שמירת הריון עם תאומיםזהות כפולה
לא שהתנגדתי לזה מלכתחילה, אבל אני מתחילה על בשרי להבין למה מאשרים את זה בלי בעיה...

אני פשוט גמורה!!! עייפות, כבדות, כאבי ראש (שלדעתי נובעים משני הקודמים, בינתיים לא נמצאו עוד סימנים לרעלת או משהו), ויש לי כבר בטן ענקית למרות שאני רק באמצע הדרך (אני נראית ומרגישה כמו בחודש שמיני...).
על פניו, ב״ה!!! אין סיבה רפואית לתת לי שמירה. מצב העוברים טוב, אורך צוואר הרחם טוב מאוד אפילו, ועם כל הכבוד לקושי, ככה זה...
אבל די, נמאס לי להתרוצץ כל היום (במיוחד שבעבודה אנחנו תכף נכנסים לתקופה העמוסה של השנה, ואני יודעת שזה יגמור אותי סופית). אם הייתי בחודש תשיעי, כנראה שהייתי סוחבת ככה עוד חודש וזהו, אבל רק המחשבה על עוד 3 כאלה מדכאת אותי לגמרי.
אין אפשרות להוריד שעות. זה גם ידפוק אותי לגמרי בדמי הלידה/שמירה...

בשבוע הבא יש לי תור לרופאה ואני רוצה לבקש ממנה שמירה, אבל פשוט לא נעים לי... במיוחד שהיא כל פעם מתלהבת מכמה שהמצב שלי נראה טוב (טפו טפו, שרק יישאר ככה! זה באמת העיקר)
אני צריכה שתחזקו אותי, תעזרו לי למצוא את התירוץ המתאים... ואולי תשכנעו אותי שזה באמת סתם פינוק?
זה כזה נורא אם אני אגיד לה ששמעתי שלהריוניות תאומים מאשרים שמירה די אוטומטית ושאני גם רוצה? לא נעים לי....
את יודעת שדמי השמירה מוגבלים כן?מיואשת******

רק אומרת. יש איזה תקרה של סכום יומי, ואין לי מושג איך זה משפיע על דמי הלידה (פשוט כי אמרת שאת לא רוצה להוריד שעות בגלל דמי לידה אז מציעהלבדוק גם את זה)

 

לדעתי את בכיף יכולה לומר שקשה וכבד לך מאד ויש לך כאבי ראש קשים והחום רק מחמיר. אני מאד מבינה אותך ולי יש רק אחד... הלוואי שהיו מאשרים לי שמירה הייתי לוקחת בכיף

 

רק שהבנתי שגם אם הרופאה מאשרת זה לא אומר שביטוח לאומי מאשר, לא יודעת איך הפרוצדורה הזו עובדת בדיוק כדאי להתייעץ עם מי שכבר עברה את זה.

 

בהצלחה!

תודה, אני יודעת את כל זהזהות כפולה
ממה שהבנתי בהריון תאומים ביטוח לאומי מאשר שמירה באופן די אוטומטי.
אז לכי על זה בכיףמיואשת******

הבעיה היחידה בעיני שזה אומר להיות עכשיו בבית עם כל הילדים בחופשה, זה לא כזה מנוחה. ... מגניב

כן, חחח, זה גם שיקולזהות כפולה
אבל הגדולים כבר עוזרים, ובמכלול אני אנוח יותר מאשר לתמרן בין עבודה כרגיל לבין ריצוי ילדים משועממים בחופש. ובעז״ה יהיה לי גם את ספטמבר (בין החגים...) וקצת אוקטובר כדי לנוח בשקט.
סתם מענייןתאומים
סיפרת לגדולים שלך שזה תאומים?

כי אני לא סיפרתי והיה מרגש ביותר.
סיפרנו רק להורים שלנוזהות כפולה
איזה כיף לעשות כזו הפתעה לכולםתאומים
גם אצלינו רק ההורים ידעו
מה השאלה בכלל? ברורר שכןאמא של דיתה


נראה לי שדמי לידה לא מוגבליםתאומים
שמירה מוגבלת ל 9000 בחודש בערך.

אבל יש מצב שאפשר לתבוע מקופת הגמל הפרש על אובדן כושר עבודה.

ודמי לידה הם אמורים לחשב לפי התלושים לא לפי מה ששילמו בשמירה
בקשר לדמי לידהיראת גאולה
אם את מראה שהורדת שעות עקב ההריון, לוקחים את התלושים הקודמים.


ולמה לא נעים?
תתארי לה את העייפות, הכבדות וכאבי הראש. ותגידי שממש קשה לך בעבודה.
וטפו טפו... אבל זה לא חכמה להיות גיבורה... המצב עכשיו טוב ב"ה, אף אחד לא הבטיח לך שזה יימשך ככה אם את קורעת את עצמך בעבודה...
תודה, אני יודעתזהות כפולה
אבל התלושים של החודשיים הקודמים גבוהים יותר מאלה שלפניהם (בגלל קידום בעבודה), וחבל לי גם שיחשבו לפיהם את דמי הלידה.

לא נעים לי ״להתמסכן״ לאנשים זרים. אני יודעת שאני צריכה ללמוד לעשות את זה לפעמים...
תחשבי שזה התפקיד שלך עכשיו, לדאוג לעוברים שלךמחי
את לא סתם מתמסכנת, זה לטובתם.
כמו שאמרו, עכשיו הכל בסדר ב"ה, אבל קשה לי לתאר שתחזיקי מעמד עוד הרבה זמן ככה, וחבל סתם למתוח את עצמך עד קצה גבול היכולת ולהגיע לשמירה באפיסת כוחות, במיוחד שיש עוד ילדים בבית לדאוג להם.
אבל אני רוצה את זה כי קשה ליזהות כפולה
לא כי זה מסכן את ההריון. ברור שאם יהיה סימן כלשהו ללידה מוקדמת/סכנה לעוברים אני אצא לשמירה בלי למצמץ. אבל זה שלא קשה פיזית זה לא בהכרח מספיק מוצדק בשביל למאת לשמירה.
אני מבינהמחי
אבל את בעצמך אומרת שאם היה נשאר לך חודש היית סוחבת, אבל יותר מזה נראה מתיש. אז אני אומרת שעוד חודש רק יהיה יותר קשה, ואת לא חייבת לחכות עד שיהיה בלתי נסבל. זו דעתי
לא רואה את זה כפינוק בכלל "להקדים תרופה למכה". ואם באמת יהיה קשה למצוא מחליפה, אז אולי באמת תמשיכי לעבוד עוד חודש אבל תודיעי להם כבר עכשיו שיתחילו לחפש
אשמח לשמוע גם מהריוניות תאומים בעבר או בהווהזהות כפולה
אגב...תאומים
לא רוצה להלחיץ...
אבל תתכונני...

זה משבוע לשבוע נהיה יותר ויותר קשה וכבד.

אצלי הם נולדו 3 קילו והיה כבד מטורף... לא יכולתי להתהפך במיטה...
אל תעיזי להתביישתאומים
זה מגיע לך והריון תאומים הוא באמת מאדדדד קשה ומעייף.

הלב והריאות עובדים פי אחד וחצי מהרגיל.

תגידי לרופאה שמאד מאד קשה לך ואת מאד עייפה ורוצה לצאת לשמירה.

אבל תביאי איתך את הטפסים מהאתר של ביטוח לאומי בכדי שתמלא לך במקום.

את צריכה לשבת בבית 30 יום ואז להגיש את הטפסים.

את עכשיו בשבועות הקריטיים עוד רגע הרחם בגודל של חודש תשיעי והלחץ על הצואר יגדל, הרופא אני הלכתי אליו המליץ לי כמה שיותר לנוח.

אני הייתי בשמירה משבוע 14... כי היו קצת דימומים ואחר כך הרופא אמר לי שלא אחזור כבר לעבודה.
במקומך...תאומים
הייתי מוציאה ימי מחלה מרופא משפחה כבר מהשבוע
ואחר כך כשהרופאה תמלא לך את הטופס תבקשי שתרשום כבר מהשבוע הזה.

תגידי לה שלא היית מסוגלת לעבוד.
זה לא שאני לא מסוגלת בכללזהות כפולה
אלא שזה קשה. כמו שכתבתי, אם זה היה חודש אחד לסחוב ככה, הייתי עושה את זה כנראה. אבל שלושה חודשים כאלה (לא בדיוק כאלה, זה רק יילך ויחמיר) זה כבר יותר מידי!
אם לא הייתי יודעת שמאשרים בקלות שמירה בתאומים, הייתי סוחבת ומסתדרת כנראה. אני מתלבטת כמה זה באמת צורך וכמה זה יצר הרע שבא לו חופש
אבל מה רע בזה שבא לך חופש?מיואשת******

אם את עובדת עם אנשים שיפגעו כמו מורה וכאלו אני מבינה

אבל אם יש לך משרה שאפשר לקחת מישהו במקומך ואת סובלת ורוצה להקל על עצמך אז למה לא? הריון זה קשה

הריון תאומים זה ממש קשה

אם המערכת מאפשרת לך קחי חופש פעם בחיים. אז מה. יהיה לך מספיק אתגרים אחרי הלידה...

זה לא רע שבא לי חופשזהות כפולה
אבל ״בא לי״ זאת לא סיבה לצאת לשמירת הריון.
לא כל מה שאפשר הוא גם ראוי, בגלל זה אני מתחבטת ביני לבין עצמי אם זה סתם פינוק או צורך אמיתי.

אני לא עובדת עם אנשים, אבל כן בתפקיד עם אחריות וקריטי למערכת, שלא פשוט למצוא לו תחליף, בטח שלא זמני (תפקיד ניהולי).
הרופא שאני הלכתי אליותאומים
מוציא את כולן בהריון תאומים לשמירה כי הוא טוען שזה מאריך משמעותי את ההריון.

בלי סיבה מיוחדת בשבוע 22.

והוא עוד שאל אותי איך החופש... וכמה שזה עולם אחר וכד'

גם למקום העבודה שלך עדיף שתצאי באופן מסודר מאשר שתעבדי ופתאום יום אחד לא תוכלי להמשיך וזה יתקע אותם.

עדיף לצאת לשמירה לפני שיש בעיות ולא כשיש בעיות ואז כבר מגיעים לאישפוזים וח"ו ללידה מוקדמת.



ובא לי זו באמת לא סיבה אלא הסיבה האמיתית היא שאת רוצה לשמור על ההריון.

את יודעת מה זה פג? אולי תבקשי להיכנס לפגיה?
הלוואי שהרופאה פשוט תציע את זה מעצמהזהות כפולה
וכמו שכתבתי למעלה למחי, ברור שאם יש סיכון ללידה מוקדמת אני אצא לשמירה! אבל כרגע זה לא ככה, אלא יותר מתוך פינוק כזה. ככה זה מרגיש לי.

ולגבי ההכנה במקום העבודה, זה גם עוד עניין בפני עצמו. נשמע לי מוזר להגיד לבוס שבעוד שבועיים אצא לשמירה. הוא לא יודע שזה תאומים, ואני גם לא מעוניינת לשתף בזה לפני הלידה.
בגלל שאני יודעת שבכל רגע זה יכול לקרות, אני דואגת להשאיר אחרי כל יום את הכל כמה שיותר סגור בשביל שלא ילכו לאיבוד אם פתאום אני לא אגיע...
אז ברור שכדאי לך כבר להודיע וזהותאומים
את יכולה להתחיל על ימי מחלה מרופא משפחה ואחר כך לבקש מהרופאה.

תודיעי להם שאת בהריון בסיכון ותצאי עוד קצת לשמירה, את לא צריכה לפרט למה.

עדיף לך לעשות את זה מסודר ושישיגו מחליפה ותוכלי לעשות חפיפה נורמלית.

אני יצאתי פתאומי לשמירה ושיגעו אותי חודשיים עם טלפונים.
וסיכון ללידה מוקדמתתאומים
לידה מוקדמת יכולה להתפתח מהיום להיום בלי שום סימן.

ואז כבר לא יהיה מה לעשות.

מנוחה יכולה למנוע את זה
אני בעד שמירהחרותיק
אין לך מה להתבייש.
זה יותר בריא מלעבוד קשה..
יכול להיות שזה פסיכולוגי??שמים

אישית, לא הרגשתי שוני משמעותי בין ההיריונות, תאומים ו-2 יחידים..

 

אולי אפשר לשנות פאזה בראש, שהיריון תאומים יכול גם להיות רגיל בסה"כ...

(ברור שאצל כל אישה זה אחרת..)

 

מה שלא תחליטי בהצלחה.

המשך היריון תקין וידיים מלאות בע"ה.

פסיכולוגי שסוחבים משקל כפול??מחי
לא יודעת איך לא הרגשת הבדל אבל ממש לא חושבת שזה פסיכולוגי יותר לחץ על הריאות, הלב, שלפוחית השתן... לגמרי פיזי
באיזה שבוע ילדת??תאומים
זה בדיוק מה שאני תוהה לעצמיזהות כפולה
כמה מהקושי הוא פסיכולוגי, כי אני יודעת שזה אמור להיות קשה יותר מהריון יחיד.

בוודאי שלא הכל זה פסיכולוגי. קשה לי, פיזית לגמרי, כמו בשלבים מתקדמים יותר בהריונות הקודמים. הבטן גדולה בהרבה מבהריונות הקודמים (ויעידו על כך בגדי ההריון שתכף כבר לא יעלו אליי... אני לובשת עכשיו את מה שלבשתי ממש לפני הלידות הקודמות, ולא נראה לי שזה יצליח לעלות עליי עד הסוף).
אבל מי אמר שזה קשה ברמה של שמירה? מי בעצם מחליט?
זאת ההתלבטות, אם אני לא מנצלת את ההזדמנות סתם כי אני יכולה, ולא כי באמת צריך.
הצעת פשרה;פאז
תסחבי עוד חודש ואז תצאי
ככה החודש הראשון של החופש כבר יעבור, יהיה לך עוד תלוש גבוה
וגם תרכישי שזה יותר מוצדק
בינתיים אני עוד עובדתזהות כפולה
נראה מה הרופאה תגיד בשבוע הבא. השאלה מה בכלל אני שואלת/מבקשת ממנה?
איך שתחליטיפאז
אבל נניח אם את בעניין של לצאת עוד חודש את יכולה להגיד לה שמתחיל להיות לך ממש כבד
ואת נראה לך תחזיקי עוד חודש בעבודה אבל לא בטוח שיותר
אני לא יצאתי לשמירה רק כי אני מורה, והיה עוד קצת למשוךשניים או שתיים

וגם הייתה הבגרות, ולא רציתי להבריז,

אבל הקלתי על עצמי ככל שניתן במסגרת העבודה.

 

אני מתחילה שבוע 30 עכשיו,

 

כבר לפני שתי פעמים שאלתי את הרופאה אם צריך שמירה והיא אמרה לי שלא.

אבל היא אמרה לי שאם אני מרגישה צורך היא תביא לי, כי יש לי צירים (אני עם התקשויות כל פעם שאני קמה מכיסא),

וילדים בבית וכו', ובטוח ביטוח לאומי יאשרו. אפילו שהצוואר ארוך כמו של ג'ירפה (מילותיו של הרופא שעשה לי סקירה מאוחרת...)

 

באמת באמת שנורא כבד לי, הרבה יותר מהריון יחיד.

אולי זה פסיכולוגי ואולי לא, אבל כרגע שני העוברים שוקלים יותר מהשבוע שלהם, ויש ריבוי מי שפיר,

כך שהגיוני שזה לא רק פסיכולוגיה.

 

וגם אם נניח זה פסיכולוגי קצת קשה לעבוד על זה עכשיו, אולי צריך לעשות דמיון מודרך לפני הריון התאומים הבא קורץ.

 

בכל אופן, פסיכולוגי או לא, ההתקשויות שאני מרגישה אם אני הולכת מהר מידי (כלומר בקצב איטי של אדם נורמלי) או קמה מהכיסא הן פיזיות לחלוטין, לא משנה אם הסיבה שלהן היא פסיכולוגית או לא.

 

<בכלל לא עניתי לך על השאלה, סתם ניצלתי הזדמנות לפרוק. סליחה.>

ברור שזה לא פסיכולוגיתאומים
זה פשוט שטויות לומר שזה פסיכולוגי.

ירדתי יומיים אחרי הלידה 10 קילו, זה מה ששקלו התאומים + המים והשיליות.

הלכתי כמו סבתא והרגשתי שאני הולכת מהר... הדופק שלי עלה בשניות ל 120 שזה גם מאד מתיש ומעייף.

תזהרי עם הצירים, אצלי התקשויות של שעתיים כל 10 הביאו אותי לפתיחה 2.5 ומחיקה 80% מצואר מאד ארוך כמה ימים קודם.

למזלי זה היה בשבוע 35 והצירים הפסיקו

את מורה ויוצאת עכשיו לחופש?

עכשיו מחכים לך השבועות הכי קשים, לא חושבת שיש מצב לעבוד רגיל בסוף ההריון.

תנצלי חופשי!זהות כפולה
זה דווקא כיף לראות שאני לא היחידה בסירה הזאת.
מרשה לי להגיב בלי קשר?מק"ר

בא לי גם תאומיםםםםםםם!!!!

הלוואי הלוואי והקב"ה יזכה אותי במתנה הזאת, חלום חיי!

 

ובקשר למה שכתבת- אני חושבת שאת צריכה לתת לעצמך מנוחה, להרפות, לשחרר, לנוח עכשיו כי אח"כ בעז"ה לא יהיה מתי

הרבה כוחות ובריאות! לידה קלה בזמנה בידיים מלאות!

 

וכיף לך

גם אני תמיד חלמתי על זהתאומים
ובסוף זה הגיע ב"ה

בעיתו ובזמנו ובזמן כ"כ מתאים מבחינת המיקום במשפחה וכד'.

מאחלת לך גם... זה באמת חלום וכיף אמיתי.
אמן!!מק"ר

בני כמה התאומים שלך היום? אם אני זוכרת נכון אוטוטו חוגגים שנה?

גמאני במשתוקקותמיואשת******

כל כך קשה לי כל הריון, מתחננת לה' לקבל 2 במחיר אחד אבל זה לא עובד לי. אפילו עם טיפולים לא עובד לי! 

כל השרשורי הריוניות תאומים גורמים לי ממש לקנאה... 

שיהיה לכן בכיף בזמן ובבריאות חיוך

זה לא פינוק...גלי91
כשהייתי עם הבת שלי בפגייה, היו הרבה אמהות לתאומים. גם כאלו שכל ההריון היה תקין.
אם את מרגישה צורך במנוחה, תבקשי מהרופאה שמירה.
אבל הלידה המוקדמת לא בהכרח קשורה למאמץ בהיריון...מתואמת

אני הייתי בסוג של שמירת היריון (עשיתי צהרון פרטי בבית, והפסקתי לעבוד בסביבות תחילת חודש רביעי) - וילדתי בכ"ז מוקדם, בשבוע 34... (ב"ה זה לא מאוד מוקדם, אז אולי זה כן קשור לזה שנחתי יחסית).

אם נותנים שמירה אוטומטית, כנראה זה הוכך שעוזרגלי91
למדינה עולה יותר להחזיק תינוק בפגיה מאשר לשלם על שמירת הריון.
ואין מה להשוות בין שבוע 34 לשבועות מוקדמים יותר. צריך להתפלל ולעשות הכל כדי לשמור על ההריון כמה שיותר.
צודקת בהחלט לגבי הסוף...מתואמת


הרופא שאני הלכתי אלמיותאומים
מטפל המון בהריונות מרובי עוברים.

והוא טוען שהמחקרים שלו מראים שמנוחה מאריכה את ההריון.

אני נחתי המוןןןן ממש לא עשיתי שום דבר שצורך מאמץ והיו לי כל הזמן צירים שלא השפיעו.

הצירים היו מתגברים אם לא נחתי מספיק.

אז פשוט הייתי נחה שעות במיטה.
אני לא נחתי יותר מהרגיל, מלבד זה שלא עבדתימתואמת

(זוכרת שהתפדחתי שההורים של הצהרון רואים אותי מסתובבת כרגיל, אחרי שאמרתי להם שאני בהיריון בסיכון...)

אבל לא היו לי צירים בכלל.

גם הלידה התחילה בכלל בירידת מים ללא צירים - כך שלא יודעת כמה מנוחה הייתה עוזרת לזה...

זה שלא עבדת זה כבר מנוחהגלי91
הפותחת כתבה שהיא עובדת.
לקום מוקדם בבוקר, לפזר ילדים, לנסוע לעבודה, לעבוד במשך שעות כל יום, לחזור הביתה לילדים (גם בלי ילדים הנסיעה לעבודה מתישה), לכביסות בישולים זה מתיש מאוד.
אני בהריון עם עובר אחד ובקושי מצליחה לתפקד עם כל העומס, אז תאומים זה בטח הרבה יותר קשה (מכירה מקרוב אמהות לתאומים).
לפחות לפי מה שראיתי בפגיה, הרבה תאומים נולדים לפני שבוע 37, אם אפשר להאריך עוד קצת את ההריון בזכות מנוחה, כל יום ברחם הוא משמעותי מאוד.
זה באמת ככהזהות כפולה
למרות שלפזר ולאסוף את הילדים כנראה שעדיין אצטרך (כמובן שאם תהיה הוראה למנוחה ממש נמצא פתרונות אחרים), אבל להכניס בתוך כל הלו״ז גם יום עבודה מלא (ואני לא עובדת במשהו פיזי בהגדרה, אבל כן צריכה להסתובב בין העובדים, לנסוע לפגישות ולא רק לשבת כל היום מול המחשב) זה לגמרי מתיש. אני מסיימת יום עבודה בלי טיפת כוח.

האמת שאתמול בערב, אחרי יום עמוס בעבודה, התחילו לי גם התקשויות בבטן, מה שמחזק בי את הבטחון בלבקש שמירה. אני בינתיים במיטה כל הזמן, ואם לא ירגע עד יום ראשון אלך להיבדק (התור לרופאה רק ברביעי).
באיזה שבוע את?תאומים
אל תקחי סיכונים.

אם ההתקשויות סדירות, אפילו כל 10 דק' תגשי להיבדק.

עדיף ללכת סתם מאשר לא להגיע ח"ו במצב שלא יצליחו לעצור לידה.
תודה על הדאגה!זהות כפולה
ממש לא סדירות, וגם לא צפופות.
היו לי כאלה בהריונות הקודמים, ואז הרופא הנחה אותי שפחות מ-4 בשעה זה בסדר (אני כבר לא זוכרת באיזה שבוע זה התחיל, עכשיו אני ב-22. הגיוני שבתאומים זה יהיה קודם).
וגם הבוקר זה כבר נרגע משמעותית.
וגם לאמא...תאומים
הרבה יותר קל נפשית, פיזית ורגשית לנוח בהריון מאשר לראות ילד בפגייה.

כולל כל ההשלכות של הפגות.
זה בוודאי נכון (מי כמוני יודעת...)גלי91
לביטוח לאומי יש שיקול קר מאוד, לכן התייחסתי לפן הכלכלי שמשתלם יותר להוציא לשמירת הריון.
עכשיו נתנו לך שמירה?תאומים
לא, היה לי רעלת הריון, לא צירים מוקדמיםגלי91
לא ידוע לי שמנוחה מונעת רעלת הריון...
כן מטופלת תרופתית ובמעקב במרפאת הריון בסיכון.
אההתאומים
בהצלחה.
לצאת. ברור!כפולה ומכופלת
אם מאשרים לך, תתפנקי עם זה, גם אם את יכולה להמשיך לעבוד. כך תגיעי ללידה בנחת, ואל תשכחי שמחכה לך תקופה מאתגרת אחרי הלידה, אז כמה שיותר להתפנק ולנוח לפני, בעיקר בשביל הנפש
אפרט עוד באישי, אבל אולי רק אחרי שבת. אם שכחתי תזכרי אותי…
דווקא את אומרת את זה?זהות כפולהאחרונה
אמרת שעבדת כמעט עד הרגע האחרון, לא?
הבעיה ב״מאשרים לך את זה״ היא שרק אחרי חודש בבית יודעים אם זה מאושר בכלל... למדות שמשריאה בפורומים השונים זה נראה שתמיד מאשרים שמירה בתאומים.

ב״ה המנוחה של סוף השבוע הרגיעה קצת את הקושי, נראה איך יתחיל מחר השבוע החדש

ואני מחכה לשמוע מה יש לך להגיד לי באישי
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך