עמית סגל
עמית סגל צילום: חיים טוויטו

פרשן חדשות 12 עמית סגל מבקר בעוקצנות את החלטת הממשלה לאשר את ''הגדלות הרמטכ''ל'' - תוספת התקציב לפנסיות של משרתי הקבע הפורשים בסכום של 1.1 מיליארד ש"ח.

"בני גנץ הבטיח לדאוג למשרתי החובה ששכרם עלוב. כרגיל, בסוף דאג לפנסיונרים של מערכת הביטחון. ישראל הראשונה לפני הכל", צייץ סגל בטוויטר.

''מספרים שכוסות הצטלצלו כששר הביטחון דפק על השולחן בממשלה. איזו לוחמנות! הלוואי שהיה מפגין כזו גם בממשלה הנוכחית והקודמת כדי לדרוש תגובה הולמת על עפיפונים ורקטות. הלוואי, למצער, שהיה דופק על השולחן גם למען משרתי הסדיר. אבל להם גנץ לא דואג ולהם אין לוביסט''.

"וכמובן כבוד לאביגדור 'חיילי הסדיר בראש תקציבנו' ליברמן, לנפתלי 'די לפנסיות התקציביות' בנט וליאיר 'איפה הכסף' לפיד", הוסיף סגל.

חבר הכנסת אלי כהן מהליכוד מתח גם הוא ביקורת על החלטת הממשלה ואמר ''כשיש ראש ממשלה חלש וחד פעמי כולנו נשלם את המחיר, 53 מיליארד לעבאס, פנסיות מנופחות בצה''ל, קרקעות למושבים והקיבוצים, שבעה מיליארד לביטחון בלי בדיקה וזו רק ההתחלה. בנט מבין שזו קדנציה ראשונה ואחרונה שלו לכן כל מי שמבקש או מאיים מקבל ואנחנו נשלם ובגדול''.

הרמטכ''ל רא''ל אביב כוכבי פרסם אגרת למשרתים וכתב כי ''החלטת הממשלה מבטאת הוקרה חשובה ומשמעותית למשרתי צה"ל, ואת החובה להבטיח תנאי שירות הוגנים ותגמול ראוי. מנגנון דומה קיים בארגונים ציבוריים רבים ואין ספק שאתם הראשונים שראויים לכך. איכותו של צה"ל ואיכות הביטחון שהוא מספק, תלויים באיכות אנשיו בחובה ובקבע במיוחד.

"מהי איכות צה"ל אם לא האנשים שעושים אותה – זה אתם. הכישרון שלכם, הניסיון, המסירות והעבודה הקשה והתובענית. עבורכם השירות בצה"ל הוא בראש ובראשונה ייעוד, אבל יש לו גם ייחוד: ימים ושעות עבודה ארוכים במיוחד, לא פעם תוך הקרבה אישית ועל חשבון המשפחה, נשיאה באחריות עצומה, שינויים תכופים במקום המגורים ובאופי השירות, ולרבים גם סכנה אישית – כל אלו ראויים להוקרה ולתגמול'', הוסיף כוכבי.

כאמור, תוספת הרמטכ''ל לפנסיות אנשי הקבע אושרה בממשלה. עלות התוספת היא 1.1 מיליארד ש''ח. 13 שרים הצביעו בעד, שרי מרצ ושרי תקווה חדשה הצביעו נגד ההחלטה. שישה שרים נמנעו בשל ניגוד עניינים.

תוספת הרמטכ''ל המכונה גם "הגדלות הרמטכ"ל" נועדה לנפח את הפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל.

הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אמר בדיון: "ההחלטה הזו היא על איך המדינה מתייחסת לצבאה, איך המדינה מתייחסת למגניה, לאנשים שיכלו לפתח קריירות בחוץ ומחליטים להישאר, לתרום למדינה בצבא, עם משכורות הרבה יותר נמוכות ממה שיכלו לעשות בחוץ".

"אני לא רוצה לדבר רק על המשכורות", המשיך כוכבי. "האנשים האלה לא בחרו לשרת בגולני וגבעתי, שזה קל לחבק. אלה אנשי תקשוב, מפתחי אפליקציות ועוד תחומים רבים. הם עובדים בקריה, כן - הם עובדים בקריה. עד עשר-אחת עשרה בלילה. 70 אחוז מהיכולות שלנו במבצע 'שומר החומות' נשענו עליהם".

"הם לא בגולני, לא מחבקים אותם כי יש להם זיעה על הגב אלא כי יש להם הרבה מאוד שכל ואלטרנטיבה בחוץ ואנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים להשאיר אותם בצבא. לכן, אתם מצביעים פה על היוקרה של השירות בצה"ל ולא רק לפי חשבון הבנק", הוסיף הרמטכ''ל כוכבי.

גנץ אמר בדיון: "אנחנו שקופים לאוצר. בצוק איתן הלכתי לשדה וגיליתי שלא היה מטוס שנשאר על הקרקע יותר מ-20 דקות במשך 70 ימים. זה נכון שהטייס מטיס, אבל מתחתיו יש טכנאים, ואנשי טכנולוגיה וטבחים. לכן, שירות בצבא הוא משהו שראוי לתגמול. עשינו הבחנה בין לוחמים לאנשי מטה, וצריך לזכור שרק אחד מתוך עשרה מגיע לגיל פרישה. כך, ההסדר לא רלוונטי לרוב אנשי הקבע".

לדבריו הטענה שהפנסיות יגדלו היא "אגדה אורבנית". לדבריו, "באף משרד ממשלתי לא עושים את זה, אני לא אתן יד לקיצוץ רטרואקטיבי בפנסיות". כשהתפתח עימות בין השרים שר הביטחון גנץ צעק: "לא אתן יד לקיצוץ הזה, לא עשו את זה באף משרד ממשלתי".

ראש הממשלה נפתלי בנט גיבה את עמדת גנץ ומערכת הביטחון. "אנחנו בעידן של עודף ביקוש לאנשים מוכשרים, במיוחד בהייטק שצמא לכל אדם. היתרון האמיתי של צה"ל הוא לא רק אצל מפקדי השדה, אלא גם בקרב החיילים העורפיים שעובדים מסביב לשעון. אני נפעם כשאני פוגש רב סרן שמוותר על שכר של 120 אלף שקל כדי לשרת. לבוא לבני 30 ולהגיד להם שאנחנו מבטלים את ההסדר, זו מכה אנושה לביטחון ישראל. אין מה לדבר על מי שפרש. לא באים למישהו שנתן את כל כולו ולוקחים לו את זה. אני מגבה לחלוטין את ההצעה", כך בנט.