אבל לחלוטין יש אנשים כאן שמדברים עם עצמם 

אז עדין אי אפשר לדעת שזה לא אותו אחד.

במקרה הזה לא נראה לי שזה אותו אחד,

הרעיון הוא שלא ניתן לדעת

אמרתי במפורש שבאופן כללי יש טרולים כאלה ,

שמשקיעים ואפילו עונים לעצמם

לא יודע מה העניין להיכנס לעבודת ה' של האישה-
אם היא לא עובר איסור ומקיימת הלכה בצורה בסיסית- מה אכפת לן?

כן, למעשה, אלא אם כן אתה לא מגדיר אף רב  קהילה חבד"ניק כת"ח.

להלכה למעשה, קיבלתי מרבותי שלא ראוי ללכת היום עם פאה, בטח לא פאה שתופסת את העין,

וב"ה אצלנו זו לא שאלה בכלל. אני גם מבין את החילוק שעושים וגם דעתי הקטנה מצטרפת אליו.

אך עם זאת-יש ת"ח שמתירים, וכל עוד אישה הולכת בגדרי ההלכה, נראה לי לא שייך שבעלה 

יתערב בזה.

טובה יותר.  בשו"ת יביע אומר הרב יוסף זצ"ל הביא כ-86 פוסקים (כמניין פאה..) שאוסרים פאה נוכרית.

זה בסדר גמור.

(כלומר אם אתה רוצה לאפיין ספר, למשל כמשהו שיש לו כריפה ודפים ואותיות בפנים, לתת דוגמא לחומש ולהארי פוטר זה רעיון שממחיש את העיקרון יפה.*)

*רצוי להוסיף 'להבדיל'

בגלל שזה דבר מקובל ויש גדולים שהתירו אז ניחא..

כמו שרוב מוחלט של האנשים לא יפסול בנות שמסתמכות על ההיתר של המשנה ברורה..

בעניין הרב בוטבול אני נוהג לומר על חטאים ''לא נורא, עוד מעלה''

גם אני הקטן חושב שעדיף מטפחת. אבל עדיין יש דרך לדבר על גדולים וענקיים,

שמבינים את ההלכה אחרת מההבנה שלנו.

אפשר להגיד שלא מבינים, אפשר להגיד שתמוה לנו איך. אבל יש שפה שבה מדברים על גדולי ישראל ויש שפה שהיא מחוץ לתחום.

מהאתר "דורש ציון" של הרב בן ציון מוצפי

שאלה - 62231 
לכבוד הרב מוצפי שליט"א ראיתי שהרב כתב על פאה שהגרב"צ אבא שאול אסר ובספרו אור לציון ח"א סי' יא התיר ושמעתי ממורה שהיא קרובה של הרב אבא שאול ששאלה אותו מה ראוי ללבוש השיב לה פאה 
תשובה 
דבר העורך : 

אין גבול לשקר, אין גבול להטעיה, אין גבול להחטאת הרבים, אין גבול לטפשות. 

האור לציון מדבר שם בנשים ששערן היה מקריח, והדביקו שיער שלא תתגנה בפני בעלה, ועליו כיסו ברדיד. ומה שהליץ על אותן שגילו שיער זר הוא דוקא בגרושה ובאלמנה לפירוש החתם סופר , וכמו שכתב בפירוש באור לציון בתחילת דבריו ושנה כן בסיומן. שיש לגרושה ואלמנה דין פנויה שלדעתו אינה חייבת לכסות ברדיד את פיאתה המצומקת שלא תתגנה מחוסר שיער. 

מעולם לא כתב הרב שמותר לאשה נשואה לילך בפיאה ברשות הרבים, ובודאי לא בפיאות הפרוצות והשחצניות הללו.

מורנו הרב שליט"א שימש אותו כארבעים שנה מיום היותו בן י"ב שנה למשך שנים ארוכות, והיה איש סודו בענינים רבים.  עשרות רבות של בחורים שביקשו לינשא והבנות הצדיקות מעטות היו לפני 45 שנה, ודרשו פאה, והרב אבא שאול הורה להם לבטל השידוך, ויש עוד עדויות של עשרות תלמידיו שמפני הכבוד לא נפרסמם, על מה שמעידים בשם משפחתו. וכבוד אלקים הסתר דבר. 

אם השאלה מה אני חושב..

אז לדעתי בכלל כיסוי במטפחת הרבה יותר יפה.  

לגבי הלכה..

