הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין צילום: ללא

מאז ומעולם מזג אוויר סוער גרם חרדות לבני אדם. גשם שוטף, קולות רעמים ומראה ברקים, עוררו דמיונות ופחדים על כוחות שאין לנו שליטה עליהם.

בתרבות הצפון-אירופאית אפילו התמנה אל מיוחד – ת'ור – המכה בפטיש שיוצר את הרעם (thunder), ויש לו יום מיוחד – יום חמישי (Thursday). רוחות חזקות וגשמים קיבלו בעברית את המילה "סופה" מלשון "סוף העולם".

חז"ל ראו בסערות וסופות, כמו בכל דבר, את הממד המוסרי – "לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: והאלהים עשה שייראו מלפניו" (ברכות נט, א) – כלומר שינויי טבע קיצוניים מאפשרים לאדם לקבל מעט פרופורציה לחייו. מגפות, טלטלות חברתיות, מלחמות וקשיים אישיים – יוצרים ענווה לזחיחות האנושית; מסתבר שלא הכל בשליטה שלנו.

ביהדות תוקנו ברכות מיוחדות על רעמים ("שכוחו וגבורתו מלא עולם") וברקים ("עושה מעשה בראשית") – כוחו וגבורתו של ה', שניכרו במעשה בראשית – מתנוצצים כעת מול עינינו ומזכירים לנו שכל הטלטלות מובילות אותנו אל המקום המדויק שאבינו שבשמים מייעד לנו.

ניתן לשאוב עידוד מהעובדה שאולי שנתיים של קורונה עשו משהו לרוח האנושית, ולכן הסופה הנוכחית קיבלה את השם "אלפיס", שמשמעותו ביוונית-קפריסאית "תקווה".

הרע יעבור
הטוב יתגבר
בעזרת ה'.