בנט בדיון על פתיחת שנת הלימודים
בנט בדיון על פתיחת שנת הלימודים צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

ראש הממשלה, נפתלי בנט, מכנס הערב (א') דיון בנושא היערכות מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים.

לפי שעה ישנן שתי מחלוקות בין משרדי הבריאות והחינוך: משך הבידוד לתלמידים שבאו במגע עם חולה מאומת, וכן האם יחסנו ויעודדו חיסונים בתוך מערכת החינוך.

משרד הבריאות מציע מתווה, לפיו יבוצע פיילוט במערכת החינוך החרדית שמתחילה את פעילותה לפני ה-1 בספטמבר. במסגרת הפיילוט, תלמידים שבאו במגע עם חולה מאומת יעברו בדיקת קורונה במשך שבוע ברצף.

רה"מ בנט פנה בדיון לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון: "יפעת, את לא רוצה חיסונים בבתי הספר. וניצן לא מוכן לקצר את ימי הבידוד כי זו עמדת גורמי המקצוע שלו. לכן, יש את האפשרות שכל משרד יתבצר בכח שלו - את תסרבי לחסן, הוא יסרב לקצר - או האפשרות השנייה, היא שתשבו יחד ובדיאלוג משותף תמצאו פשרות, כמו שמצופה מכם. אתם יודעים לעבוד יחד בדיאלוג".

בדיון משתתפים שרת החינוך, שר הבריאות, שר במשרד האוצר, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל משרד הבריאות, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, יו"ר מרכז השלטון המקומי, פרופ' ערן סגל, פרופ' רן בליצר, פרופ' רונית קלדרון וגורמי מקצוע נוספים.

מוקדם יותר היום הציג משרד החינוך את תכנית העבודה של מערכת החינוך לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ב, בסימן נגיף הקורונה.

בהתאם לסיכומים של שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, ומנכ"ל המשרד תא"ל יגאל סלוביק, עם משרד הבריאות, שנת הלימודים תפתח כסדרה מהגן ועד לכיתות י"ב.

תכנית העבודה כוללת: פתיחה של כל מוסדות החינוך ללמידה פיזית, ללא תלות בצבע הרשות, מדיניות בידוד מותאמת למערכת החינוך, עם המעבר של רשות לצבע כתום, יתבצעו מהלכים בית-ספריים לצמצום מגעים, כמו כן, יתוגברו פעולות מניעה ואיתור, בהם: מגן חינוך ובדיקות מהירות.

עוד על פי התוכנית, סגירת מוסד חינוכי תיעשה רק בהינתן עלייה משמעותית בתחלואה במוסד החינוכי, בהחלטה משותפת של מנהל המחוז ולשכת הבריאות.

בנוסף, מסגרות הצהרונים תפעלנה כבשגרה ופעילויות בלתי פורמליות תתקיימנה בכל תנאי, אך ברשויות כתומות ואדומות, הן תתקיימנה רק בשטחים פתוחים.

כדי להגדיל את היקף פטורי הבידוד של תלמידים וצווי חינוך יתבצע בחודשי אוגוסט-ספטמבר מבצע ארצי של בדיקות סרולוגיות.

מנכ"ל המשרד, תא"ל יגאל סלוביק, אמר כי רציפות התפקוד של מערכת החינוך הינה יעד לאומי ראשון במעלה בימים של שגרה. קל וחומר בעת הנוכחית, בה נדרש צמצום של פערים לימודיים המתפרסים על פני שלוש שנות לימוד, וצמצום של נזקים רגשיים וחברתיים שצברו התלמידים. הסגר והלימוד מרחוק גרמו לעליה של 44% בהפניות לאבחון סיכון אובדני, עליה של קרוב לכ- 25% בתקיפות המיניות (מ- 3,741 ל- 4,653 מקרים) ולעלייה של כ- 6% בהתנהגויות סיכוניות. לצד אלה הוסיף המנכ"ל סלוביק, כי מספר המחוסנים הולך וגדל, נתון שיש בו כדי לחזק את מדיניות השגרה והרצף.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, ציינה כי "לחזרה של התלמידים לשגרת לימודים בבתי הספר ובגנים השפעה מכרעת על החוסן הנפשי האישי והחברתי שלהם ועל עיצוב אישיותם, ולכן אין ספק שמקומם בתוך מוסדות החינוך".

"בשנה וחצי האחרונות שילמו הילדים מחיר יקר בשל הניתוק החברתי והבדידות וכן בשל אובדן ימי לימודים רבים. מוטלת עלינו חובה מוסרית וחינוכית, ליצור בעבורם וודאות ויציבות למען חוסנם האישי והנפשי", הוסיפה השרה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו