הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון, אומר בשיחה עם ערוץ 7 כי הוא רואה בישיבות הספרדיות את העתיד.
"אם בעבר הציונות הדתית הייתה נעה בין הציר החרד"לי המרכזניקי הקלאסי האשכנזי לעומת הציר הליטי האשכנזי, הכוח העולה זה הציבור הציוני דתי הספרדי שהוא רחב והוא העתיד, רואים שהישיבות המצליחות היום הם אולגה, שדרות וקרני שומרון".
"לא חושב שיש קהילה או יישוב שלא הגעתי אליו והמסקנה שמשהו השתנה מהותית בשנים האחרונות, מעבר מתורה יותר פלספנית לתורה קיומית, פחות עוסקים בווכחנות אידאולוגית אלא בבעיות היומיומיות, יוקר המחייה, בעיות משפחתיות והמצוקות הנפשיות. מה מעסיק אדם בקהילה דתית לאומית שיושב בשבת ובא לשמוע דרשה? איך פרשת השבוע נוגעת בזה שהוא בן 50 וקצת מסופק במסלול החיים שלו. פוליטיקה ולהט"ב זה אקשן, מה שמעניין בחור ישיבה בגיל 18 זה למצוא את עצמו. הרב שמואל אליהו עושה זאת היום בצורה טובה ביותר, לא בא לסתור את כל המאבקים הגדולים, זה הרעיון ואצלנו בישיבת חולון, לא במקרה, זה המקום לעשות את זה".
"יש זרימה טבעית שבסביבה האשכנזית לוקח יותר זמן להפנים אותה. לאו דווקא הייתי מגדיר אותם רק כישיבות ספרדיות, אלא כישיבות קיומיות, תורה שנוגעת בנקודות המאוד מאוד עכשויות שקיימות היום בתרבות ובנפש. תורה שמדברת רק במישור השכלי היא קצת מעל המציאות. לפעמים יש פער גדול לציבור הרחב להתחבר לתכנים, כאשר בכל התורות כולם זה היה אתגר לקחת את הרעיונות הגדולים ולהוריד אותם לחיי המעשה, ובדור שלנו זה עלה דרגה, והכישרון להוריד תורה לנקודות הקיומיות הפך להיות קריטי".
חותם הרב לונדין: "משיחות עם אלפי בחורים שמחפשים את זהותם הדתית, הכל מגיע מהנקודה הקיומית האישית. דתל"ש לא נהיה בגלל שאלות פילוספיות, אלא בגיל 20 חווה ריקנות ושעמום לא מוצא את מקומו בחברה ועל גבי זה מוצא הסבר לאיפה אלוקים היה בשואה".