מי שמגיב,אז ברצינות....
מאמר שפורסם בשנה שעברהואלאד
אמר רבי יוסי: יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום. איני? והאמר מר: הקורא הלל בכל יום - הרי זה מחרף ומגדף! - כי קאמרינן - בפסוקי דזמרא (שבת קי"ח ע"ב)
אמנם אכן נעשו ניסים גדולים בכל התהליך הארוך והמופלא של קיבוץ היהודים לארץ ישראל, ואף הניצחון במלחמת השחרור היה נס עצום. ברם, צריך לזכור כי ההלל שנקבע על הניסים של חנוכה לא היה על מאורע זה או אחר במלחמה - לא על מעשה יהודית נקבע, ולא על כל אחד ואחד מהניצחונות המרובים, הגדולים והמופלאים. ההלל נקבע להאמר דווקא על השלב הסופי של התהליך, על גולת הכותרת. גומרים את ההלל על תהליך מוגמר - והוא שחרור בית המקדש וחידוש העבודה! אל לנו לשכוח שזו מטרתנו העיקרית בעצם הישיבה בארץ - והשלב הסופי הזה כולל את כל מה שהיה לפניו, בתהליך הארוך ורצוף הניסים.
ולכן אומר המהרש"א בפירושו:" והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, היינו כיון שתקנו לומר את ההלל בימים מסוימים, על הנס, בכדי לפרסם שהקב"ה הינו בעל היכולת לשנות את טבע הבריאה ששינה בימים שתיקנו את ההלל. ולפי זה, מי שאומר את ההלל בשאר ימים, לא יתפרסם אמירת ההלל על הנס, גם בימים הראויים לפרסם ניסי השי"ת. והרי זה כמחרף ומגדף, שאין ביד הבורא חלילה לשנות את טבע הבריאה." (חידושי אגדות על שבת קיח ע"ב)
מדוע באמת לא לומר הלל בכל יום? הרי גם נשימה אחת יחידה של אדם היא נס, התעוררות של אדם בבוקר היא נס ועצם זה שיש לנו אויר לנשום הוא נס! אלא אומר המהרש"א, שההבדל בין הניסים במוסתרים בתוך הבריאה לבין נס שהוא שינוי בבריאה, הוא בכך ששינוי ממוקד בבריאה סותר את דעת הכופרים הסוברים שהקב"ה ברא את העולם אבל עזב אותו לגורלו. הנס הגלוי תפקידו ומהותו סותר את דעתם של הכופרים בהשגחה הפרטית של הבורא על עולמו - ואין השגחה פרטית מזו של השגחת הקב"ה על בניו, על בני ישראל. האומר הלל כל יום מחרף ומגדף, מפני שהוא מרוקן את ההלל ממשמעותו המקורית, ההכרה בהשגחה הפרטית.
לכן לא אומרים הלל על נס שאינו מוגמר, על תהליך שאינו מושלם, על כתר ללא היהלום שבכתר. מדוע לא אומרים הלל בפורים? הרי שם היה נס גלוי לכל הדעות. רבי חייא (מגילה יד) גורס שלא אומרים הלל על נס שנעשה בחוץ לארץ, אבל רבא חולק ואמר "בשלמא התם הללו עבדי ה' - ולא עבדי פרעה, אלא הכא - הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן." – אומר רבא: אי אפשר לומר הלל על גאולה שלא הושלמה. למרות נס ההצלה העצום, בני ישראל עדיין נשארו עבדי אחשורוש. ונתבאר טעמו של רבא באופן מופלא לפי דברי המהרש"א - עבדי אחשורוש לא יכולים לומר את שבחו של הקב"ה בצורת הלל משום שאין זה נס שסותם לחלוטין את פיות הכופרים בהשגחה הפרטית ובשינוי הטבע למען עם ישראל, שהרי עדיין יש להם פתחון פה לומר שבני ישראל עדיין נשארו משועבדים בגלות, ואחשורוש אינו מאפשר לבנות את בית המקדש, אפילו לא לאסתר המלכה. ( כפי שנתבאר במסכת מגילה טו )
מכל זה יש ללמוד על ימינו אנו - למרות כל הניסים העצומים, לא הגענו לשלמות הנס. עצם זה שהמלחמה והקמת המדינה היתה צריכה להעשות על ידי אנשים המוגדרים לפי תורתינו כרשעים ופורקי עול, וכמובן שהעובדה שהשלטון הנוכחי הוא שלטון הערב רב הנלחם עד כלות כוחותיו נגד תורת ישראל וארץ ישראל, מצביעה על כך שהתהליך האלוקי הניסי לא הגיע לסיומו. לא נסתם פיהם של הכופרים - אנו עדיין עבדים של הבג"צ, של הכנסת, של אמריקה ואפילו של הוואקף המוסלמי שיכול בהינף יד למנוע מאיתנו כניסה להר הבית. אמירת הלל ביום העצמאות משמעה אי הכרה בכך שהקב"ה יכול לחולל נס מושלם, חוסר אמונה בכך שהתהליך הניסי צריך להמשך ואכן ימשך, ובקרוב נזכה לגמור את ההלל על ההצלה המושלמת – הצלה של קידוש השם ורוממות שמו יתברך בעולם.
מדוע אומרים הלל בחנוכה?
לאמירת הלל בחנוכה נותנים רבותינו הראשונים שתי סיבות: הסיבה האחת היא נס פח השמן שהתרחש לאחר כיבוש וטיהור המקדש, והסיבה השניה היא הניצחון במלחמה נגד היוונים הסלווקים ושותפיהם היהודים המתיונים. את תיאור הניצחון ניתן למצוא ב"על הניסים" שאנו אומרים בתפילת העמידה בכל שבעת ימי החנוכה: "...מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך".
אנו מהללים את הקב"ה כי בזמן חנוכה נעשה נס, ונתקדש שמו לעיני כל הגויים. וכיצד נעשה קידוש השם הגדול הזה? היוונים הגיבורים נמסרו בידי החשמונאים החלשים – זהו אכן נס, כי אין זו דרך העולם שחלשים מנצחים את הגיבורים. רבים נמסרו ביד מעטים – שוב זהו בגדר נס, שהרי אין זו דרך הטבע שמעטים מנצחים את הרבים.
אבל מה לגבי שלושת השלבים האחרונים בתפילה? האם זה נס כשטמאים נמסרים ביד טהורים? מהו הנס כשרשעים נמסרים ביד צדיקים? האם זה יוצא מן הכלל כשזדים מנוצחים בידי עובדי השם? אלא, שאנשי הכנסת הגדולה שתיקנו את התפילה, מלמדים אותנו כלל חשוב בהגדרת המושג נס. נס אמיתי הוא כשהנס נעשה לצדיקים כנגד רשעים, וכל העולם רואים את מהות השכר והעונש, את ההשגחה הפרטית של הקב"ה בעולם. לא מספיק שמעטים ינצחו את הרבים. לא מספיק שחלשים ינצחו את הגיבורים. הנס האמיתי נובע משורש "נשא" – בהתנשאות מלכות ה' על כל הגויים, התנשאות שיכולה להיות רק כשטמאים נמסרים ביד טהורים והעולם רואה שטהרתם היא זו שגרמה לקב"ה לסובב לניצחונם, התנשאות מלכות ה' יכולה להיות רק כשרשעים נמסרים בידי צדיקים, וכל העולם רואה שרשעותם של הרשעים גרמה למפלתם וצדקתם של הצדיקים גרמה לניצחונם. קידוש השם יכול להיות רק כשלומדי התורה גוברים על שונאי התורה. אם כן, זו הסיבה לאמירת ההלל בחנוכה לדעת הסוברים כי ההלל נאמר על הניצחון במלחמה. לא סתם ניצחון במלחמה, אלא ניצחון ניסי של יראי ה' על שונאי ה' - שהוא קידוש ה' מושלם ושלם ועליו ראוי לומר את ההלל.
אין ספק שבמלחמת השחרור היה ניצחון של חלשים על הגיבורים ומעטים על רבים, אך האם היה כאן ניצחון של טהורים על טמאים, צדיקים על רשעים והעוסקים בתורה על זדים? עם כל הכאב שבדבר, צריכים אנחנו לחדול לשקר לעצמנו. כולנו יודעים שמפקדי הניצחון לא היו טהורים ולא היו צדיקים, הם היו ברובם מחללי שבתות בפרהסיא, שונאי תורה ומומרים להכעיס.
אז מהו היחס הנכון למלחמת תש"ח? ניתן לומר שהקב"ה עשה נס למען עם ישראל, בדרך לגאולה של "בעיתה". אבל למרות שהיה כאן יסוד של התערבות אלוקית שהיא למעלה מן הטבע, לא היה זה נס של קידוש השם, אלא נס בו החושך והאור שימשו בערבוביה, ויותר מגרעין חילול השם התערב בו כשהניצחון נמסר בידי רשעים הכופרים בהשגחת הקב"ה ומחללים את בריתו. לא היתה זו אלא אשמתנו, אשמת היהודים האמוניים, שומרי התורה והמצוות, על שלא השכלנו להקשיב לאזהרות רבותינו שראו כי הגאולה ממשמשת ובאה ולא התעוררנו למשמע קול התור הקורא לעלות לארץ הקדושה . ואכן, למרות כשלוננו, הקב"ה, כרחם אב על בנים, מחל על כבודו כדי להיטיב לעמו, ועל כך יש להודות לו. אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול! את תודתנו לקב"ה נוכל להביע בתיקון מה שקלקלנו כשלא עלינו לארץ כמצוות גדולי ישראל והפקרנו את הארץ בידי פורקי עול תורה ומצוות. ההודיה לקב"ה אינה באמירת הלל על ניצחונם של רשעים, ההודיה האמיתית תהיה בהקמת מלכות מתוקנת שתקדש את שמו יתברך, במקום מלכות הרשעה הקיימת היום.
אמנם אכן נעשו ניסים גדולים בכל התהליך הארוך והמופלא של קיבוץ היהודים לארץ ישראל, ואף הניצחון במלחמת השחרור היה נס עצום. ברם, צריך לזכור כי ההלל שנקבע על הניסים של חנוכה לא היה על מאורע זה או אחר במלחמה - לא על מעשה יהודית נקבע, ולא על כל אחד ואחד מהניצחונות המרובים, הגדולים והמופלאים. ההלל נקבע להאמר דווקא על השלב הסופי של התהליך, על גולת הכותרת. גומרים את ההלל על תהליך מוגמר - והוא שחרור בית המקדש וחידוש העבודה! אל לנו לשכוח שזו מטרתנו העיקרית בעצם הישיבה בארץ - והשלב הסופי הזה כולל את כל מה שהיה לפניו, בתהליך הארוך ורצוף הניסים.
ולכן אומר המהרש"א בפירושו:" והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, היינו כיון שתקנו לומר את ההלל בימים מסוימים, על הנס, בכדי לפרסם שהקב"ה הינו בעל היכולת לשנות את טבע הבריאה ששינה בימים שתיקנו את ההלל. ולפי זה, מי שאומר את ההלל בשאר ימים, לא יתפרסם אמירת ההלל על הנס, גם בימים הראויים לפרסם ניסי השי"ת. והרי זה כמחרף ומגדף, שאין ביד הבורא חלילה לשנות את טבע הבריאה." (חידושי אגדות על שבת קיח ע"ב)
מדוע באמת לא לומר הלל בכל יום? הרי גם נשימה אחת יחידה של אדם היא נס, התעוררות של אדם בבוקר היא נס ועצם זה שיש לנו אויר לנשום הוא נס! אלא אומר המהרש"א, שההבדל בין הניסים במוסתרים בתוך הבריאה לבין נס שהוא שינוי בבריאה, הוא בכך ששינוי ממוקד בבריאה סותר את דעת הכופרים הסוברים שהקב"ה ברא את העולם אבל עזב אותו לגורלו. הנס הגלוי תפקידו ומהותו סותר את דעתם של הכופרים בהשגחה הפרטית של הבורא על עולמו - ואין השגחה פרטית מזו של השגחת הקב"ה על בניו, על בני ישראל. האומר הלל כל יום מחרף ומגדף, מפני שהוא מרוקן את ההלל ממשמעותו המקורית, ההכרה בהשגחה הפרטית.
לכן לא אומרים הלל על נס שאינו מוגמר, על תהליך שאינו מושלם, על כתר ללא היהלום שבכתר. מדוע לא אומרים הלל בפורים? הרי שם היה נס גלוי לכל הדעות. רבי חייא (מגילה יד) גורס שלא אומרים הלל על נס שנעשה בחוץ לארץ, אבל רבא חולק ואמר "בשלמא התם הללו עבדי ה' - ולא עבדי פרעה, אלא הכא - הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן." – אומר רבא: אי אפשר לומר הלל על גאולה שלא הושלמה. למרות נס ההצלה העצום, בני ישראל עדיין נשארו עבדי אחשורוש. ונתבאר טעמו של רבא באופן מופלא לפי דברי המהרש"א - עבדי אחשורוש לא יכולים לומר את שבחו של הקב"ה בצורת הלל משום שאין זה נס שסותם לחלוטין את פיות הכופרים בהשגחה הפרטית ובשינוי הטבע למען עם ישראל, שהרי עדיין יש להם פתחון פה לומר שבני ישראל עדיין נשארו משועבדים בגלות, ואחשורוש אינו מאפשר לבנות את בית המקדש, אפילו לא לאסתר המלכה. ( כפי שנתבאר במסכת מגילה טו )
מכל זה יש ללמוד על ימינו אנו - למרות כל הניסים העצומים, לא הגענו לשלמות הנס. עצם זה שהמלחמה והקמת המדינה היתה צריכה להעשות על ידי אנשים המוגדרים לפי תורתינו כרשעים ופורקי עול, וכמובן שהעובדה שהשלטון הנוכחי הוא שלטון הערב רב הנלחם עד כלות כוחותיו נגד תורת ישראל וארץ ישראל, מצביעה על כך שהתהליך האלוקי הניסי לא הגיע לסיומו. לא נסתם פיהם של הכופרים - אנו עדיין עבדים של הבג"צ, של הכנסת, של אמריקה ואפילו של הוואקף המוסלמי שיכול בהינף יד למנוע מאיתנו כניסה להר הבית. אמירת הלל ביום העצמאות משמעה אי הכרה בכך שהקב"ה יכול לחולל נס מושלם, חוסר אמונה בכך שהתהליך הניסי צריך להמשך ואכן ימשך, ובקרוב נזכה לגמור את ההלל על ההצלה המושלמת – הצלה של קידוש השם ורוממות שמו יתברך בעולם.
מדוע אומרים הלל בחנוכה?
לאמירת הלל בחנוכה נותנים רבותינו הראשונים שתי סיבות: הסיבה האחת היא נס פח השמן שהתרחש לאחר כיבוש וטיהור המקדש, והסיבה השניה היא הניצחון במלחמה נגד היוונים הסלווקים ושותפיהם היהודים המתיונים. את תיאור הניצחון ניתן למצוא ב"על הניסים" שאנו אומרים בתפילת העמידה בכל שבעת ימי החנוכה: "...מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך".
אנו מהללים את הקב"ה כי בזמן חנוכה נעשה נס, ונתקדש שמו לעיני כל הגויים. וכיצד נעשה קידוש השם הגדול הזה? היוונים הגיבורים נמסרו בידי החשמונאים החלשים – זהו אכן נס, כי אין זו דרך העולם שחלשים מנצחים את הגיבורים. רבים נמסרו ביד מעטים – שוב זהו בגדר נס, שהרי אין זו דרך הטבע שמעטים מנצחים את הרבים.
אבל מה לגבי שלושת השלבים האחרונים בתפילה? האם זה נס כשטמאים נמסרים ביד טהורים? מהו הנס כשרשעים נמסרים ביד צדיקים? האם זה יוצא מן הכלל כשזדים מנוצחים בידי עובדי השם? אלא, שאנשי הכנסת הגדולה שתיקנו את התפילה, מלמדים אותנו כלל חשוב בהגדרת המושג נס. נס אמיתי הוא כשהנס נעשה לצדיקים כנגד רשעים, וכל העולם רואים את מהות השכר והעונש, את ההשגחה הפרטית של הקב"ה בעולם. לא מספיק שמעטים ינצחו את הרבים. לא מספיק שחלשים ינצחו את הגיבורים. הנס האמיתי נובע משורש "נשא" – בהתנשאות מלכות ה' על כל הגויים, התנשאות שיכולה להיות רק כשטמאים נמסרים ביד טהורים והעולם רואה שטהרתם היא זו שגרמה לקב"ה לסובב לניצחונם, התנשאות מלכות ה' יכולה להיות רק כשרשעים נמסרים בידי צדיקים, וכל העולם רואה שרשעותם של הרשעים גרמה למפלתם וצדקתם של הצדיקים גרמה לניצחונם. קידוש השם יכול להיות רק כשלומדי התורה גוברים על שונאי התורה. אם כן, זו הסיבה לאמירת ההלל בחנוכה לדעת הסוברים כי ההלל נאמר על הניצחון במלחמה. לא סתם ניצחון במלחמה, אלא ניצחון ניסי של יראי ה' על שונאי ה' - שהוא קידוש ה' מושלם ושלם ועליו ראוי לומר את ההלל.
אין ספק שבמלחמת השחרור היה ניצחון של חלשים על הגיבורים ומעטים על רבים, אך האם היה כאן ניצחון של טהורים על טמאים, צדיקים על רשעים והעוסקים בתורה על זדים? עם כל הכאב שבדבר, צריכים אנחנו לחדול לשקר לעצמנו. כולנו יודעים שמפקדי הניצחון לא היו טהורים ולא היו צדיקים, הם היו ברובם מחללי שבתות בפרהסיא, שונאי תורה ומומרים להכעיס.
אז מהו היחס הנכון למלחמת תש"ח? ניתן לומר שהקב"ה עשה נס למען עם ישראל, בדרך לגאולה של "בעיתה". אבל למרות שהיה כאן יסוד של התערבות אלוקית שהיא למעלה מן הטבע, לא היה זה נס של קידוש השם, אלא נס בו החושך והאור שימשו בערבוביה, ויותר מגרעין חילול השם התערב בו כשהניצחון נמסר בידי רשעים הכופרים בהשגחת הקב"ה ומחללים את בריתו. לא היתה זו אלא אשמתנו, אשמת היהודים האמוניים, שומרי התורה והמצוות, על שלא השכלנו להקשיב לאזהרות רבותינו שראו כי הגאולה ממשמשת ובאה ולא התעוררנו למשמע קול התור הקורא לעלות לארץ הקדושה . ואכן, למרות כשלוננו, הקב"ה, כרחם אב על בנים, מחל על כבודו כדי להיטיב לעמו, ועל כך יש להודות לו. אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול! את תודתנו לקב"ה נוכל להביע בתיקון מה שקלקלנו כשלא עלינו לארץ כמצוות גדולי ישראל והפקרנו את הארץ בידי פורקי עול תורה ומצוות. ההודיה לקב"ה אינה באמירת הלל על ניצחונם של רשעים, ההודיה האמיתית תהיה בהקמת מלכות מתוקנת שתקדש את שמו יתברך, במקום מלכות הרשעה הקיימת היום.
דעה ממוצעת וצודקת לענ"ד:כ"ך
אמירת הלל לא שלם וללא ברכה, כי אמנם היה נס גדול בהקמת המדינה ושיבת היהודים לארצם אך הנס לא היה שלם שכן אנו נמצאים תחת שלטון חילוני ולא מתוקן.
אני מסכים אתךאנונימי (פותח)
כי ברור שהממשלה עכשיו מפגרת,סתומה,עיוורת,רשעה וכו'...... אבל על מה אנחנו אומרים את ההלל? על זה שאז קמה מדינה ואתה היום חי בארץ, אומנם לא בשקט כי יש פה עוד ערבים שצריך להעיף, ויש ממשלה האבלה אבל אתה מודה על זה שאז קמה מדינה אם היא לא הייתה קמה היינו לכאורה נשארים בחו"ל (לא?)
לפי דעתיyosef13
צריך לומר הלל כי אתה אומר על המדינה שקמה ולא על הממשלה עכשיו
וגם על זה שבריטים לא שולטים עליךשבונץ'
או טורקים או מה שזה לא יהיה...
ושאתה יכול להתפלל בבית כנסת וללכת עם טלית ברחוב בלי לפחד שיסקלו אותך
ושיש שלטון יהודי [נכון שהוא זקוק לתיקון דחוף]
אבל צריך להפריד בין מדינה לממשלה! [על הממשלה אנחנו לא אומרים הלל!!!!! ממשלה עוברת וממשלה באה והמדינה לעולם נשארת
]
לשבונץ'קשקשן
צריך לדעת להבדיל בין הקמת המדינה, לתהליך המעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה.
לפני כ-100 שנה (תקנו אותי אם אני טועה במס') החל תהליך אוניברסלי של מעבר מדיקטטורה (-שלטון יחיד - דהיינו אדם אחד ששולט, כמו מלך) לשלטון דמוקרטי, מה שיש כיום במדינת ישראל.
בעקבות מעבר זה החלה להניתן זכות לכל אדם בכל מדינה לנהוג כפי ראות רוחו ולהשתייך לאיזה דת שירצה.
במקביל קמה גם התנועה הציונית שהחלה להפריח שממה בארץ.
זה שאפשר כיום 'להתפלל בבית כנסת וללכת עם טלית ברחוב בלי לפחד שיסקלו אותך' (כפי שכתב שבונץ') איננו קשור למדינה אלא לעניין הדמוקרטיה, כפי שאפשר כיום גם להיות יהודי בכל מקום בעולם (מלבד מקומות שעדיין נשארו דיקטטורים) אפילו באירן ולבנון!!!
לכן אל תערבב בין שני העניינים כפי שרבים נוהגים בטעות.
לא זה הגורםאנונימי (פותח)
לדבריך חופש הביטוי התחיל לפני מאה שנה, אז איך זה שהשואה התחוללה לפני שישים שנה? באמת נראה לך שיהודי יכול לחיות בשלום עם קיום מצוות מלא ללא מדינת ישראל? תעשה לי טובה...
מי שלא יודע להודות לה' על המדינה ועל השליטה בארץ- יש לו בעיה. אל תהיו כפויי טובה לקב"ה!!!
הלל עם ברכה ביום העצמאות!!! מה בכלל השאלה?
רקע היסטורי...gross
במשך מאות שנים חיו היהודים תחת שלטון זר בגלות- השפלות, גירושים ופוגרומים. כל אירופה היתה תחת שלטון המלכים והכנסיה. בשנת תק'מט- 1789, כאשר אירופה, אסיה, אפריקה (ורוב העולם המערבי) מחולקים ל5 מעצמות- תורכיה, אוסטריה, רוסיה, בריטניה וצרפת.מתרחשת המהפיכה הצרפתית- כל אזרחי צרפת- כולל היהודים- שווים. במשך 100 השנים אח"כ מתרחשות בכל העולם מהפיכות- מוקמות 12 מדינות חדשות באירופה. איטליה וגרמניה, המורכבות כל אחת מכ38 (!)מדינות- מתאחדות ל2 מדינות בלבד, מיעוטים בכל העולם דורשים מדינה משלהם, האימפריה התורכית- עות'ומנית- ששולטת על טורקיה, המזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום- מזרח אירופה- מתפרקת. מלחמה עולמית אחת, המהפיכה התעשייתית, סוציאליזם, קומוניזם וקפיטליזם. היהודים נטמעים ומשתלבים בשיוויון שניתן להם.
למרות כל השיוויון, שאמור לתת ליהודים ביטחון באירופה, מתחילה אנטישמיות עוד פעם, ללא שום סיבה, ולמרות השיוויון שניתן להם. קמים מבשרי הציניות- רבנים ואנשים שמאמינים שהעם היהודי צריך מדינה משלו. מוקמת תנועת חיבת ציון- שבראשה עומדים הנצי"ב, הרב שמואל מוהליבר ועוד 2 יהודים חילונים ומתחילה בישוב הארץ אחרי 2000 שנה שאף אחד לא חשב על זה!
בשואה מושמד 1/3 מהעם היהודי, ובכ"ז מצליחים להקים בא"י מדינה, אליה מגיעים מכל העולם שרידי עם שחשבו שיעלם לפני 2000 שנה, כמו כל העמים מהתקופה ההיא. מוקמת מדינה בתמיכת האו"ם האנטישמי (כולל תמיכה של מדינות כמו רוסיה)
וכל המהפיכות האלו, שסייעו לקום המדינה, נחשבות בעיניך פחות מנצחון המכבים- שישבו כל אותו זמן בארץ ישראל יחד. וללא כל קיבוץ הגלויות הזה, ואחרי זה הפכו מושחתים. ובמקומם נשארו למלוך העבדים האדומים שלהם! אפ' לא יהודים אמיתיים כמו היום, אלא גרים שגוירו בכוח!.
ברור ששיבת ציון היא נס גדול מאוד. ואתה לא יודע את חשבונות ה' ע"י מי להביא את הגאולה. אולי ה' הביא אותה דווקא ע"י אנשים רשעים, כדי להראות שהוא רוצה לגאול אותנו למרות שרוב העם לא זכאי?!
אני יגיד ביום העצמאות הלל שלם עם ברכה!
לגבי המשפט אחד לפני האחרון שלךכ"ך
כדאי שתקרא את המאמר של ואלאד יש שם סתירה לדבריך, אני יותר נוטה לכיוונו.
למרות שאני לא מסכים עם המסקנה שאין לומר הלל כלל.
ברור שעם ברכה!!!ii
אולי תשאל מישהו שנלחם שיספר לך על הניסים...
הטענה הזו הובררה לעילכ"ך
ניסים היו ואין חולק, לכן יש לומר הלל. אך הנס לא היה שלם.
מה לא היה שלם?ii
אנו מודים לקב"ה שנתן לנו מדינה שנוכל לחיות בה בביטחון.
מה לא שלם - שלא קיבלת ארטיק?
נחמד מאוד שקמה לנו המדינהכ"ך
אבל אליה וקוץ בה, יחד עם המדינה קיבלנו חבילת מרעין בישין של שלטון קלוקל ופרצות בדת ועוד כהנה וכהנה.
אי אפשר לעצום את העיניים ולומר הלל שלם "רק על המדינה" ולא להתייחס למה שבא יחד איתה.
אתה די עיוורii
אין דבר מושלם - גם ביציאת מצרים מתו 2.4 מיליון איש ואומרים הלל!!!
אם את מתכוונת לפס' "וחמושים עלו"כ"ך
אלה שנהרגו במכת חושך היו רשעים שלא רצו לצאת ממצרים.
ובזכותך התחדש לי הפס' "באבוד רשעים רינה" ואין רינה אלא הלל.
אני בן...ii
שלטון המכבים היה פי 6 ורבע מושחת!!gross
ולכן אתה מזכיר כל שנהכ"ך
טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך.
לא נורא, מותר ללכלך על המכביםואלאד
כדי להצדיק את בן גוריון. עת לעשות למדינה הפרו תורתך.
הילד התכוון לשלטון המכבים בתקופות מאוחרות יותרצחקן
הרב עובדיה פוסק כך, אבל להגיד אחרי התפילהצחקן
בעז"ה
ולא להפסיק את רצף התפילה (מקור: שות יביע אומר א יפשהו)
משהו קטן שיש לי להגיד על זהמשה
(למי שמתעצל - הכותרת שם - תפילה לשלום הקיסר ירום הודו)
להודות? למה בהלל???גל עיני
קודם צריך להודות על הניסים והנפלאות אבל מי אמר שדוקא בהלל? ולמה ביום שהחליטו ראשי המדינה שרחוקים מלהיות כחז"ל שתיקנו דברין מסוג זה???..
תקראו את החוברת 'גאל ישראל' שהוציאו מרכזניקיםgross
ותבינו את זה טוב...
זה בסדרה של 'בשביל הנשמה'
אכן דעתך עניה...ii
סתאאאאםii
וואי אתה עוד תזכה על זה בפרס נובלii
על זה שחתימתי משקפת את דועתייii
כן.רחלקה
בעזהי"ת.
ואין לי כח לפרט.
ברור שאומרים הלל.אוהבת את אבא
בס"ד
אנשים- יש לנו ארץ!!
אני אולי לא מאמינה בממשלה שלנו..אבל בהקמה שלה, שהיא הוקמה, בוודאי ובוודאי לומר הלל.
אני בעז"ה אגיד עם ברכה!דינה ברזילי
אין, אין נס כמו הקמת המדינה!
3 שנים לפני הקמתה, שטנים בדמות אדם טבחו בנו, שרפו אותנו, ניסו להשמיד אותנו.
6 מיליון הושמדו, יהי זכרם ברוך. והיום- 6 מיליון יהודים יושבים בארץ הקודש, במדינה. עם שלטון. אומנם אנו רק בהתחלה, ויש ה-מ-ו-ן מה לשפר. אבל היה כאן נס עצום! אנשים שעברו פרעות איומות, מהשואה באירופה ומארצות המזרח שגם שם היו פרעות קשות, קמו ועשו מעשה. הקימו מדינה יהודית בארץ ישראל! זה נס גלוי!
ראוי להעריך את הנס והמתנה שה' שלח לנו ולהודות לו בהלל עם ברכה. ובנוסף- להשלים את החסר- לתקן ולהטיב את המדינה.
שמת לב שאת סותרת את עצמך?כ"ך
"ראוי להעריך את הנס והמתנה שה' שלח לנו ולהודות לו בהלל עם ברכה. ובנוסף- להשלים את החסר- לתקן ולהטיב את המדינה".
הלל עם ברכה נאמר על נס שלם ואם את טוענת שיש להשלים את החסר משמע..?
נ.ב: אם את ספרדיה בכל מקרה אסור לך לומר הלל עם ברכה.
לא נכון:::ii
סליחה... לא נכון!!!ii
אין נס שלם -
הסתכל בדיינו - גם אם רק הוציאנו ממצרים ולא עשה שום דבר אחר (תורה, א"י ועוד הרבה דברים חשובים שכמעט אין עניין בהוצאת מצרים בלעדיהם!!!)
אפילו אז די היה לנו בזה להלל ולשבח את ה'
אני בעד להגיד...בלי ברכה!ימין אמיתי
ב"ה שזיכנו לכל הדברים המוזכרים בדיינוכ"ך
ועל כן נאמר הלל בברכה בפסח. לעומת זאת עם המדינה לא הכל מושלם זו האמת, הממלכתיות שיבשה לכם את הההבנה הטהורה.
לא הבנת את דיינוii
הפירוש של דיינו הוא שגם אם היה קורה רק אחד מהדברים היה צריך להלל ולשבח
הפאנאטיות שיבשה לך את האינטילגנציה
להלל ולשבח אמנם היה צריך בכל מקרהכ"ך
אבל בוא ונניח שרק היינו יוצאים ממצרים ודיינו, אמנם היה צריך להלל ולשבח על כך אבל לא הלל מלא
כי כעת אין לעם ישראל לא תורה ולא ארץ, אז מה בעצם מטרת היציאה והיכן ההבטחה לאבות?
תשובת הרה"ג הרב דב ליאור שליט"אgross
שאלה:
האם יש לומר הלל בברכה ביום העצמאות, והאם מותר לשמוע מוזיקה ביום הודייה זה?
תשובה:
וודאי שיש חובה להודות לה' על הישועה והניסים שעשה עמנו גם במלחמת השחרור והכרזת המדינה וגם במלחמת ששת הימים ושחרורה של ירושלים. אמנם 'מגילת תענית' בטלה כפי שמבואר בסוגיה במסכת ר"ה יח:, אבל רק הפר"ח סובר שמשמעות הדבר היא שמאז אין בזמנינו סמכות לקבוע שום ימי הודאה על ניסים. לעומתו כותב מהר"ם אלשקאר ומביא אותו המגן אברהם להלכה וכן ה'חתם סופר' שמגילת תענית בטלה משום שלכל הניסים המובאים בה היה קשר כל שהוא לבית המקדש ומשחרב הבית ערבה כל שמחה. אבל אם במשך הדורות ההשגחה האלוקית תושיע ותעשה ניסים לעם ישראל וודאי שמחויבים אנו להודות לה' ואף לקבוע על זה יום הודאה.
ובימים אלה היתה תשועה לכל ישראל היושבים בארץ ישראל, אשר היו נתונים לסכנת נפשות והיה זה נס ממיתה לחיים, וזה נחשב נס הנוגע לכלל ישראל, לכן יש לקבוע על זה יום בהלל והודאה. ולענין זה אין הבדל בין אשכנזים לספרדים כי ספרדים לא מברכים על הלל התלוי במנהג כמו בר"ח, אבל כאן זהו חיוב להודות ולומר הלל שלם בברכה, לכל מי שמתבונן בהשגחת ה' על עמו ולא נשאר כפוי טובה כלפי השפעת הטובה מאת ה' עלינו. ולכן מותר ומצווה לשמוח, לשיר ולרקוד ביום העצמאות.
האם יש לומר הלל בברכה ביום העצמאות, והאם מותר לשמוע מוזיקה ביום הודייה זה?
תשובה:
וודאי שיש חובה להודות לה' על הישועה והניסים שעשה עמנו גם במלחמת השחרור והכרזת המדינה וגם במלחמת ששת הימים ושחרורה של ירושלים. אמנם 'מגילת תענית' בטלה כפי שמבואר בסוגיה במסכת ר"ה יח:, אבל רק הפר"ח סובר שמשמעות הדבר היא שמאז אין בזמנינו סמכות לקבוע שום ימי הודאה על ניסים. לעומתו כותב מהר"ם אלשקאר ומביא אותו המגן אברהם להלכה וכן ה'חתם סופר' שמגילת תענית בטלה משום שלכל הניסים המובאים בה היה קשר כל שהוא לבית המקדש ומשחרב הבית ערבה כל שמחה. אבל אם במשך הדורות ההשגחה האלוקית תושיע ותעשה ניסים לעם ישראל וודאי שמחויבים אנו להודות לה' ואף לקבוע על זה יום הודאה.
ובימים אלה היתה תשועה לכל ישראל היושבים בארץ ישראל, אשר היו נתונים לסכנת נפשות והיה זה נס ממיתה לחיים, וזה נחשב נס הנוגע לכלל ישראל, לכן יש לקבוע על זה יום בהלל והודאה. ולענין זה אין הבדל בין אשכנזים לספרדים כי ספרדים לא מברכים על הלל התלוי במנהג כמו בר"ח, אבל כאן זהו חיוב להודות ולומר הלל שלם בברכה, לכל מי שמתבונן בהשגחת ה' על עמו ולא נשאר כפוי טובה כלפי השפעת הטובה מאת ה' עלינו. ולכן מותר ומצווה לשמוח, לשיר ולרקוד ביום העצמאות.
עם כל הכבוד לרב דב ליאור שליט"אכ"ך
יש פוסקים רבים שחולקים על עניין אמירת ההלל בברכה ונימוקיהם עמהם.
דעת הפניני הלכה: (סרקתי..)tomerittal
שאלה:ii
למה אתה הולך כל פעם אחרי רב אחר??????
אתה מחפש כל פעם רב ש"בטעות" אומר את דעתך???
בטח!! ב"ה יש לנו מדינה וזה נס!!אוריין
בס"ד
חייב להגיד הלל!!! הקב"ה נתן לנו מתנה- מדינה ולא נגיד לו תודה???
סליחה, התבלבלתי.דינה ברזילי
התכוונתי לבלי ברכה.
אבל זה שיש נס לא סותר את העובדה שעדיין יש מה לשפר.
( כמויציאת מצריים- כיבוש הארץ.)
הלל..אנונימי (פותח)
דעתי בעני'ין היא:
אם יש לך בן והוא נמצא עם אנשים ברכב ואז יש תאונה חו"ח וכל מי שהי'ה ברכב מת חוץ מהבן שלך.. אומרים לך שהבן שלך בחי'ים אך הוא יצא נכה מהתאונה.. אז אתה תברך על זב ברכת הגומל או לא?!
לעניות דעתי הלל ביום העצמאות זה בדיוק אותו הדבר..
נכון שמדינת ישראל היא לא המדינה האידיאלית לחיות בה ונכון שאפילו היא נגד היושבים שאמורים לשבת בה ונכון שהממשלה (המזבלה יותר נכון) היא לא לטובתנו באמת אך זו עדי'ין הארץ שלנו ואנחנו חי'ים בה כל יום ולכן אני חושבת שהלל אנחנו צריכים לומר בדיוק כמו שהי'ינו מודים לה' על זה שהילד שלנו יצא חי מהתאונה על אף שהוא נכה!!
לי אישית מ-א-ו-ד קשה לומר הלל אך אני אומרת.. אני מהללת את ה' ולא אף אחד אחר!!
צריך לומר תודה-דינה ברזילי
על זה שיש לנו מקום שאנחנו יכולים להיות בו יהודים גאים, ללכת עם כיפה וציצית וכל שאר הסממנים היהודיים בגאון, להרגיש שאנו מקדשים בכך שם שמיים בלי לפחד!
