אבל מצאתי פיתרון הבאתי לו במעטפה יפה גם כסף וגם תו קניה. מקווה שזה מכובד

אם בארזים וכו'

יותר מנורמלי. הכי מתבקש.  גם "ומבשרך אל תתעלם" וגם שהצדקה המעולה היא "לתת ללומדי תורה עניים להחזיקם". ממליץ לך בחום

.Admin@ (לא מצליח לתייג), עם ישראל צריך לומדי תורה. עיין באינספור מקורות בחז"ל ותראה שהגישה שלך קצת לא מדוייקת

אני יודע שיש בעולם החדש יותר דעות אחרות אבל זו נקודת המוצא האישית שלי.

רוצה לתרום? זכותך. אני לא שם.

מקרי קיצון שונים (שריפה קיצונית ששרפה  גבעה ודברים כאלה).

פרוייקטים של שוק חופשי או כאלה שדוחפים מהלכים שישפיעו על רמת החיים של החלשים (שינוי חוקי הבניה יעזור לחלשים יותר ממליוני שקלים לקופת צדקה, למשל).

דברים כאלה, בעיקר.

אבל זאת דרישה כלפי עצמך. כלפי הזולת אתה מחויב לתת צדקה (ובמיוחד אם הוא לומד תורה)

הדוגמא הכי טובה לדעתי היא שמיטת כספים. אם הלוואת לחבר כסף והגיעה שנת שמיטה אין חוב יותר ואסור לך להוציא ממנו את הכסף. החבר יכול להחזיר לך את הכסף (לא יודע אם מדין תורה) (מבלי להיכנס להלכות פרוזבול וכד'...)

כמובן את לא חייבת לתת כסף לאף אחד אבל את לא יכולה "לנהל" לאנשים את היום.

בשם התורה עוברים עליה?!

ב. לא יודע כמה את מכירה על בשרך מסגרת של ישיבה שתמליצי על סדרי לימוד.

ג. גם אברכים ממש לא מלקקים דבש מהמצב הזה, אבל סוחבים.

ד. על איזה איסור בדיוק עוברים פה?

אפילו הרמב"ם שאוסר ללמוד בשביל ללמד תורה (הל' תלמוד תורה),

מחייב את העם לחזק ולפרנס את הלומדים (בהל' שמיטה ויובלים).

לדעת הרמב"ם אסור ללמוד ולהתפרנס מאחרים, אבל כפי שהוא עצמו כותב כל גדולי ישראל שבדורו ושלפניו [וגם שאחריו] ממש כולם חלקו עליו. איזה עוד "מקורות עתיקים" אתה רוצה?

וגם לפי הרמב"ם זה מצידו אבל אתה מצידך חייב לתת כמו שאומרים פסוקים מפורשים. כתוב לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" ולא כתוב "תאמר לו לך לעבוד". אני חושב שאתה מתבסס בעיקר על "נקודת מוצא האישית שלך"

ולא על דעת הקב"ה בנושא

לא חייב לקבל.

אין בתגובה הזו איזושהיא התמודדות עם הטענות שכתבתי

תעשה חושבים

ואגב בהזדמנות זו אני רוצה להתייחס להודעה שכתבת לאחרונה ביחס לתפילות ראש השנה

בטח אתה יכול לנחש מה אני רוצה לומר לך על זה. לא אכתוב כאן

זה לגיטימי ללמוד תורה אם יש לך איך לפרנס את המשפחה שלך, זה לגיטימי להחליט לתמוך בלומד ספציפי, וזה לגיטימי להחליט שאת כספי הצדקה שלי אני בוחר לתת לגורם אחר.

להזכירך, אפילו כספי תרומה, הם "של" הבעלים, והוא יכול לבחור לאיזה כהן הוא רוצה לתת אותם.

תתרום למי שאתה רוצה. אני דיברתי על הגישה הכללית שלך ביחס לאנשים שמתמסרים לתורה

יש יותר מדי כאלה.

ומה שגרוע יותר - רובם לא ממצים את התקציב שמושקע בהם.

המערכת הנוכחית לא מתגמלת את המצטיינים או את אלו שיש להם עתיד כגדולי הדור הבא. היא סתם תקציב שטוח שמחולק בשווה לכל מי שמייצר עמידה בקריטריונים.

בחוקי הכלכלה יש שיטה פשוטה: כשיש הצע גדול מדי של לומדי תורה, המחיר של לומד תוורה יורד.

זה בתורו מוריד את השכר במקצועות תורניים (מכ"ש, מלמד, רב באופן כללי) עד שכר מינימום ולעיתים פחות מזה.

מפה אגב מגיע חילול ה' המטורלל שנגרם בגלל מאבקים על משרות תורניות עם שכר ראוי, למשל דיינים או רבני עיר.

אני נוטה להאמין שרוב המתמודדים על המשרות האלה ראויים להן, אבל העובדה היא שזה מכוער להחריד.

אתה מתכוון על דעת הרמב"ם וכבר התפלפלנו בזה מלא פה בפורום

אתה חושב שזה לגיטימי.

אני חושב שלא.

לפי ההלכה זה הכסף שלי, ואני יכול לבחור מה אני רוצה לעשות בו.

אפילו אם זה כסף של תרומה או מעשרות של ממש, אני יכול לבחור מה לעשות איתו והוא עדיין סוג של שלי.

אם אתה רוצה לתרום ללומדי תורה שלא עובדים זה זכותך. אני לא רוצה. בעיניי הרבה יותר חשוב לתמוך במטרות של שוק חופשי שיעזרו לעניים פי 100.

שכתבת שלא כתוב בשום מקום

זה שנוהגים היום אחרת בגלל סיבות לגיטימיות, זה לא אומר שגרירת העוון אינה קיימת.

מה שכתוב במסכת אבות הם מידות חסידות, וברמב"ם, כמו שכבר כתבתי כאן, יש לדייק הפוך.

ועוד שהרמב"ם הוא לא פוסק יחיד.

הבעיה היא שבהשפעת התקשורת והשמאלנים הארורים, הפכנו את השיטה.

זה שגדולי עולם נהגו בעצמם מידת חסידות ועבדו למחייתם, לא אומר שאסור לאדם לשבת וללמוד ושיממנו אותו.

הרי זה החובה של עם ישראל כלפי שבט לוי, כתוב שחור על גבי קלף.

אתה יכול להגיד לי שהרמב"ם חולק על תורה שבכתב? ועוד כשהוא כותב את זה בעצמו?

עריכה: דוגמא קלאסית אפשר לראות מהגאון החיי אדם, שכתב על עצמו (היה סוחר ואז ירד מנכסיו והתפרנס מהרבנות):

"והנה ידעתי כי יתלחשו עלי, ויאמרו הגם שאול בנביאים? הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ, פרנקפורט ולייפסיג יותר מט"ו שנים, ותורתו אימת נעשית? והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין! דע לך אחי, כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה, יעיד עליו אדון הכל, רק לפרנס בני ביתי. וירושה היא בידי מאבותי הקדושים הלא הוא אדוני אבי זקני הרב הגדול המפורסם בדורו לצדיק תמים מורינו הרב שמואל בעל המחבר ספר נחמות ציון ... זה היה דרכו כל ימיו לא נהנה מהתורה והיה לו עשרה בנים וכלכל אותם בכבוד ביגיע כפו, והיה דורש תמיד לרבים בדברי מוסר, ובצע כסף לא לקח. גם אני הלכתי בעקבותיו, ולא זזה הוראה מתוך ביתי זה יותר מעשרים שנה ולא נעשה דבר גדול בקהילתנו בלתי הסכמתי, לא בכסף ולא במחיר. עד זה שנתים שמטה ידי והייתי מוכרח לקבל עלי עול הוראה בקבלת פרס שהתירה התורה לתלמידי חכמים בזקנותם. וברוך אשר עשה לי הנפש הזה מעודי שלא לאהוב ממון."

מהצד של לומד התורה עצמו.

זה סבבה בעיניי לקדם לומד תורה ספציפי שיש לו כוונות ונכונות לגדול. לא מתאים לי אישית.

יש לי בעיה עמוקה יותר עם השיטה כולה שמתעלמת מהתוצאות ועוסקת בחלוקה קומוניסטית של כספי "חלוקה".

גם מהציטוט שלך אתה יכול לראות שה"חיי אדם" העדיף לחיות מיגיע כפיו ורק בהמשך כשנהיה מחוסר ברירה בחר באפשרות הזו.

אנשים בצורה שלא מאפשרת מעילות (בפשטות. תמיד רמאים מתחכמים), וכופים אנשים לתת לה כסף עם כל הציבור ומי שלא נקנס ונענש וכו'.

צריך לזכור שכל הערכים האלה הם יהודיים במהותם.

מבין את הקושי שלך עם החלוקה. אני מסכים איתך שהבעיה היא במי שמחלק, לא בחלוקה עצמה.

לגבי החיי אדם, פשוט שגאון וקדוש כמותו היה נוהג מנהגי חסידות... זה לא אומר שאסור לעשות אחרת

התורה היא מאוד קפיטליסטית - יש רכוש פרטי.

במקביל אחריותו של בעל הרכוש הפרטי היא לתת צדקה.

זו חובתו ההלכתית של בעל הרכוש

זה לא זכות קנויה של העני או האברך. אפילו תרומה שזו חובה הלכתית קדושה - התרומה היא "רכושו" של החקלאי שבוחר לאיזה כהן לתת את התרומה שלו. כמובן שזה בתורו יוצר קשר בינו לבין הכהנים ומחייב גם אותם.

יש תקנות מקומיות למינהן שלפיהן היו גבאי צדקה וכל זה, אבל מדובר היה על הנהגה מקומית ולא על ארגון בירוקרטי מהסוג של ביטוח לאומי.

וגם אז - ההגדרה בהלכה של "עני" שונה לחלוטין מההגדרה היום.

אם העני עומד בתנאים של החיוב לתת לו, הוא יכול לקחת את בעל הממון לבית דין ולתבוע ממנו את הממון בדין.

הנהגה מקומית, קופה של ביהמ"ק, קופת ציבור - הכל נתון לראשים.

לא אמרתי שאין קפיטליזם בתורה, ובטח לא שהיא קומוניסטית.

אבל התורה הרבה יותר סוציאליסטית ממה שהורגלנו לחשוב בתור המדינה ה51 של ארה"ב

אם אדם יכול לפרנס את קרוביו והם נזקקים והוא לא עושה את זה כופין עליו לפרנס אותם.

הדיון פה הוא האם התורה קפיטליסטית או סוציאליסטית או גם וגם ועוד

תראה בשו"ע יו"ד הלכות צדקה.

דוגמא אחת (בשביל למנוע התחכמויות:

שו"ע יו"ד סעיף רנ"א סימן ד'

כופין האב לזון בנו עני. ואפילו הוא גדול -- כופין אותו יותר משאר עשירים שבעיר. (וכן שאר קרובים. וע"ל סי' רנ"ז סעיף י') (מרדכי פ"ק דב"ב)

אם לאדם יש מה לתת ולצד השני יש חיוב לקבל, כופים אותו לפי הסדר.

הרי ציטטתי לך הלכה מפורשת בדין כפיה, ואיך לא הבנת?

"ואפילו הוא גדול -- כופין אותו יותר משאר עשירים שבעיר".

לא ברור שמשמע שגם את עשירי העיר גם כופים?

(למעט קרובים ממש כמו אבא - שחייב מדין כיבוד הורים או בן).

וגם אם נקבל את העמדה שלך ולו חלקית, ההגדרה של "עני" בהלכה זה ממש מי שאין לו מה לאכול. לא מי שמרוויח חצי מהחציון או הבל כזה של ביטוח לאומי.

אין שום מצווה מיוחדת בנתינת צדקה לבנים ובנות בוגרים פרט לקדימותם בחיוב מצוות צדקה.

עיין בהלכות צדקה באחרוני זמנינו, ואז תגיד לי מי בדורנו לא נכנס לגדר עני...

שמעבירים מעשר כספים מאחד לשני

קרוב שצריך עזרה כלכלית.

הקרובים של האדם קודמים לכל השאר (לפי מדרגת הקרבה), ואם אחד מהם בן תורה הוא קודם לשאר הקרובים

אם נורמלי שאני לא מרגיש בנוח

צריך ליישר גם אותן.

ישר כח שאתה מרגיש ביישנות בנתינת צדקה במקום עליונות, מידות טובות ב"ה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד