ובלי קשר לכותרת (לא שייך..) על "קוווניקים" ו"אויבים" - 

מכל מקום, הרבי הריי"צ זצ"ל, שהיה בזמנו של הרב קוק - אכן התייחס אל הרב זצ"ל בחרדת קדש והערצה רבה.

באגרותיו אליו, הכינויים בראש האיגרת הם כמעט יחידאיים. כאשר הרב זצ"ל חלה - שלח לו הרבי הריי"צ איגרת מודאגת על מצבו, והודיעו שבישיבתו מתפללים עבורו.

כמובן, בביקור בירושלים, היו ביקורים הדדיים זה אצל זה.

לביקור אצל הרבי הריי"צ, הצטרף גם הרב חרל"פ זצ"ל, ושמעתי מת"ח, שהרב חרל"פ דיבר איתו כנגד שיטת חב"ד לגבי תחיית ישראל דהאידנא.

בוודאי שהיו חילוקי דעות לגבי דרך הגאולה. בעוד הרבי הריי"צ זצ"ל אמר שלא מרצוננו יצאנו לגלות ולא מרצוננו נצא ממנה - סבר הרב זצ"ל שאכן מה שרואים בעינינו בשיבת ישראל לאדמתו, היא-היא השבתו של ה' אותנו לכאן.

אבל בנושא של אהבת ישראל לכל אשר בשם ישראל יכנה - ואי ההתייאשות ממנו, יש קרבה מאד גדולה. כך גם בהתאמצות המעשית לקרב לתורה מתוך אהבת ישראל.

כשנפטר הרב הריי"צ - דומני ששלחו הרב חרל"פ והרצי"ה, זצ"ל, איגרת אליו להמשיך את שלשלת הקדש. וכשעלה לנשיאות-חב"ד, שלחו את ברכותיהם, על לוגו של הישיבה. 

כשביקר הרב לוינגר זצ"ל, אצל האדמו"ר האחרון מחב"ד זצ"ל, בברוקלין - התענין אצלו מה שלומו  של הרצי"ה זצ"ל.

[הרבי מלובאוויטש מעיר על מה שהרב זצ"ל הגיה בתפילת ביהמ"ד "שלא עשני מיושבי קרו"ת - ראשי תיבות "קרקסאות ותיאטראות", כי  לא מצאנו "תורידם לבאר שחת" על סתם יושבי קרנות... והוא השיג על כך ולא הסכים עם ההגהה]

זה בערך מה שעולה לי כרגע - כמובן בלי שאהיה מה"למדנים".... שנזכה בעז"ה.

כמדומני בשיחות הרב צבי יהודה תלמוד תורה, עמ' 30-35 בערך.

שלא שייך שבישיבה יבואו ללמד מבחוץ. יש סדר לימוד ורמי"ם.

ואכן, למי שהיה מתענין - היה בכללי דומני מדריך ללמוד נפש החיים לפני תניא. 

וברור שבישיבה יהיו ספרי חב"ד - ועוד מכל מיני גוונים. תורה היא.

שהלב הולך אחר המוח...

והמח שלך - "מונח" שם....

התכוונתי, בהומור, שזה שאת קראת שכביכול צריך ללמוד נפה"ח "לפי התניא".. ולא "לפני", זה בגלל שהראש שלך מונח בחב"ד, לכן את קוראת כאילו צריך ללמוד "לפי זה".... 

וגם השאלה הנוכחית כנראה קצת נובעת מזה.

האמירה שצריך ללמוד את זה לפני זה - אינה כדי להבין את התניא יותר טוב.. אלא הדרכה של סדר בלימוד.

היו עוד הדרכות כאלה: מה לפני מה במהר"ל, בכתבי הרב, בכלל, וכו'.

ובוודאי שאלו שני ספרים, שלומדים כל אחד מהם כמו שהוא.

[ואפשר ללמוד תניא, כמו עוד ספרים ביהדות, מתוך עצמו. מתאמצים ומתרגלים. אפשר גם להיעזר]

ולא בתור בסיס.

אלא, שניהם ספרים חשובים ללימוד מצד עצמם. כל אחד בפני עצמו. ויש הקבלה מסויימת בנושאים. הרצי"ה הדריך ללמוד קודם נפש החיים, ש"יותר מסודר". ואולי יש להניח שגם מסיבה נוספת.

ודומני שעם כל הכבוד לגוגל - בעניינים כאלה, כדי לעמוד על אמיתת הדבר, אין ברירה אלא ללמוד את הספר..

גם אם ניתן לקבל מושג כלשהו על נושאיו ע"י חיפוש.

מעין "שלד". 

ולא אמרתי שמלמד עלסדר בלימוד. אלא שמדבר בצורה מסודרת על הנושאים שהוא דן עליהם.

באמת קשה להבין את זה "באויר"...

יש דברים שקצת קשה להבין תיאורטית.

לא נורא..

תראי את נפש החיים בפנים, הוא לא דן בחסידים.

הוא מסביר עקרונות.

דווקא יש דמיון גדול בינו לתניא.

עוד נעשה ממך מסנגדת. 

כן, יש הרבה זוהר, ואני לא יודע איך אפשר לעשות צעד בלי המהר"ל.

אה, וגם השפה של נפש החיים יותר פשוטה. האדה"ז קצת יותר מתפלפל.

הכי דומה לנפש החיים מבחינת סגנון היה הרמח"ל, לדעתי.

[ובוודאי שלא שייך להגיד כלל וכלל שרבי חיים מוולוז'ין "חזר משיטת הגר"א" שעמד לפני ברעדה, ומחה שקוראים אותו "תלמיד" לגר"א, מחרדת הקדש...]

בכללי, הרצי"ה היה מדריך ללמוד קודם מסילת ישרים. אח"כ הכוזרי. אח"כ מהר"ל - שלושת הספרים היסודיים, ולפעמים גם מנתיבות עולם (שאמר ש"זה מוּסר"), והרב וכו'.

וגם תלוי לפעמים בשואל. שברור שלפחות משלב מסויים ואילך - כבר יש נטיות אישיות וכו'.

הרצי"ה היה מעיר על הדמיון בין זה לתניא, אלא שזה "יותר מסודר".

וכן כתב הגאון ר' גדליה קעניג זצ"ל, מנהיג חסידי ברסלב, ספר בשם חיי נפש, להראות שבדברים היסודיים לא נחלקו.

והחסידות

לא נחלקו בדברים שהם ביסודי האמונה.

וקרא את שם ספרו - ברמיזה לנפש החיים, "חיי נפש".

הוא עצמו, היה מחשובי חסידי ברסלב.

ושמעתי שהרצי"ה זצ"ל שיבח את הספר.

מה זה שלשלת הקודש?

שהוא היה השביעי להם.

[היה פעם שהרבי מלובאוויטש זצ"ל, דרש על "בחינת ארץ ישראל" בחו"ל ("עשה כאן ארץ ישראל"), והרצי"ה העיר שחלילה להמשיך מכך שאפשר גם להפריש שם תרו"מ; כלומר, העיר על העיקריות של ה"ממש" של אר"י]

אגב הרב קוק פעל רבות למען הצלת הרבי הריי"צ מידי היבסקציה ימ"ש

יש גישות שונות - צריך לכבד גם אם לא מסכימים.

נ.ב.סתם דוגמא .להבדל בין הרב קוק למי שהוא תמך בהם (הצייונים)

שהרב קוק הציל את הרבי הריי"צ.

הציונים  ניסו להרוג אותו ברוסיה.

"הציונים" ניסו להרוג אותו ברוסיה, זו עלילה... 

ובוודאי שיש הרבה יותר משותף.

כל התורה כולה. 

נהיה היום משהו משונה כזה, שכל הבדל בהסתכלות, גם אם על דברים חשובים - הופך להיות כאילו בעל משמעות יותר מכל התורה שכל תלמידי החכמים לומדים ומקיימים.

היו באותו זמן הרבה צעירים שנמשכו לציונות.

היה בחור שניסו לסחוב אותו מהישיבה אליהם , הנהלת הישיבה שלקחה אחריות על הבחור נעלה את הבחור ישיבה והודיעה להורים שלשו שיבואו לקחת אותו.

אותם אלו שניסו למשוך איתו ניסו להתפרץ לישיבה ולחטוף את הבחור בכח ובין השאר בקרב יריות.

בגלל המקרה הזה ועוד מקרים  דומים הרבי הריי"צ עשה רישיון לנשק והלך עם אקדח באותה תקופה

[גם אם נניח שהוא נכון - צריך לעיין במקור]

שהנהלת הישיבה "נעלה" בחור שלמעשה רצה ללכת "איתם".. והיו כאלה שניסו להתפרץ ולעזור לו לצאת

[יש להניח שאם היה ההיפך - דהיינו שהחסידים היו מצליחים לשכנע מישהו ממוסדות "אחרים" שיבוא, והיה רוצה והיו נועלים אותו בכח, היית מצדיק נסיון לעזור לו בכח לצאת]

ואתה אומר שהיה "קרב יריות" (איך "קרב"? למי היה נשק מהצד השני).

אז זה אומר ש"הציונים" ניסו רצו להרוג את הרבי.... יפה מאד..

אלא כלפי צדיקים ורבנים באופן כללי. 

לא הבנתי את ההקשר בין הפסקה לבין המשפט הראשון..

שכל אחד לוקח תפקיד מסוים וממלא אותו.

ולא כולם עושים  את אותו התפקיד, כך מכסים את חו"ל ואת הארץ, את משיח ואת הגאולה המעשית וכו' וכו'.

השלימות היא שדואגים לכל הפרטים

הכרת הערך הפנימי של כל אדם מישראל, בלי תלות במעשה החיצוני.

היכולת למחות בכל תוקף כנגד דברים מסויימים, בלי לאבד את הענין הנ"ל כלפי אלו שמולם מוחים.

ויש גם בהרבה פרטי הדרכות. לא זוכר כרגע לפרטים.

אבל כבר חשבתי פעם שהיה מקום לכתוב איזה חיבור עם ההקבלות.. 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים