שבוע טוב
שבוע טוב ערוץ 7

זה קורה מהר מכפי שציפיתי

תודו שזה היה צפוי. הרי בדיוק על זה כתבתי כאן בשבוע שעבר, על שתי המילים הללו שננעצו בהסכם אביתר, "במהירות האפשרית", שמגלמות בתוכן את האפשרות לסחוב עד אין קץ את בירור מעמד הקרקע ולטעון תמיד שזו המהירות האפשרית, ועד אז אתם, המתיישבים, תלכו לראות כדורגל.

ואכן השבוע קיבלנו רמז לכיוון שאליו הסיפור הזה מוביל, עם דבריו של ראש הממשלה החליפי, שר החוץ יאיר לפיד, שהרגיע את עדת מאמיניו והבהיר ש"אנחנו נכנסים לתהליך ארוך של סקר קרקעות. אם תגיע הסוגיה לשולחני, אני אתנגד להקמת הישיבה אבל אני אקשיב לכל גורמי המקצוע". הבנתם את זה? לא רק שכבר כעת הוא מודיע שסקר הקרקעות הוא הליך ארוך (מה לעשות, מהירות רבה יותר כנראה אינה אפשרית), אלא שהוא גם ממש לא בטוח שהעניין יובא לשולחנו ומוסיף את מילת הקסם 'אם', אם העניין יבוא לשולחנו, אולי כן ואולי לא, וכבר כעת הוא מבהיר שיתנגד להקמת הישיבה, וניתן לשער שיתנגד על אחת כמה וכמה להקמת ישוב. בנוסף, מאחר ויתכן והדברים יובאו לשולחנו רק כאשר הוא עצמו יהיה ראש ממשלה, ניתן לשער שהוא לא ישוש ולא יעלוז ליישם את ההסכם המעורפל שבין ראש הממשלה הקודם, בנט, לבין יריבו ומכעיסו, שר הביטחון בני גנץ.

 

מילה טובה

שוב ראוי השר לביטחון פנים, עומד בר לב, למילה טובה, והפעם על יצירת הקשר מטעמו עם הוריו של אהוביה סנדק ז"ל.

שרים הם מומחי על למריחת זמן אם רק בא להם. תמיד אפשר לספר שהם לא חזרו לאזרח הקטן שפנה אליהם כי שולחנם מלא וגדוש במשימות בוערות, כי בדיוק הם צריכים להיפגש עם נציגי מדינת שקר כלשהו, כי הם רק נכנסו למשרד והם צריכים ללמוד את התפקיד, כי זה עניינם של הפקידים במשרד ולא של השר ועוד ועוד תירוצים מופלאים וססגוניים.

והנה דווקא השר בר לב, מי שעמדותיו רחוקות משל נוער הגבעות ומשל מיישבי הגבעות, לא נעלם בערפל משרדו הנעול, אלא בוחר ליצור קשר עם ההורים השכולים, להביע צער וכאב, ולהבטיח פגישה בינם לבין מפקד מחוז ש"י של המשטרה. האירוע הזה מצטרף להחלטתו הנבונה והבהירה לאשר את צעדת הדגלים, על אף שיכול היה להסתתר מאחורי פחדם וחששם של גורמי המקצוע עלומי השם, אך הוא בחר להבהיר ששום ארגון טרור לא יכתיב לנו מה קרה בירושלים ואישר את האירוע.

וכל הכבוד לשר.

 

כסף כסף תרדוף

ובהזדמנות זו ראוי לציין גם את השר חילי טרופר שהגיב, בלי לחשוש מחרבה השלופה של הברנז'ה, להחלטתם של השחקנים הערבים בסרט 'ויהי בוקר' שלא לייצג את הסרט בפסטיבל הסרטים בקאן כמחאה על מדיניות ישראל ביו"ש.

השחקנים אמרו שקשה להם עם זה שהסרט תויג כסרט ישראל, שזו אמירה מאוד מעניינת, בעיקר בהתחשב בכך שכאשר היה צריך לקבל כסף להפקתו הם ידעו לפנות אל המקורות התקציביים של מדינת ישראל ולשאוב ממעיינותיה מלוא החופן שקלים..

השר טרופר אמר על כך "ראוי שמי שידע לבקש תקציב מהמדינה כדי ליצור סרטים ונהנה מכספיה, לא יתבייש בישראל. חופש הביטוי הוא חשוב, ודווקא מי שנהנה ממנו, מהאפשרות ליצור בישראל, מההזדמנות לקבל תקציב מהמדינה שלנו כדי להגשים את חלומותיו ואת רעיונותיו, מוטב שיחסוך מאיתנו את ההתנערות מכל אלה בבואו לפסטיבל בינלאומי".

יבורך השר טרופר על דבריו הנכוחים והפשוטים, ואולי יעשה כבוד השר צעד נוסף ויקבע שמי שמתנער מישראל אחרי שתוקצב על ידה ייאלץ להשיב לקופת המדינה את הכסף. עולמנו התרבותי לא ייחרב מגזירה שכזו, ממילא רוב הסרטים הללו גדושים בתוכן אוטו-אנטישמי שכל כולו הכפשתה של ישראל.

(אגב, ניתן לשער שאם מירי רגב הייתה אומרת בדיוק את אותן מילים היא הייתה סופגת קיתונות של שופכין מהאליטה הנאורה, אבל כדי לראות ממשלה שאין בה ביבי מוכנים הנאורים להבליג אפילו על אמירות שכאלה.)

 

ושוב אותה שתיקה

בזמן שנרדמנו ועסקנו בעניינים הרי גורל כמו השאיפה הנאצלת של יפי הנפש למנוע מדוברו של נתניהו להתמנות לדוברו של הנשיא החדש, או בהעפלתה של אנגליה לגמר היורו, המשיכו הפרעות בשכונת שמעון הצדיק שבירושלים.

מסתבר ששיטת הזיקוקים הולכת ומשתכללת, ואם עד כה ירו הפורעים זיקוק לעבר בתי היהודים, הרי שהשבוע הם עלו מדרגה והשליכו לחצר בית יהודי כוורת זיקוקים שלמה שבתוך שניות החלה לשגר זיקוקים לכל עבר. העובדה שלא היה שם מישהו שנפגע בגוף או בנפש מזיקוק בכינון ישיר ומטווח אפס היא כמעט בגדר נס, העובדה שלא שמעתם על זה היא ממש לא נס. זו פשוט שגרה.

ותודה ליהונתן יוסף שממשיך לעדכן, גם כשהתקשורת שלנו ממש לא מתעניינת.

 

אולי תעזבו אותם?

הרהור משונה שעלה במוחי במהלך הצפייה בפרק הראשון של הסדרה 'מרגלים מבית' על החטיבה היהודית בשב"כ ופעילותה בקרב נוער הגבעות.

ראינו שם איך בשם השאיפה החשובה למנוע רצח נוסף של ראש ממשלה מחדירים ומתחזקים סוכנים בקרב נוער הגבעות. בפרויקט הזה מושקע לא מעט מאמץ מתוך מחשבה שבין המסתובבים שם בוודאי מסתתר הרוצח הבא שכעת מכניס כדורי הולופויינט למחסנית ומחכה לשעת כושר.

אבל רק רגע, אולי השב"כ, ירום הודו ויתעלה שמו, בוחר להשקיע בתאורה שמתחת לפנס רק משום שזה הכי קל? הנה שוכנים להם בני תשחורת ימניים, כאלה שיצאו ממסגרות, כאלה שמוסרים את יומם ולילם למען ארץ ישראל, בטח מסתובב שם איזה רוצח מגוזבם, ולכן נשלח לשם את טובי בחורינו שילכדו אותו. אבל כדאי לזכור שמי שרצח כאן ראש ממשלה לא היה תושב גבעות ואפילו לא בן להתנחלות בורגנית ביו"ש, אלא דווקא תושב הרצליה. גם לא היה מדובר באיזה רועה צאן או חקלאי פרוע שיער שנטש כל מסגרת, אלא דווקא בסטודנט למשפטים באוניברסיטה מכובדת. בנוסף, לא היה מדובר במי שגדל בערוגות הציבור הדתי לאומי, אלא דווקא במשפחה חרדית.

אז יכול להיות שקצת מורכב לחפש רוצח פוטנציאלי שמסרב להיראות לפי הקלסתרון המוכן מראש אלא נראה דווקא נורמטיבי לחלוטין, לומד במוסד אקדמי מכובד ומתגורר בכל עיר בישראל, אבל הרי למשימות מורכבות נועדתם, אנשי השב"כ, ולא לחיפוש טריוויאלי של מטבעות מתחת לפנסים.

 

היעילות של גזירות ליברמן

יכולתי לכתוב כאן גם כמה שורות על גזירות המעונות של שר האוצר ליברמן המכוון את גזירותיו ישירות לעבר הציבור החרדי, אבל רבים עשו ועושים זאת טוב פי כמה ממני, ולכן אסתפק בציטוט מדברים שכתבה אלמונית והופץ בקרב מנהלות מעונות:

סיפור המעונות לא יוציא שום אברך מהכולל לעבודה. מה כן?

‏א. ירידה באחוז תעסוקת נשים חרדיות: נשים חרדיות רבות שעובדות בשכר נמוך ומשלמות נמוך במעון, יפסיקו לעבוד. פשוט כי זה כבר לא יהיה כדאי כלכלית. בפרט אם יש כמה ילדים במעון. במקום זה יקבלו הנחה בארנונה, ואולי גם הבטחת הכנסה.

‏‏ב. גם אלו שכן עובדות בשכר נאה, לא ישלמו 3,000 שח לילד במעון, בפרט כאשר אצל החרדים יש יותר מילד אחד. המעונות הרשמיים ייסגרו בהמוניהם. המבנים המפוארים שבנתה המדינה יעמדו שוממים. במקומם יבואו המוני מטפלות בבתים פרטים שיעבדו בזול ו…בשחור.

‏ג. ואז, אחרי שהנזק ייעשה, והאבן כבר תהיה עמוק בבור, תבוא המדינה בפרצוף תמים, ותשאל: איך פתאום צנחה לה תעסוקת נשים חרדיות, אנחנו רוצים לעודד אותן לצאת לעבוד, אולי נציע להן הנחה במעונות?

 

תזכורת

ואם כבר בגזירות הללו עסקינן, רציתי רק להזכיר שמה שהובטח לנו היה ממשלת איחוי וריפוי לאומית. לא אכביר מילים. רציתי רק להזכיר.

 

אולי די?

רגע לפני עלייתה של העונה החדשה של האח הגדול פנו ארגוני בריאות במסר לרשות השנייה: "אל תשדרו זמן מסך מפינות העישון". ואני לתומי ציפיתי לכותרת אחרת לגמרי, משהו כמו "רגע לפני עלייתה של העונה החדשה של האח הגדול פנו ארגוני בריאות הנפש בישראל במסר לרשות השנייה: "אל תשדרו את התכנית. תודה. הספיק לנו מהחומר הזה".

 

וואלה?

איפה גיא זוהר כשצריך אותו? הנה לכם דוגמא למה שנקרא בפיו 'פערים':

אתר וואלה פרסם השבוע כותרת מבהילה ומבעיתה: "נחשית פיתון בורמזי הטילה 38 ביצים ליד בית שמש". נדמה לי שלא צריך להיות תושב בית שמש והסביבה כדי להיבהל עמוקות. למי ברחה הנחשית הבורמזית הזו? למה היא הגיעה דווקא לבית שמש? איפה הא מסתתרת עכשיו אחרי שהטילה את הביצים? האם הן כבר בקעו? מה יעשה מי שיפגוש את האם המטילה? האם גם הנחשונים הבוקעים מסוכנים? איזה עוד נחשים מסתובבים חופשי ליד בית שמש ומאיימים על שלוות התושבים? ואם יצור מסוכן שכזה מזדחל תחת רגליהם של תושבי בית שמש והסביבה, למה רק בוואלה מדווחים על כך? איפה צוותי החיפושים בכל הסיפור הזה? מה קורה פה? הצילו!

ואז, כשנכנסים לכתבה פנימה מגלים שהיולדת היא בכלל נחשה מוכרת ואפילו יש לה שם. 'שיינה', קוראים לה והיא תושבת מוזיאון הטבע התנ"כי שבהר טוב הסמוך לבית שמש. בקיצור, הכול בשליטה, אז למה להבהיל? הכול למען אליל הרייטינג?

 

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים

שריפות, אחים שריפות

מסכות יורדות בארץ הנהדרת

סובלנות חד סטרית ועולם מוזר

איכות, שלטון ומה שביניהם

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו