על סיפורי צדיקיםאריק מהדרום
יש לי בעיה עמוקה עם סיפורי צדיקים מסוימים.
קודם כל דמות היהודי שם בדרך כלל נרדף, חלש ורפה שכל, למה להתעקש להסביר לפריץ עצבני שהכל מאת ה', תעשה את העבודה שלך (ברמן) ואל תדבר עם לקוחות כמו ברמן מקצועי.
דבר שני הפריץ, בדרך כלל דמות הרבה יותר מוצלחת מהיהודי, יש לו כח שלטוני ומשפטי, הוא מצליח בכל מעשיו, עשיר ויש לו גם תחביבים מה שאין כן היהודי שלבוש סמרטוט, אז זה נכון שבאורח פלא תמיד בפוקס היהודי ניצל ממוות ברעב אבל בדרך כלל הוא נותר באותו פלונטר שהוא היה בו בתחילת הסיפור ולא מצליח להקים עסק עצמאי נניח.
כך או כך, תמיד דמות הפריץ היא הרבה יותר מגניבה.


אבל נניח לסיפור הספציפי הזה, מה עם שבחי הבעש"ט? תשמעו, אתם מנסים לבנות יראת שמים על מופתים? אז מה לעשות שהודיני יותר מוצלח, הוא אפילו יותר מוצלח מכמה אגתות בש"ס, בואו נאמר לזכותו של הודיני שהוא לא הקים דת חדשה עם "המופתים" שלו, הוא בהחלט היה יכול, חבל שהוא מת בסוף מה"מופתים" האלה.

אבל באופן כללי, בלי קשר להודיני, למה לבנות יראת שמים על מופתים? יראת שמים צריכה להבנות על יסוד מוסרי, כך לפי הבנתי, לא לפי מהירות העגלה שנוסעת ברחבי פולין ואוקראינה.

עוד ספר שנתקלתי בו, "חכמי תוניס וג'רבה" כולו מופתים, הייתי רוצה לספר לבני על חכמי תוניס וג'רבה אבל כשהוא יקרא את הארי פוטר, את מי הוא ירצה לחקות לדעתכם?

אתם יודעים מיהם סיפורי הצדיקים האידאליים בעיניי? סיפורי "הרעל" של סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ושלדג, הספרים עבי הכרס הללו שמצויים בפנימיות של מכינות קדם צבאיות, סיפורים על צדיקים מגניבים שמוסרים את נפשם למען כלל ישראל.

דעתכם?
התורה מתחילה בסיפוריםמושיקו

הרבה הלכות מבוססות על הסיפורים מהגמרא.

 

ולגבי סיפורי חסידים מצד אחד אפשר להעביר את המסר גם לאנשים פשוטים שלא מבינים הרבה ובצורה שיותר נכנסת ללב

 

מצד שני ברור שהבסיס העיקרי ליראת שמים זה בעיקר לימוד תורת החסידות

 

הדגש על 'מופתים' הוא יותר בחסידות פולין , אצל אדמור"י חב"ד המופתים אמנם  התגלגלו מתחת לשולחן אבל לא היה זמן להתעסק איתם כי התרכזו בעיקר בלימוד וביאור תורת החסידות.

 

עוד בנושא מהזוית היהדית
http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=174

...ברגוע

לגבי ההתחלה- מה לעשות שהסיפורים האלה קרו בזמן הגלות,

אז ברור שהיהודי מצטייר יותר חלש ומסכן.

זה היה באמת המצב שם.

 

ובאופן כללי,

שמעתי אני חושב בשם ר' אברום,

שלשמוע/לקרוא סיפורי צדיקים זה שימוש ת"ח של דורנו.

 

יש הרבה סוגים, אצל חלק מדגישים את הלימוד תורה שלו,

אצל אחרים את המידות ההסתפקות במועט וכו'

 

ואצל חלק (בעיקר חסידים) מראים את המופתים שהם עשו,

לא בשביל שנתפעל מהמויפת עצמו, אלא כדי שנראה לאיזה דרגה גבוהה הם הגיעו ע"י העבודה שלהם,

וככה גם נעריך יותר את התורה שלהם, וגם נשאוף להתקרב לשם קצת..

ובנוסף כל סיפור גם מראה איפה הראש שלהם היה מונח,

כשמספרים לך לדוג' שהרבי מלובביץ' שלח מצות למישהו באיזה חור שבעצמו לא זכר בכלל שהוא יהודי,

זה לא סתם 'נס',  הרבי זכה לזה כי הוא חשב על כל יהודי, ורצה מאוד לדאוג לכל יהודי.

 

כמו שכתבתי יש כמה סוגים של סיפורים,

ושכל אחד יקרא את מה שמוסיף לו ביראת שמיים.

 

 

הקטנת ברגע את כל הצדיקים לדרגת בערך כל יהודי מהרחובהדוכס מירוסלב


אני לא מבין איך הגעת למסקנה הזואריק מהדרום
אשמח להרחבה.
כי ביטלת את כל המופתים ואז אמרת שהצדיק האמיתי הוא זה מסיירתהדוכס מירוסלב

מטכ"ל.

אחלה, יש לו זכויות כרימון ואולי הוא אפילו ירא"ש. אבל הוא ממש לא מגיע לקרסולי ההגדרה של צדיק במובן החסידי (שהמקור שלו בלשון חז"ל)...

זה לא מה שכתבתי, לקחת את הפאנץ' בסוף והפכת אותו לעיקראריק מהדרום
הנקודה שרציתי להעלות שסיפורי צדיקים לא אמורים להיות בנויים על מופתים אלא על יסוד מוסרי, שהרי יש גם סתם אנשים ואפילו רשעים שעשו מופתים.

דבר שני, גם הדמויות בסיפור שהעלתי בפסקה הראשונה של הפריץ השולט והיהודי הסמרטוט, יש כמה סיפורים כאלה, לא גורמים לילדים להזדהות עם היהודי דווקא.
דווקא מספורי צדיקים, במקור שלהם, לומדים הרבה על הקשיים שהיוהדוכס מירוסלב

לצדיקים ועל הנסיונות שלהם... זה אנחנו שמדגישים רק את המופתים.

 

ומחילה על הקטע עם הפאנץ', הנחתי שבגלל שסיימת בזה זאת הייתה המטרה שלך

סיפורי צדיקים אמיתיים יש בהם יסוד מוסרימושיקו
והוראה בפועל.

אם לא 'לוקחים' מזה משהו לעבודה העצמית מפספסים את כל הענין של הסיפור.
מעבר לזהאריק מהדרום
המוח מתרגל לתייג אנשים שיודעים לעשות מופתים לצדיקים, ואם יבוא רשע שיודע לעשות מופתים אז אנשים ינהרו אחריו.
זה בדיוק הנקודהמושיקו
צדיק זה לא רק מופתים וגמרנו.

מי שלא מבין את זה הוא באמת בבעיה..
יש בזה..נער גבעות מצוי

בחלק הראשון, זו הייתה המציאות באירופה במאות שנים האחרונות, משם רוב מוחלט מסיפורי הצדיקים..

 

בחלק השני, נכון. וזו טעות שיצאו עליה גדולים וטובים מגדולי הדור האחרון..

סיפורי צדיקים זה סיפורים שקראו באמת עם כול הכבוד-הי אנשים!

לכול הסיפורים האלה שאמרת[ למרות שאין לי כבוד .. אבל נעזוב את זה..] הם לא סיפורים שקראו באמת!

כשאת מספרת לילד שלך סיפור כזה על צדיק שעשה איזה מופת יפה או איזה נס, אני חושבת שדבר ראשון זה נוגע לו באמונה בצדיקים ובה'.. סיפורי צדיקים זה משהוא שלמעלה מהעולם הזה! זה משהו מדהים! ודבר שני גם אם יש סיפורים יותר יפים.. זה לא הסיפורים שלו. זה לא הסיפורים שקראו לעם שלו... או לחבר שלו.. וסיפורי צדיקים הם בהחלט כן! 

 

 

ראשית, הרבה פעמים סיפורי צדיקים לא קרו באמתאריק מהדרום
אלא הגזמות של יהודים שרצו להאדיר את שמותיהם של הרבנים שהעריצו.
שנית, הודיני היה באמת, כמו כן הסיפורים של הסיירות, כנראה גם קרו באמת.

אבל גם אם הסיפורים האלו קרו באמת, הרי שזו לא סיבה מספיק טובה כדי לספר את זה לילדים, יש הרבה רשעים שעשו מופתים ויש הרבה צדיקים שלא עשו מופתים, יראת השמים צריכה להיבנות על יסוד מוסרי, לא על יסוד תחרות "מי עושה יותר מופתים".
אבל זה כן סיפורים שלך! סיפורים שקראו לעם שלך!הי אנשים!
אלה לא הסיפורים שליאריק מהדרום
אלה הרבה פעמים סיפורים שלא קרו כלל ואני לא מדבר על סיפורים שקשורים בכלל האומה.
תראהארצ'יבלד
השאלה הראשונה? יש אלף סיפורים לקחת מכלול ושאלת על הפרט. ובכל זאת תשובה באמת מיותר לפעמים להסביר לגוי ולפעמים לא
שאלה שניה. להיות עם עסק זה לא הצלחה שאליה אנשים שעובדים את ה' שואפים. ושוב יש 100000 סיפורים ובחרת את אלה שהיהודי נשאר עני. תעבור לסיפורי ברסלב
1) הארי פוטר לא אמיתי. יש שטוענים שסיפור החסידות כן אמיתים.2) דוסים לא מכירים הארי פוטר
הסט ספרים שהבאת הם אנשים שלא עובדים את ה' אתה יכול לחקות אותם אם בא לך. לא משנה כמה הם יעזרו לעם ישראל הם לא עושים את זה כי ה' ציווה. ולא הם לא צדיקים. הם שומרים שבת? טריפה? ושילוח הקן? חליצה? ויבום? הנציב מוואלזין מסביר ואהבת לרעך כמוך. למה? כי אני ה'. כי ה' ציווה ולא כי אנחנו חושבים שראוי לאהוב את השני
תגיד לא מרגש אותך להיות לצד אנשים שיש להם יכולות כאלה. אותי זה כן. ואם זה עוזר לך לבנות יראת שמים דהיינו לפחד מה' למה לא. תמיד עדיף לעבוד את ה' שלא על מנת לקבל פרס במקרה שלנו סיפורי צדיקים
גם דוד המלך מדבר על הבריאה יש לזה קשר לעבודת ה'? אם אתה מרגיש אז כן. רק לזכור שבמטרה עובדים את ה' כי נראה לנו שזה מה שראוי לעשות.
לגבי סיפורי ברסלבאריק מהדרום
הם הרבה פעמים לא מובנים לי ואני מדבר על סיפורים שמתאימים לילדים.
שנית, לגבי הספרים שהבאתי לעייל, שוב, זה לא העיקר, אני רוצה להבהיר איך הייתי רוצה לראות ספר של סיפורי צדיקים לאור הנקודות שהבהרתי לפניהן.
הארי פוטר הוא לא אמיתי, הודיני הוא כן וכן רשעים שעשו מופתים לא חסר.
ואני לא חושב שדוסים היום לא יודעים מי זה הארי פוטר.
וכמו שציינתי בהמשך, יש הרבה סיפורי צדיקים בהם היהודי נשאר סמרטוט גם בסוף הסיפור, ורק ניצל מצרה גדולה יותר, למה אי אפשר לספר סיפור על יהודי שיוצא מהצרות לגמרי, שמצליח בחייו?
תשובה, אולי חלקיתבת 30
א. הרבה מאוד סיפורי צדיקים מלמדים קשת רחבה של מידות. המון אהבת ישראל, אכפתיות ברמה מדהימה מהזולת, מסירות נפש לתורה ולמצוות, עשיית חסד, כוחה של תפילה, מעלת מעשה טוב של יהודי פשוט וכו' וכו'.
ב.לגבי המופתים- אני חושבת שזה בעיקר מעורר. מעורר אותנו לשים לב מחדש שהעולם כולו מעשה ה' ומנוהל על ידו עד לפרטים הקטנים. מעורר אותנו לשים דגש על הדברים החשובים באמת הרוחניות, הנשמה, התורה והמצוות ולא לשקוע בעניני העולם הזה לגמרי, מעורר אותנו לזכור שיש קשר תמידי וישיר בין העולם הזה לבין הקב''ה וגם בין בעוה''ז והעוה''ב..

לא בטוחה שעל זה נבנית יראת שמיים. אבל אמונת חכמים ואהבת המצוות- בוודאי שכן.


ולגבי מה לספר לבנך- כמובן תעשה מה שאתה רוצה. אבל לדעתי ילד שגדל על סיפורי צדיקים זה נכנס לו לנשמה- התפיסה הזו שיש כאלה אנשים, ענקי רוח. הארי פוטר לא מדגדג את הקרסוליים שלהם מבחינת ההשפעה על הילד. אולי להפך- מכניס לו מלא הבלים ואלימות לראש...
אני לא מרגישה שתמיד היהודי נשאר מסכן. בכלל לא. אולי כי אנחנו מספרים הרבה גם על צדיקי ארצות המזרח שם המצב היה קצת שונה. בן איש חי, בבא סאלי, ועוד ועוד. לא רק שבחי הבעש''ט.

ולגבי מה שכתבת על כל הספרים לילדים אני מסכימה. ממש לא כל דבר צריך להפוך לסיפור ילדים. אבל זה חלק ממגמה כללית שבעיני היא משונה- כמו שיש מסילת ישרים לילדים וכו' .
עיבוד של כל דבר עבור ילדים הוא דבר מצויין.ים חי מיה"ך

למה לא? זה מפתח את הילד. ילד מתפתח רק מזה שהוא מקבל דברים של מבוגרים -ורק שהדברים האלה עוברים עיבוד. 

אני לא מסכימהבת 30
ולמרות שממש אין לי זמן להיכנס לדיון,
רק אומר שאני מכירה מקרוב משפחות עם גישה כמו שאתה מציג.
אולי זה נכון אבל לי זה מרגיש לא נכון...
יש עולם של מבוגרים. עבודת ה', תיקון מידות וכו' וכו'. בעיני לא נכון להשליך על הילדים את העולם הזה. וגם אי אפשר לעבד את זה באמת. כח הם ילדים.הם צריכים קודם כל להיות ילדים,לא מבוגרים קטנים.
ברור שיש חינוך ל...למידות, לתורה וכו' וכו'.
אבל כל מליוני העיבודים שיש היום לילדים לדעתי יוצרים לחץ נפשי סמוי על הילדים.
האמת כל אחד יעשה כראות עיניו, כמובן.
אישית,אני רואה את הספרים האלה ומרגישה חנק.
יש דברים שמתאימים גם לגילאים מוקדמיםים חי מיה"ך

אני לא מכיר הורה או מחנך שלא סיפר לילדים סיפורים שמעורבים בהם כל מיני דברים כמו משא ומתן - מיקח וממכר, גבורה במלחמה, מלכים גדולים ואדירים, מלאכים, כל מיני דברים מהעולם הרחב, ואנשים חכמים במיוחד, (וכמובן גם ההפכים של כל אלו).

 

אם כל זה אפשרי לעבד לילד - גם סיפורי צדיקים אפשרי לעבד לילד. אני לא נתתי המלצה לאף משפחה, כי אני לא יודע איזה משפחות את מכירה, אבל זהו העיקרון לדעתי - ונכון שצריך לדעת לעבד, ונכון שבימינו מספרים לפעמים בצורה לא טובה (ואני לא יודע איך סיפרו בדורות אחרים), אבל ניתן לעבד בצורה סבירה. 

אנחנו דנות על טווח מאוד רחב של דבריםבת 30
אני בכלל לא התכוונתי לסיפורי צדיקים. הרבה מהם בכלל לא צריך לעבד אלא מספרים כמו שהם.
התכוונתי לדברים כמו מסילת ישרים לילדים ועוד דברים כאלה.
ואת יודעת מה כתוב במסילת ישרים?ים חי מיה"ך

למה אי אפשר לעבד את זה?

כי זה לא רציניאריק מהדרום
רובו של ספר מסילת ישרים אפילו לא מתאים לבחורי ישיבות מתחת לשיעור ד'!
כל דבר אפשר לעבדבת 30
זה לא שאי אפשר.
השאלה מה מתאים לילדים...
אני אישית מרגישה מאוד לא בנוח עם הדברים האלה.
מרגישה שאין טעם לדבר עם ילדים על הדברים האלה. פשוט כי הם ילדים.
אני אגיד לכם מה כתוב במסילת ישרים:ים חי מיה"ך

במסילת ישרים כתוב להתנהג יפה, לאהוב את אבא לאהוב את אמא לאהוב את החברים לא לקחת משחק שחבר באמצע לשחק בו, לאהוב את ה', להקשיב לגננת, לאכול מספיק אוכל בריא, להגיד תודה לאבא שעבד, לאמא שבישלה, ולה' שנתן לנו אפשרות לעשות את זה. 

 

זה מה שכתוב במסילת ישרים. מי שלא מבין את זה, או שהוא לא מבין את העברית של המסילת ישרים או שהוא צריך לחזור לגן.

 

************

 

השאלה היא איך עושים את העיבוד. המתרגם הידוע אבן תיבון כותב שכדי לתרגם צריך לדעת שלושה דברים: את השפה המיתרגמת, את השפה שאליה מתרגמים, ואת הנושא שבו הטקסט עוסק. אם לא מבינים את הנושא - עלולים לבלבל את המשמעות של הדברים.

 

גם כדי לתרגם את המסילת ישרים לילד צריך לדעת שלושה דברים: את שפת המסילת ישרים, את שפת הילד בן זמננו שבשבילו מתרגמים, וגם להכיר ולהרגיש בצורה חיה את התוכן של המסילת ישרים. מי שיש לו את שלושת הדברים האלה - יצליח בתרגום. ומי שלא - לא.

השאלה היא אחרתבת 30
למה צריך מסילת ישרים אם זה מה שכתוב שם.
זה לא ברור?
זה לא מה שכל אמא נורמלית מדברת עם ילדיה?
קראת את ההקדמה של המסילת ישרים?ים חי מיה"ך

"החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול... אלא שכפי רוב פירסומם כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה... על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חידושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל ליבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה"

 

זה הדבר שילד הכי צריך בעולם

בעל מסילת ישרים לא כתב לילדיםבת 30
בזה אין לי ספק.
הספר הזה, כמו שאר ספרי הקודש נכתבו ליהודים בוגרים. מינימום גיל בר מצווה.
רק שזה נהיה קטע בשנים האחרונות להוציא ספרי קודש לילדים. אולי בתקווה שהם יהיו עוד יותר צדיקים? לא יודעת.
גם את ספר הזוהר אפשר אולי לעבד לילדים עם קצת מאמץ...אבל זה פשוט לא שייך.
אני רק אומרת- תנו לילדים להיות ילדים ואל תחנקו אותם.
בואי אני אגיד לך משהו שכתב משה רבינו לפני 3000 שנה:ים חי מיה"ך

"שמע ישראל: ה' אלוקינו ה' אחד.

ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.

והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום - על לבבך.

ושיננתם לבניך

ודיברת בם 

בשבתך בביתך 

ובלכתך בדרך 

ובשכבך

ובקומך".

 

"כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם.

ואמרת לבנך - עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה... ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצווה הזאת לפני ה' אלוקינו כאשר ציוונו"

 

בזוהר כתוב שרצון ה' שלפני ביאת המשיח גם נערים קטנים ידעו לחשב את זמן הגאולה. אז כן, גם את הזוהר אפשר לתרגם

השאלה היא לא "למה צריך את המסילת ישרים"ים חי מיה"ך

אלא למה בני דורנו סבורים שספרים שלומדים מהם משהו חשוב, או לצורך העניין: יהודי, או:דתי, למה חושבים שזה איזה "דבר גבוה" שמתאים ל"אנשים גדולים", כמו שאריק כתב שזה מתאים רק לשיעור ד'. בן אדם הוא בן אדם גם אם הוא בן 0, והוא מסוגל וצריך להיות בן אדם.

כי לרוב אנשים הם מציאותיים...אריק מהדרום


מה זה קשור.בת 30
בכל מה שלומדים יש הדרגה.
ילדה שהולכת לחוג בלט לומדת יסודות מאוד בסיסיים של בלט ואח''כ עם הגיל ובהתאמה ליכולות הפיזיות מתפתחת בתחום ולומדת עוד ועוד.
ילד בכיתה א' לא לומד מתמטיקה שמעובדת לגילו אלא את הבסיס של החשבון שאח'כ ישמש אותו להבנה של מתמטיקה מורכבת יותר.
אז למה בתחום התורני רוצים להפציץ את הילדים בכל המושגים התורניים כבר בגיל צעיר?? הרי גם בתחום הרוחני והתורני יש הדרגה בלימוד ובהפנמה.
אם ככה אז את צודקתים חי מיה"ך

לא צריך להפציץ אותם, כל אחד ילמד אותם כמה שהם יכולים לקלוט, אבל זה פונקציה של כמה מלמדים ולא מאיזה ספר המושג לקוח

זה גם ענין של מה, לא רק של כמהבת 30
סיפורי צדיקים למשל, הם דוגמה ל''מה'' שמתאים לילדים. רובם בכל מקרה.
ודרך סיפורי צדיקים אפשר להעביר הרבה דברים.
גם התנ''ך אגב הוא מצוין לילדים...למרות שיש חלקים שקדים יותר לתפיסה אצל ילדים.
תלוי ביכולת של המלמדים חי מיה"ך

ילד שיזכה למחנכים ומלמדים טובים, שיודעים להעביר לו בצורה שמתאימה לו דברים קשים - יגדל להיות אדם יותר משכיל.

 

בישיבה שלמדתי בה, ראש הישיבה היה אומר לנו להסביר את הגמרא 'בעברית המדוברת בשוק הכרמל'. כך לומדים ויודעים 'טוב' את החומר.

