אני פשוט גמורה!!! עייפות, כבדות, כאבי ראש (שלדעתי נובעים משני הקודמים, בינתיים לא נמצאו עוד סימנים לרעלת או משהו), ויש לי כבר בטן ענקית למרות שאני רק באמצע הדרך (אני נראית ומרגישה כמו בחודש שמיני...).
על פניו, ב״ה!!! אין סיבה רפואית לתת לי שמירה. מצב העוברים טוב, אורך צוואר הרחם טוב מאוד אפילו, ועם כל הכבוד לקושי, ככה זה...
אבל די, נמאס לי להתרוצץ כל היום (במיוחד שבעבודה אנחנו תכף נכנסים לתקופה העמוסה של השנה, ואני יודעת שזה יגמור אותי סופית). אם הייתי בחודש תשיעי, כנראה שהייתי סוחבת ככה עוד חודש וזהו, אבל רק המחשבה על עוד 3 כאלה מדכאת אותי לגמרי.
אין אפשרות להוריד שעות. זה גם ידפוק אותי לגמרי בדמי הלידה/שמירה...
בשבוע הבא יש לי תור לרופאה ואני רוצה לבקש ממנה שמירה, אבל פשוט לא נעים לי... במיוחד שהיא כל פעם מתלהבת מכמה שהמצב שלי נראה טוב
(טפו טפו, שרק יישאר ככה! זה באמת העיקר)אני צריכה שתחזקו אותי, תעזרו לי למצוא את התירוץ המתאים... ואולי תשכנעו אותי שזה באמת סתם פינוק?
זה כזה נורא אם אני אגיד לה ששמעתי שלהריוניות תאומים מאשרים שמירה די אוטומטית ושאני גם רוצה? לא נעים לי....