מה שמותר זה פיאות ניכרות!!  (שהרואה ישר מבחין שזו פאה)

וגם הרבי מלובביץ' דיבר על פיאות ניכרות,  וכבר הוכחתי את זה מהמכתבים שלו 

ובכלל, העדיף פאה רק בגלל המציאות העגומה שהייתה בזמנו שנשים התביישו במטפחת.

וכבר הוכחתי את זה פעם  -> אני אענה לך פעם אחרונה על הכל ביחד. זה יהיה קצת ארוך 

לגבי פיאות שלא ניכרות- אסור.  ושום פוסק לא התיר את זה

(יש שיעור של הרב שבדרון, שהוא צועק "תביאו לי למדן אחד שיוכיח לי שפאה כזאת מותרת)

אם יש היום איזה רב שפתאום מחליט שזה מותר, אי אפשר לסמוך עליו

רב זה לא משה רבינו שיוריד לנו תורה חדשה.. אם אין פוסק שקדם לו הוא לא יכול להחליט לבד

הבאתי את מה שאמרת - שהוא שכנע נשים לשים פאה ואמר שזה יותר יפה

והוכחתי שזה מדובר על פאה ניכרת    

פשוט, הוא נכנס לראש של האשה כדי שתסכים

כל דבר צריך להסתמך על פוסקים.. 

אם אין פוסק קודם שמתיר, שום רב לא יכול פתאום לבוא ולהתיר.   

גם אם הוא קרא לזה תקנון, (שזה נשמע סמכותי משהו)

וגם אם זה כבר מופץ באלפי עותקים והשתרש בציבור 

אמת לא משתנה

בשביל זה. לדוגמא החזון איש חולק לפעמים על הט"ז שהיה כ300 שנים לפניו. 

אם אשה אמורה לכסות את הראש כי שיער באשה ערווה

אי אפשר פתאום לבוא ולהתיר דבר שבעצם מבטל את העניין...  אין לזה שום סמך

כמו שתגיד שיש מצווה לכסות את הגוף 

אבל מותר ללכת בבגד שיראה לאנשים כאילו אני ערום

שמבין בלימוד, מבין את זה. יש חיוב לכסות את הראש. פאה היא דבר חדש יחסית. אם חייבים פאה מה עשו אימותנו לאורך התנ"ך שעוד לא המציאו את הפאה?. 

הרבה צדיקים אמרו את מה שאמרת בתחילת ההודעה..  והם לא "סוג האנשים בערוץ"

ביניהם הרב שלום שבדרון זצ"ל שיש לי את השיעור שלו בפלאפון..

אם את רוצה לשמוע בעצמך אני אעלה את זה..

לא מכובד להקטין את מי שחושב אחרת..

ואגב,

אם התכוונת לנשים בבני ברק עם פאה, הן נגועות בעניין

וודאי שהן יענו תשובות אחרות 

אני מציע שתסגרו את זה ביניכן..

אני בורח... 

כתבתי פעם בנידון:

(ואני מדבר על שיער שנראה כשיער רגיל, בלי צבעים מסנוורים ותסרוקות מפוארות. היום אנשים התרגלו לראות שיער נורמלי בתולות. אם היא התחתנה, זה פתאום מגרה לראות שיער רגיל? רק בגלל שיש צועקים שזה אסור, זה נהיה מגרה, מים גנובים ימתקו.) 

כתב הרמב"ם בפה"מ שבת ו,ה: "פאה נכרית - כעין נרתיק, מדביקין בו שיער נאה מאוד, ולובשות אותו על הראש באופן זמני להתיפות בשיער". שיער תלוש הוא איבר מת, ואין איבר מת נחשב כחלק מן האשה ואין בו דין 'ערוה' (והרי אסור להסתכל דוקא ב'ערוה'. והרמב"ם בהל' ק''ש ג,טז הגדיר את כל גוף האשה כערוה) כמו שנאמר בהל' אסו"ב א,יב: "הבא על ערוה מן העריות והיא מתה, פטור", ולפיכך הפאה מועילה לכיסוי הראש ככל כיסוי תלוש אחר. ובהל' שבת יט,ז הרמב"ם מנה אותה בין התכשיטים שנאסרו על האשה ללובשם ולהוציאם לרה"ר שמא תחלוץ ותראה לחברותיה, וקצת משמע מזה שדוקא בשבת אסור לצאת עמה לרה"ר אבל בחול מותר. ובאמת לא מצינו שחז"ל ציינו שאסור לחבוש פאה נכרית ברה"ר, אף שהיתה ידועה בזמנם שהרי שהזכירוה בכמה הקשרים שונים (גמ' נזיר כח,ב, שבת סד,ב, ערכין ז,ב).

ראיתי מי שטען שבעבר הפאות היו נראות רע כמו קש ולכן התירום. אך לא משמע כן מדברי הרמב"ם בפה"מ דלעיל: "מדביקין בו שיער נאה מאוד". וראיתי מי שהוכיח זאת מהגמ' נזיר כח,ב, ואיני זוכר כרגע מי, שהגמ' כתבה שלדעת ר' מאיר הבעל יכול להפר את הנזירות שאשתו נדרה, ואף ש"אפשר בפאה נכרית", עדיין זה בגדר נדר שבינו לבינה, משום שלבעל לא נוח מכך כי זה יגרום לזוהמא וזיעה בראש האשה. והנה הגמ' לא כתבה טעם יותר משמעותי - שהשיער ייראה פחות יפה, משמע שנוי השיער הטבעי והפאה הנוכרית זהה.

עוד ראיתי מי שטען שכשם שאסור לאשה ללכת בבגדים שצבעם זהה לצבע גופה, כך אסור לה ללכת עם פאה. אך לא מסתבר לומר כן, שהרי מדאוריתא האשה חייבת רק בכיסוי ראש חלקי (ואין כאן מקום להרחיב), ומשמע מכך שעיקר הקפידא של תקנת חכמים היא שיהיה כיסוי על ראש האשה, ואין עיקר הקפידא בעצם גילויו של השיער. וראה משנה סוטה א,ה: "רבי יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותרו", ולא נפסקה הלכה כר' יהודה - משמע שאין איסור עצמי בהסתכלות בשיער האשה, אם אין כוונה להנות בכך (גם גברים נוכחים במעמד השקאת הסוטה, הל' סוטה ג,ה). לפיכך כאשר ישנו כיסוי בצורת פאה, הדבר כשר, אף שהאשה נראית כבעלת שיער גלוי. לעומת זאת, בשר האשה באיבריה המוצנעים, הוא עצמו אסור בראיה, ולכן בגד שנותן אשליה שהאשה לא לבושה אסור.

ובאמת לא מן הנמנע לומר שמטרת הכיסוי היא לא בעיקר לתוספת צניעות, אלא כדי שבנות ישראל ילבשו מלבוש המסמל כבוד כפי שהיה מקובל בעבר, כמבואר בהסברו השני של רש"י כתובות עב,א ד"ה אזהרה: "מדעבדינן לה הכי לנוולה מדה כנגד מדה כמו שעשתה להתנאות על בועלה, מכלל דאסור. א''נ מדכתיב ופרע, מכלל דההיא שעתא לאו פרועה הות, שמע מינה אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש וכן עיקר". נראה שמקורו של הסברו השני של רש"י הוא מדרש רבה ט,טז: "דרך בנות ישראל שמכסות ראשיהן, לכך היה פורע ראשה ואומר לה – את פרשת מדרכן של בנות ישראל שמכסות ראשיהן, והלכת בדרכי אומות העולם שנשותיהם מהלכות וראשן פרוע, הרי לך מה שרצית". ויש לשאול על המדרש, מה פשר ההשוואה לאומות העולם, ולמה לא הוזכרה כאן הפגיעה בצניעות? אלא נראה שהמדרש אינו טוען על האשה שהפגם שעשתה בקשר לכיסוי ראשה הוא רק חוסר צניעות שהרי לא הזכיר כן, אלא דוקא בכך שלא הלכה בדרכן ומנהגן של בנות ישראל (ששונה ממנהג הגוים). ניתן לדמות זאת למנהג בחורי ישראל בימינו לחבוש כיפה לראשם: אמנם יש בכך גם צניעות, אבל עיקר הפגם בגבר שאינו לובש כיפה הוא לא חוסר צניעותו, אלא בכך שהוא לא לובש מלבוש שנהגו בו ישראל, אלא הולך בצורה שבעינינו היא ניוול. מדברי המדרש ורש"י יוצא שמכיוון שכיסוי הראש אינו נובע דוקא מצניעות, אלא בגלל צורת הלבוש שבזמנם, לא יהיה פגם באשה החובשת פאה לראשה אפילו שאינה מסתירה מיופי שערה מאומה (ואפילו אם נאמר שהטעם הוא רק צניעות, אין לדרוש טעמא דקרא ולחתוך הלכה על פיו, וכמו שאין מערערין על שימוש ב'שעון שבת' בטענה שהתורה רוצה שלא נדליק ולא נכבה דבר).

