגו של הישיבה.
כשביקר הרב לוינגר זצ"ל, אצל האדמו"ר האחרון מחב"ד זצ"ל, בברוקלין - התענין אצלו מה שלומו של הרצי"ה זצ"ל.
[הרבי מלובאוויטש מעיר על מה שהרב זצ"ל הגיה בתפילת ביהמ"ד "שלא עשני מיושבי קרו"ת - ראשי תיבות "קרקסאות ותיאטראות", כי לא מצאנו "תורידם לבאר שחת" על סתם יושבי קרנות... והוא השיג על כך ולא הסכים עם ההגהה]
זה בערך מה שעולה לי כרגע - כמובן בלי שאהיה מה"למדנים".... שנזכה בעז"ה.
כמדומני בשיחות הרב צבי יהודה תלמוד תורה, עמ' 30-35 בערך.
שלא שייך שבישיבה יבואו ללמד מבחוץ. יש סדר לימוד ורמי"ם.
ואכן, למי שהיה מתענין - היה בכללי דומני מדריך ללמוד נפש החיים לפני תניא.
וברור שבישיבה יהיו ספרי חב"ד - ועוד מכל מיני גוונים. תורה היא.
שהלב הולך אחר המוח...
והמח שלך - "מונח" שם....
אופטימיותהתכוונתי, בהומור, שזה שאת קראת שכביכול צריך ללמוד נפה"ח "לפי התניא".. ולא "לפני", זה בגלל שהראש שלך מונח בחב"ד, לכן את קוראת כאילו צריך ללמוד "לפי זה"....
וגם השאלה הנוכחית כנראה קצת נובעת מזה.
האמירה שצריך ללמוד את זה לפני זה - אינה כדי להבין את התניא יותר טוב.. אלא הדרכה של סדר בלימוד.
היו עוד הדרכות כאלה: מה לפני מה במהר"ל, בכתבי הרב, בכלל, וכו'.
ובוודאי שאלו שני ספרים, שלומדים כל אחד מהם כמו שהוא.
[ואפשר ללמוד תניא, כמו עוד ספרים ביהדות, מתוך עצמו. מתאמצים ומתרגלים. אפשר גם להיעזר]
ולא בתור בסיס.
אלא, שניהם ספרים חשובים ללימוד מצד עצמם. כל אחד בפני עצמו. ויש הקבלה מסויימת בנושאים. הרצי"ה הדריך ללמוד קודם נפש החיים, ש"יותר מסודר". ואולי יש להניח שגם מסיבה נוספת.
ודומני שעם כל הכבוד לגוגל - בעניינים כאלה, כדי לעמוד על אמיתת הדבר, אין ברירה אלא ללמוד את הספר..
גם אם ניתן לקבל מושג כלשהו על נושאיו ע"י חיפוש.
מעין "שלד".
ולא אמרתי שמלמד עלסדר בלימוד. אלא שמדבר בצורה מסודרת על הנושאים שהוא דן עליהם.
באמת קשה להבין את זה "באויר"...
.יש דברים שקצת קשה להבין תיאורטית.
לא נורא..
תראי את נפש החיים בפנים, הוא לא דן בחסידים.
הוא מסביר עקרונות.
דווקא יש דמיון גדול בינו לתניא.
עוד נעשה ממך מסנגדת. 
כן, יש הרבה זוהר, ואני לא יודע איך אפשר לעשות צעד בלי המהר"ל.
אה, וגם השפה של נפש החיים יותר פשוטה. האדה"ז קצת יותר מתפלפל.
הכי דומה לנפש החיים מבחינת סגנון היה הרמח"ל, לדעתי.
[ובוודאי שלא שייך להגיד כלל וכלל שרבי חיים מוולוז'ין "חזר משיטת הגר"א" שעמד לפני ברעדה, ומחה שקוראים אותו "תלמיד" לגר"א, מחרדת הקדש...]
בכללי, הרצי"ה היה מדריך ללמוד קודם מסילת ישרים. אח"כ הכוזרי. אח"כ מהר"ל - שלושת הספרים היסודיים, ולפעמים גם מנתיבות עולם (שאמר ש"זה מוּסר"), והרב וכו'.
וגם תלוי לפעמים בשואל. שברור שלפחות משלב מסויים ואילך - כבר יש נטיות אישיות וכו'.
הרצי"ה היה מעיר על הדמיון בין זה לתניא, אלא שזה "יותר מסודר".
וכן כתב הגאון ר' גדליה קעניג זצ"ל, מנהיג חסידי ברסלב, ספר בשם חיי נפש, להראות שבדברים היסודיים לא נחלקו.
והחסידות
לא נחלקו בדברים שהם ביסודי האמונה.
וקרא את שם ספרו - ברמיזה לנפש החיים, "חיי נפש".
הוא עצמו, היה מחשובי חסידי ברסלב.
ושמעתי שהרצי"ה זצ"ל שיבח את הספר.
לך דומיה תהילהמה זה שלשלת הקודש?
שהוא היה השביעי להם.
[היה פעם שהרבי מלובאוויטש זצ"ל, דרש על "בחינת ארץ ישראל" בחו"ל ("עשה כאן ארץ ישראל"), והרצי"ה העיר שחלילה להמשיך מכך שאפשר גם להפריש שם תרו"מ; כלומר, העיר על העיקריות של ה"ממש" של אר"י]
אגב הרב קוק פעל רבות למען הצלת הרבי הריי"צ מידי היבסקציה ימ"ש
יש גישות שונות - צריך לכבד גם אם לא מסכימים.
נ.ב.סתם דוגמא .להבדל בין הרב קוק למי שהוא תמך בהם (הצייונים)
שהרב קוק הציל את הרבי הריי"צ.
הציונים ניסו להרוג אותו ברוסיה.
"הציונים" ניסו להרוג אותו ברוסיה, זו עלילה...
ובוודאי שיש הרבה יותר משותף.
כל התורה כולה.
נהיה היום משהו משונה כזה, שכל הבדל בהסתכלות, גם אם על דברים חשובים - הופך להיות כאילו בעל משמעות יותר מכל התורה שכל תלמידי החכמים לומדים ומקיימים.
היו באותו זמן הרבה צעירים שנמשכו לציונות.
היה בחור שניסו לסחוב אותו מהישיבה אליהם , הנהלת הישיבה שלקחה אחריות על הבחור נעלה את הבחור ישיבה והודיעה להורים שלשו שיבואו לקחת אותו.
אותם אלו שניסו למשוך איתו ניסו להתפרץ לישיבה ולחטוף את הבחור בכח ובין השאר בקרב יריות.
בגלל המקרה הזה ועוד מקרים דומים הרבי הריי"צ עשה רישיון לנשק והלך עם אקדח באותה תקופה
[גם אם נניח שהוא נכון - צריך לעיין במקור]
שהנהלת הישיבה "נעלה" בחור שלמעשה רצה ללכת "איתם".. והיו כאלה שניסו להתפרץ ולעזור לו לצאת
[יש להניח שאם היה ההיפך - דהיינו שהחסידים היו מצליחים לשכנע מישהו ממוסדות "אחרים" שיבוא, והיה רוצה והיו נועלים אותו בכח, היית מצדיק נסיון לעזור לו בכח לצאת]
ואתה אומר שהיה "קרב יריות" (איך "קרב"? למי היה נשק מהצד השני).
אז זה אומר ש"הציונים" ניסו רצו להרוג את הרבי.... יפה מאד..
אלא כלפי צדיקים ורבנים באופן כללי.
לא הבנתי את ההקשר בין הפסקה לבין המשפט הראשון..
? ]שכל אחד לוקח תפקיד מסוים וממלא אותו.
ולא כולם עושים את אותו התפקיד, כך מכסים את חו"ל ואת הארץ, את משיח ואת הגאולה המעשית וכו' וכו'.
השלימות היא שדואגים לכל הפרטים
הכרת הערך הפנימי של כל אדם מישראל, בלי תלות במעשה החיצוני.
היכולת למחות בכל תוקף כנגד דברים מסויימים, בלי לאבד את הענין הנ"ל כלפי אלו שמולם מוחים.
ויש גם בהרבה פרטי הדרכות. לא זוכר כרגע לפרטים.
אבל כבר חשבתי פעם שהיה מקום לכתוב איזה חיבור עם ההקבלות..
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.
אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).
כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.
זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
