יש לי חברה, שיצאה עם בחור משהו כמו חודש,
ובסופו של דבר הוא חתך - כשהיא ממש היתה בכיוון שלו וכבר בנתה עליו מגדלים..
היא בעצם קיבלה דחיה, אחרי שכבר נתנה אמון בבן אדם ונפתחה אליו..
היא לקחה לעצמה הפסקה, ובמהלכה היא גם הבינה שהוא בעצם פחות ממנה מבחינה רוחנית, לשמחה על זה שהקשר נגמר.
אבל זה לא עזר לה להמשיך הלאה.
היא פיתחה איזשהי תלות בהפסקה הזאת, היא מרגישה בנוח בהפסקה שלה, במקום בטוח.. בלי לחפש, בלי להיפגש, בלי המתח שסביב בחירת בן זוג. בלי לתת צ'אנס, בלי להיפתח ואז להיפגע..
טוב לה ככה -
למרות שהיא מצהירה מפורשות שהיא רוצה להתחתן. ומתפלל על זה הרבה, ומדברת על זה..
אבל קשה לה לסיים את ההפסקה הזאת.. למרות שכבר חלף מזמן הזמן שהיא הקציבה להפסקה..
(8 חודשים בערך אחרי שהקשר האחרון נגמר..)
אני קצת חוששת בשבילה,
שהיא הכניסה את עצמה למעגל שהיא לא תצליח לצאת ממנו לבד.
מה דעתכם?