דורות על גבי דורות שיש כיסופים לציון, וכבר 150 שנה רבים ואגודות דוחפות להקמת מדינה כי ההסטוריה מוכיחה שזה הפיתרון לעם היהודי, ועכשיו, כשהיא קיימת ומבוססת- איך יש ספק לגבי אמירת הלל?? איך?? אז היא לא מושלמת? תקנו אותה! אבל תגידו תודה!
מאמר של הרב דרוקמן על הענייןאנונימי (פותח)
נכתב ע"י הרב דוד מאיר דרוקמן - רבה של קרית מוצקין ומרבני עמןתת הרבנים "פיקוח נפש".
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37826
ארבע קושיות - הרהורים לציון 60 שנות קיומה של המדינה
טענה:
טוענים ידידנו, אמנם המדינה מתקלסת ומתעללת בדת ישראל ובתורת ישראל, והנושא הוא מן המפורסמות וכבר נטחן הדק הדק. אבל הרי הרמב"ם בריש הלכות חנוכה אומר, שאחד מניסי חנוכה היה שחזרה המלכות לישראל יתר על מאתים שנה, ומכך הם מסיקים שיש ערך לממלכתיות אף שאינה הולכת בדרך התורה (כפי שהיה, למרבה הצער, בהמשך מלכות החשמונאים).
קושיא ראשונה:
הרמב"ם מדבר על "מלכות ישראל", ואילו במדינה דמוקרטית כמו שלנו אך מקרה הוא שהשלטון הוא בידי ישראל, כי לפי כללי וערכי הדמוקרטיה אין שום מניעה שהאוחזים בהגה ההנהגה יהיו נוכרים. ולהלן מקצת מן העובדות: כיום, שר ב"ממשלת ישראל" הינו שלא מאחינו בני ישראל (בלשון המעטה), שופט ב"בית המשפט העליון" גם הוא שלא מבני ברית, חבר הדירקטוריון של ה"קרן הקיימת לישראל" (!) – גוי. לא ירחק היום, שעקב חישובי פריימריס או/ו "אפליה מתקנת" אף.."נשיא מדינת ישראל" יהיה ערבי, ועדיין לא דיברנו על רבבות עולים חדשים גויים בני גויים הזוכים כאן לסל קליטה ולאזרחות מלאה (בנוסף לחורבן של נשואי התערובת). הלזו "מלכות ישראל" יקרא?
*
טענה:
שוב, יטענו ידידינו, כי אמנם מדינת ישראל מתנכלת לארץ ישראל ולערכי הנצח של עם ישראל (רבבות תלמידי החינוך הממלכתי אינם מכירים אפילו את הפסוק "שמע ישראל"!) אבל הרי מצינו בספרי מחשבת ישראל, כי דוקא בתוככי האפלה והחושך מתנוצץ אורה של גאולה!
קושיא שניה:
לימדונו רבותינו כי דוקא בתשעה באב, יום חורבן בית מקדשנו ותפארנו נולד משיחם של ישראל והתחילה להתרקם ישועתם. האם לאור הנחה זו, נצא במחול ונחגוג ביום תשעה באב?
*
טענה:
שוב טוענים ידידינו אוהבי ה' וחושבי שמו, כי אסור להיות כפויי טובה כלפי הקב"ה, ויש להודות על הטובות הניסים והנפלאות שעשה עמנו בשנת תש"ח שהצילנו ממוות לחיים.
קושיא שלישית:
נקדים פרק הסטורי קטן: היה זה בשנת תש"ג – 1942, במשך מחצית השנה שמאז אביב שנה זו ועד 3 בנובמבר באותה שנה, עברו על היישוב בארץ מאתיים ימי חרדה בהם עמד בפני סכנת פלישת הצבא הנאצי בפיקודו של הקצין הנאצי רומל, שהתקדם מצפון אפריקה מזרחה לעבר תעלת סואץ כאשר יעדו - חיסול סופי של יהודי ארץ ישראל, זאת בעת שכבר הגיעו לארץ ידיעות על דבר השמדת יהודי אירופה (הנהגת ארגון ההגנה הכינה את התוכנית של "מצדה על הכרמל" - ריכוז כל בני היישוב החרד לחייו על הר הכרמל וסביבותיו להגנה נואשת מפני הפולש, על כל המשמעויות שנודעו למושג "מצדה"). כל הישוב היהודי עמד, רחמנא ליצלן, בפני סכנת השמדה של ממש!
הסכנה חלפה בחסדי ה', כאשר צבא רומל ימ"ש נתקע באופן ניסי בחולות המדבר. ובכן, בעוד שבה' אייר תש"ח אמנם הוכרז על הקמת מדינת כל אזרחיה, ברם לא היה זה יום בו באופן ישיר ניצלו חייהם של יהודים, ואדרבה ביום זה נפתחה מלחמה עקובה מדם בה נהרגו רבים. לעומת זאת, ביום כ"ג מרחשון תש"ג (3 בנובמבר 1942 למניינם) ניצלו בפועל ממש חייהם של כל בני הישוב בארצנו הקדושה – האם מישהו מחוגגי "יום העצמאות" חינך או עודד לאמירת "הלל" והודיה לה' מידי שנה בשנה, ביום כ"ג חשון?
*
טענה:
בסדר, שלשת הקושיות מובנות ונכונות. אבל בכל זאת זוהי המדינה שיש לנו, וצריך לשמוח עם מה שיש. לפחות למען הנוער שלנו שלא ישכח את אהבת הארץ.
קושיא רביעית:
אדם נשא אשה נניח ביום ה' אייר (כמובן לפני עידן פטירת תלמידי רבי עקיבא..). מידי שנה ציין ברוב פאר והדר את יום נשואיו עב"ג. לימים התגלה שרעייתו משרכת דרכיה ובוגדת בבעלה, מה שהביא לפרידה בין בני הזוג. האם גם לאחר הפרידה ונסיבותיה המבישות, סביר יהיה שבנימוק של "טובת הילדים המשותפים" ימשיך הבעל לחגוג מידי שנה את יום הנשואין?
כאמור, הקושיות מופנות לידידינו – שהם אהובנו ואוהבינו, ברם מה נעשה והאמת (הכואבת) – אהובה מהכל!
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37826
ארבע קושיות - הרהורים לציון 60 שנות קיומה של המדינה
טענה:
טוענים ידידנו, אמנם המדינה מתקלסת ומתעללת בדת ישראל ובתורת ישראל, והנושא הוא מן המפורסמות וכבר נטחן הדק הדק. אבל הרי הרמב"ם בריש הלכות חנוכה אומר, שאחד מניסי חנוכה היה שחזרה המלכות לישראל יתר על מאתים שנה, ומכך הם מסיקים שיש ערך לממלכתיות אף שאינה הולכת בדרך התורה (כפי שהיה, למרבה הצער, בהמשך מלכות החשמונאים).
קושיא ראשונה:
הרמב"ם מדבר על "מלכות ישראל", ואילו במדינה דמוקרטית כמו שלנו אך מקרה הוא שהשלטון הוא בידי ישראל, כי לפי כללי וערכי הדמוקרטיה אין שום מניעה שהאוחזים בהגה ההנהגה יהיו נוכרים. ולהלן מקצת מן העובדות: כיום, שר ב"ממשלת ישראל" הינו שלא מאחינו בני ישראל (בלשון המעטה), שופט ב"בית המשפט העליון" גם הוא שלא מבני ברית, חבר הדירקטוריון של ה"קרן הקיימת לישראל" (!) – גוי. לא ירחק היום, שעקב חישובי פריימריס או/ו "אפליה מתקנת" אף.."נשיא מדינת ישראל" יהיה ערבי, ועדיין לא דיברנו על רבבות עולים חדשים גויים בני גויים הזוכים כאן לסל קליטה ולאזרחות מלאה (בנוסף לחורבן של נשואי התערובת). הלזו "מלכות ישראל" יקרא?
*
טענה:
שוב, יטענו ידידינו, כי אמנם מדינת ישראל מתנכלת לארץ ישראל ולערכי הנצח של עם ישראל (רבבות תלמידי החינוך הממלכתי אינם מכירים אפילו את הפסוק "שמע ישראל"!) אבל הרי מצינו בספרי מחשבת ישראל, כי דוקא בתוככי האפלה והחושך מתנוצץ אורה של גאולה!
קושיא שניה:
לימדונו רבותינו כי דוקא בתשעה באב, יום חורבן בית מקדשנו ותפארנו נולד משיחם של ישראל והתחילה להתרקם ישועתם. האם לאור הנחה זו, נצא במחול ונחגוג ביום תשעה באב?
*
טענה:
שוב טוענים ידידינו אוהבי ה' וחושבי שמו, כי אסור להיות כפויי טובה כלפי הקב"ה, ויש להודות על הטובות הניסים והנפלאות שעשה עמנו בשנת תש"ח שהצילנו ממוות לחיים.
קושיא שלישית:
נקדים פרק הסטורי קטן: היה זה בשנת תש"ג – 1942, במשך מחצית השנה שמאז אביב שנה זו ועד 3 בנובמבר באותה שנה, עברו על היישוב בארץ מאתיים ימי חרדה בהם עמד בפני סכנת פלישת הצבא הנאצי בפיקודו של הקצין הנאצי רומל, שהתקדם מצפון אפריקה מזרחה לעבר תעלת סואץ כאשר יעדו - חיסול סופי של יהודי ארץ ישראל, זאת בעת שכבר הגיעו לארץ ידיעות על דבר השמדת יהודי אירופה (הנהגת ארגון ההגנה הכינה את התוכנית של "מצדה על הכרמל" - ריכוז כל בני היישוב החרד לחייו על הר הכרמל וסביבותיו להגנה נואשת מפני הפולש, על כל המשמעויות שנודעו למושג "מצדה"). כל הישוב היהודי עמד, רחמנא ליצלן, בפני סכנת השמדה של ממש!
הסכנה חלפה בחסדי ה', כאשר צבא רומל ימ"ש נתקע באופן ניסי בחולות המדבר. ובכן, בעוד שבה' אייר תש"ח אמנם הוכרז על הקמת מדינת כל אזרחיה, ברם לא היה זה יום בו באופן ישיר ניצלו חייהם של יהודים, ואדרבה ביום זה נפתחה מלחמה עקובה מדם בה נהרגו רבים. לעומת זאת, ביום כ"ג מרחשון תש"ג (3 בנובמבר 1942 למניינם) ניצלו בפועל ממש חייהם של כל בני הישוב בארצנו הקדושה – האם מישהו מחוגגי "יום העצמאות" חינך או עודד לאמירת "הלל" והודיה לה' מידי שנה בשנה, ביום כ"ג חשון?
*
טענה:
בסדר, שלשת הקושיות מובנות ונכונות. אבל בכל זאת זוהי המדינה שיש לנו, וצריך לשמוח עם מה שיש. לפחות למען הנוער שלנו שלא ישכח את אהבת הארץ.
קושיא רביעית:
אדם נשא אשה נניח ביום ה' אייר (כמובן לפני עידן פטירת תלמידי רבי עקיבא..). מידי שנה ציין ברוב פאר והדר את יום נשואיו עב"ג. לימים התגלה שרעייתו משרכת דרכיה ובוגדת בבעלה, מה שהביא לפרידה בין בני הזוג. האם גם לאחר הפרידה ונסיבותיה המבישות, סביר יהיה שבנימוק של "טובת הילדים המשותפים" ימשיך הבעל לחגוג מידי שנה את יום הנשואין?
כאמור, הקושיות מופנות לידידינו – שהם אהובנו ואוהבינו, ברם מה נעשה והאמת (הכואבת) – אהובה מהכל!
עוד בענייןאנונימי (פותח)
| http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=29350 ההתפכחות של הרב שמואל טל ראש ישיבת "תור חיים" מגוש קטיף כשהודיע כי הוא איננו רואה את עצמו יותר כחלק מתנועת "הציונות הדתית", הביאה עליו את זעמם של כמה מחובשי ה"כיפות הסרוגות", ובראשם דובר ועד רבני יש"ע הרב דניאל שילה אשר הגיב בעתון "הצופה" כי למרות הדרדור הנוראי במדינת ישראל, היא עדיין עונה להגדרה "מלכות ישראל". הרב שילה "נותן כבוד" ("כבוד התורה" כלשונו) ל..מייסד מימ"ד הרב עמיטל, תוך שבעצם הוא מבזה (עפ"ל) את גדולי ישראל ובתוכם את אדמור"י חב"ד. בגליון מאוחר יותר של "הצופה" הרב טל ענה לרב שילה בטוב טעם ודעת. במאמר שלפנינו שהתפרסם היום ב"הצופה" מביע הרב החבד"י הרב דוד דרוקמן (רבה של קרית מוצקין) את דעתו בענין וטוען שלהנחה של הרב דניאל שילה כאילו "מדינת ישראל" היא "מלכות ישראל" אין כל בסיס, הרב דרוקמן גם מוחה על האבסורד שבדברי הרב שילה שבשם "כבוד התורה" (שהוא רוחש לרב עמיטל) הוא מבזה את גדולי ישראל. |
מאמרו של הרב דניאל שילה התוקף את הרב שמואל טל:
לא חידש מאומה
המצוקות שעליהן מצביע הרב טל שליט``א לא הומצאו על ידו. הרב טל לא המציא גלגל של קושיות יותר ממה שהיה בימי רבותיו. ואם טענות החרדים ראויות בעיניו, מדוע נזכר בהן רק היום? הפולמוס נמשך
בעקבות הוויכוח סביב השקפת עולמו של הרב הגאון שמואל טל שליט''א, יש לפתוח כאזהרה בדבריו של מורנו הדגול, רבי צבי יהודה הכהן זצ''ל: ''כבוד תורה לכל תלמיד חכם וגדול בתורה, גם אם דעותיו בהלכות ציבור צריכות בירור'' (החוברת ''גדול שימושה'', עמוד 69). וראוי להביא את דבריו של הרב יהודה עמיטל שליט''א, בספרו ''המעלות ממעמקים'' (כבר לפני כארבעים שנה): ''ובאשר ענייני אמונות ודעות בכלל, וסדרי גאולה ומהלכי השגחה בפרט, אינם מבוארים בדרך כלל בהוויות אביי ורבא, ומשום כך גם לרוב הכרעותיהם וקביעותיהם של גדולי התורה בעניינים אלה בדור האחרון, יסודם היה בעיקר באינטואיציה ורגש, והיו מבוססים יותר על דעה עצמית מאשר על בירורי מקורות קדומים – הרי דעותיו וקביעותיו של הרב באו מתוך שליטה מוחלטת במקורות המתאימים''.
ויחוזקו הדברים מתוך ספרו של הגאון הרב י. ש. זווין זצ''ל, ''אישים ושיטות'': ''לא יהיה הדבר להגזמה אם נאמר שמרן הגרא''י קוק ז''ל היה בדורנו היחיד שהיה שליט בהלכה ובאגדה כאחת...''
המצוקה הרוחנית של ימינו אלה חייבת להיות נדונה מתוך עיון במקורות תורניים, ולא על ידי הרוח הנסערת, המיית הנפש או תחושות בטן.
חזרה המלכות לישראל
ברמב''ם (הלכות מגילה וחנוכה, ג', א') נכתב: ''בבית שני כשמלכות יוון גזרו גזרות על ישראל... עד שריחם עליהם א-לוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם... וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני''.
החשמונאים חיו תחת שלטון זר, ולא יצאו למלחמה כדי להשיב את הריבונות היהודית. אולם הרמב''ם מחשיב דבר זה עד כדי כך, שהוא מציין אותו עוד לפני תיאור נס פך השמן.
רבי מאיר שמחה מדווינסק (מחשובי פרשני הרמב''ם בעת האחרונה), כותב ב''משך חוכמה'' על התורה: ''והנה עיקר הנס היה לניצחון מלכות אנטיוכוס וישראל קיבלו מלוכה מאתיים שנה (רמב''ם ה' חנוכה רפ''ג) ולזיכרון צריך להאיר נרות''. מדבריו עולה, כי גם אלמלא אירע נס השמן, צריך היה להדליק נרות לכבוד הניצחון וקבלת המלכות.
ובספר כלבו (סימן מ''ה): ''ואין לומר הלל כי אם על הגאולה השלימה, כגון יציאת מצרים ונס חנוכה, שחזרה להם המלכות''.
וכותב הרב סולובייצ'יק זצ''ל: ''רמב''ן כבר ניסח את האמת, שריבונות מדינית בארץ ישראל היא מיסודות של ירושה וישיבה. אי אפשר לפרש אחרת את דברי רמב''ן'' (חמש דרשות, עמוד 88).
ביום ה' באייר תש''ח חזרה המלכות לישראל, ואין זה שונה מהכרזת החשמונאים על ייסוד מלכות ישראל. ולפי ה''משך חוכמה'' וכדברי הכלבו, יש לחגוג בו את היום בהלל, מפני שבו חזרה המלכות. והרב סולובייצ'יק עוד מחדד את הדברים, שכן מצוות יישוב הארץ קיבלה את מלוא משמעותה רק עם כינון הריבונות.
הרב אהרנברג זצ''ל, אב''ד בתל אביב, יהודי חרדי וחסיד בעלז, כותב בספרו: ''והאם יום טוב זה שאנו עושים בה' באייר, מצווה יש בו? והנראה לעניות דעתי שהיא מצווה רבה, וקרוב לומר שהיא מדאורייתא''(!) והוא מעולם לא היה איש ''המזרחי''.
לא ביטלו את חנוכה
המצוקות שעליהן מצביע הרב טל שליט''א לא הומצאו על ידו. כבר טענו אותן אנשי סאטמר ונטורי קרתא: שלא ניתן לחבר אהבת תורה ויראת שמים, עם השמחה על הקמת המדינה. אך זוכר אני כיצד רבותינו הרב ישראלי והרב נריה, זכר צדיקים לברכה, היו לוחמי מלחמתה של תורה בכל עוזם, ועם זאת חגגו את יום העצמאות. ויש לדעת כי בראשית שנות המדינה היו ראשי השלטון אנשי ''להכעיס'' הרבה יותר מאלה של היום.
האם הרב טל שליט''א המציא גלגל של קושיות ומצוקות יותר ממה שהיה בימי רבותיו? האם רק היום הפכה המלכות ל''מינות'', כדבריו? האם הצורך ''להסתייג מן התרבות החילונית ומן ההנהגה החילונית'', כפי שמצטט שאול שיף ב''הצופה'' (''קריאה סלקטיבית'', א' בסיוון) נולד זה עתה, דווקא בעקבות פשע הגירוש?
אותן מאתיים שנים שציינו הרמב''ם וממשיכיו, היו גם שנותיהם של אלכסנדר ינאי והורדוס. מלחמתם של אלה בתורת ישראל וחכמיה, היתה גדולה ואכזרית לעין ערוך מזו של העושים כיום. ידידי הרב פרופ' בן ציון רוזנפלד, ראש המחלקה להיסטוריה ב''בר אילן'', הביע פעם בפני את דעתו, כי בכל שנות מלכות החשמונאים לא היתה לחכמים נחת רוח, אלא בשנות שלטונה של המלכה שלומציון. האם העלה מישהו על דעתו לחדול מלחגוג את החנוכה בימי הורדוס ינאי ודומיהם, ''מפני שלא ניתן בשום אופן לכרוך את השמחה על הקמת המלכות הזאת, עם השמחה וההודאה בהנהגת ה' ובגילוי מלכותו'' (כמצוטט על ידי שיף)?
הרב כשר זצ''ל (בספרו ''התקופה הגדולה'') הביא חלק ניכר מטענות החרדים, והשיב תשובות שניתן ליטול משם. ואם הקושיות הללו ראויות בעיניי הרב טל שליט''א, מדוע נזכר בהן רק היום? האם מעשה הרשעות שבעקירה, שונה ממעשי הרשעות של גזיזת הפאות במעברות בראשית שנות המדינה?
מובא בירושלמי: ''רבי אבא בר זמינא בשם ר' הושעיה, גדול הוא קידוש ה' מחילול ה''' (קידושין פרק ד', דף סה, מה ה). ומסביר ''קורבן העדה'', שבמקום שקידוש ה' כרוך בחילול ה', אין דוחין את מצוות קידוש ה' בגלל החילול הבא איתו.
שאול שיף מביא את דברי ההוקרה של הרב טל כלפי הרבנים החרדיים. אכן הם ניחמוהו, ניגבו את דמעותיו וסעדו אותו בעת שברו. אולם הגירוש בא גם מכוחם. שכן לו היתה העקירה מגוש קטיף כרוכה ב''הסכמים'', היו מרבית הרבנים החרדים מתירים אותה, גם אם היה ברור שיש בכוחו של הצבא להגן על המקום. כמובן שהיו גם מתירים להעביר את הקברים, כדי שלא יחוללו.
על כן יפה עשה עשה הרב טל כשהעביר את הישיבה ליישוב יד בנימין, שכן לו העביר אותה למקום אחר ביש''ע - היה מסתכן בעקירה נוספת תחת ''הסכם'', באישורם של הרבנים הנזכרים.
וכל האמור כאן, אוי לי שנצרכתי לאמרו, ואוי לי אם לא אמרתיו. ויהי רצון שיום מתן תורת אמת וחיי עולם, יעמוד לנו להתרת הספקות והבלבולים.
תשובתו של הרב שמואל טל:
ממלך אביון למלך עליון
ממשלות ישראל נוקטות בגישה אנטי-לאומית ופוסט-ציונית מובהקת. גם לשיטתו של הרב קוק תורה אין ולא היתה, ואפילו לאומיות יהודית פשוטה שהיתה, כבר איננה. אז מה נשאר? הרב שמואל טל משיב לטענות נגדו
תיתי ליה לרב דניאל שילה שליט"א, שבסוגיה זו שהיא חשובה וקיומית לכולנו הראה את הדרך ללבן סוגיות בצורה עניינית ומכובדת – כדרכה של תורה – ועל כן גם מצאתי לנכון להגיב לדבריו שפורסמו במוסף זה ("לא חידש מאומה", ח' בסיוון).
בראשית מאמרו ציין הרב שילה שליט"א שהראי"ה קוק זצ"ל, היה היחיד שהציב משנה מחשבתית סדורה ביחס לשיבת ציון. גם אם נקבל את דבריו בעניין זה, נראה לי שעדיין יהיה יומרני מאוד, ולמעשה בלתי אפשרי, לדבר בשמו של הרב קוק למעלה משבעים שנה אחר פטירתו(!) שנים שהיו רצופות תמורות. כיצד היה הרב קוק מתייחס למציאות בה מתגשמת בפועל נבואת הפורענות שלו על ההנהגה החילונית: "היד הרמה, המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת... העומד להיות למשחית ולמפלצת, ולסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ ישראל... (אם) היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון" (אגרות א', קמ"ד – עיין שם בהרחבה).
לא על העצמאות
הרב שילה (ורבים אחרים) נסמך בכל כוחו על דברי הרמב"ם בריש הלכות חנוכה, שמציין כאחד מנסי החנוכה את חזרת המלכות לישראל יתר על מאתיים שנה (עיקר דבריו שמוקדשים לישועה מגזירות השמד של היוונים הושמטו בציטוט). ומכאן הוא מסיק שיש ערך לממלכתיות של יהודים, אף אם אינה הולכת בדרך התורה, כפי שהיתה מלכות החשמונאים ברוב שנותיה.
ראשית יש לציין, שעניין העצמאות והממלכתיות איננו נזכר כלל בתפילת על הנסים, או בברייתא שהובאה בשבת (כא
בעניין נס חנוכה, והלא דבר הוא! גם
לא מצינו "יום עצמאות" לציון כיבוש הארץ והקמת מדינת יהושע בן-נון, מלכות
שאול ומלכות דוד. עוד יש לשאול, מדוע המשיכו לחגוג את העצמאות הזו גם לאחר
שבטלה. ולבסוף, מה מקורו של הרמב"ם לכך שחזרת המלכות לישראל היתה אחת
הסיבות להודאה בחנוכה. נראה פשוט שאחר שהאריך הרמב"ם בתיאור גזירות השמד הקשות של היוונים ובביטולן על ידי ניצחון החשמונאים, הדגיש שנס חנוכה לא היה אפיזודה חולפת, אלא רווחה בת קיימא. זאת בהנגדה לנס פורים שעליו לא נתקן הלל בדיוק מסיבה זו, שהרי "אכתי עבדי אחשורוש אנן" (גמ' מגילה יד. וערכין י
, והצלה רגעית
אינה מבטיחה דבר לגבי המחר תחת שליט הפכפך. אמור מעתה, ציון עצמאותה של
מלכות החשמונאים אינו סיבה לתקנת חנוכה, אלא תנאי לה (הרב שילה ציטט את
סוף דברי הכלבו, אבל המעיין בדבריו מראשיתם ייווכח לראות שזהו בדיוק ההסבר
שהוא נותן להבדל שבין חנוכה ופסח, לבין פורים). ממילא נופלת כל ההשוואה
(ולשיטת הרב שילה: הקל וחומר) בין מלכות ינאי והורדוס, למדינת ישראל
דהשתא. שהרי לא על עצם מלכותם אנו נותנים תודה, אלא על פריקת עול השמד
היווני, ששימורה התאפשר במלכות שחזרה. מסיבה זו אנחנו ממשיכים לחגוג את
החנוכה הרבה אחרי נפילת מלכות החשמונאים. ולכן אין חוגגים עצמאויות של
תקופות אחרות, כי לא על העצמאות חוגגים, אלא על הישועה מגזירות השמד, ולכן
עובדה זו אינה נאמרת בתפילה שבה מוזכרות רק הסיבות לתקנה ולהודיה (ואף
לשיטתו של הרב שילה, שחזרת המלכות היא סיבה להודאה ואינה רק תנאי, אין היא
עומדת בפני עצמה ללא ההצלה מגזירות השמד). ומכאן לדברי ה"משך חוכמה" (בראשית לז, כד) שציטט הרב שילה. המעיין בדבריו שם ייווכח שלדעתו אין לברך אלא על נס החורג מגדר הטבע (נס פך השמן)! ובמקום אחר כתב (שמות יב, טו): "...ולכך על נס חנוכה, אין היום מורה רק על הדלקת שמן זית וחינוך בית ה' וטהרתו והשגחת א-לקים על עמו בית ישראל בזמן שלא היה נביא וחוזה בישראל... משום שהמנהיגים והשרי צבאות היו הכהנים הגדולים החשמונאים, והיתה חוששת ההשגחה שמא יאמרו 'כוחם ועוצם ידם' ובתחבולות מלחמה ניצחו, הראתה להם ההשגחה אות ומופת בהיכל אשר אינו ידוע רק לכהנים, למען ידעו כי יד א-לקים עשה זאת והם מושגחים דרך נס למעלה מן הטבע". ובמקום אחר (במדבר י, י) ציין בשם הרמב"ם שדווקא חנוכת המזבח היא הסיבה לשמחת החנוכה. העולה מכלל דבריו של המשך חוכמה, שחנוכה הוא חג ישועה רוחנית ולא חג עצמאות לאומית.
ואם ברמב"ם עסקינן, הנה ערכה של ממלכתיות חילונית בעיניו (הלכות מלכים א, ח): "נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל, והיה אותו המלך הולך בדרכי התורה והמצווה ונלחם מלחמות ה', הרי זה מלך וכל מצוות המלכות נוהגות בו". מכלל הן אתה שומע לאו, אף אם נביא היה ממליך את ינאי, הורדוס או את דוד בן גוריון ויורשיו אחריו.
המדינה החילונית – תקווה שנכזבה
אז מה נשתנה? הוויכוח בין הרב קוק לבין רבים מגדולי דורו היה האם יש ערך ללאומיות חילונית מנותקת ואף מנוגדת לתורה. אלא שמאז הסכמי אוסלו, ולמעשה עוד הרבה לפניהם, נוקטות ממשלות ישראל (בגיבוי ובעידוד נלהב של שאר מערכות השלטון), בגישה אנטי-לאומית ופוסט-ציונית מובהקת. תהליך זה התעצם והבשיל ב"התנתקות". ובכן, גם לדידו של הרב קוק, תורה אין ולא היתה, וגם לאומיות יהודית פשוטה שאמנם היתה, כבר איננה. אם כן, מה נשאר?
מבחינה זו בן גוריון האפיקורוס היה לפחות פטריוט, שטובת המדינה והלאומיות מול עיניו. והרי אף לשיטת הרב קוק נדונה הציונות החילונית על שם העתיד, מתוך תקווה שתתרומם אל הקודש. שבעים שנה אחרי, ניתן לקבוע בצער אך בוודאות (לפחות כחוכמה שלאחר מעשה), שתקווה זאת נכזבה. שינוי בעז"ה בוא יבוא (דמוגרפית ובחזרה בתשובה), אך הוא יבוא כמהפכה ולא כהמשך ישיר וטבעי. תהליך הגאולה ימשיך בע"ה למרות החילוניות, ולא בגללה.
ההבחנה בין "ממשלה" ל"מדינה", שאולי היה לה מקום בעבר, כבר איננה תקפה בזמננו, ויש בה הרבה נאיביות. שכן כיום אין המדובר רק בממשלות ישראל, אלא בכל שאר זרועות השלטון המרכיבות ומעצבות את המסגרת שנקראת "מדינה", על כל מרכיביה (משפט, תקשורת, אקדמיה, צה"ל וכו').
ההתפכחות שבאה בעקבות העקירה האכזרית מגוש קטיף ופוגרום עמונה, אינה נדרשת לגנאי אלא לשבח. לפלא הוא בעיניי, כיצד ציבור כה גדול לא נותן לעובדות לבלבל אותו, בבחינת "הכית אותם ולא חלו" (ירמיה ה, ג). היריקה שקיבלנו בפנים איננה גשם, והיא משנה באופן מהותי את רמת הציפיות שלנו מהציונות החילונית שהקימה את מדינת היהודים שאינה, ולא היתה מעולם, מדינה יהודית.
אמת שהקב"ה השתמש בציונות החילונית ככלי לקידום תהליכים גאוליים מובהקים (קיבוץ גלויות ויישוב הארץ). אך כבר אמר הגר"ח מבריסק, רבו-סבו של הגרי"ד סולוביצ'יק, שגם על שתי הדתות המונותיאיסטיות הגדולות כתב הרמב"ם (הלכות מלכים פי"א) שהן מיישרות בבלי-דעת את הדרך למלך המשיח, ומה לכך ולהזדהות אידיאולוגית ורגשית עימן? על כן, את הודאתי העצומה לבורא עולם, גואל ישראל המחזיר שכינתו לציון, איני יכול בשום פנים ואופן לתת ביום שמסמל באופן מובהק את הממלכתיות המתכחשת, מורדת ומתנגדת למלכותו יתברך.
מעבר לכל הדיון האידיאולוגי, חשוב לי לציין שהחשיבות העיקרית של ה"התנתקות" מהמדינה ומהתרבות החילונית היא בתחום החינוכי דווקא. הציבור הדתי-לאומי משלם מחיר אסוני כתוצאה מהדיכוטומיה ומהשניות של נאמנות כפולה לשני גורמים שנמצאים כיום במאבק חזיתי. מחיר זה בא לידי ביטוי החל מסוגיית סירוב פקודה (עיין רמב"ם מלכים ג, ט), ועד לכאב הנורא של החילון המואץ של אלפי בני נוער, לצד "דתיות-לייט" הפושה כנגע במחנה (וכפי שציין ד"ר אשר כהן בצדק ("הציונות הדתית הנסתרת", א' סיוון), על רבים שאינם מקבלים סמכות רבנית כלל, גם לא בהלכות שבת!)
לדידי ברור שכל אידיאולוגיה צריכה להיבחן גם לפי האפשרות ליישמה בשדרות הציבור הרחבות, והתוצאות לדאבון לבנו מדברות בעד עצמן. כשהמדינה היא "שלנו", הרי שבעל כורחנו אנו מאמצים גם את ערכיה התרבותיים, השקפות גיבוריה ותשתיתה האידיאולוגית.
ולסיום, אכן דעת הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א היא שתמורת שלום אמת ניתן לוותר על חלקי הארץ (וזו דעה הלכתית לגיטימית). אולם היום ברור שהמשוואה "שטחים תמורת שלום" אינה נכונה מציאותית, והדבר בא לידי ביטוי בהנהגתו העקבית של הגרע"י בשנים האחרונות. מה לו לרב שילה להלין על הגרע"י על שם העתיד, בעוד הח"כים שאמורים לייצג אותו, מסיעות האיחוד הלאומי והמפד"ל, היוו בפועל את מגש הכסף הקואליציוני עליו הגיש אריאל שרון לכולנו את תוכנית ההתנתקות?
יהי רצון שנזכה לכוון לרצונו יתברך מאיתנו בתקופה מיוחדת ומורכבת זאת, ונזכה להתגלות מלכותו של מלך עליון עלינו במהרה בימנו, אמן.
תגובתו של הרב דוד דרוקמן:
מכובדי הרבנים הג' רבי דניאל שילה שליט"א ורבי שמואל טל שליט"א מתפלמסים בדברי הרמב"ם בריש הלכות חנוכה האומר שאחד מניסי חנוכה היה שחזרה המלכות לישראל יתר על מאתים שנה, ומכך מסיק הרב שילה שיש ערך לממלכתיות אף שאינה הולכת בדרך התורה, ואילו הרב טל חולק עליו (מוסף "הצופה" יום ששי ט"ו סיון).
לעניות דעתי, כל הענין איננו רלבנטי כלל ועיקר, ו"מעיקרא דדינא פירכא";
הרמב"ם מדבר על "מלכות ישראל", ואילו במדינה דמוקרטית כמו שלנו אך מקרה הוא שהשלטון הוא בידי ישראל, כי לפי כללי וערכי הדמוקרטיה אין שום מניעה שהאוחזים בהגה ההנהגה יהיו כלל נוכרים.
לא מכבר צפיתי בסרטון תיעודי מרתק של הקונגרס הציוני בלוצרן שהתקיים לפני כ-72 שנה. הבחנתי שם בדוד בן גוריון, במנחם אוסישקין, בחיים וייצמן, ליד הרב יצחק ניסנבוים הי"ד, ר' ש"ז שרגאי ועוד. כל אלה לא צפו בחלומות הקודרים ביותר כי שר ב"ממשלת ישראל" יהיה שלא מאחינו בני ישראל (בלשון המעטה), ששופט ב"בית המשפט העליון" גם הוא שלא מבני ברית, שחבר הדירקטוריון של ה"קרן הקיימת לישראל" (!) יהיה גוי (שלא לדבר על קצינים ומפקדים ב"צבא ההגנה לישראל" ו"במשטרת ישראל"), ומסתמא לא ירחק היום, שעקב חישובי פריימריס או/ו "אפליה מתקנת" אף .."נשיא מדינת ישראל" יהיה ערבי (בכל אופן, אי אפשר למנוע זאת במדינה דמוקרטית).
הלזאת יקרא "מלכות ישראל"?
גילוי נאות; כותב שורות אלה , נאמן להשקפת רבותיו הק' אשר לאורם הוא משתדל להלך- הינו אמנם "חרדי"-ציוני, ברם לא "ציוני" (במרכאות). דברי אלה נכתבים אליבא דשיטתם של אלה אשר, לדבריהם, אוחזים בשיפולי גלימתו ומשנתו של הגראי"ה קוק זצוק"ל (אשר את דמותו הטהורה אנו מוקירים).
השאלה המתבקשת: אף לשיטתם של אלה, לאור העובדות דלעיל - האם הם עדיין סבורים שלילד הזה התפלל הרב קוק, האם ל"חפצא" הזו הוא התכוון?
טרם אכלה דברי, לא אוכל מלהחריש ולהביע תמיהה ומוחאה נוכח סתירה ואבסורד תהומיים במאמרו של הרב שילה:
מצד אחד הוא מצטט יפה את דברי מורו ורבו הרצי"ה קוק שיש לנהוג "כבוד תורה לכל תלמיד חכם וגדול בתורה", כאשר בפתיח הזה הוא מנסה להצדיק את הציטטה הבאה מפיו של (מייסד מימ"ד) הרב עמיטל, אשר לטענתו, לעומת הראי"ה קוק - "רוב הכרעותיהם וקביעותיהם של גדולי התורה בעניינים אלה בדור האחרון, יסודם היה בעיקר באינטואיציה ורגש, והיו מבוססים יותר על דעה עצמית מאשר על בירורי מקורות קדומים" – וזאת לאידך גיסא..
-מה נאמר ומה נדבר? ממש "כבוד התורה" להפליא כלפי מצוקי ארץ כמו אדמור"י ליובאוויטש, ה"חפץ חיים", גאב"ד בריסק, הגרי"ח זוננפלד ועוד ועוד. אוי לאותו "כבוד התורה"...
רוצה לסכם את זה??הוד':)
מעטים מאוד יקראו את הכל....ואני לא הולכת להיות בניהם!!!!
לומר הלל שלם עם ברכה.אוהלי
זה קשה,אבל נכון.
בואו נתחיל בזה שחיזקיהו(נכון?לא התבלבלתי עם צדקיה?) המלך היה ראוי להיות המשיח,ורק בגלל שהוא לא הודה לקב"ה על הניסים כמו שצריך,הפסדנו משיח.
בואו נמשיך בזה שיום לפני כן,היה היום האחרון שבו כ-ל הבריטים הארורים גמרו את שנות הכיבוש המרושעות ועפו לנו מהארץ.(לא מספיק?כמות כל כך גדולה של גויים שעוזבת את הארץ לבלי שוב?)
בואו נתקדם לזה שאם נרצה או לא היה קידוש השם עצום וגדול ביום שבו קם שילטון יהודי בארץ ישראל למרות הכל! הגויים לא ידעו מאיפה לאכול את זה,ואמרו
טוב,לא בדיוק במילים אלה..)אה,אלה אלוהיך ישראל,הגיבור שהוציא את השלדים מהתופת והקים להם מדינה!
בואו נוסיף בצד שההבדל בין פורים לחנוכה הוא שבפורים היה נס,אבל הוא היה בגלות,אז אומרים ההל חלקי, כשבחנוכה הנס התרחש בא"י,אז אומרים הלל שלם.תגידו לי חוכמה גדולה,בחנוכה היה גם את בית המקדש שטוהר והיום אין, אומר לכם שקבעו את ההלל השלם עוד לפני שנגמרו המלחמות ועוד לפני שטוהר בית המקדש. כשנס מתרחש בארץ-הוא שלם.
אני מתעבת את השלטון,ואני שונאת ללכת ל"מצוות היום נוסח בן גוריון"-המנגל.
אבל,ברור שאומרים הלל שלם עם ברכה ודווקא בתאריך זה,ולו רק בגלל שזה היום הראשון ללא שלטון גוי בארץ.
מי שלא יודע להודות לקב"ה על קידוש השם ועל ניסים,יש לו בעיה. (ואני אומרת את זה בתור מישהי שפעם לא אמרה הלל בכלל,ועברה להלל ללא ברכה בכובד לב,ושהיום אומרת בשמחה הלל שלם עם ברכה)
מי שמבטל את יום העצמאות,יכול לבטל גם את חנוכה.אנחנו כל כך זוועתיים יחסית למכבים,שממילא זה לא משנה שפעם טיהרו לנו את בית המקדש...
אסור לומר הלל קשקשן
כיוון שבכך אתה מראה הסכמה עם מה שנעשה, יש להודות לה' בלב ובדרכים לא פומביות על הניסים.
ומי אמר בכלל שהמדינה כאן היא מדינה יהודית??? (עיין במאמר של הרב דרוקמן לעיל וגם יש מאמר מצויין של הרב יוסי פלאי אשמח אם משהו יעלה אותו)
לסיכום דבריו של הרב דרורמןאנונימי (פותח)
ממש בקיצור (להבנת העניין וחקר האמת רצוי לעבור על 2 המאמרים בכובד ראש).
המדינה כמו שהיא היום היא מדינה דמוקרטית ולא יהודית, ז"א שבעוד מס שנים יתכן שיהיה ראש ממשלה או נשיא גוי ע"פ הדמוקרטיה, כמו שיש חכי"ם ערביים ושופטים דרוזיים.
לדוגמא באם בארצה"ב למשל יהיו רוב סנט יהודים לא נאמר הלל, מכיוון שזה לא עניין יהודי אלא זמני ע"פ הדמוקרטיה ויכול להשתנות כל רגע, כך גם כאן לצערנו המדינה מושתת על יסוד הדמוקרטיה ולא היהדות.
בעז"ה העלה בימים הקרובים את מכתבו של הרב דרוקמן לרב דודקביץ משנה שעברה בנושא וכן מס כמתבים של הרבי מליובאוויטש.
המדינה כמו שהיא היום היא מדינה דמוקרטית ולא יהודית, ז"א שבעוד מס שנים יתכן שיהיה ראש ממשלה או נשיא גוי ע"פ הדמוקרטיה, כמו שיש חכי"ם ערביים ושופטים דרוזיים.
לדוגמא באם בארצה"ב למשל יהיו רוב סנט יהודים לא נאמר הלל, מכיוון שזה לא עניין יהודי אלא זמני ע"פ הדמוקרטיה ויכול להשתנות כל רגע, כך גם כאן לצערנו המדינה מושתת על יסוד הדמוקרטיה ולא היהדות.
בעז"ה העלה בימים הקרובים את מכתבו של הרב דרוקמן לרב דודקביץ משנה שעברה בנושא וכן מס כמתבים של הרבי מליובאוויטש.
כמו שהבטחתי-מכתבו של הרב דרוקמן לרב דודקביץאנונימי (פותח)
כב' ידיד נפשי היקר והנעלה
הרה"ג רבי דוד דודקביץ שליט"א
רבה של יצהר
שלום וישע רב!
ראיתי את דברי כת"ר בקונטרס "לקראת ה' באייר", ודומני שאחרי כל אריכות התהיות, התמיהות, ההסברים והביאורים (וכן בשאר העלונים והחוברות שצצים "כעשב השדה" לקראת ה' אייר) – "העיקר חסר מן הספר"!
המשפט החוזר כחוט השני בכל המאמרים והקונטרסים הנ"ל הוא; ההתמוגגות נוכח ה "שלטון היהודי" - לו זכינו בארץ ישראל במיוחד אחרי הגיהנום הנאצי.
ולכאורה "מעיקרא דדינא פירכא".
"מדינה דימוקרטית" איננה יכולה לענו להגדרה של "שלטון יהודי", כמו שאיננה גם (להבדיל) להיות מוגדרת כ"שלטון נוצרי/מוסלמי".
מדינה דמוקרטית היא שלטון העם. נקודה.
זה שנכון לעכשיו, נשיא המדינה/ראש הממשלה הם יהודים זהו דרך מקרה בעלמא. באופן עקרוני יכולים להיבחר לשלטון כ-ו-ל-ם; גם גויים גמורים ("והניצנים נראו בארץ" – חברי ועדת חוץ ובטחון" ערביים, שופטים ערבים, וכמו שרואים שהמצב בעוה"ר שיד הסט"א גוברת והשמאלנים לבסוף מגשימים את מטרותיהם- הרי בשם "האפליה המתקנת" לא ירחק היום וגם נשיא המדינה יהיה ערבי).
במילא נשמט כל הבסיס לפלפולים הבנויים על שיטת הגראי"ה קוק זצוק"ל הידועה שבאין מלך חוזרת ה"מלכות" להנהגת הציבור, כי כל הפלפולים האלה הם רק כשמדובר ביהודים!
הגרצי"ה קוק והגר"מ ראטה זצ"ל לא חזו כנראה בעיני רוחם הטהורה כי יבא יום ורב שיקרא לא למכור בתים לערבים, או אתר אינטרנט שיקרא ל"עבודה עברית" יואשמו בגזענות!!! (עד לא מכבר על כל תרופה בקופ"ח היה רשום "הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל"!)
נכון שצריכים להודות לה' על כל הניסים, אבל ההודיה הזו יפה מקומה גם לו ניצלנו ממוות לחיים והשלטון כאן היה של ארה"ב! אבל כל הצרמוניה סביב ההילה של מדינה יהודית – פשוט אין לה בסיס חוקתי-עובדתי-עקרוני! אא"כ השם גרידא "מדינת ישראל" והעובדה שמדברים (וגם מנבלים את הפה) בעברית, וציור "המנורה, בסמל המדינה גורמת לכמה וכמה להתמוסס מרוב התפעלות....
במילא, הבעיה והצרה איננה גירוש קטיף-עמונה, מצעד הגאוה, הכרת הבג"צ בגיור רפורמים וכל כיו"ב - שורש הרע הוא בזה שעצם מהותה של המדינה, ושעל בסיס זה היא נוסדה, הוא - שהשלטון מנוהל ע"י התושבים, כאשר ליהודים/לגויים מרוסיה/לערבים/ל"כושים העבריים"/לתיילנדים לרומנים /לפיליפינים - אם יש להם אזרחות "ישראלית" (שאגב נקל לקבל אותה ע"י גיור רפורמי באמצעות האינטרנט) - יש זכויות שוות בקביעת סדרי המדינה.
משל למה הדבר דומה (ברוח פרשת השבוע)? למי שגדלה לו מורסה על עור בשרו, והנה רופא "לא יוצלח" רושם לו משחה אנטיביוטית לרפאות את הנגע. לא עוברים ימים ספורים וצצות ופורחות עוד ועוד מורסות, רק אז מתעשת הרופא ומתחיל להבין כי הבעיה איננה בפצע זה או אחר, אלא יש קלקול-הרעלה בדם, והוא המקור לכל הסימפטומים.
מה עונים לנו מחייבי יום העצמאות? "תמיד היו בעיות במדינה, ובכל זאת חגגנו"?
סליחה, אולי אכן מעיקרא דדינא היתה טעות -שנבעה, כאמור, מן ההנחה המוטעית שהשלטון כאן הוא יהודי? נכניס טוב-טוב לראש: חד וחלק: דמוקרטיה איננה יהדות! לא שאני קורא תיגר על הדימוקרטיה, אני רק קובע עובדה שאי אפשר לתפוס את החבל ב-2 הקצוות: אם זו דמוקרטיה – אין זה שלטון יהודי. כי "יהדות" משמעותה לא שלטון העם אלא "כפה עליהם הר כגיגית". גם אם יחליטו כל 120 חברי הכנסת שצריכים להניח לא רק תפילין של רש"י אלא אף תפילין דר"ת – אין זה שלטון יהודי. כי שלטון יהודי לא שואל ולא מבקש הסכמה של בשר ודם לחוקים, אלא מסתכל מה כתוב ב"שולחן ערוך" ומבצע את מה שנפסק שם בין אם זה מוצא חן בעיניו בין אם לאו!
אני יודע שמיד יטיחו בי; "טוב זהו הרי הויכוח הישן בינינו לבין החרדים" -
אבל הבה וננטוש את הדבקת "התויות", ונבחון את הדברים לגופם;
אדרבה, יבואו ויסבירו לנבער מדעת כמוני כיצד אפשר להגדיר שלטון שלכתחילה מגדיר את עצמו כשלטון שהאזרחים, הם ורק הם, קובעים את דרכו – כיצד יתכן לקרא לזה שלטון יהודי? (אני בכוונה כותב "האזרחים" ואינני משתמש בביטוי השחוק - "העם"; כי מסגרת טכנית הכוללת יהודים ולהבדיל גויים אינם קולקטיב של "עם" - בהשקפה טהורה של תורתנו הק').
לחילופין: אם במקרה – בארה"ב כתוצאה מאופיה הדמוקרטי רוב חברי הסינאט יהיו יהודים – האם יהיה זה "שלטון יהודי"? בודאי שלא! כי זה מקרי בלבד. במקרה כרגע נבחרו יהודים, ומחר מחרתיים יבחרו בני לאומים אחרים!
הטיעון המרכזי החוזר על עצמו שוב ושוב (במודעות של רבני יש"ע ועוד): "המדינה – בסדר, הממשלה – לא בסדר".
לאור מה שכתבנו לעיל נשמט הבסיס לתיזה הזו: לא הממשלה היא "דמוקרטית" – המדינה היא דמוקרטית בעצם מהותה ובטבע יצירתה!
האירועים האחרונים (מסירת חבלי ארץ לידי האויב, גירוש יהודים) אך מאששים את זה. אין זה כמשל לרכב שהתגלו בו קילקולים שהתהוו במשך הזמן, אלא, הקילקולים אך מגלים וחושפים כי המנוע עצמו פגום מתחילתו, ובמילא היה כאן מקח טעות!
מה לעשות, אלה העובדות ש"מקלקלות את החגיגה", לא המצב הרצוי – אבל זהו המצוי!
וה' יעשה הטוב בעיניו, ונזכה אכן ל"שלטון יהודי" ש"יקום מלך מבית דוד" ויוליכנו בחסד וברחמים לקראת גאולתינו השלימה בעגלא דידן!
בידידות מרובה, ובציפי'ה לישועה,
ידידו דו"ש
דוד מ. דרוקמן
קרית מוצקין
הרה"ג רבי דוד דודקביץ שליט"א
רבה של יצהר
שלום וישע רב!
ראיתי את דברי כת"ר בקונטרס "לקראת ה' באייר", ודומני שאחרי כל אריכות התהיות, התמיהות, ההסברים והביאורים (וכן בשאר העלונים והחוברות שצצים "כעשב השדה" לקראת ה' אייר) – "העיקר חסר מן הספר"!
המשפט החוזר כחוט השני בכל המאמרים והקונטרסים הנ"ל הוא; ההתמוגגות נוכח ה "שלטון היהודי" - לו זכינו בארץ ישראל במיוחד אחרי הגיהנום הנאצי.
ולכאורה "מעיקרא דדינא פירכא".
"מדינה דימוקרטית" איננה יכולה לענו להגדרה של "שלטון יהודי", כמו שאיננה גם (להבדיל) להיות מוגדרת כ"שלטון נוצרי/מוסלמי".
מדינה דמוקרטית היא שלטון העם. נקודה.
זה שנכון לעכשיו, נשיא המדינה/ראש הממשלה הם יהודים זהו דרך מקרה בעלמא. באופן עקרוני יכולים להיבחר לשלטון כ-ו-ל-ם; גם גויים גמורים ("והניצנים נראו בארץ" – חברי ועדת חוץ ובטחון" ערביים, שופטים ערבים, וכמו שרואים שהמצב בעוה"ר שיד הסט"א גוברת והשמאלנים לבסוף מגשימים את מטרותיהם- הרי בשם "האפליה המתקנת" לא ירחק היום וגם נשיא המדינה יהיה ערבי).
במילא נשמט כל הבסיס לפלפולים הבנויים על שיטת הגראי"ה קוק זצוק"ל הידועה שבאין מלך חוזרת ה"מלכות" להנהגת הציבור, כי כל הפלפולים האלה הם רק כשמדובר ביהודים!
הגרצי"ה קוק והגר"מ ראטה זצ"ל לא חזו כנראה בעיני רוחם הטהורה כי יבא יום ורב שיקרא לא למכור בתים לערבים, או אתר אינטרנט שיקרא ל"עבודה עברית" יואשמו בגזענות!!! (עד לא מכבר על כל תרופה בקופ"ח היה רשום "הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל"!)
נכון שצריכים להודות לה' על כל הניסים, אבל ההודיה הזו יפה מקומה גם לו ניצלנו ממוות לחיים והשלטון כאן היה של ארה"ב! אבל כל הצרמוניה סביב ההילה של מדינה יהודית – פשוט אין לה בסיס חוקתי-עובדתי-עקרוני! אא"כ השם גרידא "מדינת ישראל" והעובדה שמדברים (וגם מנבלים את הפה) בעברית, וציור "המנורה, בסמל המדינה גורמת לכמה וכמה להתמוסס מרוב התפעלות....
במילא, הבעיה והצרה איננה גירוש קטיף-עמונה, מצעד הגאוה, הכרת הבג"צ בגיור רפורמים וכל כיו"ב - שורש הרע הוא בזה שעצם מהותה של המדינה, ושעל בסיס זה היא נוסדה, הוא - שהשלטון מנוהל ע"י התושבים, כאשר ליהודים/לגויים מרוסיה/לערבים/ל"כושים העבריים"/לתיילנדים לרומנים /לפיליפינים - אם יש להם אזרחות "ישראלית" (שאגב נקל לקבל אותה ע"י גיור רפורמי באמצעות האינטרנט) - יש זכויות שוות בקביעת סדרי המדינה.
משל למה הדבר דומה (ברוח פרשת השבוע)? למי שגדלה לו מורסה על עור בשרו, והנה רופא "לא יוצלח" רושם לו משחה אנטיביוטית לרפאות את הנגע. לא עוברים ימים ספורים וצצות ופורחות עוד ועוד מורסות, רק אז מתעשת הרופא ומתחיל להבין כי הבעיה איננה בפצע זה או אחר, אלא יש קלקול-הרעלה בדם, והוא המקור לכל הסימפטומים.
מה עונים לנו מחייבי יום העצמאות? "תמיד היו בעיות במדינה, ובכל זאת חגגנו"?
סליחה, אולי אכן מעיקרא דדינא היתה טעות -שנבעה, כאמור, מן ההנחה המוטעית שהשלטון כאן הוא יהודי? נכניס טוב-טוב לראש: חד וחלק: דמוקרטיה איננה יהדות! לא שאני קורא תיגר על הדימוקרטיה, אני רק קובע עובדה שאי אפשר לתפוס את החבל ב-2 הקצוות: אם זו דמוקרטיה – אין זה שלטון יהודי. כי "יהדות" משמעותה לא שלטון העם אלא "כפה עליהם הר כגיגית". גם אם יחליטו כל 120 חברי הכנסת שצריכים להניח לא רק תפילין של רש"י אלא אף תפילין דר"ת – אין זה שלטון יהודי. כי שלטון יהודי לא שואל ולא מבקש הסכמה של בשר ודם לחוקים, אלא מסתכל מה כתוב ב"שולחן ערוך" ומבצע את מה שנפסק שם בין אם זה מוצא חן בעיניו בין אם לאו!
אני יודע שמיד יטיחו בי; "טוב זהו הרי הויכוח הישן בינינו לבין החרדים" -
אבל הבה וננטוש את הדבקת "התויות", ונבחון את הדברים לגופם;
אדרבה, יבואו ויסבירו לנבער מדעת כמוני כיצד אפשר להגדיר שלטון שלכתחילה מגדיר את עצמו כשלטון שהאזרחים, הם ורק הם, קובעים את דרכו – כיצד יתכן לקרא לזה שלטון יהודי? (אני בכוונה כותב "האזרחים" ואינני משתמש בביטוי השחוק - "העם"; כי מסגרת טכנית הכוללת יהודים ולהבדיל גויים אינם קולקטיב של "עם" - בהשקפה טהורה של תורתנו הק').
לחילופין: אם במקרה – בארה"ב כתוצאה מאופיה הדמוקרטי רוב חברי הסינאט יהיו יהודים – האם יהיה זה "שלטון יהודי"? בודאי שלא! כי זה מקרי בלבד. במקרה כרגע נבחרו יהודים, ומחר מחרתיים יבחרו בני לאומים אחרים!
הטיעון המרכזי החוזר על עצמו שוב ושוב (במודעות של רבני יש"ע ועוד): "המדינה – בסדר, הממשלה – לא בסדר".
לאור מה שכתבנו לעיל נשמט הבסיס לתיזה הזו: לא הממשלה היא "דמוקרטית" – המדינה היא דמוקרטית בעצם מהותה ובטבע יצירתה!
האירועים האחרונים (מסירת חבלי ארץ לידי האויב, גירוש יהודים) אך מאששים את זה. אין זה כמשל לרכב שהתגלו בו קילקולים שהתהוו במשך הזמן, אלא, הקילקולים אך מגלים וחושפים כי המנוע עצמו פגום מתחילתו, ובמילא היה כאן מקח טעות!
מה לעשות, אלה העובדות ש"מקלקלות את החגיגה", לא המצב הרצוי – אבל זהו המצוי!
וה' יעשה הטוב בעיניו, ונזכה אכן ל"שלטון יהודי" ש"יקום מלך מבית דוד" ויוליכנו בחסד וברחמים לקראת גאולתינו השלימה בעגלא דידן!
בידידות מרובה, ובציפי'ה לישועה,
ידידו דו"ש
דוד מ. דרוקמן
קרית מוצקין
מאמר מאלף ומשכנע, תודה לך!!!!קשקשן
יש מאמר של הרב יוסי פלאי (מיצהר) שמדבר על זה אנסה להשיגו ולהעלותו,
נ.ב. למי שיש השגות שיכתוב....
הנה המאמרקשקשן
מדינה יהודית / הרב יוסי פלאי -
ברור שכן!!!!! פשוט ברור!!! לא מצליחה להבין למה לא.אוריה .ד.
פשיטא.כוכב השחר.
ברור.
נלחמנו כל כך חזק על המדינה הזאת ולהודות לו על שנתן לנו את הזכות?
כפיות טובה אם לא.
בושה לעם ישראל שדן בזה בכלל.
נלחמנו כל כך חזק על המדינה הזאת ולהודות לו על שנתן לנו את הזכות?
כפיות טובה אם לא.
בושה לעם ישראל שדן בזה בכלל.
לכל הכסילים והנערי גבעות הטפשייםgust me
אתם ולא אני ולא אף אחד מכאן ולא איזה ממלכתי אחר ולא איזה נטורי קרתא טיפש כסיל בור ועם הארץ לא יחליט אם לחגוג או לא..
זה מתנה שקבילנו מהקב"ה לא נראה לכם תעופו מפה ואני בכוונה מכליל די כבר לראות את התגובות האויליות שלכם בדיוק מתנהגים כמו נטורי קרתא שהלואי שהקב"ה יקח אותם מהארץ שלנו בטיסה ישרה לידים האוהבות של החזיר אחמנדיניג'אד
כתבתי כבר במקום אחר שעשרות גדולי ישראל תמכו... וכל מי שמנסה להגיד שהוא בצד החרדי בעסק.... הרי באמת טיפש כי זוהי באמת המחלוקת בין החרדים לתורה....
הסתכל על דבריך, וכבר נאמר: כל הפוסל - במומו פוסל..השם הוא המלך!
זה היה מכוון ל-gust meהשם הוא המלך!
רצף של הרס בגבעות - חייבים לעצור את זה!!נ א
בס"ד
שלום לכולם!
כולנו רואים שבחודשים האחרונים מתרחש הרס רחב בגבעות ביהודה ושומרון.
תנו עצות מה כדאי לעשות כדי למנוע את ההרס הזה?
עם ישראל!! תקימו גבעות בכל אזור בארץ!! תצטרפו לגבעות קיימות!! חייבים להפוך את הגבעות ליישובים!!
תנו עצות מה כדאי לעשות כדי למנוע את ההרס הזה?נ א
להצביע למי שבאמת מייצג אותך...הסטוריאחרונה
כזכור במו"מ הקואליציוני, סמוטריץ' רצה ביטחון, בליכוד התעקשו. בסוף סוכם שהוא יקבל שר במשרד הביטחון עם אחריות על החלקים האזרחיים.
אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.
אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".
אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.
אפשר עדיין להשיג קפוצונים או חולצות לזכר אהוביה?הגבעות בלב תמיד
של יהודים בואו ורשו ארץ
ואם יש צמידים וכו גם יש ביקוש..
אני בת, מעדיפה לקנות מבנות כמה אם אפשר או שישלחו בדואר
נירו ניר, שירו שיר, כבר הנצו ניצניםימח שם עראפת
יא! איזה יופי! אני מת על לראות נבטים נובטיםקעלעברימבאר
והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.
אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף. (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)
עשית לי חשק לצאת ולחפש נבטים שנבטו מהגשםקעלעברימבאר
🤩פתית שלגאחרונה
גבעה או חווה על שם צ'רלי קירקאדם פרו+
הוא רוצה שננציח אותו
וגם אף שמאלני לא יתחיל עכשיו להרוס
חווה על שם צרלי
קדימה. מי לוקח את הכפפה.
לטרמפ יש ישוב,
למה שלצרלי לא יהיה?
(גבעון חובט במצח)ימח שם עראפת
הגבעון הנ"ל הוא השמש של בית הכנסת?קעלעברימבאר
קפיץאחרונה
כנסו >> החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל (חל"פ הגבעות)נ א
בשם ה' נעשה ונצליח
מקימים גבעות חדשות בארץ ישראל ומציבים בהם דגל ישראל לגובה רם
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל בקריאה לכל מי שיכול, לצאת ביוזמה להקמת גבעה חדשה באזור מגוריכם, להציב דגל ישראל לגובה רם כדי שידעו כולם למי שייכת ארץ ישראל וכן, להביא ולרתום משפחות ואנשים למשימה החשובה הזאת.
להקים גבעה חדשה בזמן זה - זאת מטרה חשובה ביותר.
שלחו תמונות מהגבעה החדשה שהקמתם למייל של חל"פ הגבעות chalaphagvaot@gmail.com
חשוב!! להעביר הודעה זאת בכל קבוצה
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל
בונים. מיישבים. גואלים.
מקימים גבעות חדשות בארץ ישראל!!!נ אאחרונה
איך אפשר לבדוק מתי תהיה העלייה הבאה לחומש ?דור ל
אשמח לעזרה
מה זאת אומרת 'עליה'?יו0י
יש שם ישיבה 24/7..
עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...