אין מצווה להיות תלמיד חכם, יש כן מצווה להיות בשמחה בכל הכח ולא להתייאש. גם אני למדתי בישיבה כמה שנים (ועוד חרדית) והייתי רחוק מלהיות תלמיד חכם… גם היום שנים אחרי אני לא תלמיד חכם אבל מאוד משתדל ללמוד תורה כל יום לפי סדר מסויים ושיעור. אשתי מאוד אוהבת אותי והרבה יותר חשוב לה שאהיה יהודי טוב; בעל טוב ואבא טוב מאשר תלמיד חכם.

אתה נשמע בחור סופר אייכותי, האחת שלך ממתינה לך, תנשום עמוק - הכל בסדר!

תשתדל ללמוד, הכשרון מתפתח עם הלימוד.

ומכל מקום, זה לא הענין.

העיקר שיש לך אחריות, כלומר, גם אם לא תמשיך עוד הרבה שנים, תהיה לך אחריות כלפי משפחתך, וגם תמשיך לאחוז בתורה וקיומה ובמידות טובות. לא חייב שכל העתיד יהיה כבר ברור בשלב כזה.

ותשנה את הניק ואת ההסתכלות שלך על עצמך...

ולא רק אם הם הגיעו או לא.

זה נשמע שאתה ממש ביקורתי כלפי עצמך, וחבל:

הרבה בנות רוצות מישהו עם מידות טובות שרוצה להיות צדיק ולעשות חסד עם אנשים-

כמו שכתבת בשרשור הקודם שלך.

ואם הוא אוהב את עצמו, ביחד עם שאיפה להתקדם,

אז זה בכלל מושלם.

ומיכולת הניסוח שלך אתה לא נשמע טיפש...

וממש קשה שאתה מרגיש שאתה לא יכול להוציא אותו לפועל.

ניסית לדבר על כך עם איש מקצוע, ולברר יותר את התחושה הזו ואת מה שקורה בפועל?

אולי אתה מחפש את הכישרון שלך במקום אחד והוא נמצא במקום אחר?

אני לא יודעת אם זה ירגיע אותך-

אבל לא לחכמים למוכשרים ולנבונים לחם או נישואין.

ובאמת לכל אחד יש את הזיווג המתאים לו.

פשוט זה נשמע שיש לך רגישות גבוהה ומודעות לקשיים וניסיונות,

אז תהיתי לעצמי אם אתה גם טוב בלהבין אחרים ולהקשיב להם.

ותתפלא, מי שמקשיב ברגישות לזולת וחש אמפתיה, מוצא לפעמים מתוך עצמו עצות הכי טובות... בלי להיות "חכם" גדול..

נראה לך ה' מתבלבל?

לכל אחד יכולות אחרות לתפקיד שלו.

יש כאלה שאצלם הייעוד יותר ברור,

ויש כאלה שצריכים לחפש יותר.

מאיפה לקחת את השטות הזאת?

ואתה יכול לראות נכים שלקחו את הנכות שלהם למקום מאד מעצים.

לא חסרות דוגמאות.

בסוף יש בחירה לאדם איך להתמודד עם מה שה' נתן לו.

[ואגב, לפי הצורה שאתה מנהל כאן את הדיון - אתה לגמרי לא נראה "לא חכם"....]

זה ממש ההיפך:

לאדם יש תפקיד. יש אתגרים.

הקב"ה נותן לו כלים, לפי האתגרים שיש בו. לפי הכחות שהוא צריך להוציא לפעל.

כעת, זה ענין של בחירה איך להסתכל ולגשת.

אם הוא יגיד לעצמו - אם היו לי את הכלים של ההוא.... אז הוא באמת מקלקל לעצמו. הוא רוצה תפקיד לא שלו, וכלים לא שלו.

אבל אם הוא יבין, שאם זה כך - יש לכך סיבה, מבין או לא מבין; ומכל מקום, שיש לו כחות להוציא לפעל דווקא מתוך האתגר שלו, אז הוא יגדל דווקא מתוך זה.

לא חסרים אנשים, שגידלו והעצימו כחות, דווקא מתוך מה שהיו חסרים להם דברים אחרים, ולכן היו צריכים להתאמץ במה שיש להם. בטבע זה נקרא "כושר פיצוי". אבל זו הסתכלות עדיין ראשונית - כאילו בגלל שאין משהו, אז "הטבע", ובעצם הקב"ה, נותן כחות אחרים כדי להשלים את החֶסר. אבל מצד המבט העליון, זה יכול להיות ההיפך: שבגלל שליחות מסויימת, האדם נפגש באתגר, שלכאורה מקשה עליו - אבל גורם לפתח כחות שבלי זה לא היו מגיעים לכך. 

כמובן, לא מזמינים בעיות ח"ו. אבל צריך לדעת שהכל מדוקדק. מכל דבר אפשר להוציא טוב. זו בחירה - ובחרת בחיים.

לנכים יש קשיים? גם לאנשים אחרים יש קשיים. אין אדם בלי קשיים. השאלה היא, מה הוא עושה איתם.

יש עניים בכסף, שחושבים שאם הם היו עשירים - היו מאושרים. ויש עשירים מדוכדכים, שחושבים שאם היתה להם שמחת חיים טבעית והסתפקות במה שיש כמו לשכן העני שלהם, הם היו מאושרים. מי שמסתכל על הדשא של השני, כבר אמרו חז"ל מה עושה הקנאה....

ויש לך טעות מוחלטת לגבי הבחירה והכלים. בחירה חופשית אינה נובעת מכלים. היא נובעת מהבחירה של האדם איך לתפקד עם הכלים שיש לו. מי שיבחר לעלות, הכלים עצמם שיש לו יסייעו לכך. מי שלא - לא יעזרו לו שום "כלים"..

"כלים להתמודד ולהצליח", יש לכל אחד. רק הצבע שלהם שונה. לאחד רצון, לאחד חוכמה, לאחד כושר פיזי, לאחד רגישות וכו'.  אין הכל לאדם אחד. מה הוא יעשה איתם - שם הבחירה.

הבחירה היא ברצון ובבחירה עצמה. לא ב"כלים"..

תפנים את זה, תתעודד, יהיה לך טוב.

אתה צריך תירגול בשינוי הסתכלות שאימצת כבר שנים רבות. גם בזה יש  לך בחירה. תתחיל כעת, זה תהליך. תתמיד -תצליח. בעז"ה.

"מתפלפל" (בכישרון לגמרי לא קטן, מוכרחים לומר...), כדי להוכיח כמה אתה לא....

למשל, ה"סברא" שאמרת כעת - זו סברא עמוקה. הייתי צריך לחשוב איך להתמודד איתה..

אבל בכל זאת, זה לא לגמרי נכון. נניח, אדם שיש לו לב טוב. אז נכון שאפשר לומר, שאם היה לו גם הרבה שכל - היה משתמש בו באופן מיטבי. אבל לא תמיד זה הולך ביחד - ומכל מקום, יש לו בחירה להשתמש בליבו הטוב לדברים טובים. זה יותר ענין של אינטואיציה והרגשה, מאשר של שכל.

יש לו את ה"כלי" הזה. יבחר להשתמש בו כמיטב יכולתו, במקום להתלונן שאם היה לו יותר חוכמה, היה משתמש בו יותר טוב..  הבחירה תלויה בעיקר ברצון הטוב. בבחירה. גם עם כלי של לא הרבה שכל, ורגש טוב/רצון טוב - אפשר לבחור להשתמש. לנצל אותו. לעלות בו.

ואתה שוב אומר "יחסית לאחרים"... זה בדיוק מה שאמרתי לך: עזוב את ה"אחרים". תתמקד בך. אתה תבחר להשתמש בכל כלי שיש בך, לטובה, בצורה מיטבית. זהו. זה מה שה' רוצה ממך. 

ואתה תראה שאם תעשה את זה, אז תוציא מעצמך דברים שאחרים לא. 

הנה, על דרך המשל: מה שאתה כותב כאן - זה כל מיני דברים שאנשים אחרים, שלא חושבים על עצמם מה שאתה חושב, כלל לא חשבו עליהם. אתה "פיתחת רעיונות" בגלל חסרון שהרגשת בך...

אז אפשר לעשות את זה באופן הרבה יותר חיובי.

הכלל: תתמקד במה שיש בך. תשמח שבכלל יש לך רצון טוב לדברים טובים. אתה כ"כ רגיל בזה, שאתה לא חש שזו מתנה. ואל תגיד, גם לאחרים יש... עזוב אחרים. מלבד שכָּל אחד כאן מכיר לא מעטים שצריכים לעבוד הרבה בשביל רצון שאתה קורא לו, רגיל ובינוני...

תתקדם בהדרגה, לפי מה שמתאים לך, בהתמדה. תודה לה' על כל טיפה של טוב - ותראה שאם תלך כך, אתה תרגיש בעצמך שיש הרבה על מה להודות.. וגם תראה שפיתחת כלים שלא היית מגיע אליהם בלי זה.

תתחיל כבר עכשיו, חבל על הזמן.....

תיקח "שלש כדורים ביום"...  אבל קבוע, לפחות שלושה שבועות. תראה שיפור - ואז זה יתן לך מרץ להמשיך, ותוכל להפחית מינון לשניים....

איזה כדורים?

[כעת אני רואה שכבר כתבתי בעבר בכיוון...אז נשפר]

תשב כמה דקות, בנחת. ממש בנחת.

קודם כל, תסתכל משהו טוב שיש בעולם. שתרגיש טוב. שמיים, פרחים, ים, משפחה, אנשים טובים, עם ישראל....

תיתן חיוך קטן. אם תגיד תודה לקב"ה, מעולה..

אח"כ, תראה משהו טוב שיש בך. אפילו קטן. אפילו חלום טוב, רצון טוב... אל תעסוק ב"השוואות". אתה יודע כמה אנשים שיש בעולם, שאין להם שמץ מזה?

חיוך קטן, אם תוכל לומר תודה, מעולה..

וסור מרע - אל תחשוב מה לא בסדר, מה יש לאחרים, מה יהיה איתי.... את התכנון לגבי ההמשך, תשאיר לאחרי החגים של שנה הבאה....

בין לבין - תמשיך בעיסוקיך. תשמח על כל מילה שלמדת. על כל דף שהתקדמת. על כל בקשה מהלב בתפילה. אלו האוצרות האמיתיים, תשמח בהם. אל תהיה כמו מי שמסתכל על צמח ומודד כל רגע כמה הוא גדל. תגדל בנחת.

תתרגל לא לחשוב דברים לא טובים, פשוט להתעלם בשניה שהם עולים ("היאוש חזר"... תתעלם ממנו) - ולעסוק במנות של חשיבה חיובית, אז המח שלך יתרגל לכיוון אחר, וישתחרר מהרעלים האלו.

אז גם יהיה לך - אחרי פרק זמן - יותר ישוב הדעת להחלט מה הלאה. כי אתה לא תחליט מתוך תיסכולים וחוסר אמון עצמי.

הצלחה רבה.

ולא להתייאש אם חוזר קצת יאוש. אתה בכיוון לשנות הרגל ממושך. טבעי שיהיו קצת גלים. תעשה כמו רבי עקיבא - מגיע גל, תרכין את הראש, חכה שיעבור - ותמשיך הלאה..

ה' נותן לאדם כלים למה שהוא צריך.

ואתה מכיר יותר ממני מאמרי חז"ל על כך.

אבל יש שם חוסר צניעות בקהל

הבעיה העיקרית שלך - זה שהתרגלת לחשוב על עצמך ככה.

ליצר הרע יש כל מיני דרכים "להתחיל" עם האדם. לפעמים  הוא מנסה להחטיא אותו. אם הוא רואה שהוא טוב מידי - מנסה לייאש אותו. רואה שלא הולך - הוא ממש עם רצון טוב, אומר לו שהוא "סתם אפס"...

חס ושלום.

לפי הכתיבה שלך את בחור מוכשר. אדם עם רמה נמוכה לא יכול להתבטא כך.

הרב קוק אומר שהרצון הטוב, זה הדבר העיקרי. הכי גדול (ולא פלא ש"דתל"ש" אומר לך מה שאמר.. הלך לתרבות שבה הרצון זה לא מי יודע מה..)

אל תשווה לאחרים. גם לא למפרע. תתמקד במה שאתה מבפנים. תשמח ברצון הטוב. תבטא אותו בנחת בתפילה מהלב. תלמד לפי מיטב יכולתך - ותחזור על הלימוד. כך תרגיש שאתה "צובר" דברים. תלמד בכמה תחומים: גמרא, הלכה, אמונה, מוסר.  ותחזור על כל דבר כמה פעמים. לא לרוץ על "כמויות". 

אתה לא יודע מה יש בתוך אחרים. יש כאלה שנראים מאד מוכשרים, והיו שמחים לרצון טוב חזק כמו שלך.

תלך בקצב שלך. אתה מדבר עם אנשים - אז בנחת. תחשוב מה אתה רוצה לומר, תבטא בבהירות. כשרונות מתפתחים.

אולי תכתוב מידי פעם מה שאתה חושב - ולא רק דברים "פסימיים".. - לפי ההודעה שלך, נראה שיש לך כישרון לזה.

הקיצור, תהיה אתה. אל תהיה מתוסכל מזה, אל תעסוק בכך. תתקדם בהדרגה ובשמחה. לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה. 

אתה תמצא אשה תאהב אותך דווקא בגלל מה שאתה - וגם זה יעזור לך לגדול עוד.

בעז"ה, בעתיד, אתה תעזור לחבר'ה צעירים שיחשבו על עצמם כמו שאתה חושב היום....

הצלחה רבה-רבה.

וגם מראה על אנטלגנציה...

לפעמים דווקא מהמקום של החיפוש העצמי, והתבוננות, והגעה לתובנות,

אתה מפתח חוכמת חיים והבנה בנפש..

שבעיניי זה כישרון גדול לחיים! 

לגבי הלא נורמלי, אני לא יודעת למה אתה מתכוון. האם זה משהו מאובחן? פיזי? נפשי?

קודם כל שווה להבדק כדי לצאת מהספק, וגם אם זה באמת נכון, אז לפחות תוכל לטפל בזה ולא רק להתבאס כל יום מחדש.

ובאמת לגבי הכתיבה: סימני פיסוק, חלוקה של הדברים שאתה אומר, כתיבה ברורה וללא שגיאות כתיב. זה באמת מראה על רמה אינטליגנטית טובה.. 

ועוד שאלה , אתה מדבר לאט? כי זה לדוג' משהו שאולי אנשים יכולים להרתע ממנו..

חוץ מזה, אם אתה קולט דברים לאט, זה בסדר גמור.. בסוף קלטת אותם , נכון?

יכול להיות שיש דרך ויכול להיות שאין, אבל שווה לבדוק.

(אתה נשמע אדם אינטליגנטי וחכם, חבל להרוס לעצמך עם מחשבות שליליות.)

לנסות לשפר אותו , וגם להשלים עם המצב (לא בקטע של ייאוש, השלמה בקטע טוב) 

ולמה התכוונת "לקבור סופית את הסיכוי שאולי יש לי ?"

סיכוי למה?

להיות מאושר?

להתחתן?

להעריך את עצמך?

להצליח?

ולגבי "למצוא את המקום" - כדאי שתגדיר לעצמך את השאלה.

האם אתה מתכווין שאתה רוצה לדעת בהיר יותר את הכיוון לגבי העתיד?

או במה ראוי לך לעסוק?

או יותר "כללית"?

כי אם זה משהו מהדברים הראשונים, אתה יכול לקבוע לעצמך פז"מ שאתה ממשיך בישיבה כדי לבסס את הצד התורני; ושאחריו תעשה חושבים מחדש, האם הכיוון הוא הלאה שם - או בשילוב לימוד אחר, או קורס מקצועי וכד'.

תוכל להתייעץ אז עם רבותיך - וגם אם יהיה צורך, חעשות סוג של איבחון על עיסוק שמתאים לך, אם תרצה לשלב (יש מכונים שעוסקים בכך).

לא סתם אנחנו משקיעים פה בתגובות, אנחנו רוצים לראות גם תוצאות 

בשביל זה נמצאים כאן..

אם עלה שוב, כנראה שהפעם הקודמת לא היתה מספיקה.

"הסוד" של הרב קנוהל

אם תקרא מה שכתבו עליו, תראה שזה אמת לאמיתה. לא צניעת ולא ענווה.

וכל פעם שאתה בקטנות, תכנס לכאן או לכאן ותקרא קצת,

כדי לראות לאן אפשר להגיע.

(שתי הערות לא חשובות:

א. ראיתי שכבר כתבו לך שאתה כותב בלי שגיאות ובבהירות. בכנות, זה לא טריוויאלי בכלל

ב. יכול להיות שמחוץ לישיבה תפרח יותר.

זה לחלוטין לא סיבה לעזוב, אבל איכשהו בחוץ מרגישים פחות קטנות )

ולא רוצה להגיד מה אני חושבת על פסימיות גם אם היא מוצדקת.. 

הייתי שמחה לנסות להבין את הנקודה הזאת, 

אבל אולי כדאי שתדבר פה עם הבחורים לעומק יותר,

וגם אולי באמת טיפול, 

או לקחת איזה ספר טוב שיכול לשנות כיוון חשיבה,

כי מה שאתה כותב נשמע לי מוזר ממש,

אלא אם כן אתה ננס, שמן, קירח ומכוער (ואני בטוחה שלא ולכן אני מגזימה)

באמת שבחיים לא קראתי או שמעתי על מישהו שחושב כזה רע על עצמו, זה מזעזע בעיניי..

אתה חושב שזה "להיות שלם עם עצמך לגמרי",

אבל זה פשוט יצר הרע נטו.

עד לפני כמה חודשים, היית "האדם הכי שמח שמשמח את  כולם ושמח בעצמו";

אז היתה לך מעלה מאד גדולה.

פתאום התלבש עליך כזה סוג של יצר הרע, שאתה צריך לדעת בדיוק מה המעלות ומה החסרונות שלך..

זה עצמו גורם לחיסרון. כי בענייננים הללו, ההסתכלות עצמה היא חלק ממה שמייצר את המציאות.

אם אתה "שמח ומשמח" - אז באותו רגע אתה נמצא במקום גבוה, טוב. וכל מיני פרטים של "כשרונות" אינם משנים לכך. אתה מעלה את עצמך, מוציא מעצמך טוב, עושה טוב עם מה שיש לך.

אבל אם אתה "מסתכל על חסרונות" פתאום - זה עצמו מוריד אותך. באותו זמן, אתה נמצא במקום לא טוב. זה יצר הרע.

תפסיק "לנתח את עצמך" יותר מידי. תחזור לאיך שהתנהלת מקודם, וזה עצמו ירומם אותך. שמחה זה לא משהו פסיבי בלבד. שמחה זה דבר אקטיבי. בשם האר"י הקדוש אומרים שזכה לכל מה שזכה בגלל שמחה של מצוה שהיתה לו. לא כל מיני "כשרונות". שמחה של מצוה.

האשליה היא שה"ניתוח" הזה טוב ועוזר משהו.

אדם אינו "סך של נתונים".

היכן שהוא נמצא, שם הוא.

אם אתה היית רגיל להיות שמח ומשמח - אז שם החוזק שלך.

כן. תתעלם מכל ה"חסרונות" שלך. כל זמן שלא מדובר על דברים שצריך לעבוד עליהם.

בדיוק כמו שצריך להסתכל על הזולת בעין טובה ולהתעלם מחסרונותיו.

תתעלם לגמרי. תשתדל להוסיף טוב והתקדמות במה שאתה יכול - ותהיה שמח.

זה גם ירים אותך למקומות טובים מאד.

דברים שלא שייכים לנושא של עבודה עצמית, צריך "להתעלם" מהם. זה סתם מחליש. יצר הרע. מקזז לאדם מהכחות הטובים שיש בו.

תוסיף טוב ושמחה. כך גם תגיע גבוה יותר

פעם היית מודע לעצמך מאד. הרגשת את עצמך. את השמחה שלך. את כחות החיים שלך.

התלבש עליך איזה יצר הרע כזה בשטריימל, ואמר לך שאתה צריך להיות "אמיתי", "מודע לחסרונות".. עצר אותך באמצע העליה. אל תשמע לו. 

"להכיר במגבלות" - זה אם מדובר בהתנהגויות לא בסדר. להכיר מה לא בסדר - ולתקן.

אבל להכיר בתכונות מסויימות/כשרונות, זה לא שייך לענין. אפשר "טכנית", מהצד, לראות שאדם הוא יותר טוב בזה, ופחות מוכשר בזה.  וגם זה - רק אם יש לכך תועלת כלשהי; ובזמן שזה לא בא על חשבון העיקר, שהוא השמחה של האדם בחלקו, והעליה מתוך שמחת חיים.

אם ה"להכיר במגבלות", כביכול, זה משהו שגורם להפחתה השמחה הטבעית - אז אכן, צריך להתעלם מזה. לא לעסוק בכך. להוסיף טוב עם הכחות שיש - ולא להקדיש מילימטר של מחשבה למה שלא. חוץ מכאשר שומעים על איזה "קורס" או משהו דומה, שיכול לעזור לפתח איזשהו כח/כישרון שרוצים.

איפה שהמחשבה של האדם נמצאת, שם הוא נמצא.. אם המחשבה שלך היא ב"ניתוחים" כאלה, אז אתה שם.. אתה עוסק ב"חלקים-חלקים", מנתח את עצמך, מפסיד את העיקר, שהוא האישיות. ואישיות - אינה נמדדת לפי כל מיני "פרמטרים" ומרכיבים של חלקיקים. אישיות זה משהו כולל.

אתה רוצה להיות מודע לעצמך? אז תראה איך לפני כן היית שמח ושימחת, מלא כחות חיים, וכעת אתה "מתייאש" בגלל ניתוחים כאלה. סימן שמה? סימן הדרך הנכונה שלך אינה כך. זו נקראת מודעות אמיתית. מודדים לפי התוצאה.

בן אדם, זה לא סך של כל מיני פרטים שהוא משווה את עצמו לאחרים. בן אדם זה הוא.

תתעלם מכל השטויות האלה. תעסוק במה שאתה יכול בלב שקט ושמח, תשמח שאתה זה אתה, זה המכלול שאתה עובד איתו - ותראה שגם כחות פרטיים, יעלו מתוך זה.

שמח בחלקך.

אתה נשמע לי נשמה טובה, באמת!

אם אתה הרבה שנים בישיבה גבוהה,

אתה לא צריך להיות עילוי או למדן גדול.

אישה תרצה אותך, כי אתה צדיק ובעל מידות.

אם היא מחפשת כל מיני דברים נוצצים וחיצוניים - היא לא שלך.

בע"ה תזכה בקרוב למישהי עם עין טובה,

שתסתכל פנימה ותראה את העומק שבך,

שזה מה שחשוב באמת.

בהצלחה רבה אחי!

מסכים איתך בעיקרון.

אחי, תאהב את עצמך!

תפתח עין טובה כלפי עצמך (רפ"ב וזה)!

אתם תמצאו אחד את השניה בסוף,

גם אם יש לכם חוש כיוון לא משהו

המון טוב!

כי לפי איך שאתה כותב זה נראה שאתה מכניס את עצמך לרחמים עצמיים או ענווה מדומה (ואפילו קצת מעצבנת),

כאילו, זה לא שעכשיו יש לך בעיה נפשית שאתה צריך טכנית להתמודד איתה בחיים ואנחנו יכולים לתת לך 1,2,3 דברים שכדאי לך לעשות.

זה פשוט שאתה בעצמך, בידיים שלך,בונה לעצמך את הבעיה:  חושב שאתה אפס וכלום ולא יוצלח וחבל שנולדת בכלל , ומי תרצה אותך בכלל..

 אז אנחנו סתם אומרים לך את התחושות שלנו שקוראים את זה: זה מעצבן .. זה מעצבן שאדם חושב שהוא גרוע יותר מכל דבר עלי אדמות.. וזה מעצבן שאדם לא מסוגל למצוא בעצמו משהו טוב.. וזה מעצבן שאדם חושב שכולם בטח יותר טובים ממנו ושהוא סתם אפס וכלום...

לי אישית יש חברה כזו , ושהיא מדברת על עצמה ככה, אני מסתכלת עליה וחושבת שהיא נפלה מהירח שהיא לא רואה בעצמה כמה היא יפה וחיננית, וכשרונית ויש בה דברים שאין בי בכלל וכו' וכו'.. 

זה רק מרחיק אנשים, אפילו בלי קשר לזוגיות ומציאת בעל/אישה.. 

מקווה שלא ייאשתי יותר.. פשוט הפי פתחה לי פתח לתחושות שלי 

@הפי

לא כתבתי את זה ממקום שזה כאילו מעצבן אותנו, אז בבקשה אל תספר לנו כמה רע לך..

ההפך, זה חשוב שאתה משתף, והלוואי ונוכל לעזור איכשהו.. 

רק הערתי שבד"כ אדם מטבעו צריך לאהוב את עצמו מאוד.. 

אבל אוקי, בסדר, זאת עבודה שלך עכשיו עם עצמך.. ואל תהסס לקחת טיפול על זה.. אני מכירה אפילו שיטה שמאוד עוזרת לעניין הזה.. 

אני לא מחפשת את התלמיד חכם

קודם מידות חשוב לי לפני הכל

ואחר כך יראת שמיים

אחר כך רבותי אומרים לחפש מישהו עם התמדה

ומישהו כזה יהיה מוערך בעיני

מישהו שבנתונים שהוא קיבל משמים, אותם מנסה למצות

אולי במקום לחשוב כל הזמן מי תרצה אותי תברר לעצמך מה אתה מחפש? 

תחשוב אם אתה רוצה מישהי חכמה וחברותית מאוד או שלא אכפת לך

(זה לא אומר שאתה מתפשר על משהו, פשוט מה שנראה לך הכי מתאים וטוב לך)

מישהי יותר בצד של החברה לא הכי חכמה, לא הכי מקובלת.

כמובן בחורה טובה וצדיקה אבל לא מושלמת והכי מוצלחת מכולם.

ואולי לפני החיפוש והמחשבה על הזוגיות ועל אדם נוסף:

שוב, תעצור. 

תתחיל לחשוב מה יקדם אותך לאן שאתה רוצה להגיע.

תקבע לך מטרה (אפשר וכדאי שלא תהיה מטרה גדולה ורחוקה מידי)

חשוב שיהיה נקודה אחת שבה ורק בה אתה מתמקד ומתקדם (אותם אותיות

זה קשה להחליט רק על משהו אחד אבל המיקוד ממש עוזר להתקדם!

תקבע לך זמן ביום/ בשבוע שבו אתה עובד על הנקודה הזאת.

תחשוב מה יכול לעזור לך לעשות את זה. 

תרשום כל פעם מה עשית, מה אתה מרגיש איך היה לך הפעם. האם התקדמתי טיפה?

תשמח מכל התקדמות פצפונת!

אתה יכול לנסות לכתוב לך כמה דברים שאתה רוצה להתקדם בהם

ולבחור אחד חשוב אבל לא משהו שכואב לך מאוד.

אני אנסה לתת דוגמא:

נגיד שאתה חושב שאתה צריך להיות יותר שמח.

אתה בוחר להתקדם בנושא.

תחשוב מה יכול לעזור לך להיות יותר שמח?

לשמוע בדיחות, לרקוד עם שירים קפיצים, ללכת לטייל עם חברים וכו'..

תחליט על זמן ביום או בשבוע נגיד חמש דקות אחרי שחרית כל יום.

ונגיד שהחלטת שמה שמשמך אותך זה לרקוד ולהשתולל קצת לבד,

אז אתה רוצה להיות בחדר לבד ולרקוד. אתה יכול גם לבקש שלא ייכנסו ולנעול.

מה יכול לעזור לך לעשות את זה? ולזכור? 

לשים שעון מעורר בפלא' בסוף התפילה, לשים מדבקה על האף ;) וכו'...

אחרי כל פעם שאתה עושה את זה אתה רושם לך איך זה הרגיש לך,

אם אתה מרגיש שהתקדמת לעבר המטרה שהצבת לעצמך? זה גרם לך להיות יותר שמח במשך היום?

נראה לי שכרגע אתה צריך את ההפסקה הזאת וכשתרגיש שאתה יותר בטוח בעצמך תוכל להתחיל להפגש.

אף אחד לא רוצה להתחתן אם אדם בלי בטחון והערכה עצמית.

בהצלחה!

אני חושבת שחכמה וחברותיות לא קריטית לחיי הנישואין 

אני לא רואה שום בעיה בזוג כזה

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.