מחלקים את (בית"ר) ירושלים - הערות

המפלגה שאליה יצטרף אייזנקוט, היודנריין השקט בתוך ארץ ישראל, הפראיירים בליכוד ובית"ר ירושלים. הערות טרם שבוע טוב

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ו בכסלו תשפ"א

מחלקים את (בית"ר) ירושלים - הערות-ערוץ 7
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

במסגרת בורסת הניחושים קחו גם את הניחוש שלי: אייזנקוט יצטרף למפלגתו של גדעון סער, ואת זה הוא יעשה לא רק כי הוא טוען שנטייתו הפוליטית היא יותר ימין-מרכז, אלא בעיקר בגלל החוב הגדול שיש לו לגדעון סער.

עד להודעתו הדרמטית של גדעון סער הוטרפה דעתו של אייזנקוט עם אינספור עיתונאים ופוליטיקאים שמתעניינים בשלמו ובתכניותיו לעתיד. רגע של שקט לכוס קפה לא נתנו לו. בא סער, הכריז הכרזה ופתאום הסלולארי של אייזנקוט שקט. העיתונאים מצאו צעצוע חדש להתעסק בו. אז תגידו, אייזנקוט לא חייב לסער?

מהיקב ומהגורן

ואם כבר בעניינו של אייזנקוט עסקינן. תהיתי מה זה אומר על השמאל שנואש מלמצוא מישהו שדעותיו שמאלניות וידועות כדי לנצח את נתניהו. עבורם, שיבוא מי שלא יבוא, עם דעות, בלי דעות, רק שיעמוד בראשם ויגאלם משנוא נפשם?

מה, לא הבנתם שהבחירות מתקרבות?

הבחירות הבאות כבר ממש מעבר לפינה, הקורונה כאן כבר כמעט שנה ואף אחד לא דואג לכך שניתן יהיה להצביע מהבית בבחירות הבאות. זה דורש גם חקיקה, גם מו"מ עם חברות בינלאומיות שמעניקות את השירות, גם בחינת האבטחה ועוד כמה אלמנטים, אבל בפועל שום דבר מזה לא קורה.

לכל אותם הנזעקים מאימת הזיופים אזכיר שגם חשבונות הבנק שלהם עצמם מנוהלים וירטואלית דרך הטלפון, אז אם אפשר לבצע העברות של עשרות אלפי שקלים בלי לחשוש לזיופים, אי אפשר לבצע הצבעה בקלפי וירטואלי? מעבר לכך שכולנו יודעים עד כמה מעורבים זיופים בקלפיות ידניות, לפני, תוך כדי ואחרי שעות ההצבעה, אז הצבעה אינטרנטית זה מה שמטריד? נו, תהיו רציניים.

ואל תתחילו עם הסיפור של המבוגרים והחרדים ועוד כמה מגזרים מנותקי אינטרנט. אתם והם יודעים שגם אם הם מגדירים את עצמם מנותקי אינטרנט לא כולם ממש כאלה, ואם בכל זאת יש כמה מנותקים שכאלה, נפזר עבורם קלפיות של ממש והצבעתם תירשם מיידית ברשת הממוחשבת של מערכת הבחירות. אין ספק שהתורים בדרך לקלפיות יהיו הרבה פחות עמוסים והרבה יותר תואמי עידן קורונה מאשר הצפיפות המוכרת לנו מימי הבחירות עד כה, ועדיין לא הזכרנו את ההערכות הכמעט וודאיות לאחוזי הצבעה גבוהים בהרבה מכל מה שהורגלנו לו.

אז יאללה, ח"כים, תפנו כמה דקות מזמנכם היקר לקידום החקיקה וההתארגנות המעשית-ווירטואלית לבחירות הבאות. זה כמעט הכרח היום.

זעם קדוש

את חטאי אני מזכיר היום. האהדה לבית"ר ירושלים התחילה אצלי איפשהו בשלהי תקופת הישיבה התיכונית, בימים בהם כל בר דעת היה יודע מה משמעות המשפט 'כל תפוח מלמיליאן' ואלי אוחנה נשא על כתפיו ובלוריתו את כל כבודה של עיר הנצח.

שיהיה ברור, זה לא שהייתי בין מטפסי הגדרות בימק"א, ואם לומר את האמת מעולם לא הייתי במשחק של הקבוצה, ובכל זאת, היה משהו בקבוצה עם סמל המנורה, ששחקניה לא מתביישים לומר בקול רם שהם אוהבים את הארץ ואת ירושלים, שחקנים שהגיעו מהשכונות וגם אם הקריירה שלהם נבנתה על חילול ששבת, הם הקפידו גם להפציע בבית הכנסת ולקרוא פרקי תהילים להצלחת הקבוצה. העממיות והפשטות, הדיבור על הסמל שלמענו יש להיאבק באימפריות שבחיפה ובתל אביב, כל אלה קנו את ליבנו.

אבל כל זה התחיל להתעמעם כששרביט הניהול עבר מידיו הפשוטות של משה דדש, זה שהחתים שחקנים על מפיות במסעדות, לידיהם של עסקנים שהרעיפו על הקבוצה כסף ושחקנים יוקרתיים שלא תמיד ידעו מה זו המנורה הזו שמצוירת להם על החולצה ומה הם ראשי התיבות המשונים בית"ר. ועם כל זאת, בית"ר נותרה הסמל של אנשי העמל הפשוטים, אנשי שוק מחנה יהודה, אלה שתמונותיהם של בגין והרב כדורי הם חובה בחנויותיהם. כל ניצחון על הפועל תל אביב החזיר אותם למהפך 77'. זה היה משהו גדול פי כמה.

כעת, עם מכירת מחצית ממניות הקבוצה לשייח' האמירתי עתיר הכספים מואשמים האוהדים המתנגדים בגזענות, תוקפים אותם בתקשורת ומציירים אותם כחבורת בבונים חסרי בינה ודעת. אז זהו, שלא. זה ממש לא גזענות. בית"ר ירושלים היא עבורם סמל לישראל היפה ונטולת הפוזות, למנורת המקדש שבלב בירת הנצח של העם היהודי, וכעת מישהו לוקח את הסמל הזה ומשעבד מחצית ממנו לגורם זר.

אין כאן שום עניין של גזענות ושנאת מוסלמים. זה לא קשור לשאלה אם מדובר בשייח' ערבי, במיליארדר אמריקאי או באיש עסקים נורבגי. מישהו מחלק להם כאן את הסמל. זו אמנם לא חלוקת ירושלים, אבל חלוקת הקבוצה עם גורם זר היא שבירת ליבם והם זועמים על כך והזעם הזה לא זוכה לכבוד המינימאלי שלו זכה זעמם של אוהדי הפועל תל אביב כאשר הרסו להם את מגרשם הישן, אולם אוסישקין. אז הדיבור על הפגיעה בסמל היה אות של כבוד. אבל כשמדובר בירושלמים עממיים הרחוקים מעטיניה המפנקים של התקשורת, אז שיירגעו, למי אכפת מהם...

(ואגב, בהכירנו את אופיה של הקבוצה ניתן להעריך על פי ניסיון העבר, שככל שהמנוע שמדרבן את השחקנים יהיה כלכלי יותר הם ישחקו גרוע יותר ויגיעו למקומות נמוכים יותר בטבלה, אבל זו רק הערה שולית)

חלוקת ירושלים

ועוד אחת בעניינה של בית"ר ירושלים: שמעתי בכאן רשת ב' את דבריו של חוקר ערבי ישראלי שלצערי איני זוכר את שמו, ויש בהם לא מעט היגיון מדאיג.

לא סתם, הוא אומר, בחרו באיחוד האמירויות להשקיע דווקא בבית"ר ירושלים. לא סתם מדובר באיש עסקים שהוא חלק ממשפחת המנהיגות שם. יש כאן שאיפה לדריסת רגל עסקית וסמלית של האמירויות בירושלים כחלק מהמאבק הפנים ערבי על אחיזה באל-קודס.

אותו חוקר ערבי מזכיר שרכישת מחצית בית"ר היא חלק משורה ארוכה של השקעות כלכליות של האמירויות בשכונות ובמיזמים כלכליים בירושלים, ואכן, נראה שבהחלט יתכן ומאחורי העסקה יש גם כוונות לאומיות שקטות וזוחלות. הרי בית"ר ירושלים אינה נמצאת היום במקום הראשון השני או השלישי בליגה, הקבוצה אינה בשיאה (וזה עולה לי בריאות לכתוב את זה), אז למה לעוטי הגלביות מהמפרץ לרכוש דווקא אותה ולא את קבוצות הצמרת שלחופי הים התיכון בתל אביב או בחיפה?

סביר להניח שאת אלי אוחנה ואת משה חוגג מעסיקות הסוגיות הכלכליות והמקצועיות של הקבוצה, ובשמן הם חותמים על העסקה היוקרתית, אבל לפעמים דווקא לאוהדים יש תמונת מבט כוללת ומהותית יותר.

חידה מתמטית

פתאום גילו הליכודניקים שהם היו בעצם פראיירים. במשך לא מעט חודשים ישבו גאוני מועצת הליכוד וחכמיה, חישבו וחשבו, גירדו בפדחת בעוז ובעוצמה, שלפו עפרונות ושרטטו טבלאות, השוו נתונים ובחנו מספרים, הזמינו מתמטיקאים ממכוני מחקר מובילים ועדיין, משהו לא הסתדר להם.

אמנם נתניהו אמר שזה כך, אבל עדיין לא ברור איך יכול להיות ש-54 לא שווים 17. זה הרי לא הגיוני. אמנם נתניהו הבטיח להם לפני כמה וכמה חודשים ששני המספרים הללו שווים לחלוטין, ולכן ראוי נכון אפשר ואפילו משתלם להקים ממשלה שוויונית (אם כי, ליתר ביטחון מומלץ לקרא לה פריטטית כדי לבלבל את האויב), אבל החברים הלכו הביתה כשבראשם עדיין מנקרת מחשבת כפירה בדבריו של המנהיג. אולי בכל זאת 54 לא שווה 17. לילות הם לא ישנו, ימים הם לא עבדו ורק חשבו על השאלה המתמטית הזו, עד שלא היה מנוס מלהגיע למסקנה שאכן שני המספרים לא שווים וכמאמר הפרסומת הם קצת יצאו דבאעים.

יד המקרה והגורל

קשה לפספס את הקמפיין העשוי היטב נגד אלימות במשפחה. זוגות בגילאים שונים וממגזרים שונים ישובים מול המצלמה ומאחורי המשפט הידידותי שעובר ביניהם מסתתר בעיניהן של הנשים רמז עבה ומפחיד על מה שקורה בין בני הזוג לאחר שהדלתות נסגרות.

בשלב הזה נוהגים מובילי קמפיין מהסוג הזה להדגיש שאין להם שום דבר נגד גברים, חלילה. אין להם שום שאיפה ושום כוונה לייצר דמוניזציה לגברים. הם מבקשים רק להיאבק בתופעת האלימות הכלכלית והאחרת בתוך המשפחה. יפה וחשוב, אלא שקצת לא ברור לי איך יד הגורל המקרית לחלוטין גרמה לכך שבכל הסרטונים הללו הקרבן הוא האישה והמקרבן הוא גבר.

אל תספרו בגת

כל מי שעובר בכבישי יהודה ושומרון מכיר אותם. הם נטועים על קלונסאות הברזל כבר לא מעט שנים ולמעשה הפכו לחלק מהנוף. יהודים וערבים התרגלו אליהם ומקבלים אותם כמובנים מאליהם. נראה שאין סיכוי לשנות משהו במציאות קיומם, ובכל זאת, הערה קטנה, גם אם באיחור של כמה שנים בעניינם של שלטי הענק האדומים והמפורסמים ההם שמזהירים יהודים מלהיכנס לשטחים פלשתינים.

הניסוחים בשלטים הללו משתנים לעיתים אבל העיקרון ברור: "דרך זו מובילה לשטח A בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים מסוכנת". עד כאן נתונים עובדתיים, מצערים, אבל עובדתיים. משום מה, אין בשום כניסה לשום ישוב שלט שאומר לערביי יו"ש שהם נכנסים לשטחי ישוב יהודי והכניסה עבורם מסוכנת, אבל ככה זה בכיוון ההפוך, לבושתנו התרגלנו.

הבעיה היא שההודעה הזו מופיעה גם בתרגום לאנגלית, מה שסביר, שהרי איש אינו רוצה שתייר או עולה חדש, שנבכי השפה העברית עדיין לא נהירים לו, ייקלע חלילה ללינץ'. אבל זה מופיע תמיד גם בתרגום לערבית, ואני שואל למה.

למה זה טוב? מישהו ממנסחי השלט סבור שיהודי כלשהו (בואו נגיד את האמת, הדרכים הללו מסוכנות רק ליהודים, לא לערבים ישראלים) לא יידע לקרוא את האזהרה בעברית ויזדקק לתרגומה הערבי? אני משער שתרגמו את השלט כדי להימלט מטענות הבל וטמטום על אפליה בשילוט, ובכל זאת, אני עדיין שואל למה זה טוב.

מילא שאנחנו חושבים שהכניסה למקומות הללו היא מסוכנת, מילא. מילא שאנחנו גם כותבים את הבושה הזו על שלטים, אבל למה דחוף לנו שבכל פעם שערבי תושב יהודה ושומרון עובר ליד שלט שכזה הוא יוכל לסנן בסיפוק 'ניצחנו אותם, הפעלנו טרור והרווחנו כפרים ודרכים שהם יודנריין, שטחים לערבים בלבד, ואפילו הם, היהודים, מודים בניצחון הזה'.

אז נכון, שגם אם זה היה כתוב רק בעברית התרגום היה מתברר מהר מאוד, ובכל זאת אין שום סיבה נראית לעין לחזק את תודעת הניצחון הערבית גם בשפתם שלהם. כשדוד המלך ביקש 'אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון' הוא לא חשב לרגע שהשמועה על מות שאול ויהונתן לא תזלוג אל נחלת פלישתים, ובכל זאת היה לו ברור שאין כל סיבה לחזק את המורל הפלישתי בשיח מיותר על האירוע הטראגי.

בעיות בזיכרון

האליטה הנרעשת מכך שאפי איתם יהיה יו"ר 'יד ושם' כי הוא פוליטי, לא מצאה במשך שנים לנכון לחוש אי נוחות מהנטייה של 'יד ושם' להצניע את חלקו של המופתי, מנהיגם האלמותי של הפלשתינים, בשואה וברדיפת היהודים. לא הפריע להם שלמעט תמונה קטנה של אותו מפגש עם היטלר אין במוסד המכובד פירוט תכניותיו של אותו מופתי, התגייסותו וגיוסו את מאמיניו למשימת השמדת העם היהודי. ההסתרה\השכחה הזו לא נגועה בעיניהם בפוליטיקה. רק אפי איתם הוא הבעיה.

חוב של עם

עם ישראל אינו יודע עד כמה הוא חייב לעצמו את הרב יגאל לוינשטיין בריא, חזק, איתן, מחנך, מסביר, לומד ומלמד, עד כמה הוא חב לו תודה וטובה. על כולנו להתלכד בתפילה לרפואתו. רפואה שלמה ובריאות איתנה, הרב.

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

מתחת לאף של כולנו

הסחורה שאנחנו קונים מעזה

למה לא סופרים את הסרוגים

הציונות הדתית רבין ובדואים

דתיים לא צריכים אתכם כאן