ועדת רבני הציונות הדתית שהוקמה באחרונה כדי לבחור מועמד לתפקיד הרב הראשי האשכנזי בחרה ברב מאיר כהנא.
לסיבוב השני של הבחירה עלו הרב כהנא והרב מיכה הלוי והרבנים החברים בוועדה הכריעו בין השניים.
רבני הוועדה גם קבעו כי אם המצב החוקי ישתנה ויחוקק החוק המשנה את מגבלת הגיל על הרבנים המתמודדים לתפקיד הרב הראשי, תשוב הוועדה ותתכנס לדיון מחודש.
יו"ר מפלגת הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בירך על בחירתו של הרב כהנא. "ברכות לדיין הרב מאיר כהנא שליט"א על היבחרו למועמד הציונות הדתית לרבנות הראשית. הרב כהנא נבחר בוועדה שכולה אחדות - נציגים מכל בתי המדרש והגוונים המיוחדים של הציבור הדתי לאומי".
"כולי תקווה שהאחדות הגדולה שפיעמה היום בוועדה תלך ותתעצם בעזרת השם עוד כהנה וכהנה. תודה גדולה לזקן רבני הציונות הדתית, הרב יעקב אריאל שליט"א, ולכל הרבנים שהשתתפו בהליך הבחירה", דברי סמוטריץ'.
הרב כהנא (54) משמש אב בית דין באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית.
הוא אב לחמישה, נולד בבת ים וגדל בבני ברק. את דרכו התורנית החל בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים ובישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין, שבה למד שבע שנים. לאחר נישואיו להתחיל הרב כהנא את מסלול ההכשרה לדיינות, שנמשך אף הוא שבע שנים, בכולל "ארץ חמדה" בירושלים בסיומן הוסמך לדיין.
"זו הייתה תקופה משמעותית של לימוד אינטנסיבי" משחזר הרב כהנא. "מעבר לכך, בכולל היו חברים מכל קשת הישיבות הציוניות, וזה היה עבורי מפגש משמעותי. שאיפת הגדלות בכולל ותחושת השליחות שבאווירת בית המדרש, הן כר פורה להתגדלות בתורה מתוך חיבור לעם ישראל".
הפרק הצבאי מהווה אבן דרך משמעותית בקורות חייו של הרב כהנא. במשך שמונה שנים הוא כיהן כמ"פ חי"ר במילואים, וכיום הוא משרת כסגן אלוף במילואים בפיקוד העורף. הרב כהנא נמנה עם ראשוני תלמידי ישיבות ההסדר שהתגייסו לצנחנים. "היינו גביש יצוק ומחובר היטב של אנשים שהגיעו מרקעים שונים מאוד: בני ישיבות הסדר לצד חיילי גיוס מאי, שלא סיימו את לימודיהם בתיכון, וגם בני עליית הנוער וחיילי העתודה הטכנולוגית" מתאר הרב כהנא.
במהלך שירותו בדרום לבנון הרב כהנא איבד שניים מחבריו למחלקה, אלי שפר ואבשלום בשארי הי"ד. "האירוע הזה חיבר בינינו עוד יותר", הוא מספר. "כבר 35 שנה שאנחנו נפגשים מדי שנה באזכרות. במשפחתי היו יודעים שהתאריך ט"ז שבט היה יום חופש קבוע בלוח השנה. הילדים נסעו איתי מהבוקר לטבריה ולכפר זיתים, משם להרצליה. משפחות שפר ובשארי הן חלק מהפלוגה שלנו ואנחנו חלק מהמשפחה שלהן. זוהי שותפות גורל שכוללת השתתפות באירועים משפחתיים, התעניינות הדדית וקבועה בשלומם של הילדים. בכל פעם שחשבתי לפרוש משירות המילואים נזכרתי באלי ואבשלום, שהשליחות שלהם עדיין נמשכת".
בהמשך שירותו הצבאי יצא הרב כהנא לקורס קצינים ושירת כקצין ברצועת הביטחון בלבנון של ראשית שנות ה-90. "חזרתי לישיבה אחרי שירות כקצין, והרגשתי איך עוצמת השליחות שלי לפעול למען ישראל, במרחבי התורה והרוח קיבלה תנופה אדירה", מתאר הרב. "תקופת השירות שלי כמ"פ מילואים ובתפקידי פיקוד נוספים, לימדה אותי להוביל תהליכים מערכתיים תוך הצבת הפרט במרכז, ותוך הקשבה והתבוננות לנקודות החוזק ולקשיים של כל אחד מחיילי הפלוגה. בתחילת עבודתי כדיין הבנתי שהתכונות הללו נדרשות גם כשצריך להקשיב למצוקה של אדם שנמצא בהליך גירושין, ועם זאת להמשיך להיות חד וענייני בהליך השיפוטי".
לאחר הסמכתו כדיין, יצאו הרב מאיר כהנא ומשפחתו לשליחות לאומית בנגב, במסגרתה לימד בישיבת ההסדר בירוחם במשך עשור והיה לאחד הר"מים הבולטים בישיבה, בהעמידו דור של תלמידים. "ישיבת ירוחם, שבראשה עמד אז הרב אליהו בלומנצוויג, היא אחת הישיבות המובילות במגזר הציוני בלימוד הגמרא בעיון", קובע הרב כהנא. "זה התאים לי מאד כתלמיד של הרב ישראל קירשטיין, ראש הישיבה בקרית שמונה, בוגר ישיבת חברון. מהר מאד הרגשתי שם בבית, וזכיתי להיות חלק בעיצוב דרכו העיונית והחינוכית של בית המדרש".
במקביל ללימוד בישיבה, הרב כהנא שם דגש מיוחד על המגורים בירוחם ועל הקשר שהתפתח עם תושבים מרקעים שונים. "שם שכללתי את היכולת להרגיש חלק מקהילה מגוונת, שהיא אבן יסוד בחברה הישראלית", הוא מתאר. "אמנם התגוררנו לפני כן כזוג צעיר בקריית שמונה, אבל הקהילה בירוחם ממש חיה את החיבור הקהילתי לכל האוכלוסיות, ועל ידי החיבור עמם הרגשתי שנוספה לי קומה בראייה של כלל ישראל. המרכיבים הללו סללו את דרכי לנתיב של שליחות ציבורית שאותה אני נושא עד היום באחריות גדולה וחרדת קודש".