השמאל דואג, הימין זועם והחום - הערות

ההחלטה החשובה של ליברמן, הדאגה העמוקה של השמאל, הזעם הלא ברור של הימין, הרמזור המשונה של הקורונה ועוד הערות טרם שבוע טוב.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ט"ז באלול תש"פ

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

לא מצליח להתבעס

דיון מעניין התקיים בוועידת 'בשבע' ו'ערוץ 7' אודות דחיית הריבונות מסדר היום המדיני של ישראל.

בין לבין הוטחו האשמות על סף הקינות והנהי סביב השאלה מי גרם להחמצת ההזדמנות המופלאה להחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, האם אלה ג'ראלד קושנר, האם זו הסיטואציה הפוליטית, ואולי בכלל מועצת יש"ע סרבנית ההסכמים.

אני חייב להודות שלא רק שאני מתקשה להתבעס על גניזתה של אותה תכנית ריבונות, אלא אפילו מתקשה להבין את סערת המחלוקות והדיונים הימניים הללו. אם אכן היה מדובר בריבונות ניחא, ניתן היה להבין את הזעם השצף והקצף, אבל הרי לא בזה עסקינן. שוב ושוב הבהירו מובילי תכנית טראמפ, מטראמפ עצמו ודרומה, שעל מארז המתנה הזה שמוגש לישראל יש אמנם חותמת עם המילה 'ריבונות', אבל בתוכו יש הסכמה ישראלית למו"מ על מדינה פלשתינית בכל מה שאינו התיישבות. לסיפור הזה, כבר כתבתי כאן בעבר, קוראים בעברית פשוטה: יישום בפועל של נאום בר אילן.

זה שמישהו, כנראה אחד מאנשי השיווק המוכשרים שמסתובבים בינינו, קרא לאירוע הזה 'ריבונות' עדיין לא הופך אותו לריבונות. אפשר היה לקרוא לזה גם 'ביאת משיח', זה עדיין לא אומר שזה אכן זה. אז על מה בדיוק הקינות והעצב? בסך הכול אופסן נאום בר אילן. עד לא מכבר הימין היה אמור לחגוג על העניין הזה, בעיקר שכבונוס על האיפסון הזה מקבלים הסכם עם האמירויות. והריבונות? כמו שחיכינו לה עד הטקס ומחיאות הכפיים בבית הלבן, נמשיך לחכות לה עוד קצת. אז כאמור, אני עדיין לא מבין את זעם הימין.

ההחלטה החשובה מכולן

תארו לכם שפוליטיקאי כלשהו היה אומר שההחלטה הפוליטית הכי חשובה שהוא קיבל הייתה שלא לשבת יחד עם עולים מרוסיה. ניתן לנחש את הסערה המוצדקת שהייתה עולה בציבור, בתקשורת ובפוליטיקה של אותה מדינה.

אז איך קורה שהמשפט "ההחלטה הכי חשובה היא לא לשבת עם הדתיים" שיצא מפיו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן מתקבל באדישות כללית, וחמור מכך, בעיניו של ליברמן זה בדיוק מה שיביא לו מנדטים עד כדי כך שלפי מתווה תקוותו יהיו לו די מנדטים כדי למצב את עצמו כמועמד לראשות הממשלה?

רמזורים

אל מערכות התקשורת הגיעה בשורה מרנינה הישר ממערך הדוברות של משרד החקלאות: "הלחץ של משרד החקלאות עבד: תאילנד ברשימת המדינות הירוקות", נכתב בכותרת ובהודעה פנימה תוספת לשמחה ולששון: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר פעל בשבועות האחרונים מול גורמי הממשלה השונים על מנת להכניס את תאילנד לרשימת המדינות הירוקות, ובכך לצמצם את עלויות הייצור החקלאי ולחסוך שבועיים של בידוד מכניסתם של העובדים מתאילנד ולהביא לכניסתם אל מסלול העבודה באופן מידי".

אין ספק, ענף החקלאות משווע לידיים עובדות והתאילנדים נצרכים שם ביותר, אבל מה שהתקשיתי להבין הוא עניין "הלחץ של משרד החקלאות". מה, זה עובד ככה? זה עניין של לחץ? חשבתי שצובעים מדינות באדום או בירוק על פי רמת תחלואה, מצב ההדבקה והדאגה לשלום האזרחים ולא על פי לחצים.

זה מזכיר לי את ההודעה שהתקבלה לפני מספר ימים ולפיה גם איחוד האמירויות נחשבת למדינה ירוקה, וגם כאן עולה יותר מחשש סביר שהנחיצות בהכרזת ירקרקותן של האמירויות לא נועדה אלא לאפשר למשלחת המכובדת לצאת ולבוא ללא בידוד, פיקוח ושאר מרעין בישין.

אז אם צביעת מדינות בירוק או באדום תלויה בלחץ פוליטי או אחר, איך אתם רוצים שנתייחס ברצינות להגדרות הללו?

השמאל דואג

כדי לצנן מעט את ההתלהבות מההסכם המדיני עם איחוד האמירויות הדהדו השבוע משמאל תזכורות על נורמת הפגיעה בזכויות האדם שם.

אכן לא נעים לדעת שבני שיחך לא אמונים על נהלי שלטון מערביים, אבל מה שעוד יותר לא נעים לגלות הוא שאותם אנשי שמאל שמוטרדים כעת מזכויות האדם של האמירתים רוצים בכל מאודם להקים מדינה לחברה גזענית, מסיתה, רודפת, שמנגנוני הביטחון שלה מענים, מעלימים ורוצחים מתנגדי משטר, שראשיה סוחטים את לשד הלימון הכלכלי של אזרחיהם כדי לרפד את משמניהם. בקיצור, כאשר אלו פלשתינים את מי מעניינות זכויות האדם?

כשזה נגד נתניהו אז סבבה

במסגרת המחאה נגד יחס הממשלה לחינוך הגיל הרך הועלה בכיכר רבין מיצג ובו בובת תינוק מכוסה טלית על אלונקה כשמסביב מושלכים דובונים ובובות. למי שלא הבין את הרמז העבה הוסיפו גם שלט "בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים בזאת על פטירתה של אחריות הממשלה מכ-500,000 ילדי הגיל הרך בישראל. ההלוויה תתקיים היום". בשבוע שעבר הקימו מוחים אחרים מיצג ובו בית עלמין לבתי עסקים, ברים ומסעדות שקרסו בשל המשבר הכלכלי. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את כוונת המשוררים: ממשלת ישראל קוברת עסקים.

מעניין לגלות שכאשר זה נגד נתניהו מיצגי הלוויות ובתי עלמין הם בעצם מותרים ולגיטימיים. אני דווקא זוכר שכאשר נתניהו הלך באירוע בו נישא מאחוריו ארון קבורה ובו הכיתוב 'רבין קובר הציונות' הפכו את זה ל"ארון הקבורה של רבין" ואת נתניהו למסית המייחל למותו של ראש הממשלה.

רק הפרומו

שמע הקב"ה את התלהבותם של הישראלים מאופציית הטיול והבילוי באיחוד האמירויות והחליט לתת לנו רק קורטוב ממזג האוויר המאדה שם תיירים והוציא חמה מנרתיקה, כדי שנירגע קצת.

ידיעות וחקירות

אז נכון שספרו של רוני אלשייך לא ייצא לאור בהוצאת 'ידיעות ספרים' (אם כי יש הטוענים ש'ידיעות ספרים' סייעה להוצאה, אבל אין לי די מידע כדי לקבל או לפרוך את הטענה) ובכל זאת נשארת השאלה אם סביר שאלשייך יעניק ראיון בלעדי וארוך ממדים לעיתון שהמו"ל שלו, נוני מוזס, נחקר אצלו בתיק 2000? הייתי מצפה שהמפכ"ל לשעבר, זה שחקר את הפרשה ומעריך שנתניהו יואשם בה, יעדיף במה אחרת מאשר זו שבבעלות מי שמעורב כל כך בפרשה.

ובהזדמנות זו, עדיין קצת מוזר שבעוד נתניהו נחשב למואשם בפרשה, מוזס מתקבל בציבור כעובר אורח שבמקרה עבר בסביבה, לא?

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

פוליטיקה משפטית ומשפט פוליטי

בין נחל ההאסי לעמונה ומגרון

מתעצבנים על נתניהו, למה בעצם?

למה בסוף הימין הוא זה שינצח

צבועים אתרוגים חרדים וקברנ