קשיים בזוגיות
קשיים בזוגיות צילום: ISTOCK

לפני כחודשיים צוין בישראל "יום אלימות כנגד נשים ",אירוע ההופך לדאבוננו משנה לשנה קיצוני במסריו ורחב בהיקפו.

ציון היום ככזה כולל תוכניות ראיונות בתקשורת הכתובה והדיגיטאלית של נציגות הארגונים הפמיניסטים ,כנסים באקדמיה ובמקומות עבודה, פרסום חוצות מאיר עיניים, ישיבה חגיגית בכנסת ובמליאות רוב הרשויות המקומיות. לימוד הנושא במערכת החינוך .לזבוב על הקיר יראה הדבר "כחג לאומי".

אין זה סוד כי בהליך מתמשך של שינוי תודעה שמטרתו לטעת בציבור תפיסה לפיה אלימות נגד נשים הנה תופעה שיש להתגייס בהתגייסות כללית מקטן עד גדול למלחמה בה ולהוקעת האחראים לקיומה. מבלי לגרוע בעובדה כי כל אלימות הנה פסולה ויש לעשות כל שניתן על מנת למנוע אותה חשוב לשים את הדגש ולהבין מה באמת גורסת הגישה הזו, מהו היקפה ,כיצד אנו מופעלים באמצעותה ובעיקר מהם תוצריה.

כדי להסיר את אי בהירות או בלבול נאמר כבר כעת – זוהי גישה מוטעית! ובעיקר מסוכנת.

על מנת להבין מדוע, נדייק את המונח "אלימות נגד נשים". פירושו של מושג זה הוא שישנה (על פי הטענה) מערכת תרבותית המקדמת "אלימות כנגד נשים" באשר הן נשים. אך זה ממש לא המצב בישראל.

השיח התרבותי בישראל מאוד רגיש לשלומן ולכבודן של נשים ובכל מקרה שבו נפגעת אישה זוכה מזה זמן רב לגינוי אדיר (הגם שכאמור נשים בישראל אינן נפגעות משום היותן נשים ולא משום סיבה פרטיקולארית אחרת).

דוג' פלוני שרצח את אשתו (לא עלינו) רצח אותה בגלל סכסוך אישי עימה ולא בגלל היותה אישה. אילו היינו חיים בתרבות שמקדמת אלימות כנגד נשים הרי שפלוני היה יוצא לרחוב ומנסה לרצוח נשים באשר הן ולא דווקא בוחר באשתו כקורבן.

המספרים קטנים

תהליך ההסתה הפמיניסטי נעשה בראש ובראשונה באמצעות פרסומים מטעים של נתוני רצח נשים. ונקח לדוגמא את שנת 2020 שבה זעקו הארגונים הפמיניסטים כי האלימות "גואה".

העובדות הן כי בשנת 2019 נרצחו 5 נשים על ידי בני זוגן ובשנת 2020 עלה המספר ל13 כאשר הממוצע הרב שנתי הנו 9.8. ראו לצורך כך ידיעון משטרת ישראל 2020.

ואם נרחיב את קבוצת ההתייחסות לכל הנרצחות למול כלל הנרצחים הרי שבשנת 2020 נרצחו 23 נשים ו138 גברים .

רצח הוא אירוע מחריד אך מכאן ועד הגדרת האירוע של רצח נשים על ידי בני זוגן "כתופעה" או "מגיפה" הדרך רחוקה. בחברה היהודית בישראל אין מדובר בתופעה בשום אופן ואל לנו לאבד פרופורציה ואת הראש. יתרה מכך ישראל מסווגת כמדינה בטוחה לנשים ומצויה בדרוג עולמי בנושא זה במקום שמיני בעולם.

כיצד פועלת השיטה?

לאחר שהבנו כי מדובר בתופעה שולית יחסית מבחינה מספרית ננסה להבין כיצד פועלת השיטה. חשוב להדגיש כי ארגוני הפמיניסטיות הראדיקלאליות "רוכבות" על נושא זה כמוטיב מרכזי בפעילותן. לצורך כך מופצות על ידן מודעות זוועה במדיות השונות , הן באופן מאורגן והן באופן פרטי על ידי נשים באמצעות הרשתות החברתיות. המודעות הללו משדרות רק זאת – "כל גבר הוא אלים " ואלימות בזוגיות הנה תמיד מנוסחת רק בלשון זכר", כך שתמיד הפניה לנשים היא – שומרת נפשה תרחק.

פרסומות לזהוי מצוקה
פרסומות לזהוי מצוקה צילום: ללא

מובן שלמסרים כאלו השלכה שלילית על כל אחד ואחת מאיתנו והשפעה זו מתחילה כבר בגיל בית הספר בו מתויגים הבנים שלנו כאלימים בהגדרה. את "האלימות הרעילה" הזו יש כמובן למגר ולרסן ומי הן המחנכות? הפמיניסטיות ושליחותיהן במערכת החינוך כמובן.

בשנים האחרונות החלו להישמע בתקשורת גם " קולות אחרים" שהעזו לומר כי גם גברים ובעיקר ילדים נפגעים מאלימות קשה של נשים. ראו בעניין זה סרטו המזעזע של גבר שמעיד על התנהגותה האלימה המתמשכת של אשתו כלפיו וכלפי ילדיו

בעקבות חשיפות מסוג זה ודיונים ספונטאניים בעיקר ברשתות החברתיות החלה " מטוטלת התודעה הציבורית" לנוע מעמדות מסורתיות של הפמיניזם הרדיקאלי לכיוון העובדות.

היום כבר ידוע כי אלמ"ב היא סימטרית בין נשים וגברים (ונשים מובילות מבחינת השכיחות של אלימות כלפי ילדים) וראו בענין זה מאמרי הקודם מ-6.10.2020 בו תוכלו למצא סימוכין למחקרים העוסקים בכך עוד משנות ה-60 של המאה העשרים.

לאור השינוי שמתחיל להתחולל בעמדות הציבוריות וההבנה כי אלמ"ב הנה סימטרית בין נשים וגברים שינו הארגונים הפמיניסטים את כיוון ההסתה וביום האלימות כנגד נשים בשנת 2021 כוונו התותחים אל רגשות האמפטיה באשר לפגיעות בילדים ראו כאן

פרסומים אלו כמובן מביכים שכן מחדש הם נגועים בגזענות של ממש (כי בנים הם פוגעים ובנות נפגעות) ובנוסף מתעלמים מהעובדות שנשים אוחזות ב75 אחוז ממקרי הרצח של פעוטות

למרות השינוי שחל לאחרונה בתודעה הציבורית דווקא משרדי הממשלה שאמורים לשרת אותנו האזרחים ולעקב אחר חידושים במחקרים ובמדע נותרו שנות אור מאחור וממשיכים "לשאת את הלפיד" ולקדם עמדות שכאמור הוכחו כשגויות כאילו אלימות במשפחה הנה רק כנגד נשים .

ולמה הכוונה ? ראו למשל פרסומי משרד הרווחה

https://twitter.com/i/status/1331589718245576706

תוך שימוש בתקציבים ציבוריים מפיץ משרד הרווחה מפיץ סרטונים שנראים כאילו הנם מבית היוצר הפמיניסטי ראדיקאלי ובמילים - אחרות סרטוני שנאת גברים. סרטון זה הנו דוגמא למתק שפתיים שבבסיסו עמדות שגויות כאילו נשים הן חלשות ונשלטות על ידי גברים במישורים שונים כמתואר בסרטון.

ואל תטעו -אינני רוצה לומר שדמה או זכויותיה והאוטונומיה של אישה כלשהיא מותרים- רוצה אני לומר שאף אישה שנקטפה או שחוותה אלימות אסור שתהווה פלטפורמה לקמפיינים של שנאת גברים ששוטפים את מדינתנו ומקודמים לצערנו גם על ידי משרד הרווחה.

משרד הרווחה אמון על טיפול בבעיות הרווחה של הציבור ולא בשינוי תודעה או בהנחלת תודעה כוזבת כפי שנעשה הדבר לעיל. התוצאה מהאמור לעיל פוגעת בציבור פעמיים באחת גברים וילדים נפגעי אלימות נשית אינם זוכים לטיפול ושניים – נשים אלימות מסתובבות חופשיות.

"כל הדרך אל הבנק"

ולמה עושות כך הפמיניסטיות ? כי בצד כל חקיקה /יוזמה כזו טמון ממון רב אשר זורם לארגונים הללו באמצעות הקמת ארגונים אשר אמונים למשל על פיקוח והדרכה על תהלכי שיקום, הקמת ותפעול מערכי חינוך (למיתון של אלימות גברית), הדרכה והעברת מסרים ברשויות השלטון השונות כגון משרדי ממשלה, ערים ומועצות מקומיות וכן פרקליטות בתי משפט (שופטים), צה"ל ומשטרה –דהיינו בכל מקום .

מדינת ישראל משקיעה במניעת "אלימות נגד נשים" מאות! מיליוני שקלים בשנה ומה תוצאת ההליך? לשיטתן של הפמיניסטיות כפי שמתבטאת על ידן בפרסומים בראש חוצות ובצעקות בוועדות הכנסת השונות -האלימות רק מתגברת.

בהינתן שזה המצב הגיעה העת לעצור ולדרוש כי פרנסי המשרדים הממשלתיים (דוגמת משרד הרווחה) יתעוררו ויראו את המציאות נכוחה כי מדובר בקמפיין שנאה שמובילות הפמיניסטיות על גבם של אזרחי מדינת ישראל.

"האלימות המגדרית" היחידה שקיימת באמת בישראל היא האלימות של השיח הפמיניסטי הרדיקאלי שיח שמקדם את הרס המשפחה באמצעות תעמולה שקרית וזורע פחד חשדנות ובהלה בציבור ובמקומות עבודה רבים.

ואם לטפל בתופעת האלימות הרי שיש לעשות רביזיה מוחלטת בגישה. הגברים במשפחה אינם אלימים יותר מנשים ואלימות יש למגר ולטפל בפגעיה באופן שוויוני ובעיקר ללא הפצת שנאה כפי שהדבר נעשה כיום.