בגן הילדים כבר למדנו את פרשת השבוע, פרשת "נח", אבל כשעוסקים בה בגיל מבוגר יותר, מבינים שהיא לא היסטוריה, אלא אקטואליה. לאורך הדורות כתבו חכמינו שכל אדם צריך לשאול מהי "תיבת נח" שלנו בימינו. לאן אנחנו צריכים לברוח ולהתכנס לפעמים מפני "מבול" ההפרעות, הרעשים והבלבול שמסביב. היו פרשנים שהגדירו את "תיבת נח", את המפלט, כרגעי התפילה והלימוד, השבת ועוד. אבל הרב שלום נח ברזובסקי קורא בספרו "נתיבות שלום" לכל אחד מאיתנו לחפש את תיבת נח הפרטית שלו. כלומר, לדעת מה הנקודות החיוביות והטובות שבתוכנו, ולהעצים אותן. וכך הוא כותב:
"כאשר האדם מרגיש שפל וירוד, העצה היא – 'עשה לך תיבה'. בכל אחד יש ניצוץ אלוקי בתוכו, שממנו הוא מקבל כוחות עילאיים ויכול להתעלות, וזוהי תיבת נח שלו, שמצילה אותו מן המבול. לכל אחד יש עניין אחד שעליו הוא שומר, גם בכל המצבים הגרועים ביותר, וממנו אינו נסוג, והפרט הזה הוא תיבת נח שמצילה אותו בתקופות הקשות ביותר".
כלומר, תמיד יש משהו קטן וחיובי בתוכנו שעליו אנחנו שומרים, ובעצם – הוא שומר עלינו. כל אחד צריך לשאול את עצמו: מה התיבה שלי?



