בנוסף, אני חושבת שכל התפישה בעניין הזה אצל רבים וטובים מעוותת מהשורש, וצריך לעבוד על התודעה שלנו.
כשיוצאים לדייט בודקים היתכנות לקשר בניכם, ובניכם בלבד!
כמובן שטיב הקשר יושפע מהגורמים ששותפים לו,
אבל אם את אומרת לבחור שפחות מתאים לך- בעיניי זה ממש לא כי הוא לא בסדר או לא תקין לזוגיות (להחריג מקרים קיצונים).
בעזרת ה' הוא ימצא את המכסה שלו- ובניהם הקשר יהיה כזה שנועד לחתונה.
כמו שחומרים מסויימים בטבע יגיבו בצורה שונה לחומרים מסוגים שונים, אבל כל חומר לכשלעצמו הוא תקין וקיים בטבע.
כך גם אנחנו.
הסיפור כאן הוא הרבה מעליכם, את והבחור שותפים לו אבל ממש לא השחקנים הראשים הבלעדים.
הקב"ה מזווג זיווגים (ואני קצת מסייגת ואומרת שזה לרגע לא נותן לגיטמציה להקל ראש או להיות ראש בקיר) ואת כל תפקידך הוא להיות נוכחת בסיטואציה כדי לחוות אותה.
לא כדי לבחון ולא כדי להיות תחת מבחן.
אלא נטו לחוות, להיות שותפה כדי שאולי יווצר קשר לחתונה, וגם אם לא נוצר כזה, זה לא מעיד מאומה עלייך או עליו, זה מעיד על הסיפור כולו.
לי יש קטע בכלל בחיים (ואולי בדייטים זה יותר ישים), לראות כל יום כיום בו אני לומדת משהו.
מתקדמת או מגלה על עצמי דבר חדש.
דייטים זה כלי הכי כיף בעולם, כי אלו סיטואציות שלא קורות כל יום ומצבים של אחד על אחד עם בחור, שלרוב הוא זר, ובהכרות כזאת אתה מתוודע לעצמך.
ואז, גם אם לא התחתנו בסוף (וזה קורה
) למדתי משהו, יצאתי מהחוויה הזאת מרווחת.
בסיום קשר כזה, אני יושבת ורושמת לי מה לקחתי מהבחור/ מה למדתי על עצמי/ איזו נקודה "זוגית" התחדדה לי. זה כבר נותן פרספקטיבה אחרת לדייטים.
בהצלחה אחות ✌
(האמת, לא ניסיתי...)
