יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' מציג חוברת חדשה על אתגר הגיור בישראל ורפורמת הגיור שמובילים ליברמן מלינובסקי וכהנא.
את החוברת יפיץ סמוטריץ' באלפי עותקים.
בחוברת נאמר כי הרפורמה בגיור אינה יוזמה של השר מתן כהנא. היא עלתה על השולחן כדרישה קואליציונית של מפלגת “ישראל ביתנו” לקידום חקיקה שתאפשר לרבני ערים לגייר על פי פסיקתם ההלכתית האישית ובמנותק מעמדת הרבנות הראשית.
"מאחורי הדרישה הזו של ליברמן עומד רב מסוים, שליברמן הכריז בתקופת המו”מ הקואליציוני שעל פיו הוא יפעל בנושאי דת ומדינה. הרב המדובר חותר כבר שנים לפעול בגיור על פי השקפתו ההלכתית הפרטית, שהיא במיעוט בקרב הפוסקים והעוסקים בגיור. השקפתו מאפשרת גיור קטינים במשפחות שאינן שומרות תורה ומצוות, ללא קבלת עול מצוות ובניגוד לפסיקת הרבנות הראשית עד כה. זו מטרת הקצה של ה”רפורמה” ולאור הבנה זו צריך לנתח ולבחון אותה. ללא שהרפורמה תאפשר גיור קטינים שלא על פי פסיקת הרבנות הראשית הרב האמור לא יתמוך בה וממילא גם ליברמן לא יאפשר את העברתה".
"הפתרון לסכנת ההתבוללות בוודאי לא יכול לעבור דרך “התבוללות סוציולוגית” שמשמעותה יצירת יהדות חדשה שאינה מבוססת על “משה קיבל תורה מסיני” ואינה כוללת שמירת תורה ומצוות. ועל כך יוכיחו שיעורי ההתבוללות העצומים בקרב היהדות הרפורמית בארה”ב. במובן הזה, דילמת הגיור כיום במדינת ישראל שונה בתכלית מדילמות הלכתיות שהעולם היהודי התמודד איתן בעבר בשאלות של הקלות או החמרות בגיור.
אינו דומה מקרה פרטי ויחסית מצומצם של נישואי תערובת וכד’, שבעבר היו מי שצידדו בלפתור באמצעות גיור (גם תוך הסתמכות על דעות מקילות), לתופעה חברתית רחבה שמבקשת לנתק בין “עמך עמי” ל"אלוקיך אלוקיי”, ולהמציא בתוך עולם ההלכה יהדות לאומית שאיננה דתית ואיננה קשורה לתורה ולמצוות. תנועה חברתית שמבקשת לקבע תודעתית ומעשית יהדות חדשה מבוססת ישראליות, שירות צבאי, ובמקרה הטוב גם חיבה מסורתית לאלמנטים דתיים סמליים בלבד, ללא כל מחויבות לתורה מן השמים".
הדרישה להכיר הלכתית אדם כיהודי רק בשל השתייכותו ללאומיות הישראלית והזדהותו, במקרה הטוב, עם אלמנטים יהודיים סמליים כדוגמת הדלקת נרות שבת וכד’, מכילה כאמור סתירה פנימית, נוגדת את עקרונות הגיור ההלכתיים הבסיסיים ביותר ,ורק מעמיקה לאורך זמן את סכנת ההתבוללות".
כשיוליה מלינובסקי וחבריה יוצאים בשצף קצף נגד הרבנות הראשית, רצונה “לקבוע עבורם מהי יהדות ומיהו יהודי”, ודרישתה לקבלת עול תורה ומצוות בגיור הם לא מבקשים להסתמך על דעתו היחידה של הרשב”א ,שיש מי שמבקשים להקיש מדבריו לימינו ולהסתמך עליו להקל במשמעות קבלת עול מצוות. הם הרי לא מכירים בכלל את הרשב”א הזה… מרבית מי שמבקשים לקעקע את הגיור ההלכתי, מבקשים לנתק לחלוטין בין היהדות במישור הלאומי סוציולוגי שלה ליהדות במושג ההלכתי, ואז לקבל לזה חותמת כשרות הלכתית שממנה הם ביקשו להתנתק…", נאמר.
"מי שרוצה לפתור את בעיית הגיור, וממילא את סכנת ההתבוללות הגדולה שמתפתחת במדינת ישראל, צריך קודם כל לשנות את התפיסה. צריך לחזק את מערך הגיור הממלכתי בתקנים ובתקציבים. לצאת במסע הסברה גדול וארוך – טווח שישנה תודעה ויסביר לעולים את חשיבות הגיור ואת חשיבות היותם יהודים על פי ההלכה. מסע ההסברה הזה צריך כמובן לכלול את החברה הישראלית כולה ולחזק אצלה את התודעה והזהות היהודית האמיתית".
"במדינת ישראל הרבנות הראשית היא הגורם המוסמך לפסוק הלכה אחידה בשאלות ציבוריות וממלכתיות כדוגמת הגיור. אפשר להסכים עם פסיקותיה ואפשר לחלוק עליהן ולנסות לשנותן, אבל אי אפשר שכל אחד יפסוק לעצמו ויגדיר את שערי הכניסה לעם היהודי במדינת ישראל על פי השקפתו .בדיוק כפי שאי אפשר שכל אחד יקבע בבית החולים או בבית המרקחת הפרטי שלו אלו תרופות מותרות לשימוש, ובדיוק כפי שאי אפשר שכל יצרן מזון יקבע לעצמו מה דרישות התברואה הנדרשות ,או שכל מהנדס יקבע באלו עומסים אמור בניין לעמוד כדי לקבל היתר בניה. בכל אלו ישנן מחלוקות מקצועיות לגיטימיות בין אנשי המקצוע השונים, אבל לכולם ברור שבסופו של יום ישנה מערכת ממלכתית ששומעת את כל הדעות, דנה ,מכריעה, וקובעת סטנדרטים שמחייבים את כולנו. ככה זה במדינה ובחברה מתוקנת."