שבוע טוב
שבוע טובצילום: ISTOCK

מסתבר שבסוף הימין ינצח

בימים האחרונים נחנך הבית הראשון במגרון החדשה, ואם יורשה לי לשער זו בדיוק הנקודה שמלמדת אותנו שבסופו של דבר הימין ינצח את השמאל.

אם הזדמן לכם לנסוע על כביש 60 לצד הגבעה שעליה הייתה מגרון טרם נעקרה לפני שמונה שנים, אתם יודעים בוודאי על מה אני מדבר. למעט אנטנת ענק המקום שומם ועזוב. תגידו, מה רצית שיהיה שם, הרי התושבים נעקרו, אבל לא. הייתי מצפה למשהו אחר לחלוטין.

הרי בשם מה התגייסו ארגוני השמאל לעתירה נגד מגרון? לפי מה שסיפרו, זה היה בשם ערבים אומללים שאדמתם נעשקה מהם לטובת בנייתו של הישוב הקולוניאליסטי, זוכרים? אז איפה הם אותם ערבים אומללים? למה לא דאגו להם אותם ארגוני שמאל, שיגיעו אל אדמתם העשוקה, יבנו את בתיהם ויחזרו לחרוש ולהניב פירות? אולי בגלל שפשוט אין ערבים כאלה? אולי. אבל אולי גם בגלל שמהרגע שהישוב נהרס ותושביו נעקרו, זה כבר לא ממש מעניין את אבירי השמאל וזכויות האדם. הם את שלהם עשו. הרסו ונסעו הלאה. יש או אין ערבים שרוצים לחזור לאדמות שלהם? את מי זה מעניין? שתישאר הגבעה ריקה ונטושה, העיקר שהישוב היהודי חרב.

אז זהו, שזה בדיוק מה שמבטיח עתיד של ניצחון לימין על פני השמאל. כי בעוד השמאל מסתפק בהרס הימין בונה, וגם אחרי שמונה שנים לא מפסיק להתקדם בעשייה ובבניין, והנה השבוע נחנך הבית הראשון במגרון החדשה, בזמן שהשמאל שכח בכלל שמגרון זה שם של ישוב.

בסוף הימין ינצח, גם בגלל שהרס זה עניין של יום אחד ובנייה זה עניין מתמשך ומעצב, כמה כבר אפשר להחיות רעיון על אדי דלק של הרס שכבר הסתיים, גם בגלל שכמה כבר אפשר להתלכד סביב חזון של זבנג והרסנו, וגם מהטעם הפשוט שבמהותם אנשים הם טובים ומתחברים לבניה ולא להרס.

לא נשמע קולם

עדיין אף אחד ממנהיגי השמאל לא הוזמן לאף אולפן בדרישה לגנות, להוקיע ולהסתייג מאופיין הבוטה, הוולגארי וגס הרוח של ההפגנות בבלפור, מהמיצגים המחליאים ומקריאות ההסתה.

לא צריך לנבור במעמקי הזיכרון כדי להיזכר איך בזה אחר זה נדרשים מנהיגי ימין לעלות לשידור כדי לגנות ובשפה הנחרצת ביותר את העשבים השוטים שקשקשו גרפיטי כזה או אחר איפשהו. משום מה, כאן לא נשמעו קולם של יפי הנפש והרוח, מוטרדי מעמד האישה וחובבי ניקיון הכפיים לנוכח השלטים, המיצגים, הסיסמאות והקריאות שמול בית ראש הממשלה. אף תחקירנית באף תכנית רדיו לא חושבת לנכון לזמן ח"כי שמאל ואדמו"רי אקדמיה לספק את ליטרת ההסברים או הגינויים.

בארץ להד"ם

תארו לכם מדינה דמיונית, הרחק הרחק מכאן, במקומות שרק בהם קורים דברים מוזרים, ולמדינה זו יש בעיה. האויב נוגס שוב ושוב בקרקעותיה, משתלט עליהן, בונה עובדות בשטח ולמעשה שוב ושוב עושה הכול כדי לתקוע אצבע בעינה של אותה מדינה. עד כאן הכול הגיוני וסביר, שהרי מדובר באויב של אותה מדינה, וטבעו של אויב הוא שהוא מנסה להשתלט על אדמות כדי להוכיח בהן ריבונות ועצמאות?

במציאות נורמטיבית הממלכה המותקפת מאויביה הנוגסים באדמותיה שולחת את צבאה להילחם, להשיב את האדמות ולמנוע הישנותם של מעשים מעין אלה. אבל זה קורה במדינות רגילות. במדינה הדמיונית שאנחנו מדברים עליה הצבא ממלא תפקיד אחר לחלוטין בסיפור. הוא אפילו לא בוחר בעמדת המשקיף מהאו"ם, אלא כובל את ידי עצמו, משית על עצמו כללים שמאפשרים לאויב להמשיך ולהשתולל כאוות נפשו.

מסתבר שכך, פחות או יותר, מתנהל המנהל האזרחי בכל סוגיית האדמות בשטחי C. המינהל, שכזכור הוא חלק מצה"ל, מאפשר לאויב לעשות שימוש בתואנות שווא, במסמכים מזויפים, בנתונים משובשים ובטיעונים חסרי בסיס כדי להשתלט על עוד ועוד מאדמותיה של ישראל.

במדינה סבירה היינו מצפים שמול כל מסמך מזויף, מול כל תעודה מצ'וקמקת ומול כל טיעון חסר בסיס יתייצבו גייסות הצבא בטריבונלים המשפטיים להגנת מדינתם ולשמירת אדמותיה, אבל אצלנו? הצחקתם אותם. יש מסמך מזויף? יש איזו תעודה בכתב יד שאף אחד לא יודע מי כתב ולמה? עבורם זה מספיק כדי לתקוע יתד פלשתינית.

ואם מישהו מהצד של הצבא, כלומר מהצד הישראלי, מבקש לקבל פרטים על אדמות כדי לרכוש אותן ולהחזיר אותן לבעלות יהודית, כלומר לעשות את מה שהצבא עצמו אמור היה לעשות, הצבא, כלומר המינהל, מערים עליו קשיים, מונע אפשרות לעיין ברשומות ועושה כמעט הכול כדי למנוע את רכישת-גאולת האדמה. ואם נדמה לכם שהמצאתי, אז הנה הציטוט מדו"ח מבקר המדינה כפי שפורסם השבוע:

"...גם ניהול רישום המקרקעין באופן ידני, מיושן ואיטי, מהווה כר נרחב לזיופים ולפגיעה בזכויות הקניין וביכולת לרכישת מקרקעין. אי קידום הסדר המקרקעין מאפשר לרשות הפלסטינית להוביל בשנים האחרונות מהלך מתוכנן, מתוזמן וממומן, להשתלט על מאות אלפי דונמים ביהודה ושומרון באמצעות בניה בלתי חוקית והשתלטות חקלאית, ואף בניהול של מרשם מקרקעין מטעמה באזורים הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה, ובכך להציב את מדינת ישראל בפני עובדות מוגמרות".

מה בחכה של קלמן?

זה כבר הופך כמעט לפינה קבועה, אבל מה שצריך להיאמר ייאמר. הנה סיפור נוסף מכותלי מערכת המשפט שלנו, סיפור שגם אותו סיפר השבוע קלמן ליבסקינד, והפעם בתכניתו עם אראל סג"ל ב'כאן' (כן, כן, התכנית ההיא שרוצים להעיף לנו מלוח השידורים):

לבית הדין לעררים הגיע דיון בעניינה של מבקשת מקלט כלשהי. הדיון נקבע ליום תשעה באב. מאחר וכך ביקש בא כוח לשכת האוכלוסין מהדיין דורפמן לדחות את הדיון, מאחר ומדובר ביום צום. התשובה שהתקבלה הייתה שמדובר ביום עבודה רגיל ואין סיבה לדחות את הדיון שיתקיים במועדו.

חלפו כמה ימים. יום לפני הדיון ביקש בא כוחה הדרוזי של מבקשת המקלט גם הוא לדחות את הדיון, והפעם הסיבה היא שמדובר בערב חג הקרבן. איזו תשובה לדעתכם נתן הדיין דורפמן לעורך הדין הדרוזי? ניחשתם נכונה, קבלו 10 נקודות: "בשים לב לעובדה כי יום 30.7.20 הוא ערב חג הקורבן של העדה הדרוזית אין מנוס מדחיית הדיון", כך כתב אותו דיין באותו תיק על אותו יום ממש...

אל תגידו שהופתעתם

אתם כבר יודעים שכדי להתעדכן באירועים עוד לפני שהם קורים, לפעמים מספיקה קריאת הטור הזה, אז הנה מה שנכתב כאן חודש וחצי לפני ראשית חודש יולי: "ריבונות לא תהיה ביולי וגם לא תתחיל ביולי. עולם כמנהגו ינהג גם ביולי ובאוגוסט (למעט החום, כמובן). זה יקרה לא בגלל נוכחותה של ימינה באופוזיציה או בקואליציה. זה יקרה בגלל סעיף קטן שנכלל בהסכמות נתניהו-גנץ ולפיו איש מצמד ראשי הממשלה לא יוכל לקדם עניין כלשהו ללא הסכמת שותפו לראשות הממשלה, ומסביבת גנץ כבר שמענו יותר מפעם אחת שהכוונה היא להניח את הרגל על דוושת הברקס בסוגיית הריבונות".

מאפס פלוס

רעיון מעניין עלה במוחם של אנשי 'כאן' כאשר החליטו להפיק את הסדרה החדשה 'מתחילים מאפס'. לצד כל הניסויים בבני אדם בנוסח 'האח הגדול' ו'הישרדות', יש משהו מסקרן ומעורר מחשבה בבחינת היכולת של האדם המערבי להתמודד ללא כל הרכוש שצבר, ללא כל המוצרים היקרים לו כל כך והצמודים אליו לאורך כל היממה. יש משהו בבירור של מה הכי חשוב לכל אחד בחייו ואיזה פריט יבקש להחזיר לחייו ראשון.

הכול טוב ויפה, עד שמפיקי הסדרה החליטו שהסדרה לא תעביר את המסר בלי שיערטלו את המשתתפים בה גם מבגדיהם. נו באמת, בשביל מה זה טוב? גם את הרעיון שכבר היה לכם הקרבתם על מזבח הרייטינג המציצני? לא היינו מבינים את הרעיון עם משתתפים לבושים? עד אנה מגיע הזלזול שלכם בצופים שלכם?

והארץ תשקוט

ידיעה קטנטנה השתרבבה לאתר חדשות 0404. מסתבר שהגברת ליאת בן ארי, מובילת התביעה נגד נתניהו, בדרכה להתמודדות עם כתב אישום על עבירות הבניה שבוצעו בביתה. זה קורה אחרי שבוועדת התכנון והבנייה של עיריית ראש העין החליטו לדחות את בקשתה לאישור חריגות הבניה שבוצעו בביתה.

כלומר, גם בקשת אישור שהוגשה רק לאחר שהחריגות בוצעו, גם במסגרת פרויקט בניה שנועד למגורים ולא להשקעה, ובנוסף לכל גם לא התקבל אישור. והתקשורת? שששש... אל תפריעו לה לישון...

פניה קטנה לנתניהו

מר נתניהו,

אתה? אתה, שהובלת את העולם כולו למאבק בגרעין האיראני, אתה שבלהטוטיך תמרנת בין הקרמלין והבית הלבן, אתה שבידידותך עם הנשיא האמריקאי הבאת את שגרירות ארה"ב לירושלים אחרי אינספור הבטחות אמריקאיות שהתאדו, אתה שהבאת את הנשיא האמריקאי להכיר בריבונותינו ברמת הגולן, זה רציני שאדם כמוך אומר לנו שאתה מחכה רק לאור ירוק מהבית הלבן כדי להחיל ריבונות ביהודה ושומרון? שנאמין לזה? הרי אפילו לא קיימת את דיוני ועדת מיפוי הריבונות, אז מה אתה שולח אותנו לוושינגטון?

אם לא מתאים לך ריבונות עכשיו, אם מעסיקה אותך רק הקורונה, אם יש לחצים מבני גנץ, חששות מתגובה אירופאית או אחרת, אין בעיה, רק תגיד. דבר איתנו גלוי. אולי נבין אותך ואולי לא, אבל לפחות נדע שאתה לא מזלזל באינטליגנציה שלנו. הרי אם נתגלגל למערכת בחירות נוספת שוב תבטיח לנו ריבונות, אז בוא...

להערות ולהארות שלכם: [email protected]

לעוד כמה הערות קודמות:

צבועים אתרוגים חרדים וקברנים

הימין רדום והשמאל חוגג

עלי בריקדות ניפגש

שופטים שוטרים ופוליטיקאים

השמאל המבהיל והימין הפראייר