ויהי בימי חקור החוקרים
לפני שבועות אחדים שאלתי כאן אם משמעה של מסירת תיק המשפטים בידי אבי ניסנקורן הוא אפס סיכוי לחקירת פרשת הממד החמישי, בה נחשד פטרונו הפוליטי, השר בני גנץ, בעשיית סיבוב על גבה של המשטרה, ומפכ"ל המשטרה דאז, אלשייך, נחשד בקידום העסקה עם החברה של גנץ ללא מכרז, על אף שלא היה לחברה לא מוצר ולא לקוחות, בניגוד למה שתיארה בפני צמרת המשטרה.
השבוע הסתבר שלא היה צורך להגיע עד שולחנו של כבוד השר. המשטרה לבדה החליטה לסגור את החקירה. הסיבה לסגירת החקירה, כך לפחות לפי הדיווחים, היא שבפרשה מעורבים לכאורה שלושה מפכ"לים לשעבר וקצת בעייתי שהמשטרה תחקור את מפכ"ליה.
אז המשטרה לא תחקור כי המפכ"לים מעורבים, ומשרד המשפטים (מח"ש) לא יחקור כי לאף אחד בצמרת המשרד זה לא דחוף, והצדק והאמת מה יהא עליהם?
הרס וחורבן
במדינה רחוקה מאוד השוכנת איש שם בקצה הלא נודע ובסוף הבלתי מוכר התגלו ליקויים חמורים בהתנהלותם של רופאים. ההתנהלות הזו הובילה לטיפול רפואי לקוי ופגום שפגע ברבים מהאזרחים. כדי לתקן את הליקויים הציע מישהו להקים ועדת חקירה שתבדוק מה בדיוק אירע ותקבע נהלים שימנעו בעתיד ליקויים דומים. עד כאן הכול הגיוני וסביר, אלא ששר הבריאות באותה מדינה רחוקה מאוד נזעק והודיע שלא יאפשר בשום פנים הקמה של ועדת חקירה שכזו או קביעה של נהלים שיתקנו את התנהלותם של אותם רופאים. נהלים שכאלה וועדה שכזו יהיו הרס חורבן ואסון על מערכת הבריאות כולה, הסביר כבוד השר.
הצלחתם להבין את ההיגיון של אותו שר בריאות? כי אני ממש לא. הרי הוועדה הזו אמורה הייתה לתקן ליקויים ולקבוע נהלים. איך בדיוק זה אמור להרוס את מערכת הבריאות?
מיילא אם היה מדובר במדינה רחוקה השוכנת בקצה הלא נודע, שיהיו בריאים. אבל כשזה קורה אצלנו ההיגיון המשונה הזה מתחיל לפעול על חשבונינו וזה מתחיל להיות מדאיג.
זה בעצם מה שקרה השבוע עם הצעת החוק של בצלאל סמוטריץ' לוועדת חקירה שתקבע נהלים שימנעו משופטים לפעול בניגוד עניינים. איכשהו שר המשפטים, אבי ניסנקורן, החליט שהדבר הזה, שאמור למנוע עיוותי משפט, ניגודי אינטרסים ורעות חולות נוספות, הוא זה שיביא הרס על מערכת המשפט. וועדת החקירה שהייתה אמורה להחזיר מעט מהאמון הציבורי שאבד למערכת המשפט היא זו שתהרוס את הדמוקרטיה ואת מערכת המשפט? לי היה קשה להבין את ההיגיון כאן, צר לי. קטונתי.
לא שמעו על זה
ראש הממשלה הלין השבוע בפני עם ועולם על כך שהוראות שהוא מעביר להזרמת סיוע כלכלי לעסקים נתקלים בחומה בצורה של פקידות ובירוקרטיה שלא מבצעת את ההנחיות. העם שמע בתדהמה את הדברים ומיד הוסיף קורטוב לעג, 'נתניהו מעביר אחריות', 'נתניהו מתנער מאחריות', 'כולם אשמים, רק לא הוא' ומשפטים דומים הופרחו במהדורות החדשות.
מבין גדול בכלכלה אני לא, והאמת היא שאפילו מבין קטן בכלכלה אני לא, אבל נדמה לי שזו הזעקה שעולה שוב ושוב בשנים האחרונות נגד שלטון הפקידים והיועמ"שים. זו הרי לא הפעם הראשונה שהימין מלין על כך שיש כאן ממשלה נבחרת שלא יכולה לקדם את האג'נדה שבשמה היא נבחרה כי שלטון הפקידים והיועמ"שים מחזיק באג'נדה אחרת ובולם כל מהלך.
אז כל עוד זה היה רק ענייני ימין ושמאל לא הקשיבו, כי זה עניין של הימין ולמי אכפת מתלונות ימניות, אבל פתאום זה נוגע לכיס של כולם אז משפשפים את האזניים ואת העיניים בפליאה ובהשתאות: 'מה? יש כאן שלטון פקידים שמונע מהממשלה לנהל את המדינה? באמת? לא יכול להיות. מוזר. לא שמענו על זה?'.
לא שמעתם? תתחילו פשוט להקשיב.
לקצר תהליכים בבג"ץ
אולי במקום שבכל פעם בג"ץ יזרוק מכל המדרגות את מאמצי הממשלה להתמודד עם תופעת המסתננים, שפשוט יגיד בצורה ברורה: ישראל היא מדינת כל מסתנניה ולעזאזל הסיפור המיותר והמעיק הזה של מדינה יהודית.
רצתה המדינה להקים להם את מתקן סהרונים, קבע בג"ץ שזה לא חוקי והורה לפנות מיידית. רצתה המדינה להחזיק בחמישית משכרם ולמסור להם את הסכום כשיעלו למטוס בדרכם למולדתם, קבע בג"ץ שזה לא חוקי. השבוע קבע אותו בג"ץ שדי בחששם של מסתננים שמא בארץ מולדתם תבוצע בבתם מילת נשים כדי לחייב את המדינה להעניק להם מעמד של פליט. המשמעות היא שעשרות מיליונים החוששים ממילת נשים בארצות מוצאם באפריקה מוזמנים להסתנן לישראל בשירת 'ארצה עלינו' ולזכות במעמד הפליטות הנחשק.
תגידו, לא יותר קצר ויותר קל לנקוט בשיטה שלי? חבל על ההלוך ושוב, על שכר עורכי דין, על ישיבות משפטיות ארוכות, על ערימות של ניירת, על שעות שיפוט יקרות. אתם רוצים מדינת כל מסתנניה, אז תגידו את זה ברור ויאללה בלאגן.
מה שהיה להוכיח
בשנים האחרונות מטיחים שוב ושוב בחבר הכנסת אביגדור ליברמן שאצלו הכול אישי, ובשם האישי הזה הוא מתנייד מקואליציה לאופוזיציה, מימין לשמאל. הוא מצידו כמובן מכחיש בבוז, קובע שהכול עניין של עקרונות ותוקף חזרה.
השבוע, לאחר שבחר להצביע נגד הצעתו של ח"כ סמוטריץ' להקמת ועדת חקירה לניגודי העניינים שבהם מתנהלים שופטי העליון, צייץ ליברמן: "אני תמיד שמח כשיש לי הזדמנות להצביע נגד סמוטריץ' ונתניהו. אני מתבייש שכנסת ישראל, במקום לעסוק בטיפול בהתפשטות המגפה והמשבר הכלכלי, מנסה לעזור לממשלת החרטא לשנות את סדר היום ולברוח מאחריות".
נדמה לי שפתיח דבריו מאשש את הטענות. איך אמרנו, הכול אישי...
אם כבר בודקים
אז במשטרה הבטיחו לבדוק את התנהלות השוטרים בפרשת הילדה החרדית שקיבלה או לא קיבלה דו"ח או אזהרה ובכתה או נבהלה וכו' וכו'.
אני משער שבאופן יחסי קל לבדוק את פרטיה הטכניים של הפרשה, מי אמר למי, מתי, כמה, למה וכאלה. נראה לי שקצת יותר נחוץ, גם אם יותר קשה, לבדוק איך קרה שבמדינת ישראל מפגש עם שוטר, ולא משנה אם הנפגש הוא יהודי, ערבי, חילוני, מתנחל, חרדי, ילד או מבוגר, הוא מפגש מרתיע שמומלץ למצוא דרך חלופית ולהימנע ממנו? איך קרה שהישראלי הממוצע לא רואה בשוטר דמות שאפשר להיעזר בה, אלא כזו שכדאי לחמוק ממנה אם לא רוצים שזה ייגמר בבכי?
איכונים וטעויות
הדיווחים החדשותיים מבשרים לנו על עוד ועוד אזרחים שקיבלו הודעת התנצלות על כך שהאיכון הטלפוני שלהם שלח אותם בטעות לבידוד. מסתבר ששוועת מבודדי הטעות לא הותירה ברירה אלא להודות ולקחת אחריות וזה נחמד. אני רק תוהה תהיה קטנה, ממש רק תהיונת זעירה: מאחר ואנחנו זוכרים שבראשית הדרך הייתה התנגדות לשימוש בכלי הזה כי הוא חושף אמצעי פעילות לצורכי ביטחון, כלומר שאכן איכוני השב"כ הללו הם כלי פעולה ביטחוני, האם מישהו בודק ומוודא ששם לא נעשות טעויות? שם זה לא עניין של בידוד. שם אלו מעצרים, לילות ללא שינה וחקירות שיתכן וראשיתם באיכון טלפוני משובש שכזה.
עם מספרים לא מתווכחים
מפרשנים בכירים יכול האזרח הממוצע לצפות שלפחות הנתונים שהם מרעיפים על ראשינו יהיו מבוססים. לגבי הפרשנות והדעתנות אפשר להתווכח, אבל לפחות שהמספרים יהיו אמת צרופה.
תכנית הבוקר של ניב רסקין בערוץ 13 נפתחת בפנייה לכל אחד מחברי הפאנל כדי שיציג את הכותרת החשובה ביותר של היום לטעמו. בפאנל ישב גם הפרשן הכלכלי, האורים ותומים של המספרים, נחמיה שטרסלר. כשפנה אליו רסקין הוא קבע שהנורא מכל הוא חוסר האמון של הציבור בממשלה, כי כאשר אומרים לציבור שלא להתקהל ושרת התחבורה מירי רגב, עושה אירוע של חנוכת מחלף עם 500 איש, אי אפשר להאמין לממשלה ולהנהגה.
שמעו יושבי הפאנל והמנחה את הפרשן המלומד ואת המספר שהפריח לאוויר, זקרו אזניים ופערו עיניים בתדהמה '500? זה לא היה 500', אמרו לו מיד. 'היו 50. אמנם גם זה יותר ממה שנקבע, אבל לא 500'. שטרסלר עיכל את הפאשלה והמשיך 'אה.. לא 500? כי שמעתי ממישהו שזה היה 500...'.
תגיד לי, מר שטרסלר, כשאתה מגיע לאולפן ובוחר את הכותרת החשובה ביותר של הבוקר, את מה שאמור להקפיץ את כולנו, אתה לא בודק נתונים? אתה מסתמך על זה שמישהו אמר לך משהו? הרי כל מי שראה דיווח מצולם מהאירוע המדובר ראה שלא 500 ולא 300 ואפילו 100 לא. כמה עשרות בודדות היו שם באירוע חנוכת המחלף, אז איך עובד המנגנון האוטומאטי אצלך? אפשר לרדת על מירי רגב, אז יאללה אודרוב?
(ולא הזכרנו שגם על ה-50 השרה הסבירה שמדובר בתקלה שנגרמה מכך שבדיוק בשעות האירוע נכנסה לתוקף ההנחיה שאסרה התקהלות של 50 איש והמארגנים לא היו סגורים על זה)
בלי השוואות, בבקשה
יש לי תחושה לא טובה שככל שיישמעו קולות מימין ומשמאל, מיעקב ברדוגו ועד בן כספית, הקוראים למנות את נפתלי בנט לפרויקטור קורונה, וככל שירבו הסקרים המחמיאים לבנט בהשוואה לאחרים, כולל לראש הממשלה, הסיכוי שזה יקרה מתקרב יותר ויותר לאפס.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]
לעוד כמה הערות קודמות: