מסופר על בר ורן,
שלא התייאשו,
ושאלו לאן.
לא היססו,
או חשבו על ער״ן.
האמינו בליבם,
כי עוד יבוא זמנם,
עת ינשא מזלם,
וישפר עליהם גורלם.
לסביבתם הנידו בראשם,
והסמיקו קלות,
העיקר שיניחו לנפשם,
ויפסיקו עם השאלות.
עד שיום אחד,
ללא שום הכנה,
נתקל רן בחפץ חד,
והחל לזעוק לעזרה.
ואז הגיעה בר,
אחות מתלמדת,
והעניקה לו יחס מוגבר,
כדי שלא תהיה צלקת.
בנתיים ליבו של רן התרכך,
והתפתחה ביניהם שיחה חמימה,
עד שלא היה שום צורך בשום משכח,
כדי להקל את ייסורי המכה.
השעות חלפו והימים נקפו,
מאז אותו מקרה,
בר ורן נישאו,
מבלי שום שדכן או מורה.
הרבה דרכים למקום,
אמרו חז״ל,
עוד יתגשם החלום,
ויגיע הרגע המיוחל.
שלא התייאשו,
ושאלו לאן.
לא היססו,
או חשבו על ער״ן.
האמינו בליבם,
כי עוד יבוא זמנם,
עת ינשא מזלם,
וישפר עליהם גורלם.
לסביבתם הנידו בראשם,
והסמיקו קלות,
העיקר שיניחו לנפשם,
ויפסיקו עם השאלות.
עד שיום אחד,
ללא שום הכנה,
נתקל רן בחפץ חד,
והחל לזעוק לעזרה.
ואז הגיעה בר,
אחות מתלמדת,
והעניקה לו יחס מוגבר,
כדי שלא תהיה צלקת.
בנתיים ליבו של רן התרכך,
והתפתחה ביניהם שיחה חמימה,
עד שלא היה שום צורך בשום משכח,
כדי להקל את ייסורי המכה.
השעות חלפו והימים נקפו,
מאז אותו מקרה,
בר ורן נישאו,
מבלי שום שדכן או מורה.
הרבה דרכים למקום,
אמרו חז״ל,
עוד יתגשם החלום,
ויגיע הרגע המיוחל.
