ידוע ומוכר אבל סוגיה אהובה. תפילין בחול המועדסתם 1...
חוצניקיםים חי מיה"ך
כן, חד וחלק מניחיםארץ השוקולד
הסיבה שרבים מהאשכנזים פה בארץ לא מניחים, היא הסטורית שתלמידי הגר"א השליטו את דעתו על אשכנז ולכן נתנו לו עדיפות כנגד רבים כל כך מפוסקי אשכנז.
בספר "אשי ישראל" נפסק שעדיף להתפלל ביחיד עם תפלין בבית עד סוף תפילת לחש של שחרית ורק אחר כך להוריד אותם ולהגיע לקדושה והלאה במניין בלי תפילין.
נ.ב שאלתי רב אודות תפילה ביחיד והוא אמר שעדיף בסוכה, אם זה אפשרי

ואנחו מניחים בברכה.
בברכה? המשנה ברורה כותב שלא בברכה ואז אין חששסתם 1...
בברכה כפסק הרמ"אארץ השוקולד
רבים ממי שאני מכיר שמניחים, הם מניחים בברכה.
המנהג הוא לא להניח בציבור, כדי לא לפרוש מן הציבור, אבל הרבה מניחים בצנעא.
אבא שלי אוהב לומר שיש מחלוקת אם לקיים מצווה מן התורה, אז ראוי להחמיר ולקיים את המצווה

כן זו מחלוקת ראשוניםסתם 1...
אתה טוען שהעובדה שהגר"א נחשב כמו ראשון לחלק מהפוסקיםהדוכס מירוסלב
האשכנזים זה כי התלמידים שלו עשו מהלך פוליטי? או שלא הבנתי...
אשכנז פה בארץ קיבלו הרבה מהנהגות הגר"אארץ השוקולד
ללא שום קשר לגדולה של אף רב, פשוט התפילה פה בארץ היא שונה מאשכנז בחו"ל מסיבה זו.
אתה מתכוון בחו"ל לארה"ב? כי הם אלה ששונים, בעיקרוןהדוכס מירוסלב
מכמה וכמה סיבות
בפוסקי אשכנז, נראה שרוב האחרוניםארץ השוקולד
ויש המון שינויים שהוכנסו לאשכנז בארץ בעקבות דברי הגר"א מסיבות הסטוריות ואחד מהם זה כאן.
הדוכס מירוסלב
למרות שצריך עיון מעבר למשנ"ב
נכון, אבל זה עדיין רבים מאודארץ השוקולד
מאי נפקא מינה?הדוכס מירוסלב
אחרי רבים להטות וכד'ארץ השוקולד
(אני דן ביחס לפוסקי אשכנז, בפוסקי ספרד נראה הרבה יותר שלא להניח מסקירה מהירה)
רבים זה לא בהכרח רובהדוכס מירוסלב
זאת שאלה לפוסקים.
ואל תשכח שאחרי רבים להטות, בכללי פסיקה, לא נאמר בכל מצב.
שמעתי סיפור יפה מתוניס שכשאמרו לרב כלפון (לא זוכר מי מהם) את זה הוא ענה להם "אריה אחד מול מאה שועלים, מי גובר?", ציטוט לא מדוייק.
א. ציטטתי רב שכך פסקארץ השוקולד
רש"י, סמ"ג, הגהות מיימוניות, רא"ש, מהרש"ל, מחצית השקל ועטרת זקנים.
(אם ניכנס לפוסקי ספרד: הרמב"ן, הרשב"א, הרדב"ז והרמ"ע מפאנו מורים שלא להניח, אבל הרמב"ם והראב"ד פוסקים להניח.)
לא הבנתי מה הנפקא מינה מהרב שציינת לעיל?הדוכס מירוסלב
דעת הרמב"ם לא מפורשת להניח, כמו שאפשר לראות במאמר ש@נגרינסקי קישר. הרבה הבינו ההפך לגמרי מדברי הרמב"ם.
לאור הנ"ל, קשה לדון בדעות בין אם להניח ובין אם לא, בלי להכנס לסוגיה. כנראה שהיו הבנות אחרות גם.
האחרונים על השלחן ערוך מביאים את הרמב"םארץ השוקולד
אמנם, יש שאמרו שאילו היה רואה היה חוזר בו, אבל זו טענה שאינה מובהקת.
לא מבין את ה"אחרונים על השו"ע" כאןהדוכס מירוסלב
נראה שמרן עצמו הסתפק בדעת הרמב"ם.
לא הצלחתי להבין מהמאמר שהביאו כאן מה המשמעות, אבל מעתיק לכאן את הפסקה הרלוונטית.
"ליבא דרבנו הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב אפשר להבין שיש איסור בהנחת תפילין ואפשר להבין שיש אפילו חובה לכתוב תפילין במועד, וז"ל:
"וְאָסוּר לִכְתֹּב בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת. וְאֵין מַגִּיהִין אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת בְּסֵפֶר הָעֲזָרָה, מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל כּוֹתֵב הוּא אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזָה לְעַצְמוֹ, וְטוֹוֶה תְּכֵלֶת לְבִגְדוֹ;3 וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל - כּוֹתֵב וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ".4
ומאידך, בהלכות תפילין פסק רבנו הרמב"ם, וז"ל:
"זְמַן הַנָּחַת תְּפִלִּין - בַּיּוֹם, לֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִיָּמִים יָמִימָה" (שמות יג,י); "חֻקָּה" (שם) זוֹ - הִיא מִצְוַת תְּפִלִּין. וְכֵן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֵינָן זְמַן תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ לְךָ לְאוֹת" (שם יג,ט; ושם: וְהָיָה לְךָ), וְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הֵן עַצְמָן אוֹת. וּמֵאֵמָתַי זְמַן הַנָּחָתָן? מִכְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְיַכִּירֵהוּ, עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה".5"
אין לי מושג מה משמעות הדברים, צריך ללמוד את זה כמו שצריך, המאמר הזה נראה חסר הגהה
הסתירה קיימת רק אם אתה מבין שחול המועד בכלל יום טובארץ השוקולד
נווומבשר שלום
חול המועד זה יום טוב,אתה אומר בו יעלה ויבוא,מוסף ונוטל 4 המינים לא כי זה יום חול
4 מינים זה מעיד שלא יום חול?נגרינסקי
וגם בר"ח, חנוכה ופורים אומרים יעלה טיבוע ומניחים תפילין... גם בר"ח יש מוסף ומניחים תפילין...
אין שום ראיה בדבריך לצד לא להניח, אם כבר להיפך...
בסדרמבשר שלום
חול המועד קדושתו גדולה משל יום חול רגיל.
בשבת לא נוטלין כדי שאנשים לא יטלטלו,אבל ברור שמצד הדין כן צריך,וכן במקדש כן היו נוטלים.
למה תפילין זה עובדין דחול?נגרינסקי
המקדש זה לא הוכחה לשום דבר כי יש מלאכה במקדש בשבת...
ובכל מקרה, נטילת לולב אינה ראיה למועד דווקא...
לאאאמבשר שלום
זה מועד כי כתוב מועד?!
זה אומר שחוהמ זה לא יום טוב,אבל קדושתו גדולה משל יום רגיל.
אם במקדש היו נוטלים,סימן שמדאורייתא כן צריך לטול("ושמחתם לפני ה שבעת ימים")ולכן זה מועד ויום טוב
זה אומר שיש לו מאפיינים שלחול ומאפיינים שלמועד...נגרינסקי
נכון, צריך ליטול כי זו מצווה מדאורייתא... צריך גם לשבת בסוכה... אבל לא כל מצווה מדאורייתא שתלויה בתאריך מסויים הופכת אותו ליו"ט... עומר לדוגמא... מה שאני בא לומר, שנטילת לולב אינה ראיה ליו"ט האסור במלאכה...
צודקמבשר שלום
למה ברור לך שיש אות?נגרינסקי
לאאאמבשר שלום
אם תראהמבשר שלום
והמשנה ברורה מחייב להניח תפיליןארץ השוקולד
החיוב בנטילה במקדשארץ השוקולד
הטעם דלפוסקי ספרד אין מניחים תפילין בחוה"מ אינושלמה גר
משום עובדין דחול אלא כדברי הבא"ח שהבאתי למעלה
שכוייחארץ השוקולד
ומה לגבי איסורי מלאכה?ארץ השוקולד
שמעמבשר שלום
אם 7 ימים היית מותר רק בהכנת אוכל נפש,בלי הדלקת חשמל ושאר מלאכות,זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה,ועובדה שאסור לכתוב רק אם יש הפסד בדבר
יש מחלוקת אם איסור מלאכה בחול המועדארץ השוקולד
4 המינים בחול המועד זה רק לאחר תקנת ריבזסתם 1...
לגבי הגדרת יום טוב לפי הרמבם אין ספק כלל.
פרק א הלכה א:
ששת הימים האלו שאסרן הכתוב בעשיית מלאכה--שהן ראשון ושביעי של פסח, וראשון ושמיני של חג הסוכות, וביום חג השבועות, ובאחד לחודש השביעי--הן הנקראין ימים טובים.
צדיקמבשר שלום
הסיבה שיש סוברים לא להניח היא שאתה פוגם באות של חול המועד אם אתה מניח תפיליו
נכוןסתם 1...
האם פטור מתפילין או אסור בתפילין או חייב בתפילין.
נכוןמבשר שלום
ושוב, טענתי בעיקר על האשכנזיםארץ השוקולד
אתה משוחד
הדוכס מירוסלב
אפילו לספרדים אתה כותב "יש בסיס לא להניח" 
ברור שאהיה משוחד
ארץ השוקולד
ממש לא, זו מחלוקת ראשונים וכברסתם 1...
בכוונה הבאתי אותם...
מנהגים זה לא צחוק...לא חשודים?! אולי לא זכו (ספרדים עפ הארי ומרן בראבק)עברי אנכי
חחחשלמה גר
לא זלזלתי... צחקתי
סתם 1...
יש גם מושג של מנהג ארץ ישראל במקום שאין בו מנהג לציבור...סתם 1...
ומתי נעצר המנהג?ארץ השוקולד
מנהג ארץ ישראל הוא מושגסתם 1...
והוכרע לפי אלו שלא מניחים תפילין במקרה זה
במנהג לפני הגר"א אשכנזים לא הניחו?ארץ השוקולד
תראה את המאמרסתם 1...
זו הדוגמה שהוא משתמש בה שם
אעיין בלי נדרארץ השוקולד
הדעה המרכזית שאחרי רבים זה רק אם דנו פנים בפנים על הנושאי.
במחלוקות , הגמרא בע"ז דף ז מביאה 2 כללים להכרעה. א) הרב הגדול יותר בחכמה ומניין. ב) בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים אחר המקל. (אתה בטח מכיר, לא התכוונתי לחדש לך).
נחלקו הראשונים האם תמיד בשל תורה הלך אחר המחמיר, או שזה רק אם שני החולקים שווים ברמתם. הש"ך פסק שבשל תורה תמיד בחומרא. בשל סופרים , בודקים מי הרב הגדול יותר, ואם שנייהם שווים, אז לקולא. בנוסף כתב הרשב"א שאם יש מרא דאתרא , אז הולכים בכל אחריו. יתכן שאדם יכול להחליט על רב מסויים שהוא רבו וללכת תמיד לפיו, גם אם הוא לא מרא דאתרא. אולי כמו תלמידי שמאי והלל למשל.
יפה, נמצאת מחזקארץ השוקולד
אלא אם כן הולכים עם הגרי"ז
וחולו של מועד זה לא של תורה?הדוכס מירוסלב
ראשית, איסור מלאכה בחוך המועדארץ השוקולד
שנית, אינני מכיר מי שסובר שיש איסור מן התורה להניח תפילין בחול המועד, אתה מכיר?
לכאורה, קל וחומר משבת ששם זה רק שבות לא להניח.
אתה נכנס פה לנקודות שאני לא מונח בהן כברהדוכס מירוסלב
אבל עדיין יש לנו פוק חזי.
אגב ראיתי באגרות משה שהוא כותב על עניין מבטאים שרוב הזמן יהודי אשכנז היו הרוב בעולם (אני מניח שלפחות מכוון לתקופה שלפני השואה שם זה היה כפל ויותר)
אגרות משה מענייןארץ השוקולד
אתה זוכר היכן?
אורח חיים חלק ג', לא זוכר איזה סימן...הדוכס מירוסלב
אולי באיזור ל'?
תודה, אשתדל לעיין שם בזמן הקרובארץ השוקולדאחרונה
צדיקמבשר שלום
במיוחד שבימינו לא כולם מניחים,אז במקום כזה לא יניח,עיין במשנ"ב שמביא את ארצות החיים
אז מכאן ועד להחליט שלהניח יש מרחק,ונדמה לי שאפילו רק בשביל המחלוקת של לא תתגודדו עדיף לא להניח
בשביל המחלוקת לבטל מצווה מן התורה?ארץ השוקולד
המשנה ברורה מורה להניח בלי ברכה, אבל זה להניח פעם אחרונה שבדקתי.
מעבר לכך, הנה הפניה לעוד פוסקים:
א. ציטטתי רב שכך פסק - בית המדרש
מי אמר שזה ביטול מצווה דאורייתא? אם התורה אומרת שלא, אז לאהדוכס מירוסלב
זה לא נקרא ביטול מצווה
בגמרא לא כתוב בפירוש שלאארץ השוקולד
מעבר לכך, אצל ראשוני אשכנז די פשוט להניח.
בגמרא לא כתוב אליבא דההבנה שלךהדוכס מירוסלב
ולמרות רוב עם ישראל לא מניח בחול המועד בהווה... "פוק חזי מאי עמא דבר".
פעם התווכחתי על דבר כזה עם פוסק אחד, הוא נתן לי בראש ואמר לי "יפה שאתה מבין את הגמרא אחרת" (או במילים אחרות, אל תעוף על עצמך מול הראשונים
)
רבים מבני אשכנז מניחים בצנעאארץ השוקולד
אפילו הגר"א לא טוען שהגמרא מחייבת לא להניח.
רוב ככל עדות המזרח לא מניחיםהדוכס מירוסלב
בהתחשב בעובדה שזה חצי מעם ישראל, וסביר להניח שלפחות 20% מהאשכנזים לא מניחים כלל אליבא דהגר"א ואולי יותר פה בארץ ישראל (לפי דבריך) נראה שהרוב המוחלט לא מניחים...
זה שאלה מעניינת במהגי עדותארץ השוקולד
ולאט לאט אשכנזים משתחררים מהנהגות הגר"א פה בארץ לדעתי
וכנראה שלפני שבעים שנה רוב העולם היהודי הניחצריך עיון
מאיפה ההשערה הזאת?הדוכס מירוסלב
בגלל השואה?
לשיטתך, רוב העולם היהודי אז היה חילוני גמור 
אז תספור רק את שומרי התורה והמצוות?ארץ השוקולד
בוודאי שסופרים את מנהג הרוב ע"פ מי ששומר תורה ומצוות.הדוכס מירוסלב
חז"ל אמרו במפורש שכל מי שמומר לעבירה אחת הוא "כגוי לכל דבריהם".
מקבל, אבל זה עדיין מספרים שקשה למדודארץ השוקולד
לא כל-כך, אבל זה דיון ממש לא פוליטיקלי קורקט, ולמרות שפההדוכס מירוסלב
בפורום ביהמ"ד הדעות יותר תורניות, נראה לי שזה לא במקום 
אתה צודק שזה לא המקום המתאים לדון בכךארץ השוקולד
יתכן, לעולם לא נדע
הדוכס מירוסלב
מממ... לא חושב ששייך בכלל להכריע על פי רוב...נגרינסקי
זה כלל שנקרא "פוק חזי מאי עמא דבר", רק שהוא מרוכך מתקופתהדוכס מירוסלב
חז"ל...
אם יש ספק ולא יודעים את ההלכה, יש משקל חשוב למה שרוב העם (שנספרים) נוהגים ביחס להלכה בהתחשב בעובדה שמדובר בהבדלי מנהג, ושהם לא עושים איסור ברור.
זה במקרה שלספק...נגרינסקי
אנחנו לא מנסים להכריע הלכה אלא להטות את המשוחדות שלהדוכס מירוסלב
ידידינו היקר @ארץ השוקולד שקצת נלחם בכל מי שנוהג שלא* 
לגבי הספק, זה בכלל משהו שלא רלוונטי להוה מבחינת הפסיקה, גלשנו כאן קצת לנישתיות... המנהגים הקיימים והמפורסמים לא ישתנו ולא צריכים להשתנות
* ברור שהדברים נכתבו בחיבה, כן?! חחח


ארץ השוקולד

חחחחח הוספתי שם הבהרה שלא יחשבו שאני רב איתךהדוכס מירוסלב
ואז יחסמו אותי גם מפה 
צריך מבחן כדי לריב, לא?ארץ השוקולד
מה הכוונה?הדוכס מירוסלב
מבחני רבנותארץ השוקולד
הדוכס מירוסלב
משחק מילים מורכב
יש חולקים האם אסור להניח או פשוט פטור... יש נ"מסתם 1...
צדיקמבשר שלום
תודהארץ השוקולד
ידידי, אבל יש לנו כלל - סב"ל!!, ועל כן אסור לברך על תפיליןשלמה גר
בחוה"מ!
הרמ"א לא חשב שזה ספקארץ השוקולד
המשנה ברורה סבר שלא לברך, אבל האם כל מחלוקת הופכת לספק בין להחמיר ובין להקל?
(הרב עובדיה סובר שניתן להחשיב מחלוקות פוסקים כספק, אבל זה לא מוסכם)
התחום של ספיקות הוא עולם ומלואו
הדוכס מירוסלב
שמעתי פעם מישהו שרצה להגיד שככה מודדים גדול עולם (לא מסכים עם זה, והוא לא היה מישהו מי יודע מה גדול), אבל זה נותן קצת מושג.
נכוןארץ השוקולד
לעומת זאת, ניתן לומר שהמשנה ברורה מורה כך ולכן נראה לי להניח בלי ברכה
ספק ברכות להקל במחלוקת הפוסקים כן תופסהדוכס מירוסלב
פרט לאיזו עדה אחת ואמיצה 
אז ספקא דאורייתא לחומרא אמור לתפוסארץ השוקולד
השאלה אם סב"ל, שהוא ספק די מפורש, תופס בכל מחלוקתהדוכס מירוסלב
והאם זה מה שנקרא מחלוקת שקולה ויש ספק או שזאת מחלוקת לא שקולה ואין ספק, והאם מחלקים דווקא לפי עדות או בחלוקה בית יוספית, והאם אומרים ספק נגד הכרעת מרן בדין וכו'.
אני חושב שהעניין כאן הוא מנהג קדום שהבית יוסף בא להסביר ע"פ הזוהר.
הרי ידוע שאצל התימנים מקורות המנהגים קרובים מאוד לתקופת בית המקדש.
שמעתי אתמול רב שסיפר שלגבי הדס שוטה של התימנים, מצאו עדויות ארכאולוגיות (מטבע) מתקופת בר כוכבא שמראה שעליו מצוייר אדם שנוטל לולב עם המנהג הזה.
וכידוע התימנים לא פוסקים לפי הקבלה, בלי קשר לרב קאפח, ובכלל בקושי שינו מנהגים.
ועוד שאלה היא האם אפשר ללמוד בדרך שאתה למד מסב"ל לספיקות אחרים.
לא ניסיתי לקבל את סב"לארץ השוקולד
וחלק מהתימנים פוסקים לפי קבלה, זה ממש תלוי.
נדמה לי ש@נגרינסקי ידע להסביר את עדות תימן טוב יותר
אין תימנים שפוסקים ע"פ קבלה,הדוכס מירוסלב
מה שאתה אומר הוא דבר חידוש 
אולי אתה מתכוון למקובלים דוגמאת הרב שרעבי והרב חיים סינוואני? הם היו נוהגים כמו הרש"ש ע"פ מנהג ספרד (בחלק מהדברים), אבל ממש לא היו מערבים את זה בפסיקת ההלכה.
יש לך מקור אחר? אשמח לשמוע.
כנראה שאינך יודע שהתימנים נחלקים לבלאדים ושאמים, והשאמיםשלמה גר
הם כמעט כמו ספרדים רגילים והולכים הרבה לפי הקבלה, הם בעיקר היו ממחוז שרעב שמשם יצאו הרב סינווואני והרב שרעבי [שבמקור משפחתו תעיזי] ועוד
וואו! מה עשית ממני?נגרינסקי
אני רק צופה בדיון מן הצד...
אגב, פלוני... לגבי המטבע, זה בעצם סדרת מטבעות מתקופת בר כוכבא שבהם רואים את ארבעת המינים לבדם (לא איש שאוחז אותם), מהמטבע זה נראה יותר כאגודת הדסים משולשים דווקא למרות שזה לא כזה ברור... אם אמצא תמונה שלמטבעות, אביא אותה...
אשמח לראות. מה ששמעתי היה מהרב רצון ערוסי שליט"אהדוכס מירוסלב
אם אני לא טועה...
הנה...נגרינסקי
רואים כאן לולב אחד, אתרוג אחד, שתי ערבות ומלנתאות הדסים...נגרינסקי
האמת שזה מחזק גם את המנהג של להרבות ערבותהדוכס מירוסלב
ואולי אפילו יותר אותו לפי הצורה
מה זה? אפשר רקע על התקופה וכו' של המטבע?סתם 1...
מטבע מתקופת בר כוכבאהדוכס מירוסלב
תודה!!👍סתם 1...
שכחתי לכתוב: ישר כחהדוכס מירוסלב
זה כבר מנהג גאונים שמובאסתם 1...
כתב רב עמרם: נהגו במקומינו במתיבתא מכמה דורות, שלא לפחות מששים ושמונה ערבות כמנין לולב, ויש מוסיפים עד שבעים כמנין הפרים"
על זה מביא מרן:
"יש נוהגין שעושין פארות ערבה כמנין לולב שזהו ס"ח ושלשה כנגד אתרוג ולולב והדס הרי ע"א כנגד סנהדרי גדולה וכן מנהג בישיבה.
ובהגהת מיימוני כתב שכן נוהגים באשכנז וכן כתב המרדכי בפרק לולב אנן נהגינן ליטול ערבה כמנין לולב ג' קשרים כנגד ג' אבות סך הכל כמנין סנהדרין"
אשכנזים היו מוסיפים מלא ערבות ולא רק תימנים עם הדסים... מעניין איך זה היה נראה כל זה...

התלבטתי אם לפתוח על זה שרשורהדוכס מירוסלב
האמת שראיתי עם הדסים, זה ממש יפה ונוח לאחיזה. עם ערבות לא ראיתי. בטח נראה כמו ללכת עם שיח ביד 
וגם להחליף כל יום...
סתם 1...
הערבות יתייבשו כשהן בערימה כזאת גדולה? איפה הבוטניקאים פה?הדוכס מירוסלב
ממה שאני יודע ההדסים גורמים לערבה להשאר טריה עד סוף החג
מעניין, יישר כחארץ השוקולד
דבריך בהתחלה לא מובנים, הלא ברור שכל אחד מהצדדים לא חושבשלמה גר
שזה ספק, אבל לכן זה מוגדר כספק - כי יש שני צדדים!
אך מש"כ בהערה שזה גישה ייחודית לרב עובדיה ויש חולקים - אשמח שתרחיב
יש דיון האם ניתן להכריע במחלוקותארץ השוקולד
הרב עובדיה מאוד נטה שכן, אך לא ראיתי דברים כאלה רבות בפוסקים אחרים.
מוזמן לאישי להרחבה נוספת

לגבי תפילה בסוכה, זה מבחינה קבלית למיטב ידיעתי,שלמה גר
לגבי תפילין בחוה"מ אכן גם בבא"ח פרשת וירא כמדומני מציג את דעת האשכנזים כסוברים שיש להניח בחוה"מ [והיינו כדבריך בשם הרמ"א, מג"א וכו'],
וההסבר שלו למחלוקת הוא [ונחלקו בזה כבר ראשונים] - דהספרדים ס"ל שבחול המועד יש קדושה גדולה כעין שבת ויו"ט שהיא בעצמה "אות" ועל כן הנחת "אות" התפילין גורם זילזול כאלו החג בעצמו אינו "אות" [כבשבת ויו"ט], והאשכנזים לא סברו שיש קדושה גדולה שהיא בעצמה "אות" ועל כן חייבו הנחת תפילין
או "אות" או "מקרא קודש"סתם 1...
לא זכיתי להבין כוונתךשלמה גר
המחלוקת היאסתם 1...
או שהוא בכלל "אות" ולא מניחים בו תפילין כי אין צורך.
נפקא מינה
לדעה הראשונה אסור בתפילין לדעה השניה פטור מתפילין.
מחלוקת ממיעוט הימים של התפילין. "מימים ימימה"- מימים ולא כל ימים. ממעט ימים טובים ומקראי קודש למיניהם.
"והיה לאות על ידך" - בימים שבהם אין אות אתה מניח ובימים שבהם יש אות אין צורך.
אני, על פי הפסק של רבו של אבי מורי, אבל בלי ברכה.חסדי הים
מכיר מישהו שכזההלהבה והברוש..
כןימ''ל
קיימא לן כמרן. ספרדים בראבק.עברי אנכי
אני מניח בברכה... תימני...נגרינסקי
http://net-sah.org/blog/26057
הרב קאפח בתשובה כותב שמנהג תימן היה לא להניחסתם 1...
"תשובות הרב קאפח חלק א'"
עמוד שלא' :
"אין צורך להניח תפילין בחול המועד כי זו מחלוקת הראשונים אם חול המועד בכלל אות, ובתימן לא נהגו להניח וכך בספרד, אך האשכנזים נהגו להניח ואין לנו אלא מנהגנו".
השאלה היא אם פטור מתפילין או אסור בתפילין. מדברי הרב קאפח "אין צורך" נראה שפטור ולא אסור.
מכיר את התשובה...נגרינסקי
גם בתימן היו שהניחו, אלא שהניחו בצנעה...
עוד לא הספקתי לקרוא
סתם 1...
מעלעול במאמר שם נראה שרוב פוסקי תימן אמרו שלא להניחהדוכס מירוסלב
והרב רצאבי כותב את זה בלשון איסור.
חייב לציין את הבעייתיות במאמר הזה, הוא כתוב עם המון חזרות על דברים, פספוסים שנראים כמו חיתוכים של משפטים שלמים. או שהוא לא מוגה, או שהם לא העתיקו אותו טוב לאתר
הוא נראה כמו אחלה סיכום שלסוגיא...נגרינסקי
בכל זאתהדוכס מירוסלב
הורדתי את המאמר והוא בדיוק כמו באתר. קצת קשה סגנון הכתיבה...
יש שם הפניה למקורות,נגרינסקי
(אגב, כותב המאמר כתב ספר שלם על ציצית במשנת הרמב"ם...)
קטונתיהדוכס מירוסלב
(אני מניח שהסוגריים נכתבו מתוך הבנה שאני לא מעריך את הרב, אין לזה שייכות ח"ו. אני בכלל לא מכיר את הרב שליט"א הנ"ל. כולם כותבים מאמרים בשלב הראשון ככה, יכול להיות שמכמה וכמה סיבות המאמר יצא "לא אפוי" וזה הגיוני ולגיטימי)
גם שאר הפוסקים התימניים וכן הספרדים - כוונתם "לאסור",שלמה גר
דזיל בתר טעמא (בדברי הראשונים והובאו בבא"ח פרשת וירא כמדומני) מדוע אין להניח את התפילין [שהם "אות"] בחוה"מ? משום שהוא בעצמו "אות" ו"שימוש" באות אחר הוי זילזול בחוה"מ - ועל כן כולם כוונתם לאסור
זלזול זה לא איסור מוחלט...ארץ השוקולד
קראתיסתם 1...
לא עסק בזה כי אין כלל שאלה שצריך להניח או להפך...
היו כאלו שהניחו בצנעה בביתם כמו בתשעה באב בבוקר זו לא ראיה על מנהג אלא דווקא ראיה שהמנהג הנפוץ בקרב כלל הציבור היה לא להניח.
נכון, כך היה המנהג הנפוץ...נגרינסקי
לפי דבריו, לא ברור מה היה המנהג הקדום...
יש היום רבנים מיהודי תימן שמורים להניח תפילין...
לא אמרתי לא להניח או מה המנהג הקדוםזהסתם 1...
מצד אחד אדם לא כותב סתם בחול המועד כי זה לא צורך המועד (כותב לעצמו) מצד שני הרמבם ממעט ימים מתפילין ולא מזכיר את חול המועד מכאן שמניחים בהם, ידוע.
ובכל זאת במחלוקת גדולה כזו שהתחילה עוד לפניו היינו רוצים לראות התייחסות מפורשת, כמו לברכה על סוכר שגם חודשה לאחר חתימת הגמרא.
הנחת היסוד שלך שפיסקי הרמב"ם מחייבים את יהודי תימן, אך כברשלמה גר
הוכיח הרב רצאבי בקונטרס, מפוסקי תימן ובראשם "מהריץ" שכללי הפסיקה התימניים הינם כמו שאר הספרדים שבסתמא הולכים אחרי פסקי מרן השו"ע!! ורק כשיש מנהג ידוע כמו הרמב"ם או כמו אחרים אז הם משמרים אותו (ועל המנהגים יצא הרב עובדיה ע"ה, ולא רק על התימנים גם על שאר העדות), מ"מ גם אם היה הכתוב ברמב"ם מפורש שחובה להניח גם בחוה"מ, כל עוד שלא היה מנהג מבורר כדבריו, זה לא היה מחייב את התימנים
זה כששינו את מנהג תימן המקוריסתם 1...
רואים את זה בשותים.
אוקיי, אני מסכים איתך שזה לא אחיד בכל קהילות תימןשלמה גר
ויתרה מזאת גם בין פוסקי תימן האחרונים שבראשם עמד הרב קאפח וכן הרב צוביירי [כמדומני] - חלקו על גישת הרב רצאבי בעניין הלזה
זה לא כל-כך מדוייקהדוכס מירוסלב
ע"פ הרב רצאבי התימנים קיבלו את הכרעות הרמב"ם בדינים, היחס לשו"ע הוא מורכב מאוד ומעניין יותר מאצל הספרדים אפילו לפי הרב עובדיה זצ"ל.
אבל יש מקומות שהתימנים לא נוהגים כמו הרמב"ם בצורה מפורסמת, כמו למשל בשופר...
אנלא יודע מה איתך ידידי, אבל אני ראיתי את קונטרס "כללי מהריץשלמה גר
של הרב רצאבי שם הוא מוכיח מכמה וכמה מקומות כפי שאמרתי מקודם שבסתמא נוהגים כפסקי השו"ע
אני מכיר את אחד הרבנים שהם תלמידי הרב רצאבי מקרובהדוכס מירוסלב
מה שאני קיבלתי זה שפוסקים כמו מרן בסתמא אבל גם זה תלוי במנהג הקדום
נו, יפה! זה בדיוק כמו שאמרתי!!!שלמה גר
זה אומר שפוסקים כמו מרן מכמה סיבותהדוכס מירוסלב
א. כי הוא פוסק כמו הרמב"ם ב"80% מהפעמים" (שמעתי מכמה פוסקים).
וב. כי זה תואם את המנהג
יפה, כך גם מביאים האחרונים בשם הרמב"םארץ השוקולד
אגב, קישורית למאמר של רב בקי בנושאארץ השוקולד
המאמר/ים באנגלית, מזהיר מראש.
לא קראתי את המאמרים, אבל שוחחתי עם הרב בנושא ומעבר לכך הוא תלמיד חכם גדול.
@סתם 1... ממנו קיבלתי שהסיבה שלא מבוססת בעיקר על הזוהר
תודה!!
סתם 1...
ושאר הראשונים גם סוברים בגלל הזוהר?הדוכס מירוסלב
אפילו שלרובם הוא בכלל לא היה ידוע? 
ברוב עדות המזרח לא היו הולכים עם הזוהר נגד התלמודים (מכמה סיבות הגיוניות).
לא, הפסיקה השתנתה כאן בעקבות דברי הזוהרארץ השוקולד
אתה מתעלם במופגן מדברי "סתם 1" על הרב קאפח והרב סולובייצ'יק?הדוכס מירוסלב
לא,ארץ השוקולד
וביחס לגרי"ד, שמעתי מרב ששוחח איתו אודות כך, ולמסקנה אותו רב הורה שרק מי שיש לו מנהג מובהק *לא* להניח אז שלא יניח, אבל בברירת המחדל יניח.
יש מקור כתוב לגבי הגרי"ד?הדוכס מירוסלב
קשה לא לדעת מה ההכרות של הרב קאפח עם אשכנזים, אבל אני בספק אם הוא לא יודע כמו שאתה טוען.
מה גם שאני בספק גדול שזה היה משנה לו, כידוע מנהגי תימן הם עתיקים ולא השתנו במצוקת הזמן...
הרב קפאח הכיר אשכנזיםארץ השוקולד
ולגבי הגרי"ד, לא מכיר כתוב
הנה, ידידינו דלעיל כתב את הדברים בשרשור אחרהדוכס מירוסלב
נכון, כי מנהג משפחתו היה *לא* להניחארץ השוקולד
למה המנהג כזה קל בעינייך?הדוכס מירוסלב
זה מנהג שנהגו בו כל העדות שלא שינו ממנהגם.
ההכרעות שלנו מול הכרעות שהתקבלו במנהגים הן כאין וכאפס.
תורה מסיני, לא מסברא
לא קל בעיני, אלא באתי להעיר למישהו שאינו יודע מה מנהג משפחתוארץ השוקולד
אז אני חושב, שלאור העובדה שיש כאן "פוק חזי" ומאידך גםהדוכס מירוסלב
ראשונים שסוברים כך, וגם עדות שחזקות במנהגים עתיקים שנוהגות כך, ואפילו טעמים ע"פ סוד - היה ראוי שמי שאין לו מנהג ינהג שלא להניח.
לצד השני יש הרבה פחות כח, לפי השיטה של הרב הנ"ל שהבאת כן...
כרגע יש מבין פוסקי בני ימינוארץ השוקולד
ובאחרוני אשכנז יש את הרמ"א, המגן אברהם והמשנה ברורה שהאשכנזים נוהגים ללכת אחרי פסיקותיהם.
השאלה היא לא מה לעשות למי שיש לו מנהג אלא למי שאיןהדוכס מירוסלב
וכאן הכף נוטה יותר לדעת האומרים שלא
למה?ארץ השוקולד
2. מה לגבי אפשרות לקיים מצווה מן התורה מצד אחד, לעומת בעייתיות שאיננה איסור דאורייתא?
הפסיקה כרגע היא לפי מנהגהדוכס מירוסלב
אם היא לא לפי מנהג, אז נעשה "מנהג ישראל" כזה.
למה לחזור חזרה לכללים העדתיים?
אני לא מקבל את מה שאתה אומר שזאת "בעייתיות" זאת לשון בעייתית בעצמה
לא צריך לחזור בכל תחוםארץ השוקולד
מה עוד שרבים מהעולים הגיעו עם מנהג להניח
זה לא מצווה מהתורה אם התורה אומרת לא להניחהדוכס מירוסלב
זה מחלוקת אם אתה מקיים מצווהארץ השוקולד
אני לא מבין איך מוותרים על הסיכוי לקיים מצווה
מחלוקת שהוכרעה לרוב ככל עם ישראלהדוכס מירוסלב
ולכן, ע"פ כמה וכמה כללים וסיבות, יתכן שעדיף לפסוק כמו הרוב.
זה לא סיכוי לקיים מצווה אם לא מניחים.
הוכרעה?ארץ השוקולד
נכון, הסיכוי לקיים מצווה זה רק אם מניחים וממילא כדאי להניח

אבל תכל'ס, ברור שאנו נתווכח בכך, כי אנו חולקים במשקל הניתן לפסיקה על פי קבלה.
אנחנו לא חולקים במשקל וכו'הדוכס מירוסלב
קבלה היא חלק מהתורה, זה שיש אנשים שלא פוסקים על פיה זה לא כי היא לא אמת אלא שטוענים כי לא מבינים אותה מספיק וכן הלאה.
המחלוקת כבר הוכרעה, גם אם הרב ש"ך אמר אחרת.
פוק חזי וכנ"ל
אם אנשים מניחים בצנעאארץ השוקולד
יש מחלוקת במשקל הפסיקה לפי קבלה ואנחנו חולקים בה.
הכי משעשע אותי אלה שכדי להכריע במחלוקת אומרים שאין מחלוקת וכולם בעצם מסכימים איתם

פשוט מאוד לדעת מי הרוב, כבר דנו בזה, אתה חוזר לאותה נקודההדוכס מירוסלב
כל עדות המזרח לא מניחים ולפחות כמה מהאשכנזים, קרי יותר מחצי מעם ישראל.
כבר צוין לעיל שגם לא כל הספרדים...ארץ השוקולד
ויפה שאתה מתעלם מטענת הרב ש"ך.
איפה צוין לעיל שלא כל עדות המזרח?הדוכס מירוסלב
מה הקשר לש"ך עכשיו 
נגרינסקי ציין שזה נתון במחלוקת אצל התימניםארץ השוקולד
מצחיק שדווקא כאן אתה מחפש למחוק מנהגי עדות.
אגב, הבהרה קטנה:
הש"ך הוא מגדולי פוסקי אשכנז והוא כתב פירוש על השולחן ערוך חושן משפט ויורה דעה לפני כמה מאות שנים.https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F
הרב ש"ך שעליו אני מדבר כאן הוא מגדולי העולם החרדי מהדור האחרון.https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9A
אני חושב שכותבים לרוב הרב שך, בלי סוגרייםצריך עיון
יתכן, תודהארץ השוקולד
אנסה לשלוח קישוריות שובארץ השוקולד
והנה דף ויקיפדיה על הרב ש"ך עליו אני מדבר עכשיוארץ השוקולד
הוא לא כתב שזה נתון במחלוקתהדוכס מירוסלב
נרחיב על זה בפרטיות כי הדיון כבר ישן
שיעורי הגריד בסת"ם הוצאת מוסד הרב קוק עמוד עה'סתם 1...
תבורך, נחל נובע מקור חכמה
הדוכס מירוסלב
אגב, אבא שמע כרגע מרבארץ השוקולד
אני רוצה לשאול אותך משהו שונה-נחמיה17
אתה לובש בגדי חול בשבת חזון?
ר' אהרון לכטנשטיין הפסיק להניח תפילין בחוה"מ בשלב מסויים כדי לקבל מנהג א"י. זה היה קשה לו. אבל הוא קיבל.
למה בכל הדברים שלך אתה לא מקבל את זה כמנהג א"י אלא כמנהג טעות שנוצר מ"מונופול" של תורת הגר"א על ה"אשכנז" בא"י ורק לספרדים המנהג אחרת.
אבל הא אנחנו רואים שיש מנהגים בא"י.
שלמרות שהם לקוחים מתורת הגאון (לפחות רבים מהם) - בפוסקי ההלכה מצינו שהיחס אליהם כאל מנהג מדינה. (לדוג' לוח א"י לגרימ"ט מלא ב"מנהגי א"י")?
מי זה הגרימ"ט? גוגל לא עזר ליהדוכס מירוסלב
הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.נחמיה17
בסיסי באחרונים.
...הדוכס מירוסלב
לא כל עם ישראל אשכנזים
לה"רנחמיה17
חחחחחחחחחחחחחחחח מה?
הדוכס מירוסלב
הוא חיבר לוח שנה ומאוד בקי בזמנים בעיקרארץ השוקולד
ישר כחךהדוכס מירוסלב
מכמה סיבות:ארץ השוקולד
2. יש כאן מצווה מן התורה מצד אחד, לעומת בעייתיות שלא ברור מהי.
3. לא מדובר במנהג טעות, אלא מחלוקת פוסקים וממילא עולה השאלה האם ההכרעה מתאימה?
לא ענית לי לגבי בגדי חול בשבת חזון.נחמיה17
לא, כי כבוד שבת דוחהארץ השוקולד
אי אפשר להגיד שכבוד שבת דוחה מנהג בכבוד שבת!נחמיה17
לא הבנתיארץ השוקולד
מה גובר על מה, האבלות על ירושלים או השבת?
ועל כך השבתי שיש צד גדול לתת עדיפות לכבוד שבת, ולא מחמת המנהג.
אבל זה לא משנה יא אשכנזי!נחמיה17
אם המנהג הוא שלובשים בגדי חול. זה מנהג שהוא בדיני כבוד שבת (כשיוצא באבילות)- ולכן לא שייך לדחות את המנהג בסברא בדיני כבוד שבת שבזה גופא המנהג הוא להקיל ולהחמיר באבילות.
זו הכרעה אפשרית רק במצב שיש מחלוקת קיימתארץ השוקולד
ב' צדדים בסברה . אותו דבר לפני המנהגנחמיה17
ואחרי השאלה מה אתה עושה.
הרב מלמד בפניני הלכה הכריע ביחס לשבת חזון כפי שציינתיארץ השוקולד
מצורפים הדברים בזה:אולם למנהג אשכנז, כמה מנהגי אבלות מתחילים מראש חודש אב, נמצא ששבת חזון בתוך ימי האבלות. ואכן רבים באשכנז נהגו שלא להתרחץ בחמים לקראת שבת זו ולא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון. וכן כתב הרמ"א (תקנא, א, טז). אבל היו כמה מגדולי אשכנז שחלקו על מנהג זה, משום שאין להראות סימני אבלות בשבת. וכיום המנהג הרווח בקרב יוצאי אשכנז להתרחץ לקראת שבת חזון במים פושרים, בסבון ושמפו, וכן ללבוש בגדי שבת מכובסים. ויש מחמירים להחסיר או לשנות בגד אחד מבגדי השבת, כדי לבטא את הצער על החורבן (מ"ב תקנא, ו). (זמנים פרק ח, קטע כב)
אולי המנהג בחו"ל גם התערער.נחמיה17
לא
"יצא לי" להיות בחו"ל בשבת חזון.
יתכן, אבל אולי מחלוקת פוסקיםארץ השוקולד
מלבד זאת, ברגע שאתה יודע שמנהג מסוים התקבל על דעת פוסק מסוים, למה לא להתייחס לכך כמחלוקת פוסקים פשוט?
כי מנהג זה מעל עניין ריבוי הדעותנחמיה17
ואניי לא רואה הבדל בין מנהג שדעתו דעת יחיד ובין מנהג שדעתו דעת רבים- שניהם כח המנהג שוה ותוצאתו שווה.
למה?ארץ השוקולד
כי זה מנהג. נוהגים אותו עם או בלי גב גדול.נחמיה17
אבל שלא יהיה הבדל בכח שלו?ארץ השוקולד
וגם שם תראה שהרמ"א המתיר לעשות כפרות, מתיר כי זה "מנהג ותיקין" ולא סתם מנהג
תוד"ה "בגויל" ב"ב ב.-נחמיה17
"נראה לר"ת דדוקא בהוצא ודפנא אבל פחות מכאן אפילו נהגו מנהג הדיוט הוא ומוכיח מכאן דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה:"
אנייה מדבר על מנהגים בעלי שיעור קומה הלכתי מצד עצם כח המנהג.
לא ניתן ללמוד ממנהג בממונותארץ השוקולד
הרי בממונות "מתנים על מה שכתוב בתורה", וזה יכול לבאר את תוקף המנהג בממונות
לכן זה כ"ש.נחמיה17
בדיוק הפוךארץ השוקולד
לכן אם אומרים שפעמים לא סומכים על מנהג בממונותנחמיה17
כ"ש שכך גם בדיני איו"ה
אין כל שכן, כי זה עולם אחרארץ השוקולד
כן רק שאתה אמרת שיש תוקף למנהג עם בסיס כאילו אני אומר שלאנחמיה17
אז הסברתי שברור שיש מנהגים וכו'
הצעתי לברר את מקור המנהג, כי זה ישפיע על התוקף שלו לפעמיםארץ השוקולד
מקור הדברים בספר של הרב שמואל גנוטארץ השוקולד
תפילין
מרן זצ"ל נהג להניח בחו"ל תפילין בחוה"מ,כמנהג רובא דרובא של בני חו"ל, וסיפר שבליטא, ואפילו בוילנא, פרט לקלויז של הגר"א ז"ל, הניחו תפילין בצנעה בבית. וכשעלה מרן זצ"ל לארץ ישראל הסתפק האם עליו לנהוג כבני א"י שלא מניחים תפילין בחול המועד, והתבונן והכריע כדעת הפוסקים הסוברים שמצות הנחת תפילין אינו חיוב בכל יום ויום, אלא חיוב תמידי ומתמשך, ולכן שייך להניח תפילין בזמן אחר, כשיעור הזמן שהחסיר את זמן ההנחה בחול המועד. והסכים עימו מרן הגרי"ז. וכך נהג למעשה, שלא הניח תפילין בחוה"מ, אך "השלים" את הנחת התפילין של ימי חוה"מ, בימים שלאחר חוה"מ. ובקובץ תל תלפיות (קובץ ס') כתבו נכדי מרן זצ"ל דברים אחרים, כך: בן חו"ל שנשתקע בא"י, שאל בשנת תשל"ג את מרן זצ"ל כיצד ינהג לגבי הנחת תפילין בחוה"מ, שעד כה הניחם בחו"ל. והשיב לו מרן זצ"ל שימשיך להניח תפילין גם בחול המועד, והמשיך והוסיף שבחו"ל בכל המקומות נהגו להניח תפילין בחוה"מ חוץ מעירו שלח רבינו הגר"א זי"ע, וכשעליתי לארץ ישראל שאלתי ע"ז את הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ואמר לי להמשיך להניח גם בא"י. אמנם אני למדתי היטב את הסוגיה ויצא לי למעשה שלא להניח בחוה"מ, לכן אין אני מניח בחוה"מ, {ומרן זצ"ל עשה ע"ז התרת נדרים}. אמנם מכיון שרבי איסר זלמן הורה שיש להניח, לכן אמרתי לך שתמשיך להניח.
כמובן שזה גם קשור לתפילין במוסף ראש חודשסתם 1...
כדוגמת התימניםלישועתך קיויתי
גם הט"ז תוהה למה מורידיםסתם 1...
כל התימנים כציבור לא מורידים? שאמים, בלדים?
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם
כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאראחרונה
ויעקב חי כי עם ישראל קיים
ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.
נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》
צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).
וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,
הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.
מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר
חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי
הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.
מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג
יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר
בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.
גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל
(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")
תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר
על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)
יישר כחדורש טוב לעמי
היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון
פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור
אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר
כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.
ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.
(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)
אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור
"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"
לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
לצדיקים כלל ישראלים.
לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)
אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.
בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה
"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור
לרבנים מהקבוצה של האומר 
כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאראחרונה
זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.
בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.
מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי
לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.
גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.
דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר
גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.
הנה:קעלעברימבאר
# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
דקה 18.50
אחרי חיפוש שעשיתי.
שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני
לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי
אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.
מדייק -קעלעברימבאר
הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט
אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה
איסלם היא עבודה זרהשנונימי
בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.
אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.
'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.
הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.
הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.
כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!
מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom
כתוב במלאכיטיפות של אור
"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'
המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה
אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף
המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי
לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'
מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.
גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.
או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.
ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.
ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.
זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר
עושה אותו ע"ז.
כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז
אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן
קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...
צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר
כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.
או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)
ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"
ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל
כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור
לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף
אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם
אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר
הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.
רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.
למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?
אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?
לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור
ההבדל הוא:קעלעברימבאר
שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.
אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).
גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.
יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?
בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).
ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.
אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)
אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר
שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא
כן, זו כוונתיטיפות של אור
מה המקור?ה' אלהים אמת
על פי איזו גמרא במנחות?
הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?
כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר
לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז
מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור
איפה בגאונים?
לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת
שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו
לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור
"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.
איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?
אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.
'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.
'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"
האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר
"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?
כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ
לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר
הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז
תוכיח.ימח שם עראפת
ממש לא נכון.קעלעברימבאר
כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.
זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.
ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).
ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.
הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.
ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש
ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.
ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.
אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש
ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית
פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים
ואסור להאריך בדבר פשוט
כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר
נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.
ומותר להכנס לבית כפירה
אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי
אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:
תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר
ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.
ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.
ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.
אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.
לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"
ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם
ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?
גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי
זה אמנם נתון לדיון
אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)
הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.
בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.
האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?
בוודאי שלא.
כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר
ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.
זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות
יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן
לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...
מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...
יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...
אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)
אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי
אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.
עם זה אני מסכים לגמרי.
אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.
בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.
בקיצור לא מבין את הטענה שלך.
מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות
המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.
המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.
קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,
לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.
אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?
(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)
אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר
אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל
אין מחלוקתרודף מצוות
אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.
השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.
לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה
לא אותו תיאור אותה התגלות אל.
אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.
לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.
בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".
אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.
כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן
קונסרבטיזםטיפות של אור
(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)
איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!
מצאתינוגע, לא נוגע
ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.
אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..
הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.
גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.
זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.
זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.
מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר
עדיף למה?הסטורי
לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר
אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי
אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.
המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר
והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.
ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.
ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?
האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?
לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי
לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.
עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.
מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר
קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.
לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר
נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי
גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר
הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם
ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי
מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.
לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר
אז אשאל כך:
מגילת תענית אל מול ספר מכבים
*פךאריאל יוסף
ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!
ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.
השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר
ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.
אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים
אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!
אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.
לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר
כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).
ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?
תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!
כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".
כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר
כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.
אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי
יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!
וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.
השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר
שעשית לאבותינו בימים ההם".
להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.
לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.
ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.
ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).
מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!
אתה האפיפיור?
תירגע עם הקביעות שלך.
האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר
או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?
אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות
האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?
אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!
לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.
לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר
עבר לאומי בנרטיב.
אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.
גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה
אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר
הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר
אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר
מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,
או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?
זו דוגמא אחת.
או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?
אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי
אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.
אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.
אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר
ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.
אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.
משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.
מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.
האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).
לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.
אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.
כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי
ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר
נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה
חשמונאיםחסדי הים
למה?קעלעברימבאר
כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך
מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..
משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..
ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה
אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.
בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.
נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.
אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?
אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר
מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.
זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה
תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי
עבור מי שחדש כאן
לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר
ערב שבת היוםדורש טוב לעמי
וכבר טחנו את הנושא
מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה
אני הגעתי למסקנהשנונימי
בדור הזה רק ספרי ברסלב מכניסים באדם את התכלית הנצחית איך לעבוד ה' באמת.
התורה אמת ולעתיד לבוא כל הגויים יתגיירו (אפילו גם כל שונאי ישראל).
אבל חוץ מספרי ברסלב לא מצאתי תורה כל כך נכונה שמבררת בצורה נכונה את כל העירבוב שקיים פה בעולם כי הכל מעורבב טוב ורע - והכל בדקות ובעדינות.
ואני מאמין שכל השבח הגדול שרבינו רבי נחמן דיבר על עצמו הכל אמת לאמיתה.
אין תורה בעולם?טאבי
האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?
ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.
פעם ביקשו מרבי נחמן לומר תורהשנונימי
אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".
התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.
דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.
דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.
רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.
ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.
רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.
התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.
על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.
ועוד אמר רבי נחמן -
"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",
"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",
מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.
ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.
[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.
אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]
וואי, כמה טוב שהארת לי האור. מעתה אדעדורש טוב לעמי
להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)
מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.
אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.
כל אחד מפרש על פי עוונותיושנונימי
אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?
אולי אצלך השיגעון גדלות?
ואולי רק אתה מחלה חולפת?
יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?
אז אתה מדבר על חסידיו?
אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,
ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.
ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.
אני חושב שמתגבותך ניכר שלצערי צדקתי...דורש טוב לעמי
למה שאתה מסיק שיש לי משהו נגד רבי נחמן?דורש טוב לעמי
גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.
אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.
לאן אתה מכוון? ומה אתה רוצה?שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12
אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.
אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.
אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -
אז הוא יעקם את התורה כרצונו.
לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.
וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.
ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,
הרמב"ם!
רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?
וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,
וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.
רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.
משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:
רבי שמעון בר יוחאי
^
הארי
^
הבעל שם טוב
^
רבי נחמן
^
המלך המשיח
רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,
וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.
לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.
וואי, עם טיעוניך המנומקים, איך אפשר שלא להתשכנע?דורש טוב לעמי
לשאלותיך:
- אני מכוון לאמת.
- ורוצה לעשות את רצון ה'.
ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת
'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.
בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.
'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.
אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).
אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.
בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...
אגב דע לך שאתה עושה עבודה גרועה בלשווקדורש טוב לעמי
את תורת רבי נחמן זצ"ל.
במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?
במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -
(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).
אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...
מעט מן המעטשנונימי
הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.
אבל זו לא דרך האמת!
דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.
תפילה תפילה תפילה.
התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----
ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.
והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.
ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?
אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.
ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.
אם היה לי ספק כלשהו האם שגיתי לגביך - הוא נעלםדורש טוב לעמי
@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----
אז שיבוא הרב שלך ויגיד שהוא צדיק שלם ללא חטאשנונימי
צדיק שמעיד על עצמו שהוא נקי לגמרישנונימי
..טיפות של אור
תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי 
אם כל הגוים יתגיירו, אז:קעלעברימבאר
א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?
ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?
ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"
ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".
ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא
ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב
אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.
רוב הקושיות לא קשות מאדדורש טוב לעמי
אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב
"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"
אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.
קח בשבילךשנונימי
1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."
"כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."
"כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."
איפה כתוב שכולם יתגיירו?דורש טוב לעמי
ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?
חז"ל ידעו שיבוא משיח ויחזיר כולם לה'שנונימי
יחזיר כולם לה' זה לא יגייר אותם.קעלעברימבאר
חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.
גיור זה מילה טבילה ובית דין.
אין מקבלים גרים לעתיד לבוא
בפסוק 4 שציטטתישנונימי
"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."
אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:
היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'
זה לא גיור. זה הליכה ב7 מצוות בני נחקעלעברימבאר
כל הפסוקים שהבאת אומרים שכל הגוים יאמינו בה'קעלעברימבאר
יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.
איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.
ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?
"כי אתם המעט מכל העמים"קעלעברימבאר
ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.
גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.
אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.
ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.
משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.
"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"
ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד
ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו
ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"
הנה ג. זכריה ח כגדורש טוב לעמי
כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם
נלכה עמכם לשמוע דברי אלוקים. לא נלכה להתגיירקעלעברימבאר
"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"
מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה
אבל הכל יהיה על ידי משיח צדקינו - זה כמו רבי נחמןשנונימי
לפי הקבלה לא הגיוני שכולם יתגיירו, כי לפיקעלעברימבאר
הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.
לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.
וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.
הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים
כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה
גם בחב"ד אומרים רעיון דומהדורש טוב לעמי
כי זה על פי הקבלהקעלעברימבאר
אגב, מ"נלוו גוים רבים אל ה" ראיה שלא כולם יתגיירו.קעלעברימבאר
אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"
אם זה החלק בתורה שמחיה אותך - תדבק בו.קעלעברימבאר
אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים
רק מהשם אתה מבין שזה טעותחזק וברוך
ספרים מאוקריינה שבגולה.
