וסתמא מי שמחזיק מחשב, זה כמו להכניס לבית מדרש אנציקלופדיה. זה מכיל דברים שחשובים ללימוד תורה, אבל זה מכיל גם הרבה דברים שלא קשורים ללימוד תורה, גם אם הם חשובים, והם באמת חשובים בפני עצמם, אבל זה לא קשור ללימוד תורה. אבל יש מקום לומר, שכיוון שבמחשב זה נתון בידו, שלא לפתוח דברים שאינם לימוד תורה, לכן היה מקום להקל, אבל מאידך הדבר ידוע שכשהמחשב מול האדם הוא "גולש" ממקום למקום בתוך המחשב, ואינו נשאר במקום אחד, ואם כן שוב יש חשש, ועל כן זה תלוי, שבאמת אם זה בית מדרש שנהוג בו והכל יודעים שזו הדרך וכך המנהג וידוע שהאדם שמכניס את המחשב אינו משתמש במחשב כי אם ללימוד תורה בלבד, אז סביר להתיר, אבל לא אחרת.

בפועל אנשים עלולים להסתכל "רק לרגע" במשהו אחר, ויש גם אנשים שאינם מקפידים גדולים, למשל אתה מכיר את אלו שקוראים את "מצב הרוח" או את "גילוי דעת" בבית הכנסת? ויש גם יותר גרוע מזה, אז בקיצור המטרה הרשמית לאנשים מקפידים זה באמת לימוד תורה, אבל מכיוון שישנם גם אנשים אחרים - וגם מקפידים עלולים להיגרר קצת - לכן אמרתי שנראה שזה יותר תלוי במנהג המקום, בהנחה שגם המרא דאתרא יודע מי יושב בבית מדרשו ובודאי ימצא את שביל הזהב עבורם.

שאם יש מישהו שיצא מדעתו זה מי שהוציא מהמחשב את הכל חוץ מהוורד

עכשיו בנוסף מה שיש לי להגיד - מחשב זה כלי כללי שבסתמא מכניסים בו הרבה דברים, כי כל אדם יש לו הרבה דברים להכניס במחשב. להכניס דברי תורה במחשב זה כמו להכניס ספרי קודש לבית מגורים. בית מגורים לא הופך להיות בית מדרש גם אם יש בו המוני ספרים, ובית מגורים לא הופך להיות בית כנסת גם אם יש בו מקום מיוחד עם ספר תורה. כי זה עדיין בית מגורים, וזה לא מכובד להפוך חלק מבית מגורים לבית כנסת, כי זה הופך את הבית כנסת לנגרר אחרי הבית מגורים. אז מותר להכניס ספר תורה לבית מגורים, אבל לא מתפללים אלא באופנים מיוחדים. כנ"ל מחשב - המחשב משול לבית מגורים. מותר להכניס למחשב כמה דברים שאתה רוצה וגם דברי תורה וגם דברים ששייכים לבית מדרש. אבל אם אתה רוצה לחבר יחד את המחשב והבית מדרש - זה פשוט לא מתחבר. זה לא מכובד עבור הבית מדרש לנהל אותו בתוך מחשב. ולכן אתה לא יכול לנהל לימוד בית מדרשי בתוך מחשב. אתה יכול מכאן ועד אחר כך לפתוח מעין בית כנסת, מעט מקדש מעט, אבל לא בית כנסת ממש. 

לו יצוייר שיש לך שני מחשבים, ובאחד יש רק דברים שמתאימים לבית מדרש - אז אפשר להבין. אבל אם יש לך מחשב אחד - אז ראוי לחשוש לכך שמחשב מבחינה זאת הוא כבית כללי, כבית מגורים, שכמו שאדם שיש לו בית מגורים אחד יכול לפתוח בית נוסף עבור בית כנסת לעצמו, אבל בן אדם שרוצה לפתוח בית כנסת בתוך בית מגוריו היחיד - זה אינו ראוי, וכך גם אין ראוי להשתמש במחשבך עבור בית מדרש, (וראוי להחמיר אפילו אם השתגעת והוצאת ממנו הכל) אלא אם כן זה אדם שכל עיסוקיו בתורה בלבד.

ובית המדרש ואף עשו בהם שפטים.

כנ"ל ההתנגדות למכוניות וכל שאר טכנולוגיות.

תמיד היו כאלה שהקצינו את הפחד מטכנולוגיה, והם תמיד הפסידו בטווח הרחוק. קיצונות לא מועילה

בוא נתחיל מזה - בית המדרש

שאתה צריך לפעמים בשביל לימוד תורה (לכל הפחות הערוך וחב'). אולי גם נוציא ספרי מוסר?

אין במחשב שום בעיה. אם יש בעיה היא באינטרנט והוא בקלות יכול להיות מנוטרל.

שאר מידע כמו פרוייקט השו"ת ואוצר החכמה - ממש לא בעיה להכניס לבית מדרש והמון בתי מדרש מחזיקים מחשב כזה.

ספרי מוסר זה דברי קודש לידיעתך, וחבל שיש אנשים שאינם מבינים זאת. ספרי מוסר אינם שונים ממהר"ל

הערוך וכל אלו הם בנויים אך ורק על דברי התורה. הם כמו "מילון תלמודי". זה משהו שכל מהותו היא לבאר את התורה

את הקשר וההקצנה המוזרה הזאת להשוות בין מחשב עם ספרי קודש בתוכו לבין הארי פוטר.

זאת הגזמה אשכנזית טהורה לשמה. לכן, כמו שאמרתי, אתה מוזמן להצטרף לדעת קודמייך שניפצו שעונים בבתי מדרש, ואז יצאו נגד המכוניות...

ואתה אמרת שאם אין בה דברים נגד התורה אז מותר להכניס לבית מדרש כי "למה לא".

עכשיו בוא נחשוב שנייה: אני נתתי דוגמא הגיונית לחלוטין - אנציקלופדיה. דבר שניתן להשתמש בו ככלי עזר לתורה. ואתה מניח שאם ניתן להשתמש בו ככלי עזר לתורה "אז למה לא". עכשיו לידיעתך יש מלא אנציקלופדיות תלמודיות וכדומה. למה שלא תכניס אותם במקום האנציקלופדיה הנכבדה-כבודה-במקומה-מונח שלך? עכשיו בוא ניקח דוגמא אחרת במקום אנציקלופדיה. יש מתירים לקרוא הארי פוטר בעברית בשבת, מכיוון שאפשר ללמוד מזה "לשון הקודש". עכשיו נניח שאתה חושב שזה לא מכובד. אבל נגיד לא הארי פוטר. נגיד סיפורי הרב להמן. ילדותי? בסדר תיקח את הסיפורים המקוריים לפני העיבוד. ראוי להכניס לבית מדרש? באוייצר שליד אולי כן. בבית מדרש ודאי שלא. אני מניח שגם את "מחולל התמורות" לא תכניס לבית מדרש. מזל באמת. עכשיו למה אנציקלופדיה שונה? בגלל שאתה חושב שהאקדמיה צריכה להיכנס לתוך בית המדרש? לא, היא לא

אין שום סיבה לא להכניס מחשב, וכמו שכתבתי למטה, אני מכיר פוסקים, חלקם חרדים, שמשתמשים במחשב בבית המדרש.

לא טענת שום טענה שבאמת מצביעה על חוסר הגיון בדברים. זכותך להתיר מחשב בבית מדרש, אבל זה לא קשור למה שאני אמרתי.

הבעיה היחידה לשיטת האוסרים היא מראית עין וערבוב בין מחשב "טוב" למחשב "רע".

שכאן יוצא שכרם בהפסדם. כי מרוב בערות בנוגע למחשבים, יש יותר סכנה שיפלו במחשב "רע".

וכאן ניכר מהלך שקורה במשך כל ההיסטוריה, הקיצונים גורמים לבערות, ומרוב בורות קורים הרבה נזקים, ואז גם ככה הם מיישרים קו עם כל העולם כי אי אפשר בלי.

תראה לי את הקיצוני הכי קיצוני בעולם, אפילו סאטמר, שילך בלי שעון היום.

וגם אצלם, אפילו שהרב שלהם כתב במפורש נגד מכוניות, ברור לך שנוסעים במכוניות. נכון? בדיוק...

אני מניח שגם לך יש טענות צודקות בחיים, ואולי גם זה. ואולי לא. אבל בכל מקרה זה עדיין לא קשור למה שאמרתי

אם אין לאדם מקום שישמר לו, אפילו חפץ שלכל הדעות הוא לא ראוי (לא מדבר על אסור, אלא לא ראוי), והוא לא יתרכז כל התפילה ו/או יפספס מניין, מישהו יחמיר?

ועשיתי את זה במשך יותר מעשור ואף פעם אף אחד מרבותיי לא אמר לי על זה כלום, ורובם המוחלט פוסקים וחלקם גם רבני עיר.

ושואל אותם שאלות הלכתיות על גבי שאלות, וחופר להם על גבי חפירות. וחלקם גם העירו לי על דברים הרבה יותר קטנים וקלים.

סמוך עלי, הם לא סוברים שזה אסור.

אתה עושה פלפולים מוגזמים כדי שהם יסברו אחרת ממה שהם סוברים

גם אם הם סוברים ככה אני סובר אחרת, עם כל הכבוד..

אני יודע שיש לי דעות שונות בהרבה דברים ואני אוחז שהם גם נכונות. ממש כמוך...

ואם תסבור ככה גם אח"כ, לחיי!

אבל אני באמת אשמח אם תעשה ישוב הדעת בעניין

אלא על העולם סביבך. איך מתנהגים במקום קדוש. לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובתרמילו ובפונדתו וכו'

כמובן יש לנו חכמים בימינו שיכנסו וישבו לדקה כדי שהקב"ה יבין שהם מוכנים אפילו להתעכב בבית מדרש אם זה יתיר להם לחלל את קדושתו. זה לא מתיר את זה

אני לא מבין איך הגעת מלימוד תורה לחילול קדושה

הר הבית זה לא בית מדרש ולא בית כנסת, אבל זה מלמד אותנו את הדרך הנכונה להסתכל על דברים. אני חושב שמי שנפגש בהלכה הזאת, צריך להתעמק בה לפני שהוא מחליט שזה לא כמו בית כנסת וזהו. אז בהר הבית אסור אפילו בפאונצ', ובבית כנסת לא נכנסים בילקוט. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את ההגיון. זה לא היגיון זה תחוש. זה רגש. אבל לאנשים היום פשוט אין רגש

והיא ההפך ממך.

מכיר את הנזיפה הירושלמית "לא דייך מה שאסרה לך התורה"? הרמב"ם כתב על זה שזה אחד הדברים הכי יפים שהוא ראה אי פעם.

למד את הרמב"ם ההוא כדי שתבין באמת איך מתקדשים במותר לך.

אח"כ קרא ספרי מוסר של מקובלים, כדי שתבין איך אפילו הם ראו את זה.

דע שאם אתה מקצין לחינם, זה בגדר "עתיד אדם ליתן דין וחשבון" של הירושלמי בקידושין.

בנקודה שאמרתי אני  באמת מסכים איתך

בכל אופן הדיון נהיה מעגלי... לילה טוב!

אווירה חשובה יותר ממחשב שעוזר בלימוד

בהתחשב בנתון

"שזה פוגם באווירה"

ובכן - צריך לשאול: האם זה פוגם באווירה? 

ומבחינתו כל הדברים האפשריים הם חושבים ומתקבלים על הדעת באותה מידה - אדם כזה יחשוב על מחשב שעל דבר שכולל *כל מיני דברים*

לעומת זאת מי שמבחינתו החיים נועדו רק לתורה, אז גם המחשב נועד רק לתורה, ואם במקרה יש בו דברים סתמיים זה לא בעיה שלו. 

בדיוק כמו שאם אני מדבר עם תלמיד ישיבה או עם סטודנט או עם עיתונאי, אז לכל אחד המילה "מאמר" *בסתמא* אומרת משהו אחר. כי כל אחד לפי האסוציאציות שזה מעלה אצלו.

ולכן בית מדרש ששם התפיסה מתאימה לכך שמחשב הוא דבר שנועד קודם כל לתורה, אז זה בסדר, ובגלל שבהרבה מקומות זה לא כך, אז צריך להיזהר ולבדוק מה קורה במקום שאתה בא אליו

סוגיות כאלה לפי צורת השאלה אפשר להסיק, הוא שאל "האם זה מכובד"? כלומר יש פה קודם כל בעיה, לדעתו, והוא שואל אם יש דרך להגיד שבכל זאת יהיה מותר

מבחינת בית הכנסת/בית המדרש כן, זה כמו לשאול אם מתאים להכניס לשם מחברת או כלי כתיבה. אדרבה, המחשב הוא כלי מאוד יעיל ללימוד.

אבל מבחינת הציבור זה כבר תלוי בנוהג שבמקום, לא ראוי לעשות מעשה חריג גם אם זה דבר מותר וטוב כשלעצמו.

@alezish

יש הרבה רבנים שפשוט כותבים ספרים ודברי תורה וחיבורים ומאמרים תוך כדי לימוד...

לא מסכים?

מכיר 3 פוסקים שאחד מהם מפורסם מאוד שבבית מדרש יושבים עם מחשב פתוח.

ועוד כמה וכמה ת"חים שהם לא פוסקים שגם עושים את זה... חלק עם השקפה קנאית אפילו חח

עם כולל אברכים שלומדים הלכה ברמה של פוסקים.

מה החשיבות של מרכז על נניח דרכי הוראה (לא יודע אם לומדים שם עם מחשבים, סתם מביא דוגמא)? הכמות של התלמידים?

מילא נניח ישיבה קטנה וחדשה שהתלמידים בה "ככה ככה" ולא סגורים על עצמם, הייתי מבין.

אבל איך אפשר למדוד חשיבות של בתי מדרש "רגילים"? לפי הרב הכי גדול שיושב שם? לפי העיסוק התורני שלו? לפי אחוז הת"חים? לפי מספר התלמידים? לא כל-כך מבין את זה

אם ככה אז כמו שאמרתי, יש מלא מקומות חשובים יותר ממרכז שיש להם מחשבים בבית המדרש

למרות שבעצמי מעדיף ספרים כי זה יותר נעים בידיים

רוב הלומדים לא מבינים במחשבים ומחשב הוא גם עסק יקר לפעמים, מה שלא רלוונטי לכל לומד תורה

לא כל כך הבנתי את הראיה... בישיבה שלמדתי בה היו הרבה עם מחשבים רק לא ישבו בבית מדרש כי לא היה צורך. בד"כ משתמשים במחשב בבית המדרש לסיכום סוגיות, כתיבת מאמרים וספרים וחיפושים במאגרים תורניים כלשהם

אדם שמחשבותיו בחיים כוללות כל דבר אפשרי - בית המדרש

ויש רב אחד שהוא פוסק מאוד מפורסם שראיתי הקלטות שלו עובד על מחשב במזרח של בית המדרש...

מכל הפוסקים שאני מכיר ויודע לגבי השימוש שלהם במחשבים יש רק אחד שנגד מחשב בצורה גורפת (רובם מהציבור החרדי, אגב).

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

קראתי השתכנעתי

נחמד מאוד

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.