במבט חילוני מדובר במעשה ברברי ולא מוסרי, לו היינו שומעים על בני דת אחרת שמטילים מום בתינוקות (לדוגמה מילת נשים) היינו מתנגדים לזה ובצדק.

אז למה בכל זאת אנחנו מלים? כי אנחנו מאמינים שהתורה היא אמת ומתוך זה שזו טובת הילד האמיתית, לא פיזית אלא חשוב יותר - רוחנית.

חילונים שמלים מבחינה חברתית כנראה מוכנים לשלם את המחיר הזה לטובת התועלת החברתית, גם בשביל הילד וכנראה גם בשביל עצמם.

נ"ב

יש לא מעט מבוגרים שמלים, יצא לי להיות בברית של בן 60.

זה רק בגלל תקלה טכנית שאין לך סנהדרין...

באמצעי מניעה מותרים וכך כולם ירוויחו?

ועדיין:

א. אין להורים זכות לעשות כל דבר שהם ירצו.

ב. נכון שלהורים יש מנדט על טובת הילד, אבל בסופו של דבר השאלה כאן היא אם זו טובתו.

גם רפואית- יש הרבה פעמים דלקות בערלה, מה שלא קורה לנימולים...

אז גם ללא תשובתך, רוב הסיכויים שאתה גר על אדמה שלא תמיד הייתה שייכת לנו. גם זה מעשה לא מוסרי וברברי. אז בעצם למה אתה גר כאן? למה לא לגור בברלין? שם השטחים לא כבושים.. שם תהיה פחות ברברי ויותר מוסרי מכל הבחינות.
 

אני חושבת שברית מילה היא הכי מוסרית ולא ברברית שיש. וגם לגור פה בא"י זה הכי מוסרי ולא ברברי שיש. 
אני מאמינה בתנ"ך שהוא ספר אלוקי שניתן מאלוקים אחד לעמ"י ושם כתוב: דף לפני ההבטחה לרשת את הארץ, חובת ברית מילה.

ולכן, אני ממליצה לך, לברר במה אתה מאמין? ולהיות עקבי. אם אתה מוסרי ושואף לאי-ברבריות, עשה זאת באופן מקיף ושלם ולא חלקי. 
ללא האמונה בתנ"ך או לפחות במסורת היהודית שעברה במשך שלושת אלפים שנה מאברהם אבינו עד אלינו וע"י מסירת נפשם של אבותינו במשך השנים, באמת קשה להבין. אבל אם אתה מאמין לפחות בסבא, או סבא-רבא שלך, אז יש עילה מינימלית שהיא מוסרית למול את בנך.

ולאחר כל זאת, ממליצה בנוסף, לפנות לאנשי רוח שמבינים בעילות שכאלו (אולי הידברות או ערכים) שישבו איתך ותדונו בעניין. אולי תגלה שזה לא ברברי בלי לחזור בתשובה. אולי בעצם תשכנע אותם להיפך. מה שבטוח במקומך, הייתי מבררת מאיפה המחשבה הזאת מגיעה, והאם היא אמת פנימית או לא?..

בהצלחה ומלא מזל טוב!!!

אם זה לא היה קורה, לא היה אפשר לספר את זה כי ישר היו מכחישים.  כזאת כמות של אנשים אי אפשר להמציא..

וגם היו לסיפור כמה גירסאות.  ואין!

ולא היה אפשר לשכנע אנשים לקיים את התורה, כי החיוב חל רק על מי שנכח שם. 

לא דיברתי על כשפים בקטנה..

דיברתי על שינוי הטבע לגמרי, מעמד הר סיני וקבלת התורה מול כולם

אבל יאללה בסדר תברח

לפי צורת הדיון (וההודעה הפותחת) אני יודע שלא באת לשמוע, אלא להשמיע את עצמך

לא חושבת שאפשר להוכיח אותו, אבל גם אם כן - שלום עולמי?

בסוף אנשים יאמינו במה שהם רוצים להאמין.

זה שאנשים לא מאמינים לא הופך את זה ללא נכון.

(יש יוצאים מן הכלל וזה לא נכון תמיד, אבל כן הרבה מאוד פעמים)

ולא נעים לי להודות בכך, אבל כשנולד בני בכורי חשבתי ברצינות לקחת אותו ולברוח כדי שלא יצטרך לעבור את זה.

מה עצר בעדי?

ההבנה שזה הדבר הנכון לו, לא רק פיזית- גם נפשית, רוחנית

שאני רוצה את הטוב ביותר בשבילו, גם אם לרגע זה יהיה קשה לו (ובעיקר לי)

ואם אתה צריך איזה צופר הרגעה, כי אצלי זה ממש היה אישו, אז הרגיע אותי ממש לחשוב על כך שאבא שלי, אחים שלי, בעלי וכל הקרובים אליי עברו את זה והיום הם בריאים ושלמים ב"ה ולא זוכרים דבר 
ואגב, עם המוהל הנכון, התינוק בע"ה גם לא ירגיש את זה.

ומצטרפת פה למה שאמרו קודם, אתה עושה לתינוק הרבה דברים שהוא לא מסכים להם. בעצם כל מה שאתה עושה לו בשלב הזה זה ללא הסכמתו, אבל אתה מאכיל אותו, מלביש אותו, מקלח, מרדים ומחליף חיתול כי זאת טובתו. ממש כמו הברית.

גם כשהוא יגדל ותלמד אותו לאכול נכון (ולא רק שטויות) להתנהג בכבוד עם הזולת ועוד הרבה דברים אחרים זה לא תמיד יהיה כיף, אבל זה תמיד יהיה לטובתו.

שלהשקפת המאמין צורך רוחני חשוב לא פחות מצורך פיזי (אנחנו הרי לא נמצאים בעולם הזה כדי לאכול-לישון-למות), ולכן צורך חיוני רוחני יכול לבוא לפעמים על חשבון הפיזי.

בכריתת ברית עם אלוהים, שככה אמר לכרות איתו ברית.

קיום מצוות ה' היא תכלית האדם וזה צורך רוחני, בהחלט.

נ"ב

אם השאלה שלך היא האמונה באלוהים אז תתמקד בה, 

חבל שאתה הולך סחור סחור ומדבר על מצווה אחת כשבכלל לא היא השאלה.

כי ענינו לך מתוך הנחות היסוד שלנו, היה יותר פשוט ואמיתי לדון ישר באותן הנחות אם זה מה שרצית מלכתחילה.

השאלה אם יש או אין אלוהים לא תלויה בשאלת תורה מן השמים ושאלת תורה מן השמים לא תלויה בשאלה אם אלוהים מושלם או לא (ומה זה אומר בכלל), וכל השאלות האלו לא קשורות בהכרח לטעמי מצווה זו או אחרת.

חוץ מזה, אם אתה רוצה לדון בשאלות האמונה הבסיסיות ומתוך זה לשאול/להוכיח נקודה ממצווה כזו או אחרת אז כדאי לעשות את זה בסדר הזה ולא הפוך כי מה שקורה זה שעונים לך תשובה מתוך ההנחה שהיא בעצם נקודת המחלוקת.

בקיצור, אני ממליץ לך לפתוח שרשור חדש בנושא שבאמת רצית לשאול עליו בפורום כאן או בפורום בית המדרש.

יש כל מיני רבדים

ברובד הפיזי אתה מאכיל את התינוק ומחליף לו חיתול

ברובד החינוכי, כשיגדל תלמד אותו לאכול נכון, להתנהג יפה וכו

תסכים איתי שזה לא הכרחי כמו הרובד הפיזי, נכון? אפשר לחיות גם בלי זה

אבל בגלל שאתה רוצה את טובת הבן שלך כנראה שתדאג לרובד הזה גם.

יש עוד המון רבדים- ריגשי, התפתחותי, וכו וכו וכו שגם הם לא הכרחיים לחיי התינוק, ועדיין אתה כנראה תדאג גם להם

ומעל כולם, או לפחות באיזשהו מקום למעלה, יש את הרובד הרוחני.

כמו רבדים רבים שהוזכרו כאן, אפשר לחיות בלעדיו. אבל האם אתה רוצה את זה עבור הילד שלך?

כמו שתלמד אותו לכבד את החברים, וכמו שתדאג שירכוש מיומנויות חברתיות, וכמו שתשדל לדאוג לביטחון העצמי שלו (למרות שילדים ללא ביטחון עצמי עדיין שורדים..), הגיוני גם לדאוג לרווחה הרוחנית שלו.

כשהילד שלי מבקש לאכול חבילה שלמה של שוקולד מבאס אותי להגיד לו "לא", אבל אני אומרת.

ולא בגלל שזה יקר ולא בגלל שזה יפריע לי

בגלל שאני דואגת *לו*. גם אם זה יוצר אצלו איזושהי אי נוחות זמנית.

אתה מביא דוגמא לא רלוונטית. אין היום פוסק שאומר שצריך לסקול באבנים מי שלא שומר שבת. פשוט אין!

לעומת זאת, אין פוסק שאומר שמצוות ברית מילה בטלה ו"ברברית". הבנת?

ההבדל מאוד פשוט. בתור עובדי ה' אנחנו שואפים לפעול עפ"י ההלכה.

אם היית מביא דוגמא למצווה אחרת שאנחנו לא מצליחים להקפיד עליה כדוגמת לשון הרע ורכילות, אז היית מדבר לעניין.

ולפני שתשאל מה עם לשון הרע ורכילות, אענה לך שבעוונותינו אנחנו לא צדיקים. מצאת אותנו בקלקלתנו. וואלה, צודק. אז לפחות את המצוות שאנחנו כן מקיימים נמשיך לקיים כמו שצריך. זה דיי דבילי להגיד שאם אני לא מסוגלת לעשות הכל אז לא אעשה כלום. זו אמירה ילדותית ולא בוגרת.

בקיצור, לפני שאתה מחפש עם מי להתנצח תחשוב על טיעונים בעלי בסיס.

השאיפה של היהדות להגיע למדינה שחיה על פי ההלכה, שאומרת שחור על גבי לבן לסכול מי שלא שומר שבת. 

זה שלא עושים את זה זאת כביכול צביעות שבוחרים מה לעשות ומה לא מתוך מצוות התורה. ולא אמרתי את האמירה האחרונה, אמרתי שזה צבוע פשוט. ואני לא מחפש להתנצח.

זה שאת לא סוכלת אנשים בשבת בניגוד לציווי התורה זה כי את מבינה שזה לא דבר שצריך לעשות. אז את לא מקפידה על הכל את מקפידה על מה שלא לגמרי לא שפוי. וזה סותר את הגישה שלך לתורה כי כביכול את צריכה לעשות כל מה שכתוב שם.

כשעונים לך שככה התורה אמרה, אתה שואל מי אמר שהתורה נכונה. כשעונים לך שאנחנו עושים מה שה' רוצה אתה שואל למה לא סוקלים חילונים. ויש כאן עוד דוג' (למשל לגבי השאלה אם ה' שלם ואם הוא רחמן). יש פה מלא סוגיות שונות וכשקופצים מנושא לנושא מאבדים את יכולת ההתמקדות.

קודם צריך להתמקד בביסוס הטענות שנטענו ורק אחר כך לשאול על ההשלכות של זה.

לדעתי אחרי שעונים לך שככה התורה אמרה, אתה צריך לומר- אז באמת יש לכם הסבר מעולה לעשיית ברית מילה, אבל רק על בסיס ההנחה שהתורה היא אמת, ופה באה השאלה- איך אני יודע שזה נכון.

או אחרי שעונים לך שאנחנו עושים מה שה' רוצה, אז אתה צריך לומר- אז לפי זה באמת יש הצדקה לברית מילה, אבל אם ככה אז למה יש מצוות אחרות שאתם לא מקיימים?

ואגב, האמת שבהתחלה באמת תהיתי יותר למה יש אוירה של זלזול כלפי הטענות שלך, ונראה לי שעכשיו אני מבין יותר.

יש לי רושם שאתה שואל את השאלה על ברית המילה, מתוך הנחה ברורה שאין לנו סיבה לקיים את התורה ושאנחנו לא באמת נאמנים לה' וכן על זה הדרך. ואז כשעונים לך, אתה אפילו לא שואל אותנו מתוך ניסיון להבין, אלא מטיח בפנינו את מה שאתה חושב עלינו בלי לברר את דעתנו ואת ההסברים שיש לנו ולנסות להקשיב ולהבין.

אני מציע שתשאל ממקום שמנסה ללמוד מה יש לנו לומר. אני לא חושב שתפסיד מזה.

אני מזלזל רק כמביאים לי טיעון כמו ״600 אלף איש היו עדים למעמד הר סיני ובגלל זה אני יודע שזה נכון״. 

זה באמת ראוי לזלזול כי בן אדם שההיגיון שלו פועל כך לא יכול להביא תועלת לשיחה.

ואז אומר ״שמח שסיבכתי אותך״ או ״טרול״... אין פה יותר מדי מקום לדיון.

עם ישראל נוהג כך אלפי שנים - 

ודווקא המצוה הזו, נוהגים בחוגים רחבים הרבה יותר מ"דתיים" - כמעט כולם עושים; וחכמים אמרו את זה עוד בתלמוד: כל מצוה שקיבלו ישראל עליהם בשמחה, עדיין עושים אותה בשמחה - וכמו שרואים בחוש - 

וכולם "עשו מעשה ברברי"?...

אז קודם כל, יושר טבעי: לא כולם - חכמים וצדיקים ובעלי מידות מופלאות ורחמנים וסתם ישראל קדושים - "כולם" לא ידעו והרגישו...

דבר שני, צריך מבט כולל על המצוות. אם מסתכלים "צו לצו קו לקו", חתיכות ושברים, אז מתחילים "לתרץ"..  מצות ה' - ברה מאירת עיניים. קודם כל לתפוס שזו מצוה מה', יוצר האדם הבחור בעמו ישראל באהבה. רחמן יותר מכולנו.

[קל וחומר מאיזה רופא שמצוה על טיפול רפואי, ניתוח, אף אחד לא אומר, "איזה ברברי".... אז קודם האמונה]

ומעבר לכך שזו מצוה מה', בסיסית לגמרי, צורת האדם מישראל - נאמרו בה, לתוספת ביאור מעבר לעצם המוחלטות של מצות ה', טעמים עמוקים. והיא גורמת לאדם מישראל את צורתו, להיות בעל המסוגלות הבסיסית לכוון כל כחותיו לשם שמיים.

[אמר לי פעם מוהל ותיק, שהעצבים של הילד בגיל הזה אינם מפותחים, וההרגשה היא של "אי נוחות", לא של כאב ממשי]

הרצי"ה זצ"ל היה מספר על הבן של ברדיצ'בסקי דומני, שמרוב שנאתו ליהדות לא רצה למול אותו, וכאשר גדל - מל את עצמו. אמר שרוצה להיות ככל היהודים.

ולגבי "אדם מבוגר"... אצלנו בביהכ"נ יש יהודי שעלה מרוסיה, ומל עצמו למעלה מגיל 70. בשמחה של מצוה. ויש עוד רבים מעין זה.

מה הקשר?

התורה חיברה לנו  קו ישיר למי שנתן אותה. 

והקב"ה ציוה בתורה לעשות ברית מילה בן שמונה ימים.

והתורה אומרת "ה'..א-ל רחום וחנון".

אז אני לא צריך להיות "נביא" - התורה ניתנה ע"י אדון הנביאים.

על כן אמרתי, הכל מתחיל קודם כל מאמונה. אם יש לך בעיות עם האמונה באופן כללי - אז אל תעמיד פנים כאילו הבעיה היא "עם ברית מילה"... הרי לא עושים ברית מילה סתם כי התחשק למישהו - אלא קודם כל כי זו מצוה בתורה.

ובנוסף, כמו שאמרתי, לחשוב שכולם עד כה היו "ברברים", עד שבאת אתה, נו... זו עצמה מחשבה קצת "ברברית"..

וה"קושיות" שהקשית בכללות - ובלשון בזויה למדי, הייתי אומר (אחרי הכל, אתה כותב באתר של אנשים שהם אכן מאמינים. תדבר על ה' לפחות כמו שהיית רוצה שידברו על אבא שלך, או כמו שאדם נורמלי היה רוצה שידברו על אבא שלו..) - באמת אינן "קושיות גדולות" - אלו דברים שכל מי שקצת העמיק יודע איך להתייחס אליהן - 

אבל, כמו שאמרתי, זו לא הנקודה כאן. הכתיבה שלך בכללות לגבי ה', היא כאילו הוא אמור לחשוב "בגובה שלך", על אף מה שאמר בנביא, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי.

אז אם יש לך שאלות כאלה בכלליות, לגיטימי. אפשר לדון, אפשר ללמוד.  הרי אתה מבין שאינך הראשון שחשב על זה, וכל אותם הגדולים והחכמים המופלאים שהזכרתי, חשבו גם על זה; יש התייחסויות מעמיקות.

מה שברור, שאלות כאלה לא מביאים "אגב" כאילו שאלה על ברית מילה. וגם לא בפורום יתייחסו אליהן, כשמדובר במישהו שירצה לדון על כך. לא שאלה-תשובה וזהו. כי הצורה של שרשור לא מאפשרת את זה.

ומכל מקום - הכל חוזר לאותו יסוד. היסוד של האמונה. והיסוד של ההבנה שלא כל מי שלפנינו, חכמים וצדיקים ועמוקים, כולם "לא הבינו" שאלות שאתה שואל. כולם "לא הרגישו" חמלה ורחמים.

אם תופסים את זה, ויש שאלות נקודתיות - אפשר בהחלט לדון. יש לגמרי מה להסביר בדברים הללו. מה שכתבתי בהודעה הקודמת הוא דוגמה.

א. לא אמרתי שאתה אמרת.

אמרתי, לצורך כיוון החשיבה על הענין - שבהיות שנהגו ונוהגים כך, המוני עם ישראל, ובהם בעלי מידות מופלאות - אז לומר שזה נראה "ברברי", נראה בעייתי....  כמובן, לגיטימי לנסות להבין.

ב. אכן, מקור השאלה הוא אמוני. ולכן, עדיף להתעסק במקור. אדם שמאמין באמונה תמה, אין לו כל בעיה עם זה (לא נכון לומר "מאמין ללא ביסוס של הוכחה".. זה עצמו קצת בלבול בנושא הזה. האמונה ודאית הרבה למעלה מ"הוכחות". מעין מה שאדם רואה בעיניו. אבל אלו באמת נושאים רחבים, שמצריכים התייחסות לא ב"שרשור"..). עוד יותר מאשר מי שנכנס לחדר ניתוח ורואה ש"חותכים" בן אדם, וסומך על הרופאים שזה לטובה..

אני רמזתי בהודעה קודמת על "טעם" שהובא לנושא זה. טעם עמוק מאד.  אבל זה לא אומר שבגלל זה אנשים היו עושים ברית מילה גם לא בגלל התורה. אנחנו מלים כי נצטווינו. ואפילו לא כי אברהם אבינו עשה, כמו שמדגיש הרמב"ם, אלא כי נצטווינו בסיני.

אז אע"פ שבאמת יש גם מאומות העולם שעושים כך בגלל "טעמים" מסויימים, אבל זה לא מתחיל משם. אלא הפוך - מתוך שאנו מאמינים בה' ובתורתו, יש לנו מוטיווציה להעמיק בטעמי המצוות, כדי לחוש יותר משהו מעומק בחיים שבהן, על אף שעניינן המוחלט גדול בהרבה ממה שנכנס אצלנו.

ג. הקיצור, אני לא כתבתי "נגדך"... מובן הקושי של מישהו שמתלבט בשאלו אמוניות, ואז מנסה למצוא "נימוקים פרטיים" לכל מיני דברים שלא מתחילים מהשכל האנושי. אלא הסברתי שראשית, כדאי לחוש יראת כבוד כלפי מה ש"עם חכם ונבון" נוהג מעולם. ובוודאי אינם חשודים על חוסר רחמנות.  ובנוסף, שכדאי יותר לעסוק בשורש, ואז הפרטים יותר מובנים.  מתוך גישה חיובית כללית לתורת ה', אז גם "טעם" שאדם היה יכול לדון לכאן ולכאן, מתקבל אצלו כהכרעה שצריך לדון כפי שקבעה התורה, מצד האמת ולאושרו הנצחי.

וכמו כן, כדי ליישב קצת את הדעת, רמזתי לטעם שמובא בנושא, וגם להתייחסות אל צער היילוד.

ה' יאיר עינינו בתורתו, ויעזור לעלות מכל מיני ספקות ומבוכות, לאור בהיר ומתוק.

יש איזשהי הנחת יסוד שבאתי לעולם בשביל להינות, להיות מאושר, שיהיה לי טוב.

הנחת הייסוד הזאת שגויה. והיא חייבת להיות שגויה פשוט כי אין מישהו שמצליח באמת להגשים אותה. ואז אתה צודק. כי אם העולם נברא בשביל שאהנה בו, אז אלוקים אכזר ורע אם הוא הביא לעולם מחלות ורוע של אנשים. באמת מה הקטע? סתם להתעלל? סתם לצפות באנשים שרודפים אחרי הזנב של עצמם במרדף אחרי אושר שלעולם לא יגיע?

אז נכון. אתה צודק.

אלוקים רע, ואני לא צריכה לשים עליו פס. אני אחיה את חיי איך שבא לי ואנסה כמה שפחות להידפק מהקשר המעוות לרוע של אלוקים.

אם להיות כנה, אני לא מבינה איך אנשים מסוגלים לחיות ככה. איזו מטרה יכולה להיות לחיים שלהם? איך אפשר לחיות עם ההבנה שהעולם זבל, אין תקווה, והמטרה היחידה היא לסחוט ממנו כמה שיותר?

עזוב עכשיו את השאלה האם אני צודקת והאם יש לי הוכחות לדעות שלי. אני בטוחה שאפשר גם למצוא הוכחות אם רוצים. הנקודה היא שאני בוחרת לראות את העולם אחרת. אני רוצה לחשוב שיש איזשהי מטרה, משהו מעבר לעולם הזה. אחרת, הכל פה פשוט חסר משמעות.

וכאן אנחנו חוזרים לשאלה של למה. למה אלוקים ברא את העולם הזה? לשם מה? מה המטרה של לברוא אדם?

והתשובה היא, כדי להיטיב. להיטיב לאדם. וההטבה באה בעיקבות הידבקות לטוב המוחלט. כלומר- אלוקים הוא הטוב, הצדק, השלמות. ככל שאדם יותר מתקרב אל השלמות, הוא נהיה יותר טוב. נהיה לו יותר טוב. אבל זה חייב להיות מתוך בחירה. אדם חייב לרצות את הטוב ולהתאמץ עליו. להזיע, לעבוד קשה, לטעות, להתבלבל, ליפול. אחרת החיבור שלו לטוב היה מצומצם וחלקי. ולכן חייבת להיות בחירה חופשית. חופשית לגמרי. בלי שום פניות. וכדי שתהיה בחירה חופשית- חייבת להיות אלטרנטיבה. זה לא חוכמה לבחור בטוב אם אין רע לבחור בו. וזה לא חכמה לבחור בטוב אם הרע גם ככה לא באמת מושך.

אז כן, הרוע בעולם חזק. והוא חייב להיות כזה בשביל לאפשר לנו את הבחירה החופשית. בשביל שכל אחד מאיתנו ייעשה את הדרך שלו בעולם וייקנה את חלקת הטוב שלו, יעמול על ההידבקות שלו בשלמות. וכך מגיעים למצב של "אשריך וטוב לך" אשריך- בעולם הזה, כי אתה כל הזמן בתיקון, כל הזמן מתעלה, וטוב לך- בעולם הבא. שם תקבל שכר על כל היזע והדמעות של העולם הזה.

ואם תסתכל על זה ככה, שאלת הרוע בעולם לא כ"כ רלוונטית. כי הרוע פה בשביל שנתמודד איתו, בשביל שננצח אותו. וכל מחלה או ניסיון אחר שהקב"ה שולח לנו- נועד בשביל לזמן לנו עבודה עצמית שתאפשר לנו להתקרב לשלמות. והבחירה בידינו בלבד האם אנחנו לוקחים את ההזדמנות בשתי ידיים ומממשים את הפוטנציאל שטמון בה, או שאנחנו טומנים את הראש בחול ומתבכיינים על כל היקום.

(ויודע מה? זה אפילו לא שאלה אמונית. זו דרך חיים. פגשתי חילונים שחיו את זה בצורה יותר נכונה מדתיים מסויימים. ההבנה שהחיים מזמנים לנו מתנות בדרכנו. ועלינו לגלות אותם בתוך האירועים ועם זה להתקדם בחיים. תגלה שזה הופך את החיים להרבה יותר מתוקים. מנסיון.)

ולא רק שאלת הרוע הופכת להיות לא רלוונטית, אלא גם כל הקושיות שהעלית על קיום מצוות. כי אם אלוקים הוא הטוב, והדרך להידבק בו היא קיום מצוות, אני אקיים את מצוותיו גם במחיר החיים כי זו הדרך לדבוק בטוב.

אני דיי בטוחה שלא הבנת, אבל תודה על ההזדמנות שזימנת לי להתעמק בשאלה הזאת. לזה קוראים השגחה

קודם כל תודה על התגובה הרצינית ולא אימפולסיבית כמו חלק מהאנשים שהגיבו.

השאלת יסוד היא אמונה במשהו שלא מוכח, ומתוך כך לבצע מעשים שאף אדם סביר לא היה עושה אותם. למשל ברית מילה, סכילה באבנים מי שלא שומר שבת, סכילת נשים לא נאמנות, וכו׳. 

הבאת את האמונה בתור משהו שנותן מטרה לחיים, שלא רק להינות אלא לעשות ולעמול ולהתמודד,ואז בסוף הראת שלא נחוץ הדבר. מטרה לא קשורה לאמונה באלוהים, וזה קל מדי שתנחת עליך מטרה מהשמיים. וזה לא אומר שמי שחושב ככה רוצה לסחוט את העולם בצורה אגואיסטית שמושתת על המחשבה זה מה שיש. 

אמרת שאת בוחרת לראות את העולם ככה כדי להעניק לו משמעות ( שיש בורא וסיבה לכל הרוע וכו׳). זה לא דבר שלילי לשם עצמו, אבל יש כמה בעיות. קודם כל אמונה שכזאת מקטינה אותך. למה את לא יכולה לקבל משמעות לבד? שנית, זה מעין יאוש. תוכנית בק-אפ כזאת שנותנת לך שקט נפשי מכל מני חששות וחדרות. אפיקורסים קוראים לזה ״סם ההמונים״. ולבסוף פשוט לא צריך את האמונה הזאת כדי להתמודד עם העולם, כי המשמעות וההתמודדות יכולה להיות ללא אלוהים אלא עם ערכים אחרים.

כל הפסקה שלישית שלך שמסבירה למה וכמה, לדעתי לא מספקת. אם אלוהים ברא את העולם כדי שיהיה לנו רע ונתמודד, כדי שהוא יטיב איתנו- זה מחריד. אם כל אדם אחר היה אוסר מישהו ומענה אותו כדי שהוא יתמודד ויקבל מעין פרס בסוף, זה חולה. רוב העולם חי בעוני ורעב, מאות מליונים לא קשורים בכלל לאלוהים כי הוא רק התגלה אמצע המדבר לעם אחד שלא ידע קרוא וכתוב. איך הם אמורים להתמודד כראוי וכמו שה׳ רוצה עם העולם? אלוהים הינדס רוע לפי דבריך במיוחד בשבילנו. 

הבעיה היא שאת עושה רציונליזציה לדברים שהשכל הישר לא מקבל על הדעת. אם יש לך תשובה את מוזמנת לשלוח לי פה או הודעה כי חפרנו פה קצת אז עדיף לתת לנושאים אחרים במה.

האם אתה ד״ר בביולוגיה? בבקשה תנמק מה מיותר ולמה, ואיך אתה הופך למושלם... 

הבאת את הדוגמאות שלך להראות שמבוגרים לא מסכימים לדברים שתינוקות כן - ומזה לרמוז שתינוק יהיה מוכן לברית מילה. 

זה ממש לא כנה, ולא נכון. אף אדם או יצור חי יתן למישהו לחתוך את איבר מינו, בניגוד לדוגמאות שהבאת שקשורים בגידול ילדים.

אין דרך לטעון שברית מילה טובה והגיונית, פשוט אין. 

לקח 150 תגובות כדי שיופנם. ההצעה שלי לא לעשות דברים מפגרים בלי הוכחה. ברית מילה, זה מפגר. לקחת סכין ולחתוך תינוק זה ברברי. אפשר ללכת מצווה מצווה ככה

סתם אחד שבא להתווכח נגד הדת עד מוות... לא חשב המון ולא נעליים 

פשוט תפסיקו להתייחס וזהו.

כי זה מה שאתה עושה לאורך כל הדיון. 

לא סתרת אפילו טענה אחת, ואנשים פה סתרו את כל הטענות שלך

נניח והעם הגרמני לא היה לוקח אחריות על השואה - בעיניך היא לא התרחשה?

זה פותח פתח לפרדוקס מעניין: אם התוקף מכחיש התקיפה לא התרחשה וממילא הוא לא תוקף ואז הוא לא יכול להכחיש ואז הוא תוקף.

מגניב.

(זאת הייתה שאלה רטורית, אני משערת שתענה שכתבת גם על הממצאים וזה נכון. בכל מקרה זה מגניב.) 

ומה תעשה עוד דור או שתיים אם הממצאים יעלמו והגרמנים יכחישו את השואה?

וגם ראש הממשלה יכול כל יום לעלות לתקשורת ולהגיד שהוא נבחר

גם אלוף השחמט יכול כל יום לשחק ולנצח להראות שהוא האלוף..

אז בגלל שהם לא עושים את זה אפשר לטעון שהם לא?

 יש הדבל בין דברים שאפשר להוכיח לאלו שלא וזה כל העניין פה

המשך שבוע טוב.

האם אתה מאמין שחי לפני כ1500 שנה אדם שנקרא מוחמד וסיפר כי היתה לו איזושהי התגלות והתפרסם בתור נביא ובעקבות כך קמה דת האיסלאם?

אני מאמין בזה. כי המסורת ההיסטורית מעידה על זה.

לעומת זאת על עצם זה שהיתה לו התגלות אין שום "מסורת היסטורית" ראויה שתעיד על זה. רק בן אדם אחד מספר את הסיפור הזה, ואין לי שום סיבה טובה להאמין לו.

על נתינת התורה, יציאת מצרים וכל הנלווה לזה, יש מסורת היסטורית איכותית, בידי עם שהקפיד על העברת המסורת באופן יציב , עם שחי את האמונה שלו באופן שמראה שהוא מבין שיש כאן משהו רציני וזה ממש לא מן השפה ולחוץ (613 מצוות! זה לא דבר של מה בכך!) עם שמסר את נפשו על אמונתו. מסורת שלא רק שלא הוכחשה על ידי עמים אחרים אלא להיפך, ככל שעבר הזמן יותר עמים היו מודעים לאמיתות התורה, עד שלפני כאלף שנה חצי עולם האמין בתורה.

אשמח להאריך בכל הנושאים יותר אם תרצה. אני רק מודיע לך מראש שאני נמצא על המחשב רק כשאני בבית, ומחר בבוקר אני נוסע לישיבה לשבועיים (עד י"א אב לפחות). אחרי זה אהיה פה יותר אבל לא בקביעות.

וסתם הערה לשאר כותבי השרשור- אני באמת לא מבין למה לענות לטענות בזלזול. וזה שבן אדם שואל שאלות שנראות לכם מוזרות או שמפתיעות אתכם (כלומר- שלא ציפיתם למצוא אותם כאן בפורום), זה לא אומר שהוא טרול.

(לא אומר על כולם, אבל חלק מהטענות קראתי וחלקן היו מזלזלות)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז