אין דבר כזה "מראש", זה המצאות של להט"בים

המציאות של נשמה "הפוכה" היא נדירה.

וגם שם יש עבודת המידות והמצוות לא מתבטלות.

כל אדם נולד עם אפשרויות, ומי שטוען שיש כאלה שלא, משקר לעצמו (ולענ"ד לא לחינם)...

הביאו פה כמה פעמים את תקנת השבין ההוא, ושם דייקא הוא אומר את זה.

(בעניין ההוא זה כשאדם טוען שאין לו ברירה, הוא משקר. אם מישהו מהצד היה אומר את זה, ניחא)

מה גם שהקטע של "נטיות" הוא המצאה חדשה. בעולם העתיק כל אחד יכל לעשות מה שבא לו, בדיוק כמו חיות, ולא היה צריך שיקטלגו אותו.

אין פה גדר של אנוס.

בכללי הירידה מהקליפה הזאת היא לבהמות וכו'.

עיין בשער הגלגולים בעניין.

בכל מקרה, כך או כך, יש ברירה.

המציאות הזאת נדירה. שום דבר לא השתנה.

90% מהאנשים עם נטיות רכשו אותן בדרך כזאת או אחרת (פגיעה, או עודף וכו').

אתה נכנס לדיון לא קשור על דרכי תשובה. אף אחד לא אמר שקל לעשות תשובה.

אתה רוצה לחפש תירוצים ברוח ללמד עליהם זכות? אשריך.

הם לא ינקו מדינה של גהנום בגלל זה.

שאל אנשים עם נטיות, אתה תראה שרובם המוחלט נפגעו בילדות ומעט מהם פשוט נמשכו אחרי תאוות עד שהגיעו לשם.

אני שאלתי, לא מדבר באוויר ובתאוריות

בצורה מינית בשביל לאזן לו את הנשמה עם הגוף?

שאלתי אם אתה אומר שהרב הזה שציטטת אומר את מה שכתבת?

בכל אופן, לדעתי, הקטע של הפגיעה סותר לחלוטין את הקטע הרוחני.

ורואים את זה על אנשים מסויימים במפורש

אני לא מבין את העניין. שאלתי אם הרב אמר את זה במפורש או שזה רעיון שלך ואתה מתחמק.

החשיפה והפגיעה וכל זה, לשיטתך, אלה עבירות שלא נותנים לאדם בחירה עליה.

זה בוודאי נגד התורה...

בוודאי שיש לו בחירה, תמיד.

אדם לא צריך לעבור עבירות מלידה כדי להתיישר עם גלגולים קודמים שלו.

המידות שלו ככה מלידה.

אני בוודאי צודק.

אדם שמתה לו היד מבחינה רוחנית, יוולד בלי יד.

אדם שהיד של רקובה מבחינה רוחנית, יעבור נסיונות בחיים שיכריעו את הכף.

מפיץ רעיונות מוזרים בשמו...

ואין לי מושג על מה אתה מדבר, אתה כנראה מבלבל עיון עם ידיעה

אתה כל הזמן מדבר על גאווה, ואז בוכה שאתה לא צודק

או שאין פה שאלה?

בוודאי שזאת בחירה, גם אם זה מולד - זאת בחירה.

יש מקרים נדירים בהם זה מולד, ברוב המקרים לא.

לא הבנתי את הקשר להגדרת הקשיחות, מה זה שייך לנטיות?

ב90% מהמקרים אלה נסיבות (מההיכרות שלי, רובם נפגעו בילדות, מיעוטם פשוט נגררו אחרי תאוות).

וממה שאני מכיר דווקא הגברים ה"נשיים" מלידה הרבה פחות נופלים במקומות האלה.

זה לא קשור לקשיחות. נשים יותר קשוחות בהרבה מגברים (שנוצרה מעצם וכל זה)

לא מדבר על ניסיון ומה הסיבות לכך.

אז הגועל אולי לא יהיה, אבל הצער על יהודי שעובר עבירה צריך להיות דומה

לו יצוייר שאדם שפוגע סדרתית בנשים, או חמור מכך שופך דמים, היה יושב בבית הכנסת. האם היית דן אותו כך לכף זכות גם?

נראה לי שלא. זאת הבניה חברתית, בדיוק כמו היחס הסלחני הפתאומי שצץ כלפי עושי התועבות האלה.

לא יודע מה ההמצאה הזאת לומר שהגועל בא מהנצרות, זה פשט התורה כתוב שחור על גבי קלף. המילה תועבה כתובה בתורה ומוסברת ע"י חכמינו כריחוק וגועל.

כתבתי כאן משהו ארוך ומחקתי. אתמצת אותו, אני מכיר הרבה אנשים שעשו מעשים לא טובים חמורים באותה המידה, מרובם ככולם אני מעדיף להתרחק אבל לא במבטי גועל ואין לי בעיה לנהל איתם שיחות, לכן נראה לי שנקודת המבט שלי קצת יותר אובייקטיבית משל רוב האנשים. ולכל הפחות אצלי, אין שום הבניה חברתית.

שהתורה *לא* אמרה שזה גועל בשם אדם כלשהו שטוען שזה בא מהנצרות.

שזאת כמובן המצאה מוזרה מאוד

ציטוט מדבריו: "אגב בהקשר הזה יש מאמר מעניין של יואב שורק המראה שהיחס של הגועל מקורו בגישה נוצרית"

אתה מתערב בדיון בין אנשים, טוען שאף אחד לא הבין נכון פרט לך, ואז מטיל באחרים האשמות על סמנטיקה

לגוף הדברים, למען הבנת הנקרא: הוא מביא בשם איזה פובליציסט טענה שתועבה אינה חיוב לגועל, ושהיחס "הגועלי" נולד בנצרות. זה שקר גמור, כמובן.

ובנוסף הוא אמר, מדעתו, שגם אם התורה אמרה תועבה, יכול להיות שכל הגיעול שלנו מהעבירה הזאת הוא חיצוני.

@ג'ון בכל אופן, כך או כך, זה להמעיט מערכה של העברה. וזאת דרכם של הרשעים להרוס את התורה ע"י ביטול הרגש. הבעיה שלנו, המנסים להיות יראי שמים, שאנחנו לא רואים את המגמה.

בהתחלה איבדנו את הרגש למחללי שבת (פעם זה היה בושה, ונדיר), והיום אנחנו מאבדים את הרגש לעושי תועבה. ואנחנו כבר בשלבים של אובדן הרגש לגביי חיי אדם.

אם יש אדם שעוד מרגיש קצת צער באחת מהעבירות האלה, אשריו ואשרי חלקיו, ולא צריך להקטין את ישרותו המידתית (מ"עבודת המידות").

וכן, ב"ה יש כאלה שגם חילול שבת מצער אותם באותה המידה, אשריהם ואשרי חלקם!

חזור והחכם.

בתור מי שחוזר שוב ושוב לדיון הזה כמו ילדה קטנה ופגועה וקורא לי גאוותן ומתנשא בכל שרשור רק כי אתה טועה כל פעם מחדש, נראה לי שאתה זה שצריך לקרוא את המשפט "הפוסל, במומו פוסל".

לכן הצעתי לך להשיג מראה..

מנסה לייצג את הכלל רק כי האגו שלך נפגע ואתה כל הזמן מנסה לשקם אותו בדיונים טרחניים מולי ואז עוד טוען לי "אני לא מדבר איתך יותר *מוציא לשון*".

אתה צודק, אני כנראה שייך לדור אחר, אבל כשתפתח פורום "הגנון של גמני", אני אתמוך בפורום "30+" בשביל אנשים קצת יותר מאוזנים

לגיטימציה לעבירות האלה שנובעת מהבניה חברתית מתוכננת וזדונית (כולם יודעים על הקטע של יצוג להט"ב במדיה, זה לא סוד).

לכן אני חושב שהמצב היום הוא של חוסר רגש לעבירה הזאת והרבה יותר נכונות להכיר בה כ"טבעית" ורואים את זה גם פה בפורום בחלק מהשרשורים.

וצריך להצר על זה מאוד ולבכות על זה שאפילו דתיים לא מזדעזעים ממעשים שהתורה אמרה שהם תועבה...

יתכן שיש אנשים שתיעבו את המעשים בעבר מהתניה חברתית, והם אלה שמושפעים היום מההתניה החברתית לצד השני. עליהם ועל שכמותם הרמב"ם ודומיו מגדולי ישראל מסבירים שלהם, ההמון, ההפחדות והידיעה בלי הבנה שייכות.

אז לדעתי, גם אם זאת הייתה התניה/הבניה חברתית, היא הייתה ברוכה ותורנית.

והיום כשאין אותה, זה נורא ואיום והמצב גרוע. אנחנו נלחמים כל הזמן במלחמה אבודה כשאנשים דתיים חושבים שזה "בסדר".

אני גם לא חושב שמדובר ברתיעה ברמה הדתית פרופר. זה מייצג משהו נחות ברמה האנושית כמו בבתי הכלא (שרוצים להתעלל שמה בבנאדם זאת אחת הצורות) בפסיכולוגיה (עד לפני לא הרבה שנים זה נחשב הפרעה נפשית) ולהבדיל הרמב"ם (בהלכות פדיון שבויים כמדומני) 

אם בנאדם מתמודד עם זה ברמה האישית (ואפילו נכשל) זה דבר אחד אבל לתת לזה לגיטמציה?! להשוות את זה לחיי נישואים?

שגם לגבי אישה זה נחשב ביזיון בתורה

כל הדיבור שמנסים להציג את זה ככה.

בעל ובעל, אבא ואבא וכו' וכו'

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה