במבט חילוני מדובר במעשה ברברי ולא מוסרי, לו היינו שומעים על בני דת אחרת שמטילים מום בתינוקות (לדוגמה מילת נשים) היינו מתנגדים לזה ובצדק.

אז למה בכל זאת אנחנו מלים? כי אנחנו מאמינים שהתורה היא אמת ומתוך זה שזו טובת הילד האמיתית, לא פיזית אלא חשוב יותר - רוחנית.

חילונים שמלים מבחינה חברתית כנראה מוכנים לשלם את המחיר הזה לטובת התועלת החברתית, גם בשביל הילד וכנראה גם בשביל עצמם.

נ"ב

יש לא מעט מבוגרים שמלים, יצא לי להיות בברית של בן 60.

זה רק בגלל תקלה טכנית שאין לך סנהדרין...

באמצעי מניעה מותרים וכך כולם ירוויחו?

ועדיין:

א. אין להורים זכות לעשות כל דבר שהם ירצו.

ב. נכון שלהורים יש מנדט על טובת הילד, אבל בסופו של דבר השאלה כאן היא אם זו טובתו.

גם רפואית- יש הרבה פעמים דלקות בערלה, מה שלא קורה לנימולים...

אז גם ללא תשובתך, רוב הסיכויים שאתה גר על אדמה שלא תמיד הייתה שייכת לנו. גם זה מעשה לא מוסרי וברברי. אז בעצם למה אתה גר כאן? למה לא לגור בברלין? שם השטחים לא כבושים.. שם תהיה פחות ברברי ויותר מוסרי מכל הבחינות.
 

אני חושבת שברית מילה היא הכי מוסרית ולא ברברית שיש. וגם לגור פה בא"י זה הכי מוסרי ולא ברברי שיש. 
אני מאמינה בתנ"ך שהוא ספר אלוקי שניתן מאלוקים אחד לעמ"י ושם כתוב: דף לפני ההבטחה לרשת את הארץ, חובת ברית מילה.

ולכן, אני ממליצה לך, לברר במה אתה מאמין? ולהיות עקבי. אם אתה מוסרי ושואף לאי-ברבריות, עשה זאת באופן מקיף ושלם ולא חלקי. 
ללא האמונה בתנ"ך או לפחות במסורת היהודית שעברה במשך שלושת אלפים שנה מאברהם אבינו עד אלינו וע"י מסירת נפשם של אבותינו במשך השנים, באמת קשה להבין. אבל אם אתה מאמין לפחות בסבא, או סבא-רבא שלך, אז יש עילה מינימלית שהיא מוסרית למול את בנך.

ולאחר כל זאת, ממליצה בנוסף, לפנות לאנשי רוח שמבינים בעילות שכאלו (אולי הידברות או ערכים) שישבו איתך ותדונו בעניין. אולי תגלה שזה לא ברברי בלי לחזור בתשובה. אולי בעצם תשכנע אותם להיפך. מה שבטוח במקומך, הייתי מבררת מאיפה המחשבה הזאת מגיעה, והאם היא אמת פנימית או לא?..

בהצלחה ומלא מזל טוב!!!

אם זה לא היה קורה, לא היה אפשר לספר את זה כי ישר היו מכחישים.  כזאת כמות של אנשים אי אפשר להמציא..

וגם היו לסיפור כמה גירסאות.  ואין!

ולא היה אפשר לשכנע אנשים לקיים את התורה, כי החיוב חל רק על מי שנכח שם. 

לא דיברתי על כשפים בקטנה..

דיברתי על שינוי הטבע לגמרי, מעמד הר סיני וקבלת התורה מול כולם

אבל יאללה בסדר תברח

לפי צורת הדיון (וההודעה הפותחת) אני יודע שלא באת לשמוע, אלא להשמיע את עצמך

לא חושבת שאפשר להוכיח אותו, אבל גם אם כן - שלום עולמי?

בסוף אנשים יאמינו במה שהם רוצים להאמין.

זה שאנשים לא מאמינים לא הופך את זה ללא נכון.

(יש יוצאים מן הכלל וזה לא נכון תמיד, אבל כן הרבה מאוד פעמים)

ולא נעים לי להודות בכך, אבל כשנולד בני בכורי חשבתי ברצינות לקחת אותו ולברוח כדי שלא יצטרך לעבור את זה.

מה עצר בעדי?

ההבנה שזה הדבר הנכון לו, לא רק פיזית- גם נפשית, רוחנית

שאני רוצה את הטוב ביותר בשבילו, גם אם לרגע זה יהיה קשה לו (ובעיקר לי)

ואם אתה צריך איזה צופר הרגעה, כי אצלי זה ממש היה אישו, אז הרגיע אותי ממש לחשוב על כך שאבא שלי, אחים שלי, בעלי וכל הקרובים אליי עברו את זה והיום הם בריאים ושלמים ב"ה ולא זוכרים דבר 
ואגב, עם המוהל הנכון, התינוק בע"ה גם לא ירגיש את זה.

ומצטרפת פה למה שאמרו קודם, אתה עושה לתינוק הרבה דברים שהוא לא מסכים להם. בעצם כל מה שאתה עושה לו בשלב הזה זה ללא הסכמתו, אבל אתה מאכיל אותו, מלביש אותו, מקלח, מרדים ומחליף חיתול כי זאת טובתו. ממש כמו הברית.

גם כשהוא יגדל ותלמד אותו לאכול נכון (ולא רק שטויות) להתנהג בכבוד עם הזולת ועוד הרבה דברים אחרים זה לא תמיד יהיה כיף, אבל זה תמיד יהיה לטובתו.

שלהשקפת המאמין צורך רוחני חשוב לא פחות מצורך פיזי (אנחנו הרי לא נמצאים בעולם הזה כדי לאכול-לישון-למות), ולכן צורך חיוני רוחני יכול לבוא לפעמים על חשבון הפיזי.

בכריתת ברית עם אלוהים, שככה אמר לכרות איתו ברית.

קיום מצוות ה' היא תכלית האדם וזה צורך רוחני, בהחלט.

נ"ב

אם השאלה שלך היא האמונה באלוהים אז תתמקד בה, 

חבל שאתה הולך סחור סחור ומדבר על מצווה אחת כשבכלל לא היא השאלה.

כי ענינו לך מתוך הנחות היסוד שלנו, היה יותר פשוט ואמיתי לדון ישר באותן הנחות אם זה מה שרצית מלכתחילה.

השאלה אם יש או אין אלוהים לא תלויה בשאלת תורה מן השמים ושאלת תורה מן השמים לא תלויה בשאלה אם אלוהים מושלם או לא (ומה זה אומר בכלל), וכל השאלות האלו לא קשורות בהכרח לטעמי מצווה זו או אחרת.

חוץ מזה, אם אתה רוצה לדון בשאלות האמונה הבסיסיות ומתוך זה לשאול/להוכיח נקודה ממצווה כזו או אחרת אז כדאי לעשות את זה בסדר הזה ולא הפוך כי מה שקורה זה שעונים לך תשובה מתוך ההנחה שהיא בעצם נקודת המחלוקת.

בקיצור, אני ממליץ לך לפתוח שרשור חדש בנושא שבאמת רצית לשאול עליו בפורום כאן או בפורום בית המדרש.

יש כל מיני רבדים

ברובד הפיזי אתה מאכיל את התינוק ומחליף לו חיתול

ברובד החינוכי, כשיגדל תלמד אותו לאכול נכון, להתנהג יפה וכו

תסכים איתי שזה לא הכרחי כמו הרובד הפיזי, נכון? אפשר לחיות גם בלי זה

אבל בגלל שאתה רוצה את טובת הבן שלך כנראה שתדאג לרובד הזה גם.

יש עוד המון רבדים- ריגשי, התפתחותי, וכו וכו וכו שגם הם לא הכרחיים לחיי התינוק, ועדיין אתה כנראה תדאג גם להם

ומעל כולם, או לפחות באיזשהו מקום למעלה, יש את הרובד הרוחני.

כמו רבדים רבים שהוזכרו כאן, אפשר לחיות בלעדיו. אבל האם אתה רוצה את זה עבור הילד שלך?

כמו שתלמד אותו לכבד את החברים, וכמו שתדאג שירכוש מיומנויות חברתיות, וכמו שתשדל לדאוג לביטחון העצמי שלו (למרות שילדים ללא ביטחון עצמי עדיין שורדים..), הגיוני גם לדאוג לרווחה הרוחנית שלו.

כשהילד שלי מבקש לאכול חבילה שלמה של שוקולד מבאס אותי להגיד לו "לא", אבל אני אומרת.

ולא בגלל שזה יקר ולא בגלל שזה יפריע לי

בגלל שאני דואגת *לו*. גם אם זה יוצר אצלו איזושהי אי נוחות זמנית.

אתה מביא דוגמא לא רלוונטית. אין היום פוסק שאומר שצריך לסקול באבנים מי שלא שומר שבת. פשוט אין!

לעומת זאת, אין פוסק שאומר שמצוות ברית מילה בטלה ו"ברברית". הבנת?

ההבדל מאוד פשוט. בתור עובדי ה' אנחנו שואפים לפעול עפ"י ההלכה.

אם היית מביא דוגמא למצווה אחרת שאנחנו לא מצליחים להקפיד עליה כדוגמת לשון הרע ורכילות, אז היית מדבר לעניין.

ולפני שתשאל מה עם לשון הרע ורכילות, אענה לך שבעוונותינו אנחנו לא צדיקים. מצאת אותנו בקלקלתנו. וואלה, צודק. אז לפחות את המצוות שאנחנו כן מקיימים נמשיך לקיים כמו שצריך. זה דיי דבילי להגיד שאם אני לא מסוגלת לעשות הכל אז לא אעשה כלום. זו אמירה ילדותית ולא בוגרת.

בקיצור, לפני שאתה מחפש עם מי להתנצח תחשוב על טיעונים בעלי בסיס.

השאיפה של היהדות להגיע למדינה שחיה על פי ההלכה, שאומרת שחור על גבי לבן לסכול מי שלא שומר שבת. 

זה שלא עושים את זה זאת כביכול צביעות שבוחרים מה לעשות ומה לא מתוך מצוות התורה. ולא אמרתי את האמירה האחרונה, אמרתי שזה צבוע פשוט. ואני לא מחפש להתנצח.

זה שאת לא סוכלת אנשים בשבת בניגוד לציווי התורה זה כי את מבינה שזה לא דבר שצריך לעשות. אז את לא מקפידה על הכל את מקפידה על מה שלא לגמרי לא שפוי. וזה סותר את הגישה שלך לתורה כי כביכול את צריכה לעשות כל מה שכתוב שם.

כשעונים לך שככה התורה אמרה, אתה שואל מי אמר שהתורה נכונה. כשעונים לך שאנחנו עושים מה שה' רוצה אתה שואל למה לא סוקלים חילונים. ויש כאן עוד דוג' (למשל לגבי השאלה אם ה' שלם ואם הוא רחמן). יש פה מלא סוגיות שונות וכשקופצים מנושא לנושא מאבדים את יכולת ההתמקדות.

קודם צריך להתמקד בביסוס הטענות שנטענו ורק אחר כך לשאול על ההשלכות של זה.

לדעתי אחרי שעונים לך שככה התורה אמרה, אתה צריך לומר- אז באמת יש לכם הסבר מעולה לעשיית ברית מילה, אבל רק על בסיס ההנחה שהתורה היא אמת, ופה באה השאלה- איך אני יודע שזה נכון.

או אחרי שעונים לך שאנחנו עושים מה שה' רוצה, אז אתה צריך לומר- אז לפי זה באמת יש הצדקה לברית מילה, אבל אם ככה אז למה יש מצוות אחרות שאתם לא מקיימים?

ואגב, האמת שבהתחלה באמת תהיתי יותר למה יש אוירה של זלזול כלפי הטענות שלך, ונראה לי שעכשיו אני מבין יותר.

יש לי רושם שאתה שואל את השאלה על ברית המילה, מתוך הנחה ברורה שאין לנו סיבה לקיים את התורה ושאנחנו לא באמת נאמנים לה' וכן על זה הדרך. ואז כשעונים לך, אתה אפילו לא שואל אותנו מתוך ניסיון להבין, אלא מטיח בפנינו את מה שאתה חושב עלינו בלי לברר את דעתנו ואת ההסברים שיש לנו ולנסות להקשיב ולהבין.

אני מציע שתשאל ממקום שמנסה ללמוד מה יש לנו לומר. אני לא חושב שתפסיד מזה.

אני מזלזל רק כמביאים לי טיעון כמו ״600 אלף איש היו עדים למעמד הר סיני ובגלל זה אני יודע שזה נכון״. 

זה באמת ראוי לזלזול כי בן אדם שההיגיון שלו פועל כך לא יכול להביא תועלת לשיחה.

ואז אומר ״שמח שסיבכתי אותך״ או ״טרול״... אין פה יותר מדי מקום לדיון.

עם ישראל נוהג כך אלפי שנים - 

ודווקא המצוה הזו, נוהגים בחוגים רחבים הרבה יותר מ"דתיים" - כמעט כולם עושים; וחכמים אמרו את זה עוד בתלמוד: כל מצוה שקיבלו ישראל עליהם בשמחה, עדיין עושים אותה בשמחה - וכמו שרואים בחוש - 

וכולם "עשו מעשה ברברי"?...

אז קודם כל, יושר טבעי: לא כולם - חכמים וצדיקים ובעלי מידות מופלאות ורחמנים וסתם ישראל קדושים - "כולם" לא ידעו והרגישו...

דבר שני, צריך מבט כולל על המצוות. אם מסתכלים "צו לצו קו לקו", חתיכות ושברים, אז מתחילים "לתרץ"..  מצות ה' - ברה מאירת עיניים. קודם כל לתפוס שזו מצוה מה', יוצר האדם הבחור בעמו ישראל באהבה. רחמן יותר מכולנו.

[קל וחומר מאיזה רופא שמצוה על טיפול רפואי, ניתוח, אף אחד לא אומר, "איזה ברברי".... אז קודם האמונה]

ומעבר לכך שזו מצוה מה', בסיסית לגמרי, צורת האדם מישראל - נאמרו בה, לתוספת ביאור מעבר לעצם המוחלטות של מצות ה', טעמים עמוקים. והיא גורמת לאדם מישראל את צורתו, להיות בעל המסוגלות הבסיסית לכוון כל כחותיו לשם שמיים.

[אמר לי פעם מוהל ותיק, שהעצבים של הילד בגיל הזה אינם מפותחים, וההרגשה היא של "אי נוחות", לא של כאב ממשי]

הרצי"ה זצ"ל היה מספר על הבן של ברדיצ'בסקי דומני, שמרוב שנאתו ליהדות לא רצה למול אותו, וכאשר גדל - מל את עצמו. אמר שרוצה להיות ככל היהודים.

ולגבי "אדם מבוגר"... אצלנו בביהכ"נ יש יהודי שעלה מרוסיה, ומל עצמו למעלה מגיל 70. בשמחה של מצוה. ויש עוד רבים מעין זה.

מה הקשר?

התורה חיברה לנו  קו ישיר למי שנתן אותה. 

והקב"ה ציוה בתורה לעשות ברית מילה בן שמונה ימים.

והתורה אומרת "ה'..א-ל רחום וחנון".

אז אני לא צריך להיות "נביא" - התורה ניתנה ע"י אדון הנביאים.

על כן אמרתי, הכל מתחיל קודם כל מאמונה. אם יש לך בעיות עם האמונה באופן כללי - אז אל תעמיד פנים כאילו הבעיה היא "עם ברית מילה"... הרי לא עושים ברית מילה סתם כי התחשק למישהו - אלא קודם כל כי זו מצוה בתורה.

ובנוסף, כמו שאמרתי, לחשוב שכולם עד כה היו "ברברים", עד שבאת אתה, נו... זו עצמה מחשבה קצת "ברברית"..

וה"קושיות" שהקשית בכללות - ובלשון בזויה למדי, הייתי אומר (אחרי הכל, אתה כותב באתר של אנשים שהם אכן מאמינים. תדבר על ה' לפחות כמו שהיית רוצה שידברו על אבא שלך, או כמו שאדם נורמלי היה רוצה שידברו על אבא שלו..) - באמת אינן "קושיות גדולות" - אלו דברים שכל מי שקצת העמיק יודע איך להתייחס אליהן - 

אבל, כמו שאמרתי, זו לא הנקודה כאן. הכתיבה שלך בכללות לגבי ה', היא כאילו הוא אמור לחשוב "בגובה שלך", על אף מה שאמר בנביא, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי.

אז אם יש לך שאלות כאלה בכלליות, לגיטימי. אפשר לדון, אפשר ללמוד.  הרי אתה מבין שאינך הראשון שחשב על זה, וכל אותם הגדולים והחכמים המופלאים שהזכרתי, חשבו גם על זה; יש התייחסויות מעמיקות.

מה שברור, שאלות כאלה לא מביאים "אגב" כאילו שאלה על ברית מילה. וגם לא בפורום יתייחסו אליהן, כשמדובר במישהו שירצה לדון על כך. לא שאלה-תשובה וזהו. כי הצורה של שרשור לא מאפשרת את זה.

ומכל מקום - הכל חוזר לאותו יסוד. היסוד של האמונה. והיסוד של ההבנה שלא כל מי שלפנינו, חכמים וצדיקים ועמוקים, כולם "לא הבינו" שאלות שאתה שואל. כולם "לא הרגישו" חמלה ורחמים.

אם תופסים את זה, ויש שאלות נקודתיות - אפשר בהחלט לדון. יש לגמרי מה להסביר בדברים הללו. מה שכתבתי בהודעה הקודמת הוא דוגמה.

א. לא אמרתי שאתה אמרת.

אמרתי, לצורך כיוון החשיבה על הענין - שבהיות שנהגו ונוהגים כך, המוני עם ישראל, ובהם בעלי מידות מופלאות - אז לומר שזה נראה "ברברי", נראה בעייתי....  כמובן, לגיטימי לנסות להבין.

ב. אכן, מקור השאלה הוא אמוני. ולכן, עדיף להתעסק במקור. אדם שמאמין באמונה תמה, אין לו כל בעיה עם זה (לא נכון לומר "מאמין ללא ביסוס של הוכחה".. זה עצמו קצת בלבול בנושא הזה. האמונה ודאית הרבה למעלה מ"הוכחות". מעין מה שאדם רואה בעיניו. אבל אלו באמת נושאים רחבים, שמצריכים התייחסות לא ב"שרשור"..). עוד יותר מאשר מי שנכנס לחדר ניתוח ורואה ש"חותכים" בן אדם, וסומך על הרופאים שזה לטובה..

אני רמזתי בהודעה קודמת על "טעם" שהובא לנושא זה. טעם עמוק מאד.  אבל זה לא אומר שבגלל זה אנשים היו עושים ברית מילה גם לא בגלל התורה. אנחנו מלים כי נצטווינו. ואפילו לא כי אברהם אבינו עשה, כמו שמדגיש הרמב"ם, אלא כי נצטווינו בסיני.

אז אע"פ שבאמת יש גם מאומות העולם שעושים כך בגלל "טעמים" מסויימים, אבל זה לא מתחיל משם. אלא הפוך - מתוך שאנו מאמינים בה' ובתורתו, יש לנו מוטיווציה להעמיק בטעמי המצוות, כדי לחוש יותר משהו מעומק בחיים שבהן, על אף שעניינן המוחלט גדול בהרבה ממה שנכנס אצלנו.

ג. הקיצור, אני לא כתבתי "נגדך"... מובן הקושי של מישהו שמתלבט בשאלו אמוניות, ואז מנסה למצוא "נימוקים פרטיים" לכל מיני דברים שלא מתחילים מהשכל האנושי. אלא הסברתי שראשית, כדאי לחוש יראת כבוד כלפי מה ש"עם חכם ונבון" נוהג מעולם. ובוודאי אינם חשודים על חוסר רחמנות.  ובנוסף, שכדאי יותר לעסוק בשורש, ואז הפרטים יותר מובנים.  מתוך גישה חיובית כללית לתורת ה', אז גם "טעם" שאדם היה יכול לדון לכאן ולכאן, מתקבל אצלו כהכרעה שצריך לדון כפי שקבעה התורה, מצד האמת ולאושרו הנצחי.

וכמו כן, כדי ליישב קצת את הדעת, רמזתי לטעם שמובא בנושא, וגם להתייחסות אל צער היילוד.

ה' יאיר עינינו בתורתו, ויעזור לעלות מכל מיני ספקות ומבוכות, לאור בהיר ומתוק.

יש איזשהי הנחת יסוד שבאתי לעולם בשביל להינות, להיות מאושר, שיהיה לי טוב.

הנחת הייסוד הזאת שגויה. והיא חייבת להיות שגויה פשוט כי אין מישהו שמצליח באמת להגשים אותה. ואז אתה צודק. כי אם העולם נברא בשביל שאהנה בו, אז אלוקים אכזר ורע אם הוא הביא לעולם מחלות ורוע של אנשים. באמת מה הקטע? סתם להתעלל? סתם לצפות באנשים שרודפים אחרי הזנב של עצמם במרדף אחרי אושר שלעולם לא יגיע?

אז נכון. אתה צודק.

אלוקים רע, ואני לא צריכה לשים עליו פס. אני אחיה את חיי איך שבא לי ואנסה כמה שפחות להידפק מהקשר המעוות לרוע של אלוקים.

אם להיות כנה, אני לא מבינה איך אנשים מסוגלים לחיות ככה. איזו מטרה יכולה להיות לחיים שלהם? איך אפשר לחיות עם ההבנה שהעולם זבל, אין תקווה, והמטרה היחידה היא לסחוט ממנו כמה שיותר?

עזוב עכשיו את השאלה האם אני צודקת והאם יש לי הוכחות לדעות שלי. אני בטוחה שאפשר גם למצוא הוכחות אם רוצים. הנקודה היא שאני בוחרת לראות את העולם אחרת. אני רוצה לחשוב שיש איזשהי מטרה, משהו מעבר לעולם הזה. אחרת, הכל פה פשוט חסר משמעות.

וכאן אנחנו חוזרים לשאלה של למה. למה אלוקים ברא את העולם הזה? לשם מה? מה המטרה של לברוא אדם?

והתשובה היא, כדי להיטיב. להיטיב לאדם. וההטבה באה בעיקבות הידבקות לטוב המוחלט. כלומר- אלוקים הוא הטוב, הצדק, השלמות. ככל שאדם יותר מתקרב אל השלמות, הוא נהיה יותר טוב. נהיה לו יותר טוב. אבל זה חייב להיות מתוך בחירה. אדם חייב לרצות את הטוב ולהתאמץ עליו. להזיע, לעבוד קשה, לטעות, להתבלבל, ליפול. אחרת החיבור שלו לטוב היה מצומצם וחלקי. ולכן חייבת להיות בחירה חופשית. חופשית לגמרי. בלי שום פניות. וכדי שתהיה בחירה חופשית- חייבת להיות אלטרנטיבה. זה לא חוכמה לבחור בטוב אם אין רע לבחור בו. וזה לא חכמה לבחור בטוב אם הרע גם ככה לא באמת מושך.

אז כן, הרוע בעולם חזק. והוא חייב להיות כזה בשביל לאפשר לנו את הבחירה החופשית. בשביל שכל אחד מאיתנו ייעשה את הדרך שלו בעולם וייקנה את חלקת הטוב שלו, יעמול על ההידבקות שלו בשלמות. וכך מגיעים למצב של "אשריך וטוב לך" אשריך- בעולם הזה, כי אתה כל הזמן בתיקון, כל הזמן מתעלה, וטוב לך- בעולם הבא. שם תקבל שכר על כל היזע והדמעות של העולם הזה.

ואם תסתכל על זה ככה, שאלת הרוע בעולם לא כ"כ רלוונטית. כי הרוע פה בשביל שנתמודד איתו, בשביל שננצח אותו. וכל מחלה או ניסיון אחר שהקב"ה שולח לנו- נועד בשביל לזמן לנו עבודה עצמית שתאפשר לנו להתקרב לשלמות. והבחירה בידינו בלבד האם אנחנו לוקחים את ההזדמנות בשתי ידיים ומממשים את הפוטנציאל שטמון בה, או שאנחנו טומנים את הראש בחול ומתבכיינים על כל היקום.

(ויודע מה? זה אפילו לא שאלה אמונית. זו דרך חיים. פגשתי חילונים שחיו את זה בצורה יותר נכונה מדתיים מסויימים. ההבנה שהחיים מזמנים לנו מתנות בדרכנו. ועלינו לגלות אותם בתוך האירועים ועם זה להתקדם בחיים. תגלה שזה הופך את החיים להרבה יותר מתוקים. מנסיון.)

ולא רק שאלת הרוע הופכת להיות לא רלוונטית, אלא גם כל הקושיות שהעלית על קיום מצוות. כי אם אלוקים הוא הטוב, והדרך להידבק בו היא קיום מצוות, אני אקיים את מצוותיו גם במחיר החיים כי זו הדרך לדבוק בטוב.

אני דיי בטוחה שלא הבנת, אבל תודה על ההזדמנות שזימנת לי להתעמק בשאלה הזאת. לזה קוראים השגחה

קודם כל תודה על התגובה הרצינית ולא אימפולסיבית כמו חלק מהאנשים שהגיבו.

השאלת יסוד היא אמונה במשהו שלא מוכח, ומתוך כך לבצע מעשים שאף אדם סביר לא היה עושה אותם. למשל ברית מילה, סכילה באבנים מי שלא שומר שבת, סכילת נשים לא נאמנות, וכו׳. 

הבאת את האמונה בתור משהו שנותן מטרה לחיים, שלא רק להינות אלא לעשות ולעמול ולהתמודד,ואז בסוף הראת שלא נחוץ הדבר. מטרה לא קשורה לאמונה באלוהים, וזה קל מדי שתנחת עליך מטרה מהשמיים. וזה לא אומר שמי שחושב ככה רוצה לסחוט את העולם בצורה אגואיסטית שמושתת על המחשבה זה מה שיש. 

אמרת שאת בוחרת לראות את העולם ככה כדי להעניק לו משמעות ( שיש בורא וסיבה לכל הרוע וכו׳). זה לא דבר שלילי לשם עצמו, אבל יש כמה בעיות. קודם כל אמונה שכזאת מקטינה אותך. למה את לא יכולה לקבל משמעות לבד? שנית, זה מעין יאוש. תוכנית בק-אפ כזאת שנותנת לך שקט נפשי מכל מני חששות וחדרות. אפיקורסים קוראים לזה ״סם ההמונים״. ולבסוף פשוט לא צריך את האמונה הזאת כדי להתמודד עם העולם, כי המשמעות וההתמודדות יכולה להיות ללא אלוהים אלא עם ערכים אחרים.

כל הפסקה שלישית שלך שמסבירה למה וכמה, לדעתי לא מספקת. אם אלוהים ברא את העולם כדי שיהיה לנו רע ונתמודד, כדי שהוא יטיב איתנו- זה מחריד. אם כל אדם אחר היה אוסר מישהו ומענה אותו כדי שהוא יתמודד ויקבל מעין פרס בסוף, זה חולה. רוב העולם חי בעוני ורעב, מאות מליונים לא קשורים בכלל לאלוהים כי הוא רק התגלה אמצע המדבר לעם אחד שלא ידע קרוא וכתוב. איך הם אמורים להתמודד כראוי וכמו שה׳ רוצה עם העולם? אלוהים הינדס רוע לפי דבריך במיוחד בשבילנו. 

הבעיה היא שאת עושה רציונליזציה לדברים שהשכל הישר לא מקבל על הדעת. אם יש לך תשובה את מוזמנת לשלוח לי פה או הודעה כי חפרנו פה קצת אז עדיף לתת לנושאים אחרים במה.

האם אתה ד״ר בביולוגיה? בבקשה תנמק מה מיותר ולמה, ואיך אתה הופך למושלם... 

הבאת את הדוגמאות שלך להראות שמבוגרים לא מסכימים לדברים שתינוקות כן - ומזה לרמוז שתינוק יהיה מוכן לברית מילה. 

זה ממש לא כנה, ולא נכון. אף אדם או יצור חי יתן למישהו לחתוך את איבר מינו, בניגוד לדוגמאות שהבאת שקשורים בגידול ילדים.

אין דרך לטעון שברית מילה טובה והגיונית, פשוט אין. 

לקח 150 תגובות כדי שיופנם. ההצעה שלי לא לעשות דברים מפגרים בלי הוכחה. ברית מילה, זה מפגר. לקחת סכין ולחתוך תינוק זה ברברי. אפשר ללכת מצווה מצווה ככה

סתם אחד שבא להתווכח נגד הדת עד מוות... לא חשב המון ולא נעליים 

פשוט תפסיקו להתייחס וזהו.

כי זה מה שאתה עושה לאורך כל הדיון. 

לא סתרת אפילו טענה אחת, ואנשים פה סתרו את כל הטענות שלך

נניח והעם הגרמני לא היה לוקח אחריות על השואה - בעיניך היא לא התרחשה?

זה פותח פתח לפרדוקס מעניין: אם התוקף מכחיש התקיפה לא התרחשה וממילא הוא לא תוקף ואז הוא לא יכול להכחיש ואז הוא תוקף.

מגניב.

(זאת הייתה שאלה רטורית, אני משערת שתענה שכתבת גם על הממצאים וזה נכון. בכל מקרה זה מגניב.) 

ומה תעשה עוד דור או שתיים אם הממצאים יעלמו והגרמנים יכחישו את השואה?

וגם ראש הממשלה יכול כל יום לעלות לתקשורת ולהגיד שהוא נבחר

גם אלוף השחמט יכול כל יום לשחק ולנצח להראות שהוא האלוף..

אז בגלל שהם לא עושים את זה אפשר לטעון שהם לא?

 יש הדבל בין דברים שאפשר להוכיח לאלו שלא וזה כל העניין פה

המשך שבוע טוב.

האם אתה מאמין שחי לפני כ1500 שנה אדם שנקרא מוחמד וסיפר כי היתה לו איזושהי התגלות והתפרסם בתור נביא ובעקבות כך קמה דת האיסלאם?

אני מאמין בזה. כי המסורת ההיסטורית מעידה על זה.

לעומת זאת על עצם זה שהיתה לו התגלות אין שום "מסורת היסטורית" ראויה שתעיד על זה. רק בן אדם אחד מספר את הסיפור הזה, ואין לי שום סיבה טובה להאמין לו.

על נתינת התורה, יציאת מצרים וכל הנלווה לזה, יש מסורת היסטורית איכותית, בידי עם שהקפיד על העברת המסורת באופן יציב , עם שחי את האמונה שלו באופן שמראה שהוא מבין שיש כאן משהו רציני וזה ממש לא מן השפה ולחוץ (613 מצוות! זה לא דבר של מה בכך!) עם שמסר את נפשו על אמונתו. מסורת שלא רק שלא הוכחשה על ידי עמים אחרים אלא להיפך, ככל שעבר הזמן יותר עמים היו מודעים לאמיתות התורה, עד שלפני כאלף שנה חצי עולם האמין בתורה.

אשמח להאריך בכל הנושאים יותר אם תרצה. אני רק מודיע לך מראש שאני נמצא על המחשב רק כשאני בבית, ומחר בבוקר אני נוסע לישיבה לשבועיים (עד י"א אב לפחות). אחרי זה אהיה פה יותר אבל לא בקביעות.

וסתם הערה לשאר כותבי השרשור- אני באמת לא מבין למה לענות לטענות בזלזול. וזה שבן אדם שואל שאלות שנראות לכם מוזרות או שמפתיעות אתכם (כלומר- שלא ציפיתם למצוא אותם כאן בפורום), זה לא אומר שהוא טרול.

(לא אומר על כולם, אבל חלק מהטענות קראתי וחלקן היו מזלזלות)

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.