אז שלום לכולם!
היה בא לי לשתף בכמה תובנות שעלו לי לאחרונה.
בשבוע האחרון אחד הניקים החשובים כאן כתב לי. הוא אמר שדרך הכתיבה שלי אפשר להרגיש שאני אדם שנותן הרבה מאוד לאחרים והוא העלה שאלה.
הוא אמר "אם את דואגת כל הזמן לאחרים מי ידאג לך?".
וזו שאלה שאכן מסתובבת איתי.
יצא לי לאחרונה להיות בקשר עם הרבה מאוד רווקים ורווקות וניסיתי לעזור ולחשוב ולקדם שידוכים ולחשוב ולנסות ולנסות שוב. ופתאום חשבתי על כך והתבהר לי שאף אחד מכל האנשים שדיברתי איתם כולל הקרובים אליי.
לא חשב לשאול בחזרה אם הוא יכול לעזור לי ואיך.
ברור לי שכולם טובים והכי מקסימים שיש והם בטח לא עשו את זה בכוונה.
ולכן חשבתי לכתוב את זה כדי להעלות למודעות.
יש מסביבכם אנשים שמתאמצים בשבילכם ומנסים וחושבים עליכם.
וזה לא מובן מאליו. בכלל לא מובן מאליו!!
תעבירו את זה הלאה.
אל תישארו במקום המקבל. תנסו לתת לו בחזרה. תשאלו גם אתם, איך אפשר לגמול לו?
אם הוא רווק או רווקה אתם יכולים לנסות גם לחשוב עליו.
אפילו עצם האמירה "אני רוצה לחשוב עליך" מחממת את הלב.
ואם אין לכם מישהו להציע תמיד אפשר להתפלל.
היציאה מאזור הנוחות של המקום המקבל אל עבר המקום הנותן
מביאה אותנו להיות שותפים לאותה דרך.
כי כולנו בסופו של דבר שותפים לאותה דרך 
והלוואי שנזכה כולנו להיות תמיד בצד של הנותנים...
ה' ישלם שכרך בעוה"ז ובעוה"ב.
