ואוסנת-ברור שיש חבר'ה שהם יום אחד קיצוניים ויום שני ממלכתים גמורים(אצלי זה בא בסדר הפוך..),ובאותה מידה יום אחר חילונים ששונאים את הדת,או פריקים שינים ברחוב...
א-ב-ל,הרבה מאוד מאותם אנשים שהיו "קיצוניים בעברם" וכבר לא,זה סתם מהסיבה הפשוטה שזה לא קל להיות קיצוני.כשאתה נער חביב חסר התחיבויות כמעט,קל לך לומר את האמת הרבה יותר מאשרכשאתה מבוגר עם מטלות גדולות של הקמת משפחה,פרנסה,חינוך ילדים,אשה,עבודה (וצורך ברישום פלילי נקי..)אז אין לך זמן,כח או רצון להיות תמיד במלחמה.תאמיני לי שהחיים הרבה יותר נעימים בלעדיה..ובגלל זה את רב המהפחות ואת רב ההצלחות ההיסטוריות עשו צעירים(בני נוער כמעט?)לאו דווקא כי הם קיצוניים יותר-אלא בגלל שיש להם זמן להתעסק בדברים האמתיים,בלי שדברים אחרים,טובים ככל שיהיו מרחיקים אותם מזה.ויש עוד קבוצה של אנשים שהצליחו להזיז דברים רציני-אלה שכבר אין להם מה להפסיד,אלה תמיד ירוויחו.
אז,התירוץ של "הרבה מבוגרים שהיו קיצוניים בעברם"לא מתקבלת,ולא משנה שהם יספרו לך סיפורים..