שבוע טוב
שבוע טוב ערוץ 7

הכול כלול

אז עכשיו גם האנטישמיות מתגמשת וכוללת תוספים ותוספות, ממש כמו שהיהדות היא כבר לא רק היהדות, אלא אינספור הגדרות, כי מי יקבע מהי כן ומהי לא, כמו שגם את הישראליות אפשר להגמיש ולכלול בה את האורחים הקרואים והלא קרואים שהגיעו והסתננו אלינו. בקיצור, לא רק מדינת כל אזרחיה אלא מדינת הכול כלול.

ואיך אומר בן זוגה של שרת התחבורה: ושיהיה לכולנו בהצלחה...

מה שאסור לומר בקול רם

לפני כמה שנים היו אומרים זאת בגלוי. היום אנחנו נזהרים בלשונינו שמא נחטא חלילה בחטא הפוליטקלי קורקט. פעם, לפני כמה שנים, כאשר עלתה האפשרות לשלב חבר כנסת ערבי בוועדת חוץ ובטחון הזהירו שהוועדה תהפוך להתכנסות ריקה מתוכן, כיוון שאף רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד או ראש אמ"ן לא ינדב בוועדה פרטים מסווגים ולא יחלוק לבטים אמתיים מחשש שמא יהפוך הח"כ הערבי שבאולם לצינור דרכו ידלוף המידע לגורמים כאלה ואחרים (ולא, זה לא חייב להיות טלפון ישיר לאיסמעיל הנייה. זה יכול להיות גם סתם הדלפה לעיתונאי ערבי בעל אג'נדות אנטי ציוניות שממנו הדברים ייצאו אל העולם העוין).

אבל האזהרות הללו היו פעם. היום, כשמדובר באיבתיסאם מראענה, לא אומרים דברים כאלה בקול רם. ממש משום כך התכנסנו לכאן. כדי לומר את מה שלא אומרים במקומות אחרים. לוועדת החוץ והביטחון חשיבות רבה בביקורת ובייעוץ למערכות הביטחון, ואם בכירי המערכות הללו ידאגו למדר את הוועדה ממה שבאמת קורה הרי שהיא הופכת לגוף מיותר ועקר. הם יודעים היטב שאם הם יחליטו שלא למדר את הוועדה הם מסכנים את כולנו בסיכון ביטחוני.

אבל את זה לא אומרים בקול רם, למרות שמדובר בחברת כנסת שאמרה את מה שאמרה על הצפירה ביום הזיכרון, על תקוותיה לגבי תושבי זיכרון יעקב ושבראיון השבוע לסיוון רהב לא הייתה מסוגלת להשיב לשאלה אם היא תרצה שצה"ל ינצח במידה ונגיע למבצע צבאי ברצועת עזה. (וסליחה שאני לא קונה את ההבל הזה של 'אני לא רוצה שום מבצע. אני רוצה שלום'. סיוון השיבה ושאלה יפה מאוד למשפט הדמגוגי הזה, אז בואו נחסוך במילים).

בקיצור, הנה אמרנו את מה שאסור לומר היום מאימת התקינות הפוליטית.

עלי גבעה

סליחה שאני מתנדנק אבל הניסיון של כולנו מלמד שבדיוק ככה צורבים תודעה ומקבעים היסטוריה שלא הייתה ולכן אין מנוס מלהזכיר לשוכחים ולמשכיחים.

בפרק השני של הסדרה 'מרגלים מבית' שעסקה בסוכני המחלקה היהודית בשב"כ סיפר ראש המחלקה לשעבר, אבי אריאלי, על ההתנכלויות שהוא ובני משפחתו ספגו מפעילי הימין ונוער הגבעות. בין השאר הוא סיפר על החשש הגדול למצוא פגר חתול מושלכת בפתח הבית, מה שיותיר טראומה בלב בנותיו.

כשנשאל אם הם מסוגלים לעד כדי כך, השיב ש"הם מסוגלים לעשות דברים הרבה יותר חמורים מזה. הם רצחו ראש ממשלה, שרפו תינוק".

אין ספק שדאגת אב מטראומה שתיגרם חלילה לנפש בנותיו מובנת והגיונית, ובכל זאת: קטונתי, אבי, מלהעיר למי שבוודאי תרם תרומה חשובה לביטחון המדינה והעם, אבל דווקא משום כך, משום כל הניסיון והידע שלך, אני מצפה לקצת יותר דיוק בתיאור המצב. לא מובן לי איך אדם במעמדך, שמכיר את המציאות וההיסטוריה, משייך את רצח ראש הממשלה לנוער הגבעות שבו מתמקדת השיחה. יגאל עמיר היה נער גבעות או סטודנט מהרצליה?

אז מילא אם היה מדובר בעיתונאי שליח של איזו אג'נדה, מילא אם היה מדובר בנער שלא ממש יודע מה היה כאן טרם גיחתו לעולם, מילא אם היה מדובר בפילוסוף מנותק מאיזה מגדל שן אפוף עשן, אבל אתה? בכיר השב"כ, שיודע בדיוק במה ובמי מדובר???

רצוי למצוא צידוק ראוי יותר לתפקוד החטיבה היהודית מאשר לחפש מטבעות בלתי קיימים של רצח ראש ממשלה מתחת לפנס על איזו גבעה.

מנסור קנבאס

מסתבר שלא הכול שלילי בשילובו של מנסור עבאס בקואליציה. הנה לכם, בזכותו נדחה חוק אי הפללת משתמשי קנאביס בשבועיים. זה עניין דתי, הוא אמר וביקש מחברת הכנסת שרן השכל לדחות את ההצבעה.

אז ראשית, חשוב לזכור, שישראל נמצאת כבר כעת במציאות של אי הפללה. כבר מזמן שוטרים לא מסתערים על מסיבות לייליות בבתים פרטיים ואוזקים את המרחרחים ואם השואפים ששם. אולי פשוט תגידו את האמת חברים, מדובר בסך הכול במדרגה נוספת בדרך ללגליזציה של הקנאביס בישראל. זה היעד והדרך אליו עוברת דרך אי הפללה. לא צריך לחפש ראיות מתחת האדמה. חברת הכנסת השכל אומרת את זה די במפורש כשהיא פונה לחברי הכנסת החרדים ומסבירה להם את אכזבתה מהתנגדותם לחוק כי "כשלושים אחוז מהחברה החרדית תומכת בלגליזציה מלאה של שוק הקנאביס". בנוסף מתווה הקנאביס של הממשלה הוא אי הפללה כשלב ראשון ומיד לאחריו הקמת ועדה בראשות חברת הכנסת השכל שתסדיר את חוקיות השימוש בקנאביס בישראל לרכישה חופשית בחנויות מוסדרות לכל לקוח מעל גיל 21 (מכירים את החבר'ה שעומדים ליד המכולת ומחפשים מישהו בגיל 18 שיקנה להם בקבוק אלכוהול? אז אותו דבר יהיה עם קנאביס).

ממש משום כך משונים קצת דבריה של השכל לחבר הכנסת עבאס: "ההתנגדות שלכם לחוק הורסת את העתיד והחלום של הצעירים שלכם. להיות עורכי דין, להיות רופאים, אפילו נהגי אוטובוס הם לא יכולים להיות עם תיק פלילי". נכון, חברת הכנסת השכל, עם תיק פלילי לא יוכלו צעירי המגזר הערבי (והמגזר היהודי) להגיע למקצועות הללו, אבל גם עם קנאביס לא כדאי לתפקד במקצועות הללו. גם את לא היית שמחה להיכנס לניתוח אצל רופא, לנסיעה לאילת עם נהג אוטובוס או למשפט על עתידך עם עורך דין שקינבס את עצמו קצת לפני הניתוח\הנסיעה\המשפט שלך, נכון?

הכיסא הריק

אילה חסון הבחינה באחד מפלאי תבל הגלומים במשפטה של פאינה קירשנבאום, שנשלחה השבוע לעשר שנות מאסר: על אף שכל הפרשה עוסקת בכספים שזרמו למפלגתו של אביגדור ליברמן ככספים קואליציוניים, על אך שהפרשה כולה נקראה 'פרשת ישראל ביתנו', על אף הקשר ההדוק בין הגברת קירשנבאום לבין הבוס הכול יכול וכול יודע, אביגדור ליברמן, על אף שכל חוקר מתחיל מבין שכדי לברר מה קורה כאן צריך לבחון אם היו הנחיות מלמעלה, אם היה ידוע משהו למנהיג, או שמא הוא בדיוק היה בשנ"צ כשכל הכספים זרמו בעסקאות סיבוביות, למרות כל אלה אדם אחד אפילו לא הוזמן לחקירה ולאיש הזה קוראים... ניחשתם יפה... אביגדור ליברמן.

לא חידוש גדול

בעקבות גזירות ליברמן על פעוטות החרדים הזכרתי כאן בשבוע שעבר שהגדרת הממשלה כממשלת פיוס ואיחוי לא ממש מתלבשת טוב על גזירות ליברמן הממוקדות בציבור החרדי. כעת רציתי רק להוסיף שהרעיון למצוא איזו דרך נפתלת שתפריד בין אברכים חרדים לאברכים ציוניים רק מעצים את המרחק אל איחוי ופיוס כלשהם. אני יודע שזה לא מחדש שום דבר לאף אחד, ובכל זאת, רציתי רק להזכיר.

פרידה

זכיתי ובילדותי היו לי נקודות השקות רבות עם הציבור החרדי. בין הנקודות הללו הייתה גם נקודה ספרותית מופלאה שלקחה אותי, כמו רבבות ילדים ובני נוער, למחוזות רחוקים ונסתרים בעולם כולו. היו אלו ספריו של שמואל ארגמן שהלך השבוע לעולמו.

בין דפי ספריו של ארגמן נחלצנו ממנזרים אפלים, התוודענו לטכנולוגיות צבאיות אמיתיות ודמיוניות, ביקרנו במרתפי הק.ג.ב. ושמרנו על אמונתנו מול חוקרים קשוחים ואכזריים, הפלגנו בספינות טרופות למרחקים והסתתרנו משלוחיה חסרי הלב של האינקוויזיציה.

מאות אלפי ילדים המתינו בשקיקה לעוד פלח ועוד פרק מסיפור חדש שרקם עבורנו. שמואל ארגמן ז"ל היה הרבה יותר מאשר היגאל מוסנזון והעמוס עוז של ילדותינו. הוא היה המחנך והמורה שלנו להיסטוריה, לגיאוגרפיה, ליהדות ולאמונה. היה זה עידן של דלות בעולם הספרות הדתית והחרדית לנוער וילדים, אך גם אם ההיצע הספרותי היה עשיר פי כמה עדיין היו ספריו וסיפוריו של שמואל ארגמן ז"ל זרקור נדיר אל העולם שבחוץ ואל הנפש שבפנים. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

יש שרים בירושלים, יש חשודים בגבעות

אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים

שריפות, אחים שריפות

מסכות יורדות בארץ הנהדרת

סובלנות חד סטרית ועולם מוזר

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו