בפסח היינו נוסעים לצפון לכינרת ..מישהו חשב שיש אנשים שאין להם עם מי לטייל? חשבתי שהעולם זה טיול אחד גדול כי כשיש לך גבר לידך שמחזיק לך את העגלה ומסיע אותך ושומר לך על הילד בים כדי שתוכלי לשחות בחוף הנפרד ..שיש לך ידיעה שבלילה אתאפילו לא צריכהלנעול את הדלת כי יש כאן גבר ששומר עלייך ובכלל אנחנו הורים לילד כזה חמוד , אנחנו דואגים לו, אנחנו מגיעים לשבת.........
עכשיו זה אנייי אמא שלו ...אני דואגת לו...ברוך השם..
זה לא פשוט להתחיל לחיות. לצאת מהבועה שלי, מהקונכייה הזאת שאוקיי אמנם בעלי לא נמצא אף פעם בבית, ורוב הזמן הוא בחו"ל, או בעבודה, או סתם בפייסבוק ולא מסתכל עלייך, או ישן ולא קם להעיר אותך מהספה, וכד'
אבל הוא נמצא, וזה הספיק כדי להמשיך להיות בבועה שהכל בסדר,
וכשהוא זה שפוצץ הכל כשבחר לטוס ולהיעלם ולחזור עם החלטה על גירושין ( כשבסוף הבנתי שהייתה לו אהבה מיד אחרי הלידה ...רק לחשוב על זה אני רוצה לסטור לעצמי )
והוא פשוט יצא כזה 0
ולהתחיל הכל מחדש
ואו
ועכשיו אני כל כך מבינה כמה החיים מעניינים מרתקים מאתגרים ומהממים כשתה במצב של לשרוד עם חיוך
זה כמו הרפתקאה או טיפוס לפיסגה
לדעתשאני עובדת והכסף ילך על השכירות , הבגדים החמודים שלהפצפון שלי, לפאה חדשה שעוד אקנה
ולדעת שאני יורדת במשקל ומתחטבת והולכת למכון כושר ומראה לבעלי עד כמה הוא היה אדיוט כי אני הולכת להיות דוגמנית וחכמה ביחד!
ו..זהו
תובנות של 5 בבוקר....
פסח שמח




