אז הפרידה טרייה והלב כואב - מרגישה צורך לכתוב ולסכם כדי לשחרר ולהמשיך הלאה...
זה היה הקשר הרציני ביותר שהיה לי עד כה. יצאנו 3 חודשים. אדם שאהבתי ויכולתי לראות את עצמי מתחתנת איתו. הוא לא היה באותו מקום והייתי חייבת - קודם כל בשביל עצמי, לשחרר...
בתקופה הזו למדתי מלא מהאדם שמולי, למדתי על עצמי ועל החיים, משתפת כאן חלק מהתובנות שנכונות עבורי:
בתור התחלה, למדתי שאני אמיצה יותר ממה שאני חושבת, שצריך לצאת מאזור הנוחות שלך כדי שדברים טובים יקרו - לאחר הרבה התלבטויות יזמתי פנייה לאדם איתו יצאתי בעבר כדי לבדוק אם חבר שלו מעוניין לצאת ובמקביל שלחתי לחבר הצעת חברות בפייסבוק.
זו הפעם ראשונה בה התאהבתי - אך עם כל הכבוד לרגש שלוקח מקום נכבד בעניין, היה לי חשוב, לחזור ולהפעיל מחשבה ישרה וביקורתית.
למדתי שאני צריכה ללמוד לקבל, מאוד טבעי לי להיות במקום בו אני מעניקה ונותנת מעצמי ואני צריכה מעט לשחרר ולדעת גם לקבל מהאדם שמולי, שכן ׳לאשר יתן יאהב׳.
אני לוקחת מהקשר הזה את התקשורת הטובה, כנות, כבוד הדדי, פתיחות והיכולת לדבר על הקשר - דברים שטובים יותר ופחות.
לגבי מה שאני מחפשת להמשך, התחדדו לי מספר נקודות: הייתי רוצה אדם שיותר מקפיד על ההלכה ושהאמונה בוערת בו, אדם שיש לו חלום ותשוקה שמניעים אותו בחיים, אדם שמעריך ורוצה אותי. לשים לב כבר בהתחלה האם האדם מוכן לקשר ולהתחייב לחתונה - האם קיים רצון, האם אין חסמים למיניהם... כדי שקשר יצליח צריך 3 דברים עיקריים לדעתי: רצון חזק, אמונה והתמדה/מחוייבות.
עוד למדתי שחשוב להתייעץ עם הסביבה אבל בסופו של דבר לעשות מה שהכי טוב ונכון לקשר ולי.
יש לשים את האגו בצד - זה לא משנה מי נפרד ממי - לעשות את זה ברגישות וכנות.
להודות למי שעשה את החיבור ולעדכן כשהקשר הסתיים.
להמשיך להתפלל ולהאמין שכל מה שעושה הקב״ה הוא לטובה, שהאחד שלי נמצא שם והוא יגיע בקרוב, לדעת שהתברכתי במשפחה וחברות מדהימים ותומכים שרוצים רק שיהיה לי טוב והטוב הזה הוא כבר כאן ויגיע עוד ממנו - רק צריך לפקוח את העיניים ולראות!
זה היה הקשר הרציני ביותר שהיה לי עד כה. יצאנו 3 חודשים. אדם שאהבתי ויכולתי לראות את עצמי מתחתנת איתו. הוא לא היה באותו מקום והייתי חייבת - קודם כל בשביל עצמי, לשחרר...
בתקופה הזו למדתי מלא מהאדם שמולי, למדתי על עצמי ועל החיים, משתפת כאן חלק מהתובנות שנכונות עבורי:
בתור התחלה, למדתי שאני אמיצה יותר ממה שאני חושבת, שצריך לצאת מאזור הנוחות שלך כדי שדברים טובים יקרו - לאחר הרבה התלבטויות יזמתי פנייה לאדם איתו יצאתי בעבר כדי לבדוק אם חבר שלו מעוניין לצאת ובמקביל שלחתי לחבר הצעת חברות בפייסבוק.
זו הפעם ראשונה בה התאהבתי - אך עם כל הכבוד לרגש שלוקח מקום נכבד בעניין, היה לי חשוב, לחזור ולהפעיל מחשבה ישרה וביקורתית.
למדתי שאני צריכה ללמוד לקבל, מאוד טבעי לי להיות במקום בו אני מעניקה ונותנת מעצמי ואני צריכה מעט לשחרר ולדעת גם לקבל מהאדם שמולי, שכן ׳לאשר יתן יאהב׳.
אני לוקחת מהקשר הזה את התקשורת הטובה, כנות, כבוד הדדי, פתיחות והיכולת לדבר על הקשר - דברים שטובים יותר ופחות.
לגבי מה שאני מחפשת להמשך, התחדדו לי מספר נקודות: הייתי רוצה אדם שיותר מקפיד על ההלכה ושהאמונה בוערת בו, אדם שיש לו חלום ותשוקה שמניעים אותו בחיים, אדם שמעריך ורוצה אותי. לשים לב כבר בהתחלה האם האדם מוכן לקשר ולהתחייב לחתונה - האם קיים רצון, האם אין חסמים למיניהם... כדי שקשר יצליח צריך 3 דברים עיקריים לדעתי: רצון חזק, אמונה והתמדה/מחוייבות.
עוד למדתי שחשוב להתייעץ עם הסביבה אבל בסופו של דבר לעשות מה שהכי טוב ונכון לקשר ולי.
יש לשים את האגו בצד - זה לא משנה מי נפרד ממי - לעשות את זה ברגישות וכנות.
להודות למי שעשה את החיבור ולעדכן כשהקשר הסתיים.
להמשיך להתפלל ולהאמין שכל מה שעושה הקב״ה הוא לטובה, שהאחד שלי נמצא שם והוא יגיע בקרוב, לדעת שהתברכתי במשפחה וחברות מדהימים ותומכים שרוצים רק שיהיה לי טוב והטוב הזה הוא כבר כאן ויגיע עוד ממנו - רק צריך לפקוח את העיניים ולראות!
