דן אילוז
דן אילוז צילום: שרון חסון

מי אני: דן אילוז, בן 36, נשוי.

מקום מגורים: ירושלים.

מתמודד במפלגת: הליכוד במשבצת העולים.

עבר ציבורי: כשעליתי לארץ בגיל 23, התחייבתי שלא אסתפק בעלייה לארץ, אלא אקדיש את כל חיי למדינת ישראל. ואכן, מיד עם עלייתי לארץ, התגייסתי לצה"ל ולאחר מכן התחלתי קריירה של שירות ציבורי.

כסטודנט הייתי פעיל מרכזי בהקמת תנועת אם תרצו ומעורב מאוד בחברה האזרחית הימנית. ניהלתי בשם המדינה משאים ומתנים על הסכמים בינלאומיים במשרד החוץ, שימשתי יועץ חקיקה של סיעת הליכוד תחת ח"כ יריב לוין, ולאחר מכן גם נבחרתי לכהן כחבר מועצה בעיריית ירושלים.

כחבר מועצה קידמתי מדיניות ערכית המבוססת על משנה סדורה: לאומיות, ליברליזם כלכלי, וחיבוק חזק למסורת. סיימתי את תקופתי עם הישגים רבים וכבירים בכל אחד מהתחומים, שלא כאן המקום לפרטם.

כיום אני מנהל את הפעילות של ארגון 'ציוני אמריקה' בארץ, ארגון ותיק שמקדם מדיניות ציונית ימנית מול הממשל האמריקאי. זה הארגון הממסדי היחידי בארצות הברית שתומך בהתיישבות ומתנגד לויתורים על ארץ ישראל.

מה הדבר הראשון שתרצה לעשות בכנסת הבאה? הנושא הכלכלי והנושא המשפטי יהיו בלב העשייה שלי, יחד עם תמיכה ברורה בהתיישבות ביהודה ושומרון כולל החלת ריבונות.

שלא כמו רוב המועמדים, פרסמתי מצע מפורט שמאפשר למתפקדי הליכוד להכיר את כלל הצעדים שאני מתכוון להוביל, מהיום הראשון ועד סוף הקדנציה. המצע פורס משנה סדורה בכל הנושאים שעל סדר היום, מהנושא המשפטי, דרך הנושא הכלכלי, נושא ההתיישבות, בטחון פנים וחינוך, ועד לנושא רשויות מקומיות.

לא מתחיל את הבוקר בלי? קפה. זאת ההתמכרות היחידה שיש לי, חוץ אולי להתמכרות שלי לעשייה למען הציבור.

למה דווקא במפלגה הזאת? הליכוד הוא הבית שלי מאז שעליתי לארץ. התפקדתי למפלגה ביום בו קיבלתי את תעודת הזהות שלי כי ראיתי בו התגשמות של כל הערכים שגרמו לי לעלות לארץ. אני מאמין בערכים הלאומיים ליברלים של הליכוד – בשמירה על ארץ ישראל, בכלכלה חופשית תחרותית, במדיניות חוץ עוצמתית ולא מתפשרת, בזהות היהודית של המדינה, ובצורך לרפורמה במערכת המשפט.

אבל אני גם מאמין באנשים שבליכוד – 130000 מתפקדים שהופכים את המפלגה לתוססת, חיה ועוצמתית.

איך היית מגדיר את עצמך במשפט אחד? יהודי. ואם להוסיף כמה מילים: ישראלי וירושלמי מבחירה, גם אם לא מלידה, שמאוהב בארצו, בעירו, בעמו ובמורשתו.

איך נראה שולחן השבת שלך? כבר בתקופת הרווקות התחלתי לארח הרבה בבית שלי, ואנחנו היום ממשיכים את המסורת כזוג נשוי. על שולחן השבת יש תמיד אוכל טעים (אבא שלי היה שף במונטריאול ולמדתי ממנו לאהוב לבשל), והרבה מאוד שירה ופיוטים.

אנחנו מרוקאים, ולכן יש הרבה פיוטים מרוקאים, אבל אני מקפיד לשיר פיוטים מכל קהילות ישראל שעלו לארץ והביאו איתם עושר תרבותי מטורף. ולכן, לצד פיוטים מרוקאים אנחנו שרים גם פיוטים תימנים, אתיופים, חלאבים, פרסים, אשכנזים, ועוד.

מתי פעם אחרונה בכית ובגלל מה? אחד הרגעים המרגשים בחיי היו כשההורים שלי עלו לארץ. עליתי לארץ לבד בגיל 23, וכשעליתי לארץ, עזבתי הכל – משפחה, חברים, קריירה. בזמן שהחברים שלי ללימודי משפטים עלו על חליפות והצטרפו למשרדי עורכי הדין הגדולים בעולם, ויתרתי על ההזדמנות ועליתי על מדי זית והתגייסתי. הכל מתוך ציונות ולא התחרטתי לרגע.

אבל המרחק מהמשפחה בהחלט היה קשה מאוד. אנחנו משפחה קרובה ואוהבת. לאט לאט כל המשפחה בעצמה הצטרפה, וכיום כולנו כאן. ההורים היו האחרונים להצטרף.

היום שבו הם הגיעו לארץ סימן עבורי סופה הרשמית של תקופת הגלות הארוכה של משפחתי, תקופה בת 2000 שנה. ברגע זה, בכיתי. מאושר.