מכירים את זה שהכל נדפק פתאום? כאילו לא הכל, אבל זה לרגע מרגיש כמו הכל?
כשמכל עברים חשיכה לואטת
ויש תחושה של מצוד
כאילו מחפשים אותי, כדי שעוד משהו יידפק לי בחיים
וגם כשאני כותבת על זה אני מרגישה את כל עצמת החיים הטובים
פשוט יש ימים כאלה רגישים מאד
שהדמעות עומדות בקצה העין
מחכות להישפך
ואני מסתכלת ימינה ושמאלה ומחפשת את האדם הבאמת קרוב שיכיל אותי
את החברה הטובה שתחבק אותי
ופשוט אין?
יש הרבה אנשים טובים, אבל אין את החיבור הזה שיכיל ויחזיק אותי כשכל כך קשה לי?
אז איזה כיף שיש אתכם!
אני מודה לכם על הפורום הזה והאפשרויות שלו!
פצלש לניק ישן

