במאה ה-21 מקצועות רבים הם תלויי ברייטינג – פוליטיקאים, סוחרים, אומנים ואפילו רבנים – תלויים לפרנסתם בכך שהציבור יאהב אותם, ולכן הם אוספים ו"מקוששים" קולות, לייקים, אהדה תקשורתית ומחיאות כפיים.
בפרשת שלח-לך מתוארת פרשייה משונה על מחלל השבת הראשון בהיסטוריה: אדם ש"קושש עצים" בשבת. בתורת הסוד מוסבר שהמקושש התכוון "לשם שמים", כלומר היה כאן אדם שניסה לצבור רכוש (עצים במקרה הזה), דבר חיובי כשלעצמו, אולם הוא עשה זאת תוך כדי חילול שבת. מרוב רצון לקושש ולהצליח בעולם הזה הוא התעלם מהמקור, מהשבת, מהעולם הבא.
בימינו יש הרבה אנשים שמעוניינים לקושש הצלחות בעולם הזה. לעיתים קיימת אשליה שאם נעשה זאת תוך כדי "חילול שבת", אם נמכור את הערכים שלנו בשביל רווח לטווח קצר אזי נשיג את מה שחלמנו עליו – כסף, אהבה או תפקיד בממשלה.
זה לא עובד ככה. מי שהמניע המרכזי של חייו הוא לקושש לייקים, ולמכור את ערכיו תמורת חופן מהם – סופו שיישאר בלי כלום. יש אנשים מסוימים כיום בציבוריות הישראלית שיכולים לשמש לנו כדוגמה לכך. מי ששומר שבת במובן העמוק, יזכה בסופו של דבר גם לקושש ולמצוא את מה שחיפש.