בדיחה שקטה ושאלות טובות - הערות

הממשלה העניקה לנו בחירות במתנה. היועמ"ש העניק חנינה. נתניהו העניק לעצמו אויבים. רוני קובן העניק לנו תובנה. הערות טרם שבוע טוב.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"א בטבת תשפ"א

בדיחה שקטה ושאלות טובות - הערות-ערוץ 7
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

תרומת הממשלה למאבק

השבוע הבא הוא השבוע האחרון בחודש המאבק הבינלאומי נגד סמים ואלכוהול. אם לא שמעתם על כך שהחודש הזה עבר עלינו (בניגוד, נגיד, לחודש ה"גאווה" שאותו אף אחד לא מסוגל לפספס), אני מרשה לעצמי לשער שזה נובע מהקושי של התקשורת ושל כמה חברי כנסת ושרים ליישב את הסתירה בין המאבק בנגע הסמים למאבקם ללגליזציה של קנאביס.

נתן לקבוע שתרומתה הגדולה של ממשלת ישראל לחודש המאבק בסמים הוא פירוקה. ניתן להניח שבקדנציה הבאה, יהא אשר יהא הרכבה, סיכוייו של אבי ניסנקורן, שהבטיח לגליזציה בתוך תשעה חודשים, לשוב למשרד המשפטים, הם קלושים. כעת נותר לקוות שלא ימוקם שם חובב קנאביס אחר (גם בליכוד יש כמה כאלה), שלא נמשיך את מצעד האיוולת המוביל לסימום הנוער, להאבסת חיילינו בקנאביס ולעליית נהגים לכבישיה המטורפים של ארצנו כשהם מולעטים בחומר הממכר והממסטל.

של מי השאלה הזו?

תנועת נאמני תורה ועבודה הפיצה סרטון ובו מורים ומורות עונים על שאלות כאשר המוטו הוא שיש לפתוח את שערי החמ"ד לעוד ועוד מורים, מגוונים ומאתגרים. רעיון יפה ומעניין, אלא שהקשבה לשאלות מלמדת על חד כיווניותו של המיזם.

מורות נשאלו אם מישהו העיר להן על הלבוש והן סיפרו על הערות סביב אורך השרוול וכיוצא באלה. שאלה נוספת עסקה (איך לא) ביחס ללהט"ב. את שאר השאלות ניתן להציב במתחם הפרווה.

אז זה לא שיש לי משהו נגד שאלות על אורך שרוולן של מורות או יחסם של מורים ללהט"ב. ברמה האישית אין לי בדרך כלל בעיה עם כל שאלה, כל עוד היא באה לברר דברים באמת. העניין הוא שרוח השאלות הללו מעידה בדיוק לאן הסרטון כולו והעומדים מאחוריו מבקשים לראות אותנו זורמים.

לא שמעתי שם שאלות כמו: האם הפאות שלך תייגו אותך כדוס? האם הרקע הישיבתי שלך הפריע לך להשתלב באווירה בחדר המורים? השרוולים הארוכים שלך הם אופנה או הלכה? האם הרגשת פעם שמישהו מונע ממך לומר את עמדת ההלכה בגלל אג'נדה כלשהי?

בקיצור, הבנתם את העניין. זה בסדר לשאול ונחמד לבקש גיוונים, רק שכדאי לזכור שבמילה גיוונים יש הרבה גוונים.

פייק החלטה

זוכרים את הנאום המקומם של דנה זילבר? זה שבו היא, פקידה, לא הרבה מעבר לזה, הגדירה את המנהיגות הנבחרת על ידי הרוב בישראל כ"פייק מנהיגות" וקבעה גם ש"שיח המשילות הוא לפעמים מפלטו של הפייק מנהיג", זוכרים את ההשתלחות הזו? זוכרים גם שרבים, ובהם גם נציב שירות המדינה, דרשו מהיועמ"ש לנקוט בהליכים נגד המשפטנית ששחררה נצרה מהלשון ועברה כל קו אדום?

אני משער שאת כל זה אתם זוכרים, אבל מה שאולי לא הבחנתם בו כי התקשורת שלנו בחרה להצניע אותו הוא החלטתו של היועמ"ש שהתקבלה השבוע שכתב במכתב לזילבר: "לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין וההסברים המפורטים שניתנו על ידך, כמו גם את העובדה שאת מסיימת את כהונתך, מצאתי כי אין הצדקה לנקוט צעדים נוספים בעניין".

סליחה, מר מנדלבליט, תוכל לפרט קצת יותר, כדי שנדע מהו מכלול הנסיבות שמאפשרות לזילבר להתבטא כך כלפי ממשלה נבחרת בישראל בעודה נושאת בתפקיד המשנה ליועמ"ש? או שאולי כל הסיפור הוא "העובדה שאת מסיימת את כהונתך"? זו בעיניך סיבה ראויה וצודקת להתעלמות? כי אצל אחרים ראיתי דווקא שייקוב הדין את ההר. אגב, הקביעה ש"אין הצדקה לנקוט צעדים" לא כל כך מסתדרת. זה או שאין הצדקה, כלומר שהכול בסדר בהתנהלותה של זילבר, או ששום דבר לא בסדר, אבל אם היא כבר מסיימת את תפקידה אז נוותר לה. זה לא הולך ביחד. ילמדנו יועמ"שנו, שנחכים.

שאלה טובה, תשובה קצת פחות

שחקן התאטרון המוערך והמעוטר דרור קרן התארח אצל רוני קובן ב'פגישה' (כאן 11). קובן לא זקוק לאישורים שלי כדי לדעת שלשאול הוא יודע, ואכן הוא שאל את דרור איך קרה שהתיאטרון, מה שנחשב בעיני התעשייה לכמעט קדוש, נסגר והציבור לא נראה מתקומם. כאילו לא אכפת לאף אחד מהסיפור הזה.

שאלה טובה. דרור סיפר שהוא מעסיק את עצמו לא מעט בשאלה הזו. לתומי חשבתי שהנה עוד רגע קט נשמע אותו פוצח במונולוג של חשבון הנפש התיאטרלי, אלא שנכונה לי אכזבה. לאחר כמה שניות של מבטים מהורהרים וקמטוטי מצח נאורים חזר דרור קרן לספר לנו על שרת התרבות ועל שלושת כתבי האישום של ראש הממשלה ועל חובתו האישית לעלות לבלפור כדי להפגין לנוכח הבלה בלה בלה.

אז הנה, דרור, אעזור לך על התשובה שכנראה לא היה סיכוי שנשמע ממך: אנשי תעשיית התיאטרון, מנופחי החשיבות העצמית הרואים את עצמם כירמיהו וכישעיהו של דורנו, פשוט מנותקים ולכן גם לא מעניינים.

העם בישראל הוא עם בריא בנפשו, אוהב ארצו ומדינתו, מעריך את מנהיגיו הרבה יותר מכפי שאתם חושבים, אוהב את חייליו וצבאו, אוהב גם את מי שלא חושב בדיוק כמוהו ואוהב להתווכח, מת על נופי הארץ, ההיסטוריה והתנ"ך ועוד כמה דברים שמשום מה אתם עסוקים בלנגח ולנתץ אותם בכל פעם שהמסך נפתח. לציבור הישראלי פשוט נמאס לראות אתכם פוגעים בכל מה שקדוש בעיניו ומעניקים לזה גם אווירה של הוד והדר מצועצע של עאלק-תרבות, ולכן כשהוא שומע שאולמות התיאטרון ריקים הוא לא מוצא לנכון לזוז מהכיסא, ובשקט בשקט אגלה לך דרור, שיש כאלה שאפילו די מרוצים מהסיטואציה.

ספירת (חוסר) מלאי

הנה ספירת מלאי חלקי וזמנית של כל אותם שהיו יכולים להתמקם עכשיו בצמרת הליכוד, להנהיג את המדינה, ומן הסתם גם לזכות למשהו די קרוב לחמישים מנדטים, אם רק היה נתניהו מתייחס אליהם, מפרגן להם ומקדם אותם (אפשר לקרוא בקצב 'ואלה שמות' של אריק איינשטיין המנוח):

גדעון סער, משה כחלון, זאב אלקין, נפתלי בנט, איילת שקד, צבי האוזר, יועז הנדל, לימור לבנת, אביגדור ליברמן, בני בגין, סילבן שלום, עוזי לנדאו.

לא חראם?

תפתחו את האזניים

נו, מה דעתכם על תגובתם של חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה לרצח הברוטאלי של אסתר הורגן הי"ד? מה, לא שמעתם את התגובה שלהם? אולי לא הקשבתם מספיק? תבדקו טוב...

רגע, אתם רוצים לומר לי שיכול להיות שהשניים הללו לא הגיבו לרצח? יכול להיות שהם אפילו לא הוזמנו לכלי התקשורת כדי להגיב? לא הגיוני. אולי הם פשוט היו עסוקים ולא הגיעו לראיונות השבוע? ...לא, לא יכול להיות, הרי ראיתי אותם מתראיינים השבוע בנפנופי ידיים ובמשפטים נחרצים על קורונה, פשיעה במגזר הערבי ואשמתו של נתניהו בכל תחלואי העולם, אז זה קצת מוזר שאף אחד מהמראיינים לא ביקש מהם לגנות את הרצח, לא?

עדיין אתרוג?

קשה לתקשורת שלנו להתנתק מאיתרוגו של בני גנץ. גם אחרי שהוא הופך לשק האיגרוף שלהם הם עדיין מעדיפים לעצום עין ממה שאם היה קורה למישהו מהימין היה מזכה אותו במתקפה חזיתית.

כזו היא ההתעלמות מהבדיחה שאותה בחר בני גנץ לשבץ לאירוע הגעתה של המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו, וכה אמר האיש: "כולם אמרו שהסכם השלום עם סודן יחזיר לשם את הסודנים שבישראל, אז מעניין מה יגידו על הסכם השלום עם מרוקו". תודו שאם נתניהו היה אומר את זה זו הייתה תחרות קשה עם 'השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים'.

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

מחלקים את (בית"ר) ירושלים

מתחת לאף של כולנו

הסחורה שאנחנו קונים מעזה

למה לא סופרים את הסרוגים

הציונות הדתית רבין ובדואים