קראתי את מאמרו של גלעד כץ, יעצו לשעבר של רה"מ נתניהוו, הקורא לשר לביטחון לאומי בן גביר לחשב מסלול מחדש.
מבלי להתייחס לחוסר הדיוקים שבמאמר הארוך, להנחות היסוד השגויות המבוססות על אי הבנה ואי הכרת העובדות, ליומרה לקבוע בשם הציבור מהי עמדתו, ולהשתלחות הנדמית יותר כשירות עבור צד פוליטי מסוים ולא כמאמר ענייני, אתייחס בתמצית למהות החשובה.
עוצמה יהודית לא נבחרה לכנסת כדי להנהן אחר מדיניות הליכוד. למעשה, ההיפך הוא הנכון – עוצמה יהודית נבחרה לכנסת כדי שיהיה מי שיוודא שהממשלה הנוכחית בראשות הליכוד תנהג אכן במדיניות ימין אקטיבית.
כולנו בעלי אורך רוח. איננו דורשים בשום שלב למלא את דרישותינו "כאן ועכשיו", מבינים את הזמן הנדרש למימוש תהליכים, מבינים גם את מגבלת הכוח בהתאם למספר המנדטים שקיבלנו, ובכלל את מגבלת כוחנו לקבוע את כל ההחלטות החשובות כהבנתנו. ועדיין, ישנו מרווח פעולה רב, בו לא רק אנו יכולים לפעול, אלא גם בוחרנו מצפים ודורשים זאת מאיתנו. בפרט בנושאי המהות החשובים.
האירועים בעזה לא החלו לפני שבוע. למעשה, כמעט מאז הקמת הממשלה סובלים תושבי הדרום מ"טפטופים", שנמשכו תחת מדיניות הכלה מקוממת. את מה שהיה לשר בן גביר לומר בעניין, הוא אמר שוב ושוב בפורומים הרלוונטיים, לעיתים גם דפק על השולחן כאשר שוב ושוב ההחלטה הייתה למורת רוחו על מדיניות "הכלה".
הדרישה לחזור למדיניות החיסולים, הייתה דרישה שהשר בן גביר הציב לפני כחודשיים בפורומים המתאימים, דרישה שהתקבלה לאחר שיח ארוך שהוביל בפורומים הרלוונטיים. הוא לא יצא איתה לכותרות ולא התקוטט על קרדיט בגינה גם כאשר יצאו פרסומים שהעניקו את הקרדיט על ההחלטה לגורמים אחרים.
למעשה, עזה היא רק אחת מהנקודות בהם אנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה בה המדיניות בפועל הינה 180 מעלות מזו שהבטחנו לציבור, גם מזו שהליכוד הבטיח. מוטחת בנו ביקורת קשה בעניין הזה, והציבור צודק – הוא מצפה שניאבק למימוש ההבטחות שלנו.
ארבעה חודשים מאז הקמת הממשלה, בכל דרישה ביטחונית אנחנו שומעים דחיות ותירוצים. בהתחלה זה היה הרמאדן שהיה עילה לכל דחיה. כשעבר הרמאדן, חזרו לשגרה דחייה, הפעם ללא תירוצים.
אי פינוי חאן אל אחמר, זו בעיננו החלטה בעייתית מאוד, שהיא גם בניגוד לסיכומים בשיחות המוקדמות, בהן דובר על ביצוע פינוי מייד לאחר הרמאדן.
החזרת גופות המחבלים ללא תמורה, שעה שגופות חיילי צה"ל מוחזקות בידי ארגוני הטרור, היא דוגמה נוספת למדיניות שבעיננו שגויה לחלוטין.
יש גם מקרים חמורים של התערבות ישירה בתחומי משרדו של השר בן גביר, וטרפוד הנחיותיו מעל לראשו. אחת מהן, היא הנחיית השר בן גביר לבצע מיסוך סלולארי באגפי המחבלים בכלא. כיום המחבלים מחזיקים טלפונים סלולריים בניגוד לחוק ולהנחיות, רק בימים האחרונים נחשף שאחד הפיגועים האחרונים בוצע בהנחיות מתוך הכלא, ישנן גם המלצות מועדות מקצועיות לבצע מיסוך. אולם כאשר השר הורה לבצע זאת, התערב ראש הממשלה וטרפד את הביצוע.
גם החלטת הממשלה, שהיא חלק מההסכם הקואליציוני להכנסת ה"ציונות" כשיקול רלוונטי במדיניות, ולמעשה לאפשר למשרדים שברשותנו להעניק הטבות מיוחדות בפריפריה לחיילים משוחררים, מעוכבת מספר שבועות ע"י רה"מ. זוהי גם הפרת הסכם וגם פעולה שפוגעת בביצוע תכניות חשובות.
כמובן גם הרפורמה המשפטית, שהתדרוכים היוצאים מבכירים בליכוד על כך ש"הרפורמה מתה", ולא תתחדש חקיקה גם אם השיחות יגיעו למבוי סתום, מקוממים אותנו.
באנו לעבוד. לממש מדיניות. לקיים הבטחות לציבור. העברנו חוקים חשובים מאוד בתחומי הפרוטקשן, הנשק הבלתי חוקי, שלילת קצבאות ממשפחות מחבלים, התחלת חקיקת עונש מוות למחבלים. הבאנו תקציב ורפורמה אדירה למשטרה, שעם אישור התקציב תוכל להתחיל ולשנות פה את המאזן. אבל בחלק ניכר מהדברים אנחנו לצערנו נאלצים להתמודד עם ידיים קשורות.
אל תקנו את סיפורי ה"מידור למניעת הדלפות". מי שמדליף זה לא השר בן גביר, אלא הבכירים ביותר בקבינט שרצים להתהדר במימוש המדיניות שהשר בן גביר דפק על השולחן ודרש. ה"מידור" הוא פרקטיקה פשוטה שתכליתה מניעת הצורך לקיים דיון בדרישות לשינוי מדיניות העבר, מדיניות ההכלה ורכישת שקט זמני מזויף במחיר מופקע.
אנחנו חלק מהקואליציה הזו, שהיא לאין ערוך טובה מקואליציית תומכי הטרור הקודמת. אבל גם בה, קיימים רגעים שלא מותירים לנו ברירה. אחת כזו, הייתה בשבוע שעבר, אחרי ארבעה חודשי טפטופים, אחרי שסירבו לשתף שר בכיר וחבר הקבינט בדיונים, אחרי תגובה רפה, ואחרי שרה"מ הגיב ש"הוא יחליט מי רלוונטי". אם איננו רלוונטיים לדיונים ולהחלטות, לשם מה עלינו להשתתף בהצבעות, על תקן עציץ?!
החרמה איננה תענוג. בכלל, עימות איננו כיף. הוא כורח שמבוצע רק כאשר כלים כל הקיצין. כל בר דעת מבין מה קרה פתאום ומדוע השתנתה המדיניות. איננו מחפשים את הקרדיט, העיקר שהמדיניות השתנתה. בתקווה שזהו לא אירוע זמני, אלא שינוי תפיסה.
ואתה, שכותב טור משתלח ומנותק מהעובדות, אולי אתה עושה זאת מקרבתך לנתנהו, אבל אינך פוגע בעוצמה יהודית, אתה פוגע ביכולת לממש את מדיניות ממשלת ימין אמיתית, ממשלה שלא תהיה שכפול של הממשלה הקודמת, שתהיה נחושה מול הטרור, שתפנה את חאן אל אחמר, שלא תחזיר גופות מחבלים ללא תמורה, שתקדם ציונות ולא שתקפיא החלטות ציוניות, שתסיים את חאפלות המחבלים בבתי הכלא, ושלא תסכים להקפאת הרפורמה המשפטית.
בחרנו ממשלת ימין, לא ממשלת מרכז.