(ואצרף רשימת עשרות פוסקים ודבריהם בהודעה נפרדת. אבל לקמן כברתי סברות והוכחות מהמקורות, בלי 'רק' להסתמך על פסיקת אחד האחרונים)

• את התשובה לשאלת שואל השאלה אפשר למצוא בדבריו של הרבי מליובאוויטש זצ”ל בעצמו וכן בדבריהם של גדולי הדור האחרים, שהעדיפו פאה על מטפחת. להלן אביא דבריהם בקיצור:

  ◄ החזון איש: “לפאה יש יתרון”!

  מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו”א (חלק ב’ פ”ח אות ט’). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר”י מאיר זצ”ל (שהעיד גם שהחזו”א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר”י פרידמן, הגר”ח גריינמן, ועוד.

  ובספר “מעשה איש” (חלק ג’ פרק ו’ – מעשה רב) מובא: “הרה”ג רבי אליהו פרידמן זצ”ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו”א]… היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה… מה שלבשה אשתי – אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת”.

  ומרן הגר”ח קניבסקי שליט”א, במענה לשאלה שהובאה בספר “נזר החיים” (דף רי”ד): “בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות… ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר”.

  ובספר מאיר עוז (סימן ע”ה) הביא את דברי הגר”ח קניבסקי שליט”א: “וכן הורה לי הגר”ח קניבסקי שליט”א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה”.

  וכן מובא בספר “אורחות רבינו הקהילות יעקב” (חלק ג’ אות ס”ג): “אמר לי הגר”ח קניבסקי שליט”א, זקנתו הרבנית ע”ה, אמו של מרן החזו”א זצוק”ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע”ה זוגתו של מרן החזו”א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע”ה זוגתו של מו”ר זצוק”ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית”.

  ◄ הגרב”צ אבא שאול: “העדיף את הפאה וכך הורה לנשים אחרות”!

  מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ”ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:

  בחוברת “כיסוי ראש לאשה” (יו”ל בתשס”ח) מובא, “יש מהעולם שרצו לטעון שה”אור לציון” רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט”א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות”.

  ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט”א, ראש ישיבת “אור לציון” ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בחוברת הנ”ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ”ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו’. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר”ע יוסף.

  ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר “תפארת ציון”, ושם כתב בזה הלשון: “והיתה לו (לגרב”צ אבא שאול זצ”ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ”ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית… היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים”.

  ◄ התיר פאה במפורש בספריו!

  ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו”ת אור לציון חלק א’ סימן י”א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב’ (פרק מ”ה הלכה ט”ז, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב:

  “ראה בספר אור לציון תשובות חלק א’ או”ח סי’ י”א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ”א שכתב שמותר לקרות ק”ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב”ם ומרן השו”ע”.

  ◄ הגר”ש משאש: “מצוה וחובה על הנשים להתקשט, ולא להתנוול ע”י מטפחת”!

  מרן הגאון רבי שלום משאש זצ”ל, ראב”ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה”ע סי’ קל”ז, שמש ומגן חלק ב’ סי’ ט”ו-י”ז):

  “אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש”כ הפוסקים החולקים על מהר”ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן… והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר “ונקה”, כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה”.

  ועוד כתב, “טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו’, משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש”.

  ועוד כתב, “מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו’ בהיתר, ולא להתנוול ע”י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח”ו, וכמה חששו חז”ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה”.

  ◄ הגר”מ שטרנבוך: “האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד”!

  מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט”א, ראב”ד העדה החרדית, בשו”ת דת והלכה (סי’ א’):

  “וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי’ מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא”כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו”ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא”כ אפי’ במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא”.

  ◄ הגרמ”י לפקוביץ: “בתעמולה נגד פאה יש סכנה לעיקרי הצניעות”!

  הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ”ל, ראש ישיבת פוניבז’, במכתב שהובא בקובץ בית הלל י”ט:

  “בס”ד, י”ז סיון תשס”ד. למעלת כבוד הרב… על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

  הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי”ע, ומגדולי הדורות ז”ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

  ובאמת דכיסוי הראש ע”י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע”י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע”פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע”י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

  אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח”ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל”.

  ◄ הגר”מ פיינשטיין: “פאה נכרית יותר טוב ממטפחת”!

  הגאון רבי יצחק עבאדי שליט”א, ראש כולל “אוהל תורה” בלייקווד, בשו”ת אור יצחק (אה”ע סי’ ג’), מעיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ”ל:

  “וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ”ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת”.

  ◄ והוסיף על כך הגר”י עבאדי שליט”א – “ופוק חזי שדבריו צודקים”.

  ◄ הגר”י טשזנר: “המטפחת הרבה פעמים מחליקה”!

  הגאון רבי יהודה טשזנר שליט”א, אב”ד ומו”צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:

  “חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע”י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה”.

  ◄ הגר”מ גרוס: “ללכת עם פאה גם בבית”!

  מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט”א, אב”ד חניכי הישיבות, בספר “והיה מחניך קדוש”:

  “וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע”י זה לא יצאו שערות”.

  ◄ הגר”ג ציננער: “יש מעלה לחבוש פאה”!

  הגאון רבי גבריאל ציננער שליט”א, רב ומו”צ בבורו פארק, מח”ס “נטעי גבריאל”, בקובץ אור ישראל (ל”ו-ל”ז):

  “ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע”ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה”ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית”.

  ועוד כתב: “יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר”ם אלשקר סי’ ל”ה”.

  ועוד כתב: “והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות”.

  ועוד כתב: “עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו”.

  ◄ הגר”י קאפח: “הלואי וכל בנות ישראל ילבשו פאה”!

  הגאון רבי יוסף קאפח זצ”ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת ‘המשביר’:

  “פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית”.

  וכן הביא בספר “ברכת משה” על הלכות ברכות (פרק א’ סעיף מ”ב בהערה): “וכ”כ מורי הגאון זצ”ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא”.

• ◄ מוהרא”ש: “טוב מאוד לחבוש פאה”!

  הגאון רבי שלמה אליעזר שיק זצ”ל, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר “שיחות מוהרא”ש” חלק ט’:

  “אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ”.

  ובספר שיחות מוהרא”ש חלק י”ג: “בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה”.

  ובספר אשר בנחל (חלק ל”א, תשובה ה’-כ”ד): “כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד”.

  ◄ “אין איסור לאשה שתיראה יפה וחסודה”!

  וכתב עוד שם, “ומובא בספר “שמש ומגן” מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת… שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה” (חלק ס”ב, תשובה י”ב-תקצ”ה).

  ◄ הגרש”ז אויערבאך: “אצלנו מקובל ללבוש פאה דוקא”

  “הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה… היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת – יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים – והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה – אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה”.

  “ומה שנוגע לרב אלישיב, אני בעצמי שמעתי בהקלטה מה שהרב אלישיב דיבר בשיעור, ושם פשוט הציבור לא תפסו את הענין – הוא דיבר נגד פאות פ-ר-ו-צ-ו-ת… אבל הפאות הצנועות – הוא לא היה נגד, כמו שסיפרתי שהבת שלו הצדקת הרבנית לאה ע”ה הלכה עם פאה” (תימלול משיחת הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט”א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל “ישיבת הר”ן” בירושלים וחתן הגרש”ז אויערבאך זצ”ל, עם הרב יואל שילה שליט”א).

  ◄ הגאון רבי יהודה שפירא: “יש בזה משום חיזוק הדת”

  הגאון רבי יהודה שפירא זצ”ל, ראש כולל ‘חזון איש’, ומתלמידיו המובהקים של החזון איש. בספרו “דעת יהודה” (תשובות בהלכה ובהנהגה), הובא:

  שאלה – “המשנה ברורה בסימן ע”ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת”.

  תשובה – “פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון”.

  [אמר המעתיק: שאלה זו הסתפקו העורכים אם לפרסמה, ושאלו על כך בזה הלשון:

  “ב”ה, כ”א אדר ב’ התשע”א, מעלת כבוד מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט”א.
  בעידודו של מרן שליט”א אשר כתב שמצוה לפרסם, אנו עסוקים בעריכת תשובותיו של מרן הגר”י שפירא זללה”ה, ושוב נסתפקנו על כמה תשובות אם להביאן ובכדי לקצר לא פירטנו למה הסתפקנו, ונא יודיענו חוות דעתו על הדברים, אם אפשר לפרסמם”.

  וענה הרב: “אפשר לפרסם הכל, וצריך לפרסם”].

  ◄ הרבי מליובאוויטש זצ”ל: “לא להסתפק בכובע ומטפחת”!

  “בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי’ מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו”ע או”ח סי’ ע”ה” (אגרות קודש להרה”ק מליובאוויטש זצ”ל, חלק י”ט, איגרת ז’תכ”ה).

  ◄ כל נשי חב”ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

  “מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ”ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ”ש הלובשות פאה” (אגרות קודש חלק י’, איגרת ב’תתק”ע. מאידיש: “אגרות קודש מתורגמות” חלק ב’. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ”ג עמ’ שמ”ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

  ◄ אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

  “במענה למכתבה מד’ תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי”ת יעזור לבשר בשורות בזה” (אגרות קודש חלק ח’, איגרת ב’תס”ג. מאידיש: “אגרות קודש מתורגמות” חלק ב’).

  ◄ גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

  “ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות” (אגרות קודש חלק ט”ו, איגרת ה’תקי”ג).

  ◄ הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

  “יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה” (שם).

  ◄ יש לבחור את הפאה היפה ביותר

  “ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת…” (תורת מנחם חלק י”ב עמ’ קפ”ח, שיחת ר”ח אלול תשי”ד. שיחה זו הובאה גם בספר “ליקוטי שיחות” חלק י”ג עמ’ קפ”ח ואילך).

  “את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז”ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב”ד] מברוקלין ניו יורק. “כשהגענו לארה”ב מאירופה בשנת תשי”ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו’ אמר הרבי: “צריך ללבוש פאה”! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה “רבי” ונסיתי להתווכח, ואמרתי: “כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה”. והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות”. והמשיך: “עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים… ומה עוד את רוצה”? עניתי לרבי: “זה מספיק”. ואז אמר הרבי: “תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה”. ובפנותו לבעלי אמר הרבי: “לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך”. כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה” (לקט שכחת הפאה, ס”ג).

  ◄ הגר”מ אשכנזי: “אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה”!

  וכך כתב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ”ל, רב ואב”ד דכפר חב”ד, במכתב מיוחד שפירסם:

  “ב”ה, ערב ראש השנה תשס”ח. אל אנ”ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה – הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי’ רק מקצת מהשערות מגולות – הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. ע”פ הוראות כ”ק אדמו”ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע”י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה”.

לא רק כששומעים שרבנים התירו פאות ואפילו אמרו שזה עדיף.

גם להיפך. כן, גם כשראית דיעה שיותר מוצאת חן בעיניך של מישהו שאומר שהוא שמע שחבר שלו ראה בבני ברק מודעה על רב מסוים שאוסר פאה,  תזכור מה כתבת כאן: "צריך להזהר לא כל שמועה מרב, אפשר לסמוך עליה".

נכון שיש כאלו שמתירים, ולא ברור אילו פאות...

אבל פאה שהיא בדיוק בדיוק לפי ההלכה של אלה שמתירים- פשוט לא יפה..

והיפות-...

מספיק לראות לאיפה הצניעות הכללית של אלה שחובשות אותן נסוגה לאט לאט.

ואותן חסידויות שדוגלות בפאה-

לא ידועות בצניעות הגדולה של נשותיהן- לא כפרטים אלא כקבוצה.

אני מדברת על מקומות שברור שהסטנדרט של הצניעות צריך להיות גבוה מאד.

בציבורים ששואפים להקפיד על כל מצווה בתורה, ממש.

כשאני בוחנת חסידויות שבהם ח-י-י-ב פאה לחסידויות אחרות,

זה מה שאני רואה.

הדת היא לא 'הכל או לא כלום'. זו ראיה דיכוטומית מדי, וודאי שיש ערך גם למעשה שנעשה באופן חלקי

ויותר מזה, גם אם אתה סובר שפאה היא פחות ממטפחת, מי שהולכת עם פאה יש לה על מי לסמוך, וזה נשמע הזוי לומר שעדיף ללכת בשיער מגולה.

לגבי אנשים אחרים בנפרד - ובכן שכל אחד ילך לפי רבותיו. בדיוק כמו שיש כאלו שלא אוכלים בשר לא חלק ואני כן אוכל - זה עניין שלהם. כאשר משהו בסגנון משיק אליי, אז אני אחליט מה דעתי על כך ועל פי זה איך אפעל.

מצד שני צריך להימנע מפאות שכבר גם כאלו שמתמצאים (ולא חילונים שגם ככה לא מבינים בזה) בקושי מבדילים אם זו פאה או לא..

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים