רק אעיר - אין מה להשוות בין מסר של חז"ל שנאמר מתוך עניים של תורה, בנוסף אני סובר שהוא נאמר דווקא כאן על הפסוק הזה מתוך חשיבה מעמיקה וכוללת על כלל המקרא.
הדברים שלך על אמונת חכמים במסגרת הדרש, ועל רוח הקודש האופפת את הדרש תמוהים ביותר,מהמוחש, מהמושכל, ובעיקר מהמסור. {בלי קשר לכך שיש בנינו תהום בפרשנות המושג רוח הקודש ואחד מאיתנו טועה}
מהמושכל, דרשות חז"ל מלאות במחלוקות, אם זה רוח הקודש האומרת להם את מה שאירע למה ישנן מחלוקות? {דוגמה קלאסית בפרשתנו על וה' ברך את אברהם בכל, עיין במדרש ועיין ראב"ע ורמב"ן}
מהמוחש, הרבה פעמים חז"ל מדמים את אדום ואת עשיו - למלכות רומא למרות שברור לנו שאין קשר בין השנים. התשובה היא שחז"ל אומרים שעשיו עבר 5 עבירות בו ביום מדמה את החייל הרומאי שבוזז אונס ורוצח. זוהי שיטת חז"ל בדרש להשתמש בתנ"ך כדי להעביר מסר דרכו, לא היה להם ספרי מוסר כמונו.
מהמסורת- הטענה שלך קשה מאוד.
כדי לטעון כמוך אני צריך למחוק מסורת שלימה של דרך לימוד, מסורת שעוברת מראשוני הגאונים ואד אחרוני הראשונים בכל מקום שהם. שיש הבדל מהותי בין דרש לפשט, והדרש של חז"ל איננו מפרש את פשט הפסוקים ואין בו רוח הקודש כלשהיא, והפשט המקרא הוא הבנת הכתוב כמות שהוא. - רס"ג רב שרירא גאון, רב שמואל בר חופני, רב האי גאון, רש"י, רבי יוסף קרא, רשב"ם {עיין בפסוק ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה} ראב"ע, רמב"ן, רד"ק, הרמב"ם ובנו.
אני מציע לך בחום רב לקרוא את הספר "עד היום הזה" - של הרב אמנון בזק. - בפרק פשוטו של מקרא ומדרש אגדה. {המקורות משם}
בנוסף אני מציע לך להאזין להרצאתו של פרופסור אוריאל סימון "פשט ודרש שני מלכים שני כתרים"
יש בימינו - סוג של צרות אופקים.
מצד אחד יש אנשי פשט המזלזלים בדרש.
מצד שני יש אנשי דרש הקוראים את המקרא בעניים של דרש.
כל אחד מהם מקבל רק צד אחד של התמונה.
החכמה היא להכיל את שני הצדדים ולא לערבב בניהם.
ונסיים בדברי רש"י - שמות ו' - ג- ד {הובא בספר עד היום הזה}
"לכן אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אופניו, והדרשה תדרש, שנאמר הלא כל דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע - מתחלק לכמה ניצוצות.
שבוע טוב!