לבקש מילדים לעבוד על המידות שלהם ע"פ מסילת ישריםאריק מהדרום
זה הגיוני בערך כמו לבקש מילדים לפרנס את עצמם או לקבוע עיתים לתורה.
זה פשוט לא מתאים.
רוב סיפורי הצדיקים שגדלתי עליהם ממש לא כאלו (ערכתי)שוקולד לבן
עבר עריכה על ידי שוקולד לבן בתאריך י"ג בטבת תשע"ח 13:30
 

נכון שיש מופתים (ואותי זה מאד הלהיב כילדה קטנה, אז למה לא מידי פעם?)

אבל העיקר של הסיפורים שגדלתי עליהם היה מורכב דווקא מאהבת תורה, יראת שמים, לימוד תורה במסירות, אהבת עם ישראל, צדקה, מסירות נפש, ענווה, מידות טובות.. רוב סיפורים הצדיקים שעליהם גדלתי היו מורכבים מדברים כאלו, וזה בהחלט השפיע עלי לטובה.

אם לא מתאים לך סיפורי מופתים אל תספר לבן שלך. תספר את המגוון הרחב של הסיפורים שמדברים על מידות, תורה ומצוות, יראת שמים.. יש עניין גדול לשמוע מילדות על אנשים צדיקים, זה משפיע על המידות והאישיות.

סיפורים על הצבא באמת מיוחדים, אבל אם זה העיקר מילדות זה יכול ליצור אצל הילד סדרי עדיפויות בעייתיים, כאילו הצבא מעל הכל (והיו הרבה מקרים של בני רבנים שהתמסרו לצבא והורידו את הכיפה, חבל), קח בחשבון. 

 

ולא מכירה את הספר שאמרת עליו, אבל בדיוק לאחרונה שמעתי שיש כמה סיפורי צדיקים שהגיעו מתנועת ההשכלה בכלל והם לא אמיתיים, ונועדו כדי לגרום בעקיפין לזלזל בתורה ובמצוות ולעזוב אותם. אולי חלק מהסיפורים שנתקלת בהם זה הסיפורים האלו?

 

 

ולגבי העניין של היהודי שבמצב לא טוב לעומת הפריץ?

למרבה הצער זה בדיוק מה שהיה אז במציאות. לא היתה בכלל מציאות שליהודי טוב. הם סבלו מכל רגע, ביחוד בארצות אשכנז. לפעמים היה פחות טוב ולפעמים ממש רע, אבל טוב? היה ברור שזה רק בגאולה..

תנסה לקרוא קצת היסטוריה- 

הפריצים\אצילים\רוזנים וכו'- אלו שהיו בצמרת השלטונית היו בד"כ אנשים מושחתים מאד (הגיוני, הכסף עבר להם מאחרים, הם רק גובים מיסים מכולם ובמיוחד מהיהודים), כל מילה שלהם יכולה לגזול את הכסף מכולם, הם השופטים הראשיים. מהסיבה הזאת הפריץ גם מאד עשיר- אין לו כסף, אז הוא מעלה את המיסים.. מה הבעיה? או הורג אדם ולוקח את כספו. בגלל זה יש לו זמן פנוי לתחביבים- הרי הוא לא עובד באמת מהבוקר עד הלילה, הוא היחיד שיש לו זמן לשטויות..

אז ברור שהוא יהיה עשיר ומצליח, כל הסמכות בידיו.

כל שאר האנשים מלבד הכנסיה היו במצב קשה, כי הם היו משועבדים ונתנו מיסים. אבל כדי שלא ימרדו נתנו להם פתיון- אמרו להם שמי שאשם במצב שלהם זה היהודים כמובן. ואז הסעירו את כולם נגד היהודים במקום מי שמגיע לו- הכנסיה והפריץ.. אז מה הפלא שהיהודים תמיד נראו מרוטים ועניים?

שלא לדבר על המיסים הגדולים שבכל פעם שהיה מחסור גבו מהקהילה היהודית, ועל זה שליהודים היה אסור לעבוד ברוב העבודות שהיו בערך, איך במצב כזה אתה רוצה שמישהו יקים עבודה עצמאית? זה לא ממש מתאפשר. שלא לדבר על זה שלרוב אם יהודי עבד בעבודה רצינית בסוף העלילו עליו משהו. לא טוב ליהודי להיות מקורב למלכות. וחלש? כשאין אוכל כמעט ואין איך להתחזק, וכל החיים אדם רדוף ואסור לנצח גויים במריבה כי זה יזיק לכל הקהילה, מן הסתם הוא יהיה חלש..

 

רק לא ברור לי למה כתבת על רפה שכל. אם יש משהו אחד שחזר בכל מה שקראתי זה החכמה היהודית לעומת הגויים, זה בערך הדבר היחיד שיהודים הצליחו לגבור בויכוחי יהודים- גויים..

אתה בטוח שקראת סיפורי צדיקים ולא סיפורים אנטישמיים מוסווים כסיפורי צדיקים?

גם אם רפה שכל היא הגדרה קיצוניתאריק מהדרום
בוא נחליף את זה ב"תמים בקטע מוגזם" יותר טוב?
יש הבדל ענק בין רפה שכל לתמים מוגזםשוקולד לבן

רפה שכל זה בעצם טיפש. תמים באופן מוגזם זה נובע מראית העולם כטוב בלי לחשוד בכלל במניעים לא טובים, ולזה יש צדדים טובים ויש צדדים פחות טובים, אבל אפשר להיות מאד חכמים ולהיות כאלו.

(וזה מאפיין בעיקר את סיפורי ברסלב וכמעט ולא סיפורי צדיקים אחרים)

לצורך העניין הכל בעיני המתבונןאריק מהדרום
אני לא חושב שהתנהגות תמימה מוגזמת (כנומר נאיבית להחריד) היא התנהגות חיובית ואני לא רוצה שילדיי יתנהגו כך.
גם אני לא חושבת שכדאי להתנהג כךשוקולד לבן

אבל אני כן חושבת שיש בזה נקודות חיוביות, ולקרוא לזה רפה שכל זה לא מדוייק בכלל

ובכל מקרה זה בעיקר בסיפורי ברסלב, שכילדה כמעט ולא קראתי ובכלל לדעתי מתאימים למבוגרים.

קראתי בעיקר על דברים אחרים, מה שכתבתי קודם..

צודק ב100٪. מה גם שרוב הסיפורים הם פשוט שקריים.חסדי הים
הסיפורים של התורה הם אמתיים לגמרי עם ערך היסטורי לעמינו, ועם עומק וסוד.
הזוהר כותב משהו קיצוני, שאם רק היה את הפשט של הסיפורים בתורה, הם לא היו ראויים להיכתב.
כמובן שעכשיו שיש לסיפורים בתורה עומק וסוד, אז גם לפשט יש ערך.
פנטזיה של הגויים היא מאתנו.מקיין
גיבורי על מעופפים נולדו מקריאת התנ"ך
גם לגויים היה תמיד עלילות גילגמש וכאלהים חי מיה"ך


כנראה שמעולם לא עודכנת בדימיון המזרחי המוסלמימושיקו

המציאות והדימיון המזרחי זה 2 דברים שונים

הבעיה שהם מתערבבים כל הזמן...בת 30
שטויותמושיקו

להבדיל בין קודש לחול ובין הטמא לבין הטהור.

 

 

אולי קראתם את הספר הלא נכון

 

נראה לי שלא הבנת למה התכוונתיבת 30
מתערבבים איפה?מושיקו


בעולם המזרחי המוסלמי...בת 30
אהמושיקו

סליחה

אריק אתה רציני או ציני? קשה לי לדעת מה הנימה של הדבריםנפש חיה.
באיזה עניין?אריק מהדרום
בשאלה שלך בתחילת השרשור הזה.נפש חיה.
לענות לך או לא? כי שלא יהיה לך עומס באוזנייםנפש חיה.
נשמה, לדעתי קצת התבלבלתעף על עצמו
עבר עריכה על ידי עף על עצמו בתאריך ט"ו בטבת תשע"ח 13:51

כי עם כל הערכה והקדושה שיש באנשי צבא שמגינים על עמ"י כפי שלימד מרן הרצי"ה זי"ע, עדיין הוא חזר והדגיש (ראה לדוגמה שיחות הרצי"ה על א"י) שיש מדריגות בקדושה, וקדושת התורה עולה במעלתה על קדושת הצבא!!, ועל כן סיפורים על צדיקים שהם ת"ח הדבקים בתורה, והמיוחדים שבהם גם היו בעלי השגות ורוה"ק - ברור שמעלת הסיפורים עליהם חשובה לאין ערוך מסיפורים על חיילים שזה גם חשוב.

 

עוד דבר שלפי דעתי זה מה שגורם לך לא להתחבר לסיפורי מופתים, והוא שאינך מבין שסיפורי מופתים לא נועדו לנסות לקבל ירא"ש מכוח כך שהצדיק שלנו יכל להפוך אבן לזברה (סתם זורק דוגמה) אלא שהעיסוק בצדיק משרה עליך זיו וניצוצות מנשמתו שיכולים לעורר בך חיות והתלהבות בעבודת השם, כך לפחות גורסים החסידים לפי הבנתי הדלה

האמונה לא מבוססת על סיפוריםכותבי המאמר
האמונה מתבססת על שיקולים רציונליים לחלוטין, ולא מופתים כאלה ואחרים.
האמונה באלוקים מבוססת על הראיה הפיסיקו-תיאולוגית, ראה כאן באריכות:
מחברת 3 - הראיה הפיסיקו-תיאולוגית - הרב מיכאל אברהם

האמונה ביהדות מבוססת על הצטרפות של טיעונים סבירים שיחד יוצרים תמונה חזקה למדיי, ראה כאן באריכות:
מחברת 5 - מדאיזם לתאיזם - הרב מיכאל אברהם
האמונה יכולה להתבסס גם על טיעונים שכליים אבל וודאי שאינהעף על עצמו

יכולה להישען רק עליהם, כי להרבה אנשים הדבר לא מביא שום וודאות במציאות השם, אדרבה הטיעונים השכליים רק מביאים להם פיקפוקים (ע ערך ריב נחמן בשיחות הרן ועוד שכתב שאסור ללמוד בכל ספרי הוכחות האמונה, ואנו ע"פ הבעש"ט ומרן הרב קוק לא אמרנו אסור אלא שאין להתבסס על זה)

ויש להרחיב במה כן הדרך העיקרית לבירור האמונה שהטיעונים השכליים הם רק תוספת אליהם (ראה למשל מאמר דעת השם שבעקבי הצאן, ראה מאמרי הראיה, ראה תחילת שיחות הרצי"ה אמונה, ראה אורה"ק על "התפיסה הפנימית" ועוד), אך רק אם תרצה ארחיב . היה שלום

אמונה זה לא דבר רציונאלי כ''כ...בת 30
הרבה פעמים היא הפך הרציונאל.
אז איך יכולה להיות מבוססת על שיקולים רציונליים??!
אמונה זה מאוד רציונלי ורק רציונלי!!!גדלות מוחין

אמונה זה מאוד רציונלי ורק רציונלי!!!

אם זה לא היה רציונלי לא היה הגיון להאמין בזה.

זה שצריך להאמין בלי היגיון זה מוסר נוצרי ומוסלמי ואולי עוד כמה דתות.

 

אם את לא מאמינה לי

אני מזמין אותך לקרוא את הספר אמונה ברורה של הרב פיירמן

 

אמת ואמונה

 

 

ולדעתי- אמונה מתחילה כשהשכל נגמר...בת 30
בכל אופן המילה ''אמונה'' כוללת בתוכה טווח מאוד גדול של נושאים.
אמונה באמיתות התורה
אמונת חכמים
אמונה בקיום הבורא
אמונה בהשגחה פרטית
אמונה שהטוב והרע מקורם הבורא
אמונה בבחירות וביעודו של עם ישראל
אמונה בביאת המשיח ובבנין הבית השלישי
ועוד ועוד.
ולא, לא כל אלה הם רציונליים.
זה שיש הגיון לא אומר שהכל רציונאלי.
ומה תעשי אם אני אגיד לך שזה לא נכון?גדלות מוחין

לא מסכים זה אמונה היא דבר שפשוט צריך להאמין וזה הכל....

אחרת מי אמר לך שאת צודקת?

צריך ללמוד ולא להאמין על עיוור.

אם אין זמן ללמוד הכל אז אפשר לסמוך על מי שכבר למד.

אבל זה לא אמונה שתלויה על כלום

אני אמרתי אמונה שתלויה על כלום?בת 30
איפה ראית את זה?
גם לא אמרתי לא ללמוד...אני האחרונה שאגיד לא ללמוד.
אבל לקחת כוח כמו אמונה ולהכניס אותו למסגרת של שכל זה בעיני מוטעה.

וחוצמזה שאם אתה חושב שלהאמין זה ''פשוט'' אז אתה טועה.

שאלת מה אני יעשה אם תגיד לי אחרת?
כלום.
תחיה אתה בשלך ואני בשלי.
עברתי כמה דברים בחיי, אני לא זורקת סיסמאות.
תני לי דוגמא לדבר אחד לא רציונלי שאת מאמינה בוכותבי המאמר
תחית המתים, למשל...בת 30
מה לא רציונלי בזה?כותבי המאמר
אם יש אלוקים שהצליח ליצור אותך מחומר דומם, למה שלא יוכל לעשות זאת שוב? אין כאן שום מניעה לוגית או פיסיקלית.
אם את נותנת אמון בנבואה שאמרה שתהיה תחיית המתים, אז זה רציונלי לחלוטין להאמין בה. ואם את לא נותנת אמון בנבואה, אז גם אם היא תגיד שראש הממשלה של לונדון ירצח מחר זה לא רציונלי להאמין בזה (כי זה חסר ביסוס), ללא כל קשר לכך שתחיית המתים היא משהו משונה, פשוט זה סתם חסר ביסוס.
אם אפשרים חי מיה"ך

לשכפל בן אדם כל בסיס תא בודד, למה אי אפשר להחיות ככה?

 

אבל זה נכון שכעיקרון אמונה זה מעבר למה שמבינים שאפשר

ברור שזה בא להאדיר חסידויות מסוימותירח קר
כל חסידות/עדה וסיפוריה על מנת להאדיר את חכמיה/מסורתה.

יש לי את הספר של שמחה רז "סיפורי צדיקים", בקושי יש שם סיפורים על מופתים, הרוב זה באמת סיפורים עם מוסר ואליהם אני באמת מתחבר.

לא חושב שמנסים לבנות מהסיפורים יראת שמיים אלא יותר לקרב, וידוע שבני האדם אוהבים את ה-מעל הטבע למינהו, וזה מדליק אותם להתעניין יותר באותו רב ודעותיו וכך מתקרבים ומכבדים את העדה/חסידות של אותו רב. שיטה טובה
מכתבו של מרן הגאון רבי יצחק הוטנר, וזה לשונו:שב'דסעקג

מכתבו של הגאון רבי יצחק הוטנר. וכך הוא כותב "רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.- התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי" [תהילים פח, ו]. 

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב. באנגלית אומרים - Lose a battle and win the war - דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שינך. החכם מכל אדם אומר "שבע ייפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע ייפול צדיק, מכול מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר הרע. אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים.

וואו תודה, רשמתי לי בלבגדלות מוחין


תודה. והנה עוד קצת:שב'דסעקג

הסטייפלר הקדוש אמר (וכן מובא בשם הפחד יצחק) שעל כל סיפורי הצדיקים צריך לכתוב גם ספרים הפוכים, על כל הנפילות והתמודדויות שהיו לאותם צדיקים. לא רק שהם היו מלאכים וקדושים, כי באמת היה להם עוד חלק שבו הם נפלו, התאמצו וקמו שוב.

 

אתה פותח ספר סיפורים ואתה קורא רק כמה הוא היה צדיק ואף פעם לא חטא אפילו בחטא אחד קלוש, רק עלה ועלה בקודש. ממש מלאך ושרף. אבל את הצד הכי חשוב שגם לאותם צדיקים היו נפילות והתמודדויות וירידות, לכל אחד ברמתו ודרגתו, אבל כל אחד התמודד ונפל ועלה והמשיך הלאה – את זה אתה לא קורא.

 

כמובן שחס וחלילה שלא ישתמע ממני שאני מציע שלא לקרוא סיפורי צדיקים, הפוך, חובה לקרוא מפעם לפעם. זה מחזק ומעצים אותנו ונותן לנו לאיפה לשאוף, אך פה נכנס האיזון הרוחני שדיברנו עליו. גם כשאתה קורא, אתה צריך לדעת שגם הם התמודדו ונפלו, ובעיקר המשיכו למרות שנפלו. גם הצדיק הכי גדול הוא עולה ונופל כל הזמן וכמובן ברמה הרוחנית שלו.

 

מקור http://www.bhol.co.il/129789/קבלתי-טלפון-בהול-משהו-לא-תקין-עם-בני.html

זה נכון.בת 30
לא יודעת אם אפשר למצוא סיפורים על נפילות...
אבל לספר על המאמץ העצום שצדיקים השקיעו כדי להגיע למה שהגיעו- זה אכן חשוב.
יש צדיקים שכתבו על עצמם את זההדוכס מירוסלב


כן אבל מה אני מספרת לילדה בת חמש או שבע...בת 30
להגיד שצדיקים נפלו זה נחמד.
אבל ילדים קולטים מסרים הסיפורים. ואף פעם לא נתקלתי בסיפור על נפילה.
אני לא חושב שלספר על נפילות זה משהו ששייך לילדים קטניםהדוכס מירוסלבאחרונה

בגיל העשרה המתקדם לקראת סוף גיל ההתבגרות יש מקום לספר על זה.

יש הרבה גדולי עולם שכתבו על הקשיים שלהם.

אפילו על רוב הגדולים יש עדויות מעצמם בעיקר על זה.

יש שניים מסויימים שגם ספרו דברים שבזמנם נראו בכלל לא מציאותיים...

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי

אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.

גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי

ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלג

שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר

תן הפניה בבקשהארץ השוקולדאחרונה

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

איפה אפשרפצל"פ

לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?

יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי

אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

אז לאהסטורי

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.

עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי

לערוך ולהוציא אותה.

מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

אגב יש גם את ג..חזק וברוך

ג. של המהדורה השניה, שיצא שנים אחריההסטוריאחרונה

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

שמיטת כספים, ההיגיון הכלכלי מאחורי המצווה.רנן ציון אביאלי

שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה

רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה

---

כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.

ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.

---

הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי

הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.

אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.

בהתחלה החוב עוזר לאדם.

בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.

לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.

זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.

אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.

וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.

---

המעלית שננעלה

אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.

כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.

אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.

בשלב הזה:

לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,

לא יעזור לשמן את הכבלים,

ולא יעזור לצעוק על המנוע.

צריך פשוט להוריד משקל.

כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.

בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.

הבעיה אינה במנוע.

הבעיה היא במשקל העבר.

---

מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים

וכאן מופיעה שמיטת הכספים.

התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:

גם לחוב יש תאריך תפוגה.

לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.

שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.

התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.

---

הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה

כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?

זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.

כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.

בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:

מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.

מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.

אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.

אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.

---

מה שההלכה כבר ידעה

וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.

כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.

וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.

משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.

לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.

במילים אחרות:

התורה לא הייתה אנטי־אשראי.

היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.

---

בלם בטיחות מודרני

כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?

התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.

חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.

באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.

כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:

הבנקים נעשים זהירים יותר,

אשראי מסוכן מתייקר,

בועות חוב מתקשות להיווצר,

והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.

שמיטה מתוכננת אינה כאוס.

היא בלם בטיחות.

---

ומה עם מי שיפסיד?

כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.

אין קסמים בכלכלה.

אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:

מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,

או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.

העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.

השאלה אינה האם תהיה התערבות.

השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.

---

הגבול של החוב

אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:

לא לבטל אחריות —

אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.

כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.

חובות נוטים להצטבר.

והעבר נוטה להשתלט על העתיד.

חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.

היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.

כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,

עלולה לגלות בסופו של דבר

שלא האדם מנהל את הכסף —

אלא הכסף מנהל את האדם.

הסיבה להתקנת הפרוזבולרנן ציון אביאליאחרונה

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1

…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?

זה פייק החיפוש באגרות קודשקעלעברימבאר

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה לא פייק בכללמשה

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

זה מה שאמרתי. שפסיכולוגית זה מועילקעלעברימבאר

אגרות קודש שווה בגימטיא השגחה פרטיתירחמיאל

כן. האגרות לא מבדילות בין השאלותנקדימון

אין צורך לחפש שום תשובהנרשמתיכדי להגיב

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

הוא לא אמר אחרי התרגיל המסריח שצריך…סיעתא דשמייא1

… לא להכנס לפוליטיקה?

הוא הורה לחסידים שלונרשמתיכדי להגיב

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

הדברים פשוטיםאנא בכח

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

נונרשמתיכדי להגיב

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

לא נראה לי שיש הבדל בדרכה של חב"ד…סיעתא דשמייא1

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

מכוון שהרבי ראה הרבה ....סיעתא דשמייא1

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

תורה העם והארץיהודי חסידי

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

למה הכוונה מקדמת את עם ישראל??סיעתא דשמייא1

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

הרבייהודי חסידי

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

אהבתי את הסיפור אבל…,סיעתא דשמייא1

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

תתעסק במה אתה תצביענקדימון

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

המפלגה הכי חרדיתנרשמתיכדי להגיב

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

נכון לגמרייהודי חסידי

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

מה יותר חשוב שלמות הארץ או שלמות העם?סיעתא דשמייא1

גאולהיהודי חסידי

גאולה גאולה!

חבד עדין בשלב של ישועות. אתה יודע….סיעתא דשמייא1

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

סיפור הזוי מכל צד אפשרי...עזריאל ברגר

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

לא!עזריאל ברגר

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

שלח לי קישור לדברים הללו ואשתכנע.סיעתא דשמייא1

מצרף קישורעזריאל ברגר

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

ולא לשכוח:עזריאל ברגר

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

על כל דבר שאתה רוצה - תתפללשנונימי

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

אממ, רק לי זה מזכיר קצת "דורש אל המתים"אברהם יאיר שטרןאחרונה

אולי יעניין אותך