זעזוע אמתי
מיופייפי הנפש נראו בארץ, עת הצקצוק הגיע וקול הזעזוע נשמע בארצנו. הטירוף שהתחולל באילת מרח על מסכינו פרצופים המומים, מודאגים ונרעשים. איך קרה שנבלה שכזו נעשתה בישראל? איך יתכן שבתוכנו מסתובבים אנשים שכאלה? איך נפרצו גבולות הטירוף? איך נחמסו נפשה וגופה של נערה צעירה?
אין לי ספק בכך שכל השואלים התולים בנו מבטים מודאגים ונרעשים עושים זאת בכנות פנימית ובאמונה שלמה שאכן אלו השאלות שצריך לשאול ומהר מגיע שלב חיפוש האשמים. בשלב זה מוטחות האשמות מכאן ומכאן, הורים מאשימים את מערכת החינוך, מערכת החינוך מאשימה את האינטרנט, העיתונאים מאשימים את מערכת האכיפה ומערכת האכיפה מאשימה את גוזרי גזירות התקציב.
לכל המאשימים ולכל השואלים, חשוב שתשאלו את שאלותיהם במהירות האפשרית כדי שלא תפספסו עוד מקבץ פרסומות שהופך גופן של נשים ונערות למקדמי מכירות, כדי שתספיקו להשלים עוד פרק שהחסרתם ב'משחקי הכס' ומקבילותיה, כדי שתוכלו לצפות יחד עם ילדיכם באדיקות בטלנובלה ספרדית גדושת תאווה וממנה יוכלו בני התשחורת להפנים לקחים לחיים, תצקצקו בזריזות כדי שתספיקו לעוד מהדורה של גיא פינס השולח את מצלמותיו לסקור לאורך ולרוחב כל פרח-סלבית בת 16 ורצוי בבגד ים. בקיצור, יש לכם הרבה מה להספיק אז אל תבזבזו את הזמן על הבעת ההלם מהאירועים המזוויעים באילת.
ואצלכם הכול טוב?
בשלב הזה מגיע הרגע שבו צץ מי שצץ עם ה'מה אתה משחק לנו אותה? אפשר לחשוב שאצל הדתיים הכול מושלם....' האוטומטי שלו.
אז ככה, קודם כל, נכון, בוודאי שבכל המגזרים לא הכול מושלם, אבל גם אתם יודעים שתהיו קצת יותר רגועים אם הבת שלכם תעלה על טרמפ שבו הנהג שומר מצוות, נכון?
ההבדל העיקרי הוא שכל המקרים הללו, שבהם נהוג לנופף בפניו של שומר המצוות כראיה לכך שחוטאים נמצאים בכל מגזר, הם מקרים שהחלו בדיוק ברגע שבו אותו חוטא בחר לנטוש את הדרכתה של ההלכה היהודית. זו בדיוק הנקודה. אם רק יישמרו כללי עולם הלכה (אותה הלכה שיש מי שדואג להקפיד לתאר אותה כרומסת מעמד האישה) כל האירועים הללו פשוט לא יתרחשו.
מרגליותיו של מרגלית
אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים, הפנה את תשומת ליבי לציוצו של דן מרגלית, מהמתונים, הרגועים והמאוזנים שבין עיתונאינו, או לפחות כך הוא מצליח לתייג את עצמו.
וכה צייץ דן מרגלית: "משטרת הקלגסים של ביבי-אוחנה התנפלה ופצעה ואזקה אותנו בבלפור, ירושלים, ודמנו הפקר. ״כל בחור וטוב לנשק/ בחורה על המשמר״ (המנון הפלמ״ח), צו-8 להגן על הדמוקרטיה. נהדוף את ראש משפחת הפשע, ולאחר מכן יקרב ״יום שהוא לא יום ולא לילה״ - הוא יום הגאולה מהרודן ביבי".
אז כמה שאלות לדן מרגלית: אתה רציני? כך אתה מגדיר את ראש ממשלת ישראל? רודן? ראש משפחת פשע? כך אתה מגדיר את שוטרי ישראל? קלגסים? אתה באמת מזמן את בחורי ובחורות ישראל לאחוז בנשק כדי להגן על הדמוקרטיה? אתה זוכר שדמוקרטיה זו בחירת העם והעם הוא שבחר בנתניהו, או ששכחת את הנתון הזה לרגע?
אם לא היו אוכלים לנו את הראש עם החובה להיזהר בהתבטאויותינו, ועם ה'מילים הורגות', עם ה'חשד להסתה ולהמרדה' ושאר ירקות, עוד היינו נותנים לו הנחה ומפרשנים את דבריו כמשל גרידא, אבל כעת לא ניתן עוד להשתמש בתירוצים הללו. דן, אתה ממריד ומסית? אתה?
עוולות
פרשת המאבק על הכניסה לנחל ההאסי שבקיבוץ ניר דוד החזירה לעולמנו את המשפט הקסום 'לא מתקנים עוול בעוול'. המשפט הזה שנאמר רבות סביב דרישתם של עקורי הכפרים איקרית ובירעם לשוב לאדמות שמהם פונו במלחמת העצמאות ועליהן הוקם קיבוץ ברעם. מצטערים, אמרו להם במשך שנים, יש אמנם טעם בדרישה שלכם, אבל כבר יש שם קיבוץ ולא הגיוני להחריב קיבוץ כדי להחזיר אתכם לאדמותיכם. לא מתקנים עוול בעוול.
המנגינה הזו נשמעת גם סביב המאבק על ההאסי. יש משהו בטענה שלכם, החפצים לטבול במימיו של הנחל, הוא אמנם משאב ציבורי, אבל מה לעשות, יש על גדותיו בתים של קיבוץ. אי אפשר להפוך את גינות הבתים לפארקים. אתם הרי לא רוצים שנחריב את בתי הקיבוץ כדי לאפשר לכם למנגל שם עם בוקסות רועשות וגנרטורים רועמים. לא ניתן לתקן עוול בעוול.
טענה מעניינת ומרשימה. אני רק תוהה לאן נעלמה הטענה הזו כשמישהו הצליח להמציא מאיפשהו טענה על זכויותיהם של פלשתינים שאולי חרשו תלם ורבע על אדמה שלימים הייתה למגרון, עמונה, עפרה או נתיב האבות? שם נשכח הרעיון הנשגב שלא מתקנים עוול בעוול. שם דווקא כן, ואפילו אם לא היה עוול ולא נעקר אף פלשתיני ממקומו, אנחנו דווקא כן נתקן חוסר עוול בעוול. לחיי הצדק והשוויון.
איפה טטיאנה ואיפה הם
בסערת המאבק נגד 'היהודים באים' העלו מובילי המחאה שהתקיימה השבוע תזכורת לא פתורה מהעבר הלא רחוק. טטיאנה סוסקין.
הפרשה ההיא של אותה צעירה שהעזה לתלות בחברון קריקטורה של מוחמד בדמות חזיר מוכיחה שוב שיש מי שהכול מותר לו, לעלוב בקדשי דת (כל עוד זו הדת היהודית, כמובן), לפגוע בכל קדוש ויקר למיליוני יהודים, ויש מי שמושלכת לשנתיים מאסר בפועל ועוד שנה על תנאי על "ניסיון לפגיעה ברגשות דת".
אגב, אם אתם שואלים מה לשון החוק, אז הנה: "העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת: (1) מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים. (2) משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מילה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים".
שוב מסתבר שהציבור המסורתי והדתי פשוט לא נעלב מספיק. הרי כל מגזר אחר היה יודע למהר ולהגיש תלונה במשטרה, לגייס את מיטב העיתונאים שיסבירו את גודל העוולה והפגיעה ולשגר לבית המשפט את טובי הפרקליטים כדי לסכל את הפגיעה הבאה ברגשותיו.
בין שתי עצומות
והנה עוד פרט מעניין מאותו מאבק. ברשת נפוצה עצומה הקוראת להסיר את הסדרה מלוח השידורים של התאגיד (איזה שם מעניין, תאגיד, למי שעושה לא מעט כדי להפריד ולא לאגד). עד רגע כתיבת שורות אלה נאספו 45,779 חתימות. שמונה ימים לאחר פתיחת העצומה, ביום ה-29.7, הוקמה עצומה הפוכה, להגנתו של עולם ההומור והצלתה של 'היהודים באים'. עד לרגע כתיבת שורות אלה נאספו שם 81 חתימות...
תהליכים חינוכיים
שמתם לב ליציאה המעניינת של חבר הכנסת יאיר גולן השבוע? אם במקרה פספסתם, כה אמר האיש: "למדינה יש אחריות לא רק לספק את השירות של חינוך, אלא גם לעצב את אנשיה הצעירים. אתם לא רוצים שכל אחד יוכל לעצב את האיש הצעיר שלו איך שבא לו".
הבנתם את זה? מר גולן רוצה לראות אותנו צ'יפסים אחידים ומסודרים יוצאים ממערכת החינוך הישראלית. לא כל קבוצה תחליט איך ייראו צעיריה ומה הערכים שעל פיהם הם יחונכו.
לו הייתי יאיר גולן הייתי אומר שאני מזהה כאן תהליכים מאוד מדאיגים... אבל אני לא יאיר גולן אז אומר שאני מזהה כאן את קריסתה והיעלמותה של תפיסה שלפני חמישים שנה הייתה נחלת האליטה הישראלית והקומוניסטית, אבל זה חלף מהעולם ומספר המצביעים העומדים לרשותו של מר גולן מעיד על כך.
תעלומה בקבר רחל
בבוקר יום שני הבליח לעולמנו דיווח על בקבוק תבערה שיודה בקבר רחל. צה"ל ירה, המחבל נפצע, ואז נחתם הדיווח בהודעה שכנראה מקורה באחד מגורמי הביטחון והמודיעין. מסתבר שהמיידה הוא אדם מוכר לכוחותינו כמשליך בקבוקי תבערה סדרתי. תגידו, אם זה כל כך ידוע, לא היינו אמורים לראות אותו בכלא כבר מזמן? אם הטיפוס סדרתי זה לא המקרה הקלאסי לשמו נועדו המעצרים המנהליים שתכליתם למנוע הישנותו של הפשע, בעיקר כאשר מדובר בפשע שיכול לגבות גם חייהם של אחרים?
מישהו מבין אותם ויכול להסביר?
יש משהו שאולי רק פוליטיקאים מבינים. אולי אחד מהם יתנדב להסביר לי אותו: שני ראשי הממשלה, לצורך העניין בנימין ובנימין, מתווכחים ביניהם, לגיטימי, אבל שניהם גם מסכימים על משפט אחד: 'הדבר הגרוע ביותר לישראל כעת הוא הליכה לבחירות'.
אם זה נכון, אז ההיגיון הלוגי שלי פונה אליך, בנימין (כל אחד מהבינימינים), בשאלה:
במדרג האפשרויות שלפניך ברור שהמצב האופטימאלי בעיניך הוא שהדעה שלך היא זו שתתקבל, והמצב הגרוע ביותר הוא הליכה לבחירות. כלומר האופציה של קבלת עמדתו של הבנימין האחר נמצאת איפשהו באמצע, אז תגיד לי, אדוני ראש המשלה, המקורי או חלופי, אם הבחירה היא בין אופציית הביניים, כלומר שדעתו של הבנימין השני היא שתתקבל, לבין האופציה שאותה הגדרת בעצמך כאופציה הגרועה ביותר, כלומר בחירות, לא היית אמור להתפשר על אופציית הביניים ומאפשר לעגלת הממשלה המקרטעת הזו להתקדם קצת?
להערות ולהארות שלכם: [email protected]
לעוד כמה הערות קודמות: