במבט חילוני מדובר במעשה ברברי ולא מוסרי, לו היינו שומעים על בני דת אחרת שמטילים מום בתינוקות (לדוגמה מילת נשים) היינו מתנגדים לזה ובצדק.

אז למה בכל זאת אנחנו מלים? כי אנחנו מאמינים שהתורה היא אמת ומתוך זה שזו טובת הילד האמיתית, לא פיזית אלא חשוב יותר - רוחנית.

חילונים שמלים מבחינה חברתית כנראה מוכנים לשלם את המחיר הזה לטובת התועלת החברתית, גם בשביל הילד וכנראה גם בשביל עצמם.

נ"ב

יש לא מעט מבוגרים שמלים, יצא לי להיות בברית של בן 60.

זה רק בגלל תקלה טכנית שאין לך סנהדרין...

באמצעי מניעה מותרים וכך כולם ירוויחו?

ועדיין:

א. אין להורים זכות לעשות כל דבר שהם ירצו.

ב. נכון שלהורים יש מנדט על טובת הילד, אבל בסופו של דבר השאלה כאן היא אם זו טובתו.

גם רפואית- יש הרבה פעמים דלקות בערלה, מה שלא קורה לנימולים...

אז גם ללא תשובתך, רוב הסיכויים שאתה גר על אדמה שלא תמיד הייתה שייכת לנו. גם זה מעשה לא מוסרי וברברי. אז בעצם למה אתה גר כאן? למה לא לגור בברלין? שם השטחים לא כבושים.. שם תהיה פחות ברברי ויותר מוסרי מכל הבחינות.
 

אני חושבת שברית מילה היא הכי מוסרית ולא ברברית שיש. וגם לגור פה בא"י זה הכי מוסרי ולא ברברי שיש. 
אני מאמינה בתנ"ך שהוא ספר אלוקי שניתן מאלוקים אחד לעמ"י ושם כתוב: דף לפני ההבטחה לרשת את הארץ, חובת ברית מילה.

ולכן, אני ממליצה לך, לברר במה אתה מאמין? ולהיות עקבי. אם אתה מוסרי ושואף לאי-ברבריות, עשה זאת באופן מקיף ושלם ולא חלקי. 
ללא האמונה בתנ"ך או לפחות במסורת היהודית שעברה במשך שלושת אלפים שנה מאברהם אבינו עד אלינו וע"י מסירת נפשם של אבותינו במשך השנים, באמת קשה להבין. אבל אם אתה מאמין לפחות בסבא, או סבא-רבא שלך, אז יש עילה מינימלית שהיא מוסרית למול את בנך.

ולאחר כל זאת, ממליצה בנוסף, לפנות לאנשי רוח שמבינים בעילות שכאלו (אולי הידברות או ערכים) שישבו איתך ותדונו בעניין. אולי תגלה שזה לא ברברי בלי לחזור בתשובה. אולי בעצם תשכנע אותם להיפך. מה שבטוח במקומך, הייתי מבררת מאיפה המחשבה הזאת מגיעה, והאם היא אמת פנימית או לא?..

בהצלחה ומלא מזל טוב!!!

אם זה לא היה קורה, לא היה אפשר לספר את זה כי ישר היו מכחישים.  כזאת כמות של אנשים אי אפשר להמציא..

וגם היו לסיפור כמה גירסאות.  ואין!

ולא היה אפשר לשכנע אנשים לקיים את התורה, כי החיוב חל רק על מי שנכח שם. 

לא דיברתי על כשפים בקטנה..

דיברתי על שינוי הטבע לגמרי, מעמד הר סיני וקבלת התורה מול כולם

אבל יאללה בסדר תברח

לפי צורת הדיון (וההודעה הפותחת) אני יודע שלא באת לשמוע, אלא להשמיע את עצמך

לא חושבת שאפשר להוכיח אותו, אבל גם אם כן - שלום עולמי?

בסוף אנשים יאמינו במה שהם רוצים להאמין.

זה שאנשים לא מאמינים לא הופך את זה ללא נכון.

(יש יוצאים מן הכלל וזה לא נכון תמיד, אבל כן הרבה מאוד פעמים)

ולא נעים לי להודות בכך, אבל כשנולד בני בכורי חשבתי ברצינות לקחת אותו ולברוח כדי שלא יצטרך לעבור את זה.

מה עצר בעדי?

ההבנה שזה הדבר הנכון לו, לא רק פיזית- גם נפשית, רוחנית

שאני רוצה את הטוב ביותר בשבילו, גם אם לרגע זה יהיה קשה לו (ובעיקר לי)

ואם אתה צריך איזה צופר הרגעה, כי אצלי זה ממש היה אישו, אז הרגיע אותי ממש לחשוב על כך שאבא שלי, אחים שלי, בעלי וכל הקרובים אליי עברו את זה והיום הם בריאים ושלמים ב"ה ולא זוכרים דבר 
ואגב, עם המוהל הנכון, התינוק בע"ה גם לא ירגיש את זה.

ומצטרפת פה למה שאמרו קודם, אתה עושה לתינוק הרבה דברים שהוא לא מסכים להם. בעצם כל מה שאתה עושה לו בשלב הזה זה ללא הסכמתו, אבל אתה מאכיל אותו, מלביש אותו, מקלח, מרדים ומחליף חיתול כי זאת טובתו. ממש כמו הברית.

גם כשהוא יגדל ותלמד אותו לאכול נכון (ולא רק שטויות) להתנהג בכבוד עם הזולת ועוד הרבה דברים אחרים זה לא תמיד יהיה כיף, אבל זה תמיד יהיה לטובתו.

שלהשקפת המאמין צורך רוחני חשוב לא פחות מצורך פיזי (אנחנו הרי לא נמצאים בעולם הזה כדי לאכול-לישון-למות), ולכן צורך חיוני רוחני יכול לבוא לפעמים על חשבון הפיזי.

בכריתת ברית עם אלוהים, שככה אמר לכרות איתו ברית.

קיום מצוות ה' היא תכלית האדם וזה צורך רוחני, בהחלט.

נ"ב

אם השאלה שלך היא האמונה באלוהים אז תתמקד בה, 

חבל שאתה הולך סחור סחור ומדבר על מצווה אחת כשבכלל לא היא השאלה.

כי ענינו לך מתוך הנחות היסוד שלנו, היה יותר פשוט ואמיתי לדון ישר באותן הנחות אם זה מה שרצית מלכתחילה.

השאלה אם יש או אין אלוהים לא תלויה בשאלת תורה מן השמים ושאלת תורה מן השמים לא תלויה בשאלה אם אלוהים מושלם או לא (ומה זה אומר בכלל), וכל השאלות האלו לא קשורות בהכרח לטעמי מצווה זו או אחרת.

חוץ מזה, אם אתה רוצה לדון בשאלות האמונה הבסיסיות ומתוך זה לשאול/להוכיח נקודה ממצווה כזו או אחרת אז כדאי לעשות את זה בסדר הזה ולא הפוך כי מה שקורה זה שעונים לך תשובה מתוך ההנחה שהיא בעצם נקודת המחלוקת.

בקיצור, אני ממליץ לך לפתוח שרשור חדש בנושא שבאמת רצית לשאול עליו בפורום כאן או בפורום בית המדרש.

יש כל מיני רבדים

ברובד הפיזי אתה מאכיל את התינוק ומחליף לו חיתול

ברובד החינוכי, כשיגדל תלמד אותו לאכול נכון, להתנהג יפה וכו

תסכים איתי שזה לא הכרחי כמו הרובד הפיזי, נכון? אפשר לחיות גם בלי זה

אבל בגלל שאתה רוצה את טובת הבן שלך כנראה שתדאג לרובד הזה גם.

יש עוד המון רבדים- ריגשי, התפתחותי, וכו וכו וכו שגם הם לא הכרחיים לחיי התינוק, ועדיין אתה כנראה תדאג גם להם

ומעל כולם, או לפחות באיזשהו מקום למעלה, יש את הרובד הרוחני.

כמו רבדים רבים שהוזכרו כאן, אפשר לחיות בלעדיו. אבל האם אתה רוצה את זה עבור הילד שלך?

כמו שתלמד אותו לכבד את החברים, וכמו שתדאג שירכוש מיומנויות חברתיות, וכמו שתשדל לדאוג לביטחון העצמי שלו (למרות שילדים ללא ביטחון עצמי עדיין שורדים..), הגיוני גם לדאוג לרווחה הרוחנית שלו.

כשהילד שלי מבקש לאכול חבילה שלמה של שוקולד מבאס אותי להגיד לו "לא", אבל אני אומרת.

ולא בגלל שזה יקר ולא בגלל שזה יפריע לי

בגלל שאני דואגת *לו*. גם אם זה יוצר אצלו איזושהי אי נוחות זמנית.

אתה מביא דוגמא לא רלוונטית. אין היום פוסק שאומר שצריך לסקול באבנים מי שלא שומר שבת. פשוט אין!

לעומת זאת, אין פוסק שאומר שמצוות ברית מילה בטלה ו"ברברית". הבנת?

ההבדל מאוד פשוט. בתור עובדי ה' אנחנו שואפים לפעול עפ"י ההלכה.

אם היית מביא דוגמא למצווה אחרת שאנחנו לא מצליחים להקפיד עליה כדוגמת לשון הרע ורכילות, אז היית מדבר לעניין.

ולפני שתשאל מה עם לשון הרע ורכילות, אענה לך שבעוונותינו אנחנו לא צדיקים. מצאת אותנו בקלקלתנו. וואלה, צודק. אז לפחות את המצוות שאנחנו כן מקיימים נמשיך לקיים כמו שצריך. זה דיי דבילי להגיד שאם אני לא מסוגלת לעשות הכל אז לא אעשה כלום. זו אמירה ילדותית ולא בוגרת.

בקיצור, לפני שאתה מחפש עם מי להתנצח תחשוב על טיעונים בעלי בסיס.

השאיפה של היהדות להגיע למדינה שחיה על פי ההלכה, שאומרת שחור על גבי לבן לסכול מי שלא שומר שבת. 

זה שלא עושים את זה זאת כביכול צביעות שבוחרים מה לעשות ומה לא מתוך מצוות התורה. ולא אמרתי את האמירה האחרונה, אמרתי שזה צבוע פשוט. ואני לא מחפש להתנצח.

זה שאת לא סוכלת אנשים בשבת בניגוד לציווי התורה זה כי את מבינה שזה לא דבר שצריך לעשות. אז את לא מקפידה על הכל את מקפידה על מה שלא לגמרי לא שפוי. וזה סותר את הגישה שלך לתורה כי כביכול את צריכה לעשות כל מה שכתוב שם.

כשעונים לך שככה התורה אמרה, אתה שואל מי אמר שהתורה נכונה. כשעונים לך שאנחנו עושים מה שה' רוצה אתה שואל למה לא סוקלים חילונים. ויש כאן עוד דוג' (למשל לגבי השאלה אם ה' שלם ואם הוא רחמן). יש פה מלא סוגיות שונות וכשקופצים מנושא לנושא מאבדים את יכולת ההתמקדות.

קודם צריך להתמקד בביסוס הטענות שנטענו ורק אחר כך לשאול על ההשלכות של זה.

לדעתי אחרי שעונים לך שככה התורה אמרה, אתה צריך לומר- אז באמת יש לכם הסבר מעולה לעשיית ברית מילה, אבל רק על בסיס ההנחה שהתורה היא אמת, ופה באה השאלה- איך אני יודע שזה נכון.

או אחרי שעונים לך שאנחנו עושים מה שה' רוצה, אז אתה צריך לומר- אז לפי זה באמת יש הצדקה לברית מילה, אבל אם ככה אז למה יש מצוות אחרות שאתם לא מקיימים?

ואגב, האמת שבהתחלה באמת תהיתי יותר למה יש אוירה של זלזול כלפי הטענות שלך, ונראה לי שעכשיו אני מבין יותר.

יש לי רושם שאתה שואל את השאלה על ברית המילה, מתוך הנחה ברורה שאין לנו סיבה לקיים את התורה ושאנחנו לא באמת נאמנים לה' וכן על זה הדרך. ואז כשעונים לך, אתה אפילו לא שואל אותנו מתוך ניסיון להבין, אלא מטיח בפנינו את מה שאתה חושב עלינו בלי לברר את דעתנו ואת ההסברים שיש לנו ולנסות להקשיב ולהבין.

אני מציע שתשאל ממקום שמנסה ללמוד מה יש לנו לומר. אני לא חושב שתפסיד מזה.

אני מזלזל רק כמביאים לי טיעון כמו ״600 אלף איש היו עדים למעמד הר סיני ובגלל זה אני יודע שזה נכון״. 

זה באמת ראוי לזלזול כי בן אדם שההיגיון שלו פועל כך לא יכול להביא תועלת לשיחה.

ואז אומר ״שמח שסיבכתי אותך״ או ״טרול״... אין פה יותר מדי מקום לדיון.

עם ישראל נוהג כך אלפי שנים - 

ודווקא המצוה הזו, נוהגים בחוגים רחבים הרבה יותר מ"דתיים" - כמעט כולם עושים; וחכמים אמרו את זה עוד בתלמוד: כל מצוה שקיבלו ישראל עליהם בשמחה, עדיין עושים אותה בשמחה - וכמו שרואים בחוש - 

וכולם "עשו מעשה ברברי"?...

אז קודם כל, יושר טבעי: לא כולם - חכמים וצדיקים ובעלי מידות מופלאות ורחמנים וסתם ישראל קדושים - "כולם" לא ידעו והרגישו...

דבר שני, צריך מבט כולל על המצוות. אם מסתכלים "צו לצו קו לקו", חתיכות ושברים, אז מתחילים "לתרץ"..  מצות ה' - ברה מאירת עיניים. קודם כל לתפוס שזו מצוה מה', יוצר האדם הבחור בעמו ישראל באהבה. רחמן יותר מכולנו.

[קל וחומר מאיזה רופא שמצוה על טיפול רפואי, ניתוח, אף אחד לא אומר, "איזה ברברי".... אז קודם האמונה]

ומעבר לכך שזו מצוה מה', בסיסית לגמרי, צורת האדם מישראל - נאמרו בה, לתוספת ביאור מעבר לעצם המוחלטות של מצות ה', טעמים עמוקים. והיא גורמת לאדם מישראל את צורתו, להיות בעל המסוגלות הבסיסית לכוון כל כחותיו לשם שמיים.

[אמר לי פעם מוהל ותיק, שהעצבים של הילד בגיל הזה אינם מפותחים, וההרגשה היא של "אי נוחות", לא של כאב ממשי]

הרצי"ה זצ"ל היה מספר על הבן של ברדיצ'בסקי דומני, שמרוב שנאתו ליהדות לא רצה למול אותו, וכאשר גדל - מל את עצמו. אמר שרוצה להיות ככל היהודים.

ולגבי "אדם מבוגר"... אצלנו בביהכ"נ יש יהודי שעלה מרוסיה, ומל עצמו למעלה מגיל 70. בשמחה של מצוה. ויש עוד רבים מעין זה.

מה הקשר?

התורה חיברה לנו  קו ישיר למי שנתן אותה. 

והקב"ה ציוה בתורה לעשות ברית מילה בן שמונה ימים.

והתורה אומרת "ה'..א-ל רחום וחנון".

אז אני לא צריך להיות "נביא" - התורה ניתנה ע"י אדון הנביאים.

על כן אמרתי, הכל מתחיל קודם כל מאמונה. אם יש לך בעיות עם האמונה באופן כללי - אז אל תעמיד פנים כאילו הבעיה היא "עם ברית מילה"... הרי לא עושים ברית מילה סתם כי התחשק למישהו - אלא קודם כל כי זו מצוה בתורה.

ובנוסף, כמו שאמרתי, לחשוב שכולם עד כה היו "ברברים", עד שבאת אתה, נו... זו עצמה מחשבה קצת "ברברית"..

וה"קושיות" שהקשית בכללות - ובלשון בזויה למדי, הייתי אומר (אחרי הכל, אתה כותב באתר של אנשים שהם אכן מאמינים. תדבר על ה' לפחות כמו שהיית רוצה שידברו על אבא שלך, או כמו שאדם נורמלי היה רוצה שידברו על אבא שלו..) - באמת אינן "קושיות גדולות" - אלו דברים שכל מי שקצת העמיק יודע איך להתייחס אליהן - 

אבל, כמו שאמרתי, זו לא הנקודה כאן. הכתיבה שלך בכללות לגבי ה', היא כאילו הוא אמור לחשוב "בגובה שלך", על אף מה שאמר בנביא, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי.

אז אם יש לך שאלות כאלה בכלליות, לגיטימי. אפשר לדון, אפשר ללמוד.  הרי אתה מבין שאינך הראשון שחשב על זה, וכל אותם הגדולים והחכמים המופלאים שהזכרתי, חשבו גם על זה; יש התייחסויות מעמיקות.

מה שברור, שאלות כאלה לא מביאים "אגב" כאילו שאלה על ברית מילה. וגם לא בפורום יתייחסו אליהן, כשמדובר במישהו שירצה לדון על כך. לא שאלה-תשובה וזהו. כי הצורה של שרשור לא מאפשרת את זה.

ומכל מקום - הכל חוזר לאותו יסוד. היסוד של האמונה. והיסוד של ההבנה שלא כל מי שלפנינו, חכמים וצדיקים ועמוקים, כולם "לא הבינו" שאלות שאתה שואל. כולם "לא הרגישו" חמלה ורחמים.

אם תופסים את זה, ויש שאלות נקודתיות - אפשר בהחלט לדון. יש לגמרי מה להסביר בדברים הללו. מה שכתבתי בהודעה הקודמת הוא דוגמה.

א. לא אמרתי שאתה אמרת.

אמרתי, לצורך כיוון החשיבה על הענין - שבהיות שנהגו ונוהגים כך, המוני עם ישראל, ובהם בעלי מידות מופלאות - אז לומר שזה נראה "ברברי", נראה בעייתי....  כמובן, לגיטימי לנסות להבין.

ב. אכן, מקור השאלה הוא אמוני. ולכן, עדיף להתעסק במקור. אדם שמאמין באמונה תמה, אין לו כל בעיה עם זה (לא נכון לומר "מאמין ללא ביסוס של הוכחה".. זה עצמו קצת בלבול בנושא הזה. האמונה ודאית הרבה למעלה מ"הוכחות". מעין מה שאדם רואה בעיניו. אבל אלו באמת נושאים רחבים, שמצריכים התייחסות לא ב"שרשור"..). עוד יותר מאשר מי שנכנס לחדר ניתוח ורואה ש"חותכים" בן אדם, וסומך על הרופאים שזה לטובה..

אני רמזתי בהודעה קודמת על "טעם" שהובא לנושא זה. טעם עמוק מאד.  אבל זה לא אומר שבגלל זה אנשים היו עושים ברית מילה גם לא בגלל התורה. אנחנו מלים כי נצטווינו. ואפילו לא כי אברהם אבינו עשה, כמו שמדגיש הרמב"ם, אלא כי נצטווינו בסיני.

אז אע"פ שבאמת יש גם מאומות העולם שעושים כך בגלל "טעמים" מסויימים, אבל זה לא מתחיל משם. אלא הפוך - מתוך שאנו מאמינים בה' ובתורתו, יש לנו מוטיווציה להעמיק בטעמי המצוות, כדי לחוש יותר משהו מעומק בחיים שבהן, על אף שעניינן המוחלט גדול בהרבה ממה שנכנס אצלנו.

ג. הקיצור, אני לא כתבתי "נגדך"... מובן הקושי של מישהו שמתלבט בשאלו אמוניות, ואז מנסה למצוא "נימוקים פרטיים" לכל מיני דברים שלא מתחילים מהשכל האנושי. אלא הסברתי שראשית, כדאי לחוש יראת כבוד כלפי מה ש"עם חכם ונבון" נוהג מעולם. ובוודאי אינם חשודים על חוסר רחמנות.  ובנוסף, שכדאי יותר לעסוק בשורש, ואז הפרטים יותר מובנים.  מתוך גישה חיובית כללית לתורת ה', אז גם "טעם" שאדם היה יכול לדון לכאן ולכאן, מתקבל אצלו כהכרעה שצריך לדון כפי שקבעה התורה, מצד האמת ולאושרו הנצחי.

וכמו כן, כדי ליישב קצת את הדעת, רמזתי לטעם שמובא בנושא, וגם להתייחסות אל צער היילוד.

ה' יאיר עינינו בתורתו, ויעזור לעלות מכל מיני ספקות ומבוכות, לאור בהיר ומתוק.

יש איזשהי הנחת יסוד שבאתי לעולם בשביל להינות, להיות מאושר, שיהיה לי טוב.

הנחת הייסוד הזאת שגויה. והיא חייבת להיות שגויה פשוט כי אין מישהו שמצליח באמת להגשים אותה. ואז אתה צודק. כי אם העולם נברא בשביל שאהנה בו, אז אלוקים אכזר ורע אם הוא הביא לעולם מחלות ורוע של אנשים. באמת מה הקטע? סתם להתעלל? סתם לצפות באנשים שרודפים אחרי הזנב של עצמם במרדף אחרי אושר שלעולם לא יגיע?

אז נכון. אתה צודק.

אלוקים רע, ואני לא צריכה לשים עליו פס. אני אחיה את חיי איך שבא לי ואנסה כמה שפחות להידפק מהקשר המעוות לרוע של אלוקים.

אם להיות כנה, אני לא מבינה איך אנשים מסוגלים לחיות ככה. איזו מטרה יכולה להיות לחיים שלהם? איך אפשר לחיות עם ההבנה שהעולם זבל, אין תקווה, והמטרה היחידה היא לסחוט ממנו כמה שיותר?

עזוב עכשיו את השאלה האם אני צודקת והאם יש לי הוכחות לדעות שלי. אני בטוחה שאפשר גם למצוא הוכחות אם רוצים. הנקודה היא שאני בוחרת לראות את העולם אחרת. אני רוצה לחשוב שיש איזשהי מטרה, משהו מעבר לעולם הזה. אחרת, הכל פה פשוט חסר משמעות.

וכאן אנחנו חוזרים לשאלה של למה. למה אלוקים ברא את העולם הזה? לשם מה? מה המטרה של לברוא אדם?

והתשובה היא, כדי להיטיב. להיטיב לאדם. וההטבה באה בעיקבות הידבקות לטוב המוחלט. כלומר- אלוקים הוא הטוב, הצדק, השלמות. ככל שאדם יותר מתקרב אל השלמות, הוא נהיה יותר טוב. נהיה לו יותר טוב. אבל זה חייב להיות מתוך בחירה. אדם חייב לרצות את הטוב ולהתאמץ עליו. להזיע, לעבוד קשה, לטעות, להתבלבל, ליפול. אחרת החיבור שלו לטוב היה מצומצם וחלקי. ולכן חייבת להיות בחירה חופשית. חופשית לגמרי. בלי שום פניות. וכדי שתהיה בחירה חופשית- חייבת להיות אלטרנטיבה. זה לא חוכמה לבחור בטוב אם אין רע לבחור בו. וזה לא חכמה לבחור בטוב אם הרע גם ככה לא באמת מושך.

אז כן, הרוע בעולם חזק. והוא חייב להיות כזה בשביל לאפשר לנו את הבחירה החופשית. בשביל שכל אחד מאיתנו ייעשה את הדרך שלו בעולם וייקנה את חלקת הטוב שלו, יעמול על ההידבקות שלו בשלמות. וכך מגיעים למצב של "אשריך וטוב לך" אשריך- בעולם הזה, כי אתה כל הזמן בתיקון, כל הזמן מתעלה, וטוב לך- בעולם הבא. שם תקבל שכר על כל היזע והדמעות של העולם הזה.

ואם תסתכל על זה ככה, שאלת הרוע בעולם לא כ"כ רלוונטית. כי הרוע פה בשביל שנתמודד איתו, בשביל שננצח אותו. וכל מחלה או ניסיון אחר שהקב"ה שולח לנו- נועד בשביל לזמן לנו עבודה עצמית שתאפשר לנו להתקרב לשלמות. והבחירה בידינו בלבד האם אנחנו לוקחים את ההזדמנות בשתי ידיים ומממשים את הפוטנציאל שטמון בה, או שאנחנו טומנים את הראש בחול ומתבכיינים על כל היקום.

(ויודע מה? זה אפילו לא שאלה אמונית. זו דרך חיים. פגשתי חילונים שחיו את זה בצורה יותר נכונה מדתיים מסויימים. ההבנה שהחיים מזמנים לנו מתנות בדרכנו. ועלינו לגלות אותם בתוך האירועים ועם זה להתקדם בחיים. תגלה שזה הופך את החיים להרבה יותר מתוקים. מנסיון.)

ולא רק שאלת הרוע הופכת להיות לא רלוונטית, אלא גם כל הקושיות שהעלית על קיום מצוות. כי אם אלוקים הוא הטוב, והדרך להידבק בו היא קיום מצוות, אני אקיים את מצוותיו גם במחיר החיים כי זו הדרך לדבוק בטוב.

אני דיי בטוחה שלא הבנת, אבל תודה על ההזדמנות שזימנת לי להתעמק בשאלה הזאת. לזה קוראים השגחה

קודם כל תודה על התגובה הרצינית ולא אימפולסיבית כמו חלק מהאנשים שהגיבו.

השאלת יסוד היא אמונה במשהו שלא מוכח, ומתוך כך לבצע מעשים שאף אדם סביר לא היה עושה אותם. למשל ברית מילה, סכילה באבנים מי שלא שומר שבת, סכילת נשים לא נאמנות, וכו׳. 

הבאת את האמונה בתור משהו שנותן מטרה לחיים, שלא רק להינות אלא לעשות ולעמול ולהתמודד,ואז בסוף הראת שלא נחוץ הדבר. מטרה לא קשורה לאמונה באלוהים, וזה קל מדי שתנחת עליך מטרה מהשמיים. וזה לא אומר שמי שחושב ככה רוצה לסחוט את העולם בצורה אגואיסטית שמושתת על המחשבה זה מה שיש. 

אמרת שאת בוחרת לראות את העולם ככה כדי להעניק לו משמעות ( שיש בורא וסיבה לכל הרוע וכו׳). זה לא דבר שלילי לשם עצמו, אבל יש כמה בעיות. קודם כל אמונה שכזאת מקטינה אותך. למה את לא יכולה לקבל משמעות לבד? שנית, זה מעין יאוש. תוכנית בק-אפ כזאת שנותנת לך שקט נפשי מכל מני חששות וחדרות. אפיקורסים קוראים לזה ״סם ההמונים״. ולבסוף פשוט לא צריך את האמונה הזאת כדי להתמודד עם העולם, כי המשמעות וההתמודדות יכולה להיות ללא אלוהים אלא עם ערכים אחרים.

כל הפסקה שלישית שלך שמסבירה למה וכמה, לדעתי לא מספקת. אם אלוהים ברא את העולם כדי שיהיה לנו רע ונתמודד, כדי שהוא יטיב איתנו- זה מחריד. אם כל אדם אחר היה אוסר מישהו ומענה אותו כדי שהוא יתמודד ויקבל מעין פרס בסוף, זה חולה. רוב העולם חי בעוני ורעב, מאות מליונים לא קשורים בכלל לאלוהים כי הוא רק התגלה אמצע המדבר לעם אחד שלא ידע קרוא וכתוב. איך הם אמורים להתמודד כראוי וכמו שה׳ רוצה עם העולם? אלוהים הינדס רוע לפי דבריך במיוחד בשבילנו. 

הבעיה היא שאת עושה רציונליזציה לדברים שהשכל הישר לא מקבל על הדעת. אם יש לך תשובה את מוזמנת לשלוח לי פה או הודעה כי חפרנו פה קצת אז עדיף לתת לנושאים אחרים במה.

האם אתה ד״ר בביולוגיה? בבקשה תנמק מה מיותר ולמה, ואיך אתה הופך למושלם... 

הבאת את הדוגמאות שלך להראות שמבוגרים לא מסכימים לדברים שתינוקות כן - ומזה לרמוז שתינוק יהיה מוכן לברית מילה. 

זה ממש לא כנה, ולא נכון. אף אדם או יצור חי יתן למישהו לחתוך את איבר מינו, בניגוד לדוגמאות שהבאת שקשורים בגידול ילדים.

אין דרך לטעון שברית מילה טובה והגיונית, פשוט אין. 

לקח 150 תגובות כדי שיופנם. ההצעה שלי לא לעשות דברים מפגרים בלי הוכחה. ברית מילה, זה מפגר. לקחת סכין ולחתוך תינוק זה ברברי. אפשר ללכת מצווה מצווה ככה

סתם אחד שבא להתווכח נגד הדת עד מוות... לא חשב המון ולא נעליים 

פשוט תפסיקו להתייחס וזהו.

כי זה מה שאתה עושה לאורך כל הדיון. 

לא סתרת אפילו טענה אחת, ואנשים פה סתרו את כל הטענות שלך

נניח והעם הגרמני לא היה לוקח אחריות על השואה - בעיניך היא לא התרחשה?

זה פותח פתח לפרדוקס מעניין: אם התוקף מכחיש התקיפה לא התרחשה וממילא הוא לא תוקף ואז הוא לא יכול להכחיש ואז הוא תוקף.

מגניב.

(זאת הייתה שאלה רטורית, אני משערת שתענה שכתבת גם על הממצאים וזה נכון. בכל מקרה זה מגניב.) 

ומה תעשה עוד דור או שתיים אם הממצאים יעלמו והגרמנים יכחישו את השואה?

וגם ראש הממשלה יכול כל יום לעלות לתקשורת ולהגיד שהוא נבחר

גם אלוף השחמט יכול כל יום לשחק ולנצח להראות שהוא האלוף..

אז בגלל שהם לא עושים את זה אפשר לטעון שהם לא?

 יש הדבל בין דברים שאפשר להוכיח לאלו שלא וזה כל העניין פה

המשך שבוע טוב.

האם אתה מאמין שחי לפני כ1500 שנה אדם שנקרא מוחמד וסיפר כי היתה לו איזושהי התגלות והתפרסם בתור נביא ובעקבות כך קמה דת האיסלאם?

אני מאמין בזה. כי המסורת ההיסטורית מעידה על זה.

לעומת זאת על עצם זה שהיתה לו התגלות אין שום "מסורת היסטורית" ראויה שתעיד על זה. רק בן אדם אחד מספר את הסיפור הזה, ואין לי שום סיבה טובה להאמין לו.

על נתינת התורה, יציאת מצרים וכל הנלווה לזה, יש מסורת היסטורית איכותית, בידי עם שהקפיד על העברת המסורת באופן יציב , עם שחי את האמונה שלו באופן שמראה שהוא מבין שיש כאן משהו רציני וזה ממש לא מן השפה ולחוץ (613 מצוות! זה לא דבר של מה בכך!) עם שמסר את נפשו על אמונתו. מסורת שלא רק שלא הוכחשה על ידי עמים אחרים אלא להיפך, ככל שעבר הזמן יותר עמים היו מודעים לאמיתות התורה, עד שלפני כאלף שנה חצי עולם האמין בתורה.

אשמח להאריך בכל הנושאים יותר אם תרצה. אני רק מודיע לך מראש שאני נמצא על המחשב רק כשאני בבית, ומחר בבוקר אני נוסע לישיבה לשבועיים (עד י"א אב לפחות). אחרי זה אהיה פה יותר אבל לא בקביעות.

וסתם הערה לשאר כותבי השרשור- אני באמת לא מבין למה לענות לטענות בזלזול. וזה שבן אדם שואל שאלות שנראות לכם מוזרות או שמפתיעות אתכם (כלומר- שלא ציפיתם למצוא אותם כאן בפורום), זה לא אומר שהוא טרול.

(לא אומר על כולם, אבל חלק מהטענות קראתי וחלקן היו מזלזלות)

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